מניהול סיכונים להזדמנות עסקית
העולם העסקי מתייחס לסטנדרטים של ESG מזה שנים רבות, בעיקר סביב ניהול סיכונים.
באופן פשטני אפשר לומר שבמשך שנים הסתכלו אנליסטים על פרמטרים של ממשל תאגידי (G) בפריזמה של גילוי מקרי מרמה והפרת אמונים מצד נושאי משרה, עמידה בחובות מיסוי וחובות שהוטלו על ידי רגולטורים שונים; בפרמטרים של סביבה (E) התעניינו בעיקר בסיכון הכרוך בטיפול בשפכים, זיהום סביבתי והפרת רגולציה (וחשיפה לקנסות); ובנושאי חברה (S) ההסתכלות היתה בעיקר על בטיחות וגהות של עובדים והגנה בפני נושאים כמו הטרדות מיניות, בעיקר מהפן המשפטי.
ואולם, בשנים האחרונות מתחיל העולם העסקי להסתכל על נושאי ESG ככאלה אשר מגלמים בתוכם גם הזדמנויות עסקיות,[1] כגון שיפור תנאים תחרותיים, משיכת טאלנטים לעבודה ומיתוג תאגידים כירוקים וידידותיים לסביבה ולחברה. בנוסף לכך, חברות מוצאות בתוך נושאי התוכן של ESG גם הזדמנויות למודלים עסקיים חדשים. לפיכך ישנה תנועה מבורכת לקידום הטמעת גורמי סביבה, חברה וממשל תאגידי לתוך תאגידים שונים מתוך אמונה שבנוסף למניעת סיכון ישנן כאן הזדמנויות עסקיות אמיתיות שעשויות להשפיע לטובה על שורת הרווח של חברות.
בעולם מושלם לא היה צורך בהסתכלות נפרדת על הטמעת סטנדרטים של ESG בתאגידים, שכן כל הנושאים הרלוונטים למעשה אמורים להיות מטופלים ע״י מערכות משפטיות, משאבי אנוש, תפעול, כספים וכד׳.
לצערנו, איננו נמצאים בעולם מושלם, ולכן נדרשת חשיבה על חיבור בין פעולות שונות של תאגידים ואיגודם תחת הפרמטרים של ESG על מנת לוודא שהם מטופלים ומדווחים כראוי. הדבר נכון גם מבחינת ניהול סיכונים וגם מבחינת יצירת הזדמנויות. לפיכך, ברור שלתוך מערכות ESG נלקחו נושאי ליבה של תאגידים אשר ממילא אמורים לעבוד יחד בסנכרון על מנת לעבוד טוב.
בשנים האחרונות אנו עדים גם לגידול משמעותי בתקינה ורגולציה בכל נושאי ה-ESG, בין אם הם נקראים כך או חוסים תחת הגדרות של קיימות, זכויות מיעוטים, גיוון וכד׳. הדחיפה לעמידה בסטנדרטים רגולטוריים שונים, בעיקר באירופה וארה״ב, הפכה לחלק מההבנה על חשיבות באחידות הדיווח וההטמעה של פרמטרים של חברה, סביבה וממשל תאגידי באופן דומה למה שקרה בעולם הדווח הכספי. אמנם הדגשים קצת שונים בין ארה״ב לאירופה (באירופה ההובלה היא של העולם הסביבתי ובארה״ב העולם החברתי וספציפית נושאי גיוון והכלה), אבל הכוונה בסופו של דבר היא לייצר סטנדרטים אחידים בעולם העסקי לאסטרטגיה, ביצוע, מעקב ודווח בנושאים אלה.
באופן ספציפי, בכל הנוגע לסוגיית משבר האקלים והשפעת תאגידים ופליטות גזי החממה לאטמוספרה כפקטור משמעותי הגורם לחימום כדור הארץ, ישנה תחושת דחיפות לטיפול בנושא, ולכן גם דחיפה גדולה מהכיוון הרגולטורי מחד והוולונטרי מאידך. אנו עדים ליותר ויותר תאגידים המתחייבים להפחית את פליטות גזי החממה (עד להפחתה טוטאלית) גם בשל חובה רגולטורית אבל גם בשל קבלת אחריות לתרומתם לחימום הכדור.
לאור כל זאת, ברור כי בניית אסטרטגיית ESG לתאגידים היא הכרחית, ותאפשר לחשוב על היתרונות שבכל פרמטר והטמעה של פרקטיקות ההופכות לחשובות יותר ויותר לדור המילניאל וה-Z ומושכות את האנשים, ההשקעות והלקוחות האטרקטיביים ביותר.
● גיוון מגדרי בחברה ובמיוחד בהנהלה הוכח כגורם המייצר רעיונות ופתרונות מגוונים וחדשניים ובכך משפר את הביצועים העסקיים. [3]
● מיתוג תאגידים כידידותיים לסביבה החל בצד השמירה על כדור הארץ בפעילות היומיומית וכלה בחשיבה סביבתית של המוצר, מייצר חיבור ארוך טווח ללקוחות המבוקשים ביותר ויש לכך כמובן השפעה מכרעת על ביצועי החברה.[4]
● כמו כן, חברה המקפידה על שמירה על פרטיות ובטיחות עובדיה, מחוברת ותומכת בקהילה ומקדמת הוגנות ושקיפות צפויה גם היא להיות אטרקטיבית למשקיעים ולשאר בעלי העניין.
גם עולם ההייטק וההון סיכון התחיל להטמיע בשנים האחרונות פרקטיקות של בניית אסטרטגיה והטמעה של ESG, מדידה והערכה וסיוע בעמידה בתנאי הרגולציה באירופה וארה״ב. אמנם, תעשיית ההייטק ובמיוחד סטארטאפים בשלבים מוקדמים רואים בטיפול בנושאי ESG כעניין פחות דחוף או רלוונטי לפעילותם, אולם אם ישכילו להבין כיצד לבנות אסטרטגיה טובה כבר משלבי בניית המיזם, יוכלו להנות מיתרונות הבניה של תרבות ארגונית המושכת את העובדים, המשקיעים והלקוחות הטובים ביותר, להתחרות בגופים בינ״ל הנדרשים לעמוד ברגולציה וגם לבנות נכון את החברות ולא להדרש לתיקונים בשלבים בהם החברות כבר מבוססות. הבניה ויישום מוקדמים של תכנית ESG לסטארטאפים צעירים תעניק להם את היתרונות העסקיים והמסחריים שבכך במחיר יחסית נמוך של זמן ומשאבים.
הגישה ההוליסטית
שאלה נוספת היא האם כדאי להפריד את נושאי הליבה של ESG - קרי סביבה, חברה וממשל תאגידי ולטפל בכל אחד מהם בנפרד, או שעדיף להסתכל על התמונה הכוללת.
כמובן שלכל אחד מהתחומים ישנם מאפיינים שונים וכדאי לטפל ולנתח כל אחד מהם בזכות עצמו. ואולם, לטעמי, שלוש הפרמטרים קשורים זה בזה והסתכלות מפרידה תייצר תמונת מציאות מעוותת שמתעלמת מהתמונה הכוללת וההוליסטית שמרכיבה כל תאגיד.
לטעמי, כל גוף הנו ניתן לתאור כמערכת מורכבת של חלקים שונים העובדים יחד. זה נכון לגבי גוף אנושי, גוף מקצועי, תאגיד ולמעשה כל גוף כולל אפילו כדור הארץ עצמו (ראו נא את השערת הגאיה[5]). ככזה, כל גוף זקוק לסך חלקיו על מנת לתפקד, ולמרות שבהחלט ניתן לתפקד ללא חלק אחד או יותר מסך החלקים, התפקוד האופטימלי של כל גוף קורה כאשר כל חלקיו מסונכרנים ועובדים יחד. כך גם לגבי הסתכלות על פרמטרים של סביבה, חברה וממשל תאגידי.
מכיוון שהכל קשור בהכל, ויש בין שלוש החלקים יחסי גומלין ברורים, הרי שצפוי שבחברה מגוונת המספקת הזדמנויות שוות לנשים ומיעוטים, יהיה פחות סיכון לקיומם של פערי שכר מגדריים, הטרדות מיניות והפרת אמונים של בכירים (הנושא נתמך במחקרים רבים בהם הוכח שגיוון בהנהלה ובדירקטוריון מקטין את שיעור המרמה בחברות).[6] גם סביר להניח שחברה המקפידה על בטיחות ופרטיות עובדיה תעשה כן גם בנוגע למוצריה שכן המודעות על הצורך בשימור פרטיות נמצא כבר בתוך ה-DNA שלה. חברה אשר לוקחת אחריות על פליטות הפחמן של פעילותה ומאמצת מדיניות הפחתת פגיעה בכדור הארץ תהיה כנראה גם פתוחה להטמעה של נרטיב ירוק וחיובי לחיזוק המותג שלה, מה שיגדיל את ההזדמנויות העסקיות ויטפח את המוניטין של החברה. אלו דוגמאות קטנות לחיבור הברור בין החלקים השונים ועל הצורך בהסתכלות הוליסטית על התמונה הכוללת.
לסיכום, יש להסתכל על ESG כחלק ממכלול הפעילות העסקית של כל תאגיד, הנוגע לפעולות הליבה החשובות ביותר עבורו הן מהפן של הקטנת סיכונים והן כאפשרות לבניית הזדמנויות עסקיות חדשות. חשוב שההסתכלות תיעשה באופן הוליסטי הלוקח בחשבון את כל הפרמטרים ומרכיב מתוכם פאזל ברור של פעילות התאגיד. יש לראות את הרקמה המחברת בין כל חלק וחלק ולייצר סינרגיה בין כל החלקים על מנת למקסם את ההזדמנויות הגלומות באימוץ אסטרטגיית ESG טובה ומוצלחת.
ססיל היא ראש תחום אימפקט וקיימות בקרן ההון סיכון Pitango, מומחית לניהול השקעות בחברות טכנולוגיות-חברתיות ואחראית על הטמעת עולמות ההשקעה האחראית (ESG) במסגרת עבודתה השוטפת של הקרן.
[1] Center for Sustainable Business. (n.d.). ESG and Financial Performance. NYU Stern. Retrieved June 3, 2024, from https://www.stern.nyu.edu/experience-stern/about/departments-centers-initiatives/centers-of-research/center-sustainable-business/research/research-initiatives/esg-and-financial-performance
[2] PricewaterhouseCoopers, Private Equity and the Responsible Investment Survey 2021, PwC (2021), https://www.pwc.com/gx/en/services/sustainability/publications/private-equity-and-the-responsible-investment-survey-2021.html.
[3] McKinsey & Company, Diversity Wins: How Inclusion Matters, McKinsey & Company (2020), https://www.mckinsey.com/featured-insights/diversity-and-inclusion/diversity-wins-how-inclusion-matters.
[4] PricewaterhouseCoopers, Consumer and Employee ESG Expectations, PwC, https://www.pwc.com/us/en/services/consulting/library/consumer-intelligence-series/consumer-and-employee-esg-expectations.html
[5] Ecowiki, השערת גאיה, Ecowiki, https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%99%D7%94#google_vignette
[6] Ido Baum, Dalit Gafni & Ruthy L. Lazar, Gender and Corporate Crime: Do Women on the Board of Directors Reduce Corporate Bad Behavior?, 29 Mich. J. Gender & L. 291 (2022).
Available at: https://repository.law.umich.edu/mjgl/vol29/iss2/4
צבי סטפק:
במאמרה של ססיל בליליוס, מהדמויות הבולטות בזירה הישראלית בכל הקשור לנושא ה-ESG, היא מנסה להרחיב את גבולות המונח הזה מהתפישה השגורה שלו כתפישה של ניהול סיכונים לתפישה רחבה יותר, הוליסטית של איתור הזדמנויות וסיכויים שעשויים להשפיע לטובה לא רק על החברה האנושית אלא גם על החברה העסקית ורווחיותה. ססיל בליליוס מביאה כמה דוגמאות ליתרונות שעשויים לצמוח לחברות עסקיות בכלל ולחברות בתחום ההייטק בפרט, תחום שבו היא פעילה, מכך שתאמצנה ותטמענה אסטרטגיית ESG בהיבט של משקיעים, לקוחות ועובדים.
ברגע שאתה משתמש במונח של "אסטרטגיית ESG", אז ברור שאתה צריך להתייחס לשלושת המרכיבים האלה יחד ולא בנפרד שהרי ההנחה היא שיש ביניהם יחסי גומלין והאחד, בהכרח, משפיע על השני, וכך היא אכן עושה.
שתי הערות לגבי התיזה הזו.
הראשונה –…
מסכים עם ססיל שעקרונות הESG חייבים להיות משולבים בהקמת חברות חדשות, כך שהשגת איפקט חיובי תהיה חלק מסיבת הקיום של החברה.