המגזר הטכנולוגי הכללי חוֹוה תנודות של ממש בשווקים הגלובליים, ואילו תחום טכנולוגיות האקלים (ClimateTech) מוכיח את עמידותו ונשאר אחד הסגמנטים החזקים ביותר להשקעות בישראל ובעולם. על פי Startup Nation Central, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024 הצליחו חברות ה־ClimateTech בישראל למשוך השקעות נכבדות, ובפרט בתחומים כמו אנרגייה מתחדשת, חומרים חדשים, טכנולוגיות מעגליות וניהול משאבים. אולם הדוח מלמד גם שהיקף ההשקעות בתחום בישראל עדיין נמוך בהשוואה להיקף ההשקעות בתחום באירופה ובארצות הברית ומציין את הצורך בפיתוח מנגנוני מימון מתקדמים שיסייעו לחברות לצמוח לאורך כל מחזור חיי המיזם.
בעקבות כינוס PLANETech World 2024 פורסמה כבר לפני כחצי שנה רשומה בבלוג מרכז אריסון ל־ESG שעמדה על חשיבות המימון הירוק ככלי ליצירת שינוי חיובי בתחום הסביבה. הנתונים האחרונים מלמדים שעסקאות Seed (סבב גיוס ראשוני לסטרט־אפ המייצג את ההשקעה הרשמית הראשונה במיזם מצד משקיעים חיצוניים) בתחום ה־ClimateTech חוו עלייה של 21% בגודל ההשקעה הממוצעת בשנת 2024, נתון המעיד על אמון גובר ביכולת של חברות צעירות לייצר ערך לאורך זמן. מגמה זו מודגשת גם בהזדמנויות ליציאה מהירה יותר באמצעות מיזוגים ורכישות אסטרטגיות, המספקים מסלול קצר יותר לרווחיות בהשוואה להנפקות ציבוריות.
ובינתיים גם העולם הפיננסי עובר מהפכה. ככל שמתגברים האתגרים שמשבר האקלים מציב, מתחדדת ההבנה שדרושה לא רק חדשנות טכנולוגית, אלא גם חדשנות פיננסית. כיום השקעות בטכנולוגיות אקלים אינן רק nice to have, אלא הכרח עסקי.[1] משקיעים מוסדיים,[2] חברות ביטוח, קרנות פנסיה וגופים פיננסיים אחרים מבינים שהשקעות בתחום זה הן מפתח להבטחת יציבות כלכלית ועמידה בתקנים מחמירים של סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG).
כך או כך, האתגר הגדול ביותר אינו טמון רק בזיהוי הפוטנציאל, אלא ביכולת לנהל את הסיכון הקיים בפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום המורכב של אנרגייה, תעשייה וסביבה. בנקודה זו נכנסות לתמונה קרנות הון סיכון המנוהלות בידי מומחי תוכן בעלי ניסיון מעשי בתחומי האנרגיה, הטכנולוגיה והרגולציה.
קרנות מסוג זה מביאות לשולחן לא רק הון, אלא גם הבנה מעמיקה של הסיכונים הטכנולוגיים, הרגולטוריים והעסקיים הכרוכים בפיתוח טכנולוגיות אקלים. יכולת זו מאפשרת להן להעריך את הפוטנציאל של חברות אקלים בשלבים מוקדמים ולהשקיע בהן מתוך ידע מבוסס, ובתוך כך להפחית את הסיכון למשקיעים תאגידיים ומוסדיים המחפשים שותפויות בתחום האקלים.
הפער שבין פיתוח טכנולוגי ובין מימון רציף
פיתוח טכנולוגיות אקלים, בייחוד בתחומים כמו אנרגייה מתחדשת או טכנולוגיות תעשייתיות, מאופיין בתהליכים ארוכים, יקרים ומורכבים. לעיתים קרובות טכנולוגיות אלו דורשות הקמת מתקני FOAK (First of a kind, ראשונים מסוגם) בהשקעות עתק, וההחזר על ההשקעה מגיע כעבור שנים רבות בלבד.
מצד אחד קרנות הון סיכון מכוונות מטבען להשקעות קצרות טווח ומתקשות להחזיק פרויקטים לאורך זמן עד הבשלתם. מצד אחר גופי המימון המסורתיים נרתעים מלהיכנס לשוק בשל רמת הסיכון הגבוהה. התוצאה היא פער מימוני המקשה על סטרט־אפים לצלוח את התקופה הקריטית שבין שלב הפיתוח הראשוני ובין הגעה לשוק המסחרי.
הזדמנויות ואתגרים בהשקעות מבוססות תוכנה ו־AI
בתחום טכנולוגיות האקלים חָלה לצד טכנולוגיות חומרה מורכבות התפתחות ניכרת בפתרונות מבוססי תוכנה ושימוש בטכנולוגיות AI. מערכות לניהול רשתות חשמל חכמות, ניטור פליטות פחמן בזמן אמת, אופטימיזציה של ניהול ואחסון אנרגיה, ואפילו כלי חיזוי אקלימי – כולם מבוססים על תוכנה ו־AI. כלים מבוססי AI מאפשרים גם יצירת מודלים דיגיטליים מסוג "תאומים וירטואליים" של תשתיות ומתקנים, ומאפשרים סימולציה ובחינה של מגוון תרחישים בזמן אמת בלי להפריע לפעילות השוטפת. טכנולוגיות אלו יוצרות החזר השקעה (ROI) מדיד וברור, גם בתעשיות הנחשבות איטיות מבחינת אימוץ חדשנות. באמצעות ייעול תהליכים, הפחתת עלויות והגדלת אמינות הן מסייעות לארגונים לא רק לשפר את התפעול, אלא גם לעמוד ביעדי קיימות ושיפור הביצועים הסביבתיים.
סטרט־אפים הפועלים בתחומים אלו מאופיינים ביכולת לייצר חדשנות במהירות ולעמוד באתגרים ממוקדים שבהם חברות גדולות מתקשות להתגמש ומתקשות לפתור בעיות נישתיות הדורשות גישה מותאמת אישית. זאת ועוד, היכולת של סטרט־אפים למנף את נרטיב הקיימות מעניקה להם יתרון אסטרטגי: כיום קיימות היא גורם חשוב בתכנון האסטרטגי של תאגידים, וסטרט־אפים יכולים למצב את עצמם כשותפים אסטרטגיים המסייעים לארגונים לעמוד ביעדי ה־ESG, ולא רק כספקי טכנולוגיה. גישה זו מעצימה את מעמדם ויוצרת שותפויות ארוכות טווח המבוססות על ערך משותף.
עם זה, מבנה השוק של פתרונות תוכנה אינו תמיד תואם את המודל העסקי הקלסי של חברות התוכנה. בתחום האקלים והאנרגייה לקוחות (כמו תשתיות ממשלתיות, חברות חשמל ותעשיות כבדות) אינם נוטים לאמץ פתרונות טכנולוגיים במהירות, ולעיתים קרובות התשלום עבור השירותים מתפרס על שנים ואינו מספק רווחיות מהירה.
סטרט־אפים המפתחים כלי תוכנה לארגונים אלו יכולים להתמודד עם מורכבות המכירה במגוון דרכים:
מודלי תמחור גמישים: כמו מודלים מבוססי מנוי או חוזים מבוססי ביצועים המותאמים לערך שמתקבל בפועל.
הצגת יעילות כערך: הדגשת האופן שבו הפתרון מפחית עלויות תפעול או משפר תהליכים באופן המאזן את העלות.
שימוש בתמריצים פיננסיים: שילוב מענקים או הטבות מס ממשלתיות בהצעת הערך העסקית ללקוח.
בניית שותפויות ארוכות טווח: פיתוח שירותים חדשים בתשלום עבור הלקוחות הבסיסיים ומייצרים הכנסות חוזרות.
כיצד קרנות הון סיכון ממלאות תפקיד מכריע
קרנות הון סיכון המתמחות בטכנולוגיות אקלים, בייחוד קרנות הן סיכון המנוהלות בידי אנשי מקצוע בעלי ניסיון בתחום, יודעות להבחין בין רעיונות טכנולוגיים מבטיחים שאינם נדרשים בשוק או שהשוק עדיין אינו מוכן לשלם עבורם, ובין פתרונות העונים על צורך ממשי, שיש להם ביקוש ברור ושוק היכול לתמוך במודל עסקי רווחי. קרנות אלו גם משמשות קרנות גשר בין הרצון של גופי מימון מסורתיים להשתתף בשוק האקלים ובין הצורך של סטרט־אפים במימון רציף:
הערכה נכונה של סיכונים והזדמנויות: קרנות אלו יודעות להעריך בדיוק רב יותר את הפוטנציאל של מיזמים טכנולוגיים ולנהל את הסיכונים במעלה הדרך.
השקעה במודלים עסקיים בני קיימה: במקום להשקיע במיזמים המבוססים על חזון בלבד, קרנות אלו מתמקדות בפרויקטים בעלי פוטנציאל כלכלי ברור, מודל עסקי מוכר בתעשייה ותמיכה ממסגרות רגולטוריות או ממשלתיות.
גישה למימון יצירתי: קרנות אלו יודעות כיצד לגייס משאבים משלימים ממוסדות פיננסיים, קרנות ציבוריות ותוכניות ממשלתיות ולהרכיב פתרונות מימון מותאמים אישית לכל שלב בחיי המיזם.
האתגר בישראל: יצירת מודלים מימוניים מתקדמים
באירופה ובארצות הברית פועלים מודלים מתקדמים כמו Blended Finance ו־PPP, ואילו בישראל תחום מימון האקלים עדיין בחיתוליו. כדי לממש את הפוטנציאל של טכנולוגיות האקלים בישראל יש צורך ביצירת תשתית מימונית רציפה שתאפשר לחברות לצמוח מהרעיון ולהיכנס לשוק:
הקמת קרנות ייעודיות לטכנולוגיות אקלים בשיתוף עם גופים מוסדיים.
תמריצים ממשלתיים לעידוד השקעות בשלבים מוקדמים ופרויקטים של FOAK.
שיתוף פעולה רחב בין המגזר הציבורי והפרטי ליצירת מסגרות רגולטוריות תומכות ופיתוח תשתיות.
השקעות בטכנולוגיות אקלים: הכרח ולא רק הזדמנות
השקעות בטכנולוגיות אקלים אינן רק הזדמנות כלכלית – הן הכרח עסקי. בעידן שבו משבר האקלים משפיע על הכלכלה העולמית, חברות וגופי מימון שאינם משקיעים בפתרונות אקלימיים ימצאו את עצמם בפיגור הן מבחינת עמידה ברגולציה, הן מבחינת רווחיות ארוכת טווח.
קרנות הון סיכון בהובלת מומחים המסוגלות לזהות את הפתרונות הנכונים ולהוביל את החברות בדרך המורכבת ישפיעו לא רק על הצלחת המיזמים והנבת תשואה גבוהה למשקיעים, אלא גם יביאו לשינוי חיובי ברמה הגלובלית.
ד"ר ברכה חלף היא שותפה מייסדת ומנהלת בקרן ההון סיכון לטכנולוגיות אקלים Gravity Climate.
[1] The Enhancement and Standardization of Climate-Related Disclosures for Investors, 89 Fed. Reg. 21,668 (Mar. 28, 2024); Irish Auditing & Accounting Supervisory Authority, EU Taxonomy for Sustainable Activities (May 2024).
[2] Hoover Institute, 2024 Institutional Investor Survey on Sustainability 2024 (2024).
Comments