כיצד נבנה תשתית מימונית יציבה ורציפה לפיתוח טכנולוגיות אקלים חדשניות בסקטורים הקשים במיוחד לפיצוח? כיצד ננטרל את הסיכון הטכנולוגי ונגשר על פערי המימון להקמת אתרי פיילוט בשלבי הפיתוח המוקדמים? מנהלים בכירים לאורך שרשרת המימון התגייסו לפורום המימון המשותף שהושק על ידי מרכז אריסון ופלנטק, שיעסוק בפיצוח אתגרים אלה ובקידום דיאלוג מימוני פורה בין חברות קליימטק, שחקני הסקטור הפיננסי והמדינה.
ב-18.6.24 התקיים שולחן עגול במסגרת כנס PLANETech 2024, כאשר התמה המרכזית עסקה באתגרים, חסמים והחשיבות הקיימת ביצירת מודל מימון רציף לייזמות וחדשנות טכנולוגית בתחומי האקלים, רציפות ממועד היזמות הראשונית ועד לבגרות של ייצור סדרתי והגעה להיקפים מסחריים משמעותיים.
השולחן העגול הובל על ידי ד"ר רות דגן ויאיר אבידן ממרכז אריסון ל-ESG, קובי אלטמן מ-Remilk, טליה רפאלי – קרן הון סיכון KOMPAS, יוני אופיר –First time Credit, כפיר מזרחי – בנק לאומי, מני נאמן – הפניקס, רונית אשל אשכנזי – רשות החדשנות, ונעם סוננברג מ-PLANETech.
בפתיח של השיח, הכרזנו על השקתו של פורום קבוע משותף של מרכז אריסון ל-ESG ופלנטק בנושא מימון טכנולוגיות אקלים Climatech Finance Forum - פורום מימון קליימטק.
הפורום יעסוק בהבניה של כלים ליצירת רציפות מימונית התומכת בתהליכי הבשלה של טכנולוגיות אקלים ישראליות חדשניות, ויצירת דיאלוג בין השחקנים לאורך שלבי המימון השונים.
ניתן דגש לחשיבות הרבה ביצירת פלטפורמה פיננסית מגוונת ואג'ילית ככל שניתן בראיית מחזור החיים של המיזמים על תהליכי ההתפתחות שלהם והאתגרים/חסמים שבהם, שלמעשה תהיה פלטפורמה מאפשרת למימון בר קיימא.
המשתתפים בשולחן העגול מייצגים את כל שלבי החיים הנדרשים במימון הטכנולוגיה האקלימית, משלב הרעיון והמיזם התחילי, עובר לעולם המימוני התואם את מאפייני קרנות הון הסיכון, עובר לעולם החוץ בנקאי, משם לעולם הבנקאי ומסיים בעולם המוסדי. לצד ובמקביל לכל שלבים אלה, מלווה את התהליך רשות החדשנות, כאשר עם אמצעיה וכליה יש ביכולתה להשתלב בכל שלב ממחזור החיים של המיזם.
בעולם הגלובלי ובהינתן שישראל משתרכת מאחור בכל מה שקשור לרגולציה בנושאי ESG וככל שאנו חפצי חיים, אך ברור הוא שנדרש לבצע התאמה למקובל במשקים איתם אנו סוחרים, אחרת נהפוך למשק אוטרקי. ההתאמה הינה רחבה, רלוונטית לעולמות הרגולציה, דיווח חשבונאי, גילויים וכמובן, עולמות המימון בהם עסקינן.
פיתוח מוצר טכנולוגי של ClimaTech מאופיין בפרק זמן של שנים רבות ולכן הפיתוח שלו יקר ובעל סיכון גבוה. כמו כן, נדרשת השקעה משמעותית ועל החברות לשרוד תקופה ארוכה יותר ולספוג הפסדים לפני הגעה לרווחיות ("עמק המוות" מעמיק ומתרחב ככל שהאתגר משמעותי יותר ובוודאי הסנטימנט השלישי של השקעות בישראל בימים אלה אינו מיטיב את המצב). המודלים הקלאסים של קרנות "הון סיכון" השואפים להחזיר השקעה תוך מספר שנים מתקשים לתמוך בחברות אלו, ובהתאם לכך בישראל יש מספר קטן יחסית של חברות השקעה המתמחות בהשקעה בחברות קליימטק, ובעיקרן הן קרנות VC המתמקדות ב-Early Stage ומובילות את הפעילות בתשוקה ומחוייבות רבה.
בהקשר זה ניתן לזהות את קיומו של מתח מובנה בין קבועי הזמנים הנדרשים לפיתוח טכנולוגיות אקלים כמו גם הזמן הנדרש כדי להוריד את רמת הסיכון הטכנולוגי, לבין קבועי הזמנים המאפיינים את גופי המימון וההשקעה השונים.
קרנות הון סיכון בנויות במהותן להתמודד עם הסיכון שבתחילת הדרך אולם רוצות לראות התקדמות טכנולוגית ויישומית מהירה, ואילו גופי המימון המסורתיים יותר, בנויים לתהליכי הבשלה פרוייקטליים ארוכי טווח, אולם לא בנויים להכיל את הסיכון הטכנולוגי.
הפרדוקס הזה מקשה על חברות הזנק אקלימיות לגייס השקעות ומימון באופן רציף שיאפשר להן להגיע להבשלה טכנולוגית והנדסית, והדבר נכון שבעתיים כשמדובר בטכנולוגיות במה שמכונה ה-hard to abate sectors ובצורך בהקמה של First of a kind facilities (FOAK).
באקוסיסטם המימון האקלימי הגלובלי קיים שיח נרחב בסוגייה הזו, כאשר מדינות האיחוד האירופי וארצות-הברית נרתמות לתהליכים באופן משמעותי ומציעות כלים מימוניים שונים שפותחו במשולב על ידי גורמי ההשקעה והמימון, ביחד עם המדינה. בארץ לעומת זאת הנושא מפותח פחות, וכאן נכנס לתמונה פורום המימון המשותף למרכז אריסון ולפלנטק. אנו מקווים שהפורום ישמש כקטליזטור להבנייה של חיבורים ותקשורת בין שלבי המימון וההשקעה השונים, מתוך מטרה ליצור רציפות מימונית לחברות הנזק בתחום.
לצד אתגרים אלה, קיימים כמובן סיכוני המעבר להם מאפיינים ומשמעויות רבות, בהן, בין היתר, אי-ודאות בנוגע לטכנולוגיות שיבשילו ואי-ודאות בנוגע לרגולציה שתתגבש שיש בהם בכדי להשפיע על מגוון ענפים ושרשראות האספקה להן משמעות רבה גם כן.
במסגרת ההתבוננות והניתוח של עולם המעבר, קיים אתגר לבחון ולהבין את המשמעויות המימוניות ומרכיבי הסיכון בין העולם הישן והמסורתי המוגדר כעולם ה"חום" לבין העולם החדשני והנקי הנקרא "ירוק", היבטי הקצאת הון, משמעויות על התיק הקיים בהשוואה לתיק החדש ועוד ועוד, ומכאן, חשיבות להזכיר את עולם הטקסונומיה המתפתח מאד בעולם ובמיוחד באירופה ועושה צעדים ראשונים בישראל, ולו צפויה להיות השפעה על היבטי המימון, סיווגו, הנגשתו ומחירו.
מכאן, אין זה מפתיע שהמכשול הראשון בדרך לקידום פרויקטי אקלים בישראל הוא מימון ונגישות להון.
שוק המימון בר-קיימא נכון שיבחן במספר מישורים.
האחד הוא איזו פעילות לממן – פעילות המקדמת פתרונות חברתיים וסביבתיים תיחשב בת קיימא ויש לקדם להן מימון. לאור השונות בין מיזמי אקלים למיזמים אחרים אותם אנו מכירים, יש צורך בפתרונות מימון ייחודיים לקידום טכנולוגיית האקלים בישראל.
השני הוא רגולציה – רגולציה הרלוונטית לעולמות חברתיים וסביבתיים, דורשת רמה גבוהה של ממשל תקין ושקיפות, אחריות תאגידית וסטנדרטיזציה של תקנים.
השלישי הינו יצירת מכשירים וכלים פיננסיים המתאימים לאתגרי המיזמים והפעילויות התומכים בכלכלה בת קיימא.
החברים סביב השולחן, מהפרספקטיבה שלהם נתנו מספר דגשים חשובים בהם החשיבות הרבה שקיימת למימון התעשייה בכדי להגיע ל-Scale זאת כאשר בדרך כלל עסקינן במוצרים פיזיים בשונה מעולם התוכנה; ניתן דגש לחשיבות של קיומו של מודל עסקי בר קיימא הצופה בכל מועד את מכלול השלבים עד להבשלה והגעה ל-Scale; ניתן דגש להעדרם של גורמי השקעה המתאימים להיקף השקעה ההולם את ה-Middle Market, זאת בהשוואה לקיומן של קרנות שביכולתן להשקיע בהיקף משמעותי; הודגשה החשיבות של יכולת המימון היצירתי והתפור למידות המיזם; וגופי מימון התמקדו בהיבטים הקשורים בעלות הכסף, בסיכון ובתשואה המצופה אגב מחוייבותם כלפי בעלי המניות ולחוסכים. לצד זאת, וכחוט השני, דובר על החשיבות של התקשורת והתיאום בין הגורמים השונים בשרשרת הערך המימונית לאורך חיי המיזם, תקשורת שעשויה לסייע במימון בכל שלב ושלב וגם במעבר משלב לשלב.
במסגרת הדיון איתגרנו את המשתתפים לזהות ולציין נושאים בהם הפורום המשותף יתמקד בעתיד וניתן לסכמם כדלקמן:
1. מאמץ לשיתוף פעולה של מומחים מתחומים שונים והועלה הרעיון של מודל PPP-Public-Private-Partnership כמודל שעשוי לקדם מיזמים טכנולוגים בעולמות האקלים.
2. על מנת שמיזם יגיע ל-Scale ויחצה את "עמק המוות" בשלום, נדרשת שרשרת ערך מאד מפותחת, שרשרת שמחייבת תקשורת איכותית ומקצועית בין השחקנים השונים. שיח זה לא קיים כיום באופן מספק בישראל ויש מקום לפעול על מנת לפתחו.
3. חשיבות של מעורבות שחקנים רבים בתהליך המימון וקיומו של Skin in the Game של הרבה שחקנים (לדוגמא במסגרת של Blended Finance).
4. חשיבות ליצירת "ארגז חול" בו המיזמים יוכלו להתנסות בחצרות של חברות תעשייתיות אגב התהליך.
בהינתן כל אלה, ומכיוון שיש לנו משמרת אחת וכדור אחד, ולצד הכלכלה הטהורה, ולא בכדי, הכלכלה הינה חלק ממדעי החברה, חשוב שנשאל את עצמנו וניתן גם מענה לאורך זמן, מה בין ה-IRR הטהור והתשואה הטהורה לבין בחינת שיקולים רכים בהיבטי ההשפעה על הכדור, וכן, בראייה ארוכת טווח, איזה תמהיל ראוי לשיקולי גובה התשואה אל מול השיקול הקיומי של התחממות כדור הארץ, קרי, מה בין IRR לאי השגת היעד של Net Zero במועד ופגיעה בחיות של הכדור אגב, אין לנו כדור אחר.
הדרך ארוכה היא ורבה רבה ועם כל האתגרים, כוכב הצפון די ברור ומימוש מוצלח עשוי להביא אותנו לכדור, משק וחברה טובים יותר.
סוכם שהפורום שזה עתה הוקם ידון באתגרים שעלו, ימשיך ויקיים קשר עם התעשיה והאקדמיה ויפעל ככל שניתן על מנת לייצר פלטפורמה מימונית רציפה ובת קיימא.
לארוע המלא ראו כאן
יאיר אבידן הוא יו"ר הועדה המייעצת וראש פורום עמיתים במרכז אריסון ל- ESG
ד"ר רות דגן היא ראש תחום אקלים ושיתופי פעולה בינלאומיים במרכז אריסון ל- ESG
One of the big national issues that Israel is facing is the very low nutrient content in the Mediterranean Sea.
The low nutrient content in the seawater is a direct result of the Aswan Dam on the Nile and will be further hampered by the dam on the Blue Nile. It not only hurts the fishery industry but also make cultivation of Macro Algae a problem.
Macro Algae in a nutrient rich environment absorb vast amounts of CO2, due to their rapid growth of up to 50cm/day improve plankton density per cubic meter which is the basis of the maritime food chain.
Harvesting Macro Algae can be used as food for cattle and lower substantially their methane emissions Feeding cattle…