מה ל-ESG ולחברות הקטנות והבינוניות?

בעולם שבו שפת האימפקט מתמקדת בארגונים ובעסקים הגדולים בשוק, נדחקות החברות הקטנות והבינוניות לצד. המשפט הידוע שלפיו "עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה", מתייחס בעיקר לתאגידי הענק שערכם מוערך לעיתים יותר מתוצריהן של מדינות שלמות. אמירה זו אמנם נכונה, אולם אינה מתייחסת לקבוצת החברות הקטנות והבינוניות (SMEs), אשר מהוות למעלה מ-90% מהמגזר העסקי כמעט בכל מדינה. נתון זה מלמד על היכולת המשמעותית של ה-SMEs להשפיע על החברה והסביבה אף יותר מיכולתן של החברות הענקיות. במובן זה, "השלם גדול מסך חלקיו".

בשנים האחרונות ניכרת מגמה עולמית הולכת ומתרחבת של הנגשת עקרונות ה-ESG לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים. כך למשל, ארגון ה-GRI, תקן הדיווח הבין-לאומי לנושאי קיימות, פרסם מדריך ייעודי המסביר לסקטור זה כיצד ניתן לדווח בהתאם לתקן. גם קוד הקיימות הגרמני, שמשמש מסגרת דיווח וולונטרית להתנהלות תאגידית בתחומי הקיימות, ביצע התאמות עבור סקטור ה-SMEs. לצד זאת, חוקרים בוחנים את השפעתו של תחום הקיימות על הרווחיות העסקית ועל האימפקט הממשי שחברות יוצרות. אפילו דירקטיבת הדיווח החדשה של האיחוד האירופי (CSRD) כוללת התייחסות לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים. אך מה קורה בישראל, והאם יצירת אימפקט רלוונטית גם לחברות שאינן השפעה בינלאומית רחבה?

מי הם ה-SMEs בישראל, ולמה הם חשובים? 

לשם יצירת תמונת מצב בהירה של סקטור העסקים והחברות הקטנות והבינוניות בישראל, ניתן להסתמך על הדו״ח השנתי לשנת 2018, שפורסם מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. מן הדו״ח עולה כי בתחילת שנת 2017 פעלו בישראל כ־560 אלף עסקים, כאשר 99.5% מהם סווגו כעסקים קטנים ובינוניים המעסיקים פחות מ־100 עובדים. התפלגות מספר העסקים בישראל, לפי קבוצות גודל, דומה להתפלגות הממוצעת של העסקים במדינות ה־OECD. עוד נמצא כי עסקים אלה אחראים לכ-54% מן התל"ג במגזר הפרטי בישראל (50% — חברות עד 100 עובדים, 4% — עצמאיים ללא עובדים) בעוד שה-46% הנותרים מיוחסים לחברות הבינוניות-גדולות. עוד נכתב כי העסקים הקטנים והבינוניים מהווים את מקור רוב הגידול במשרות בשנים האחרונות. למעשה, מהדו״ח עולה כי רוב התרומה לכלכלה ולתל"ג המקומי במגזר הפרטי שייכים למגזר הזה, ובהתאם לכך גם השפעתו על החברה והסביבה רחבת היקף.

מאפייני הסקטור הקטן והבינוני: בין מבנה, מניע וערכים

סקירת מאפייני הסקטור מלמדת על כמה מאפיינים משותפים בקרב ה-SMEs:

1. מבנה ארגוני: לרוב בעלי העסק משמשים גם המנהלים הישירים ולכן הערכים, סגנון העבודה והתרבות הארגונית מושפעים מהם במידה רבה. כמו כן, המבנה הארגוני נוטה להיות "שטוח" יותר ופחות היררכי.

2. סביבה עסקית: הסביבה העסקית מאופיינת בתחרותיות גבוהה, במשאבים מצומצמים יחסית לאלו של תאגידים גדולים, ובפחות בירוקרטיה. מצב זה מאפשר גמישות ודינמיות בתהליכים.

3. המניע להקמה: לרוב, החברות הללו מוקמות בעקבות זיהוי אתגר או פער שאינו מטופל במערכות הגדולות. מתוך כך הן שואפות לספק מענה ולתקן את החסר.

4. ערכים ארגוניים: מחקרים רבים מוכיחים זאת, ועדויות של חברות רבות מעידות על כך שתפיסת החברה והסביבה כערך אנושי היא חלק מה-DNA של אותם מנהלים ומקימי חברות בסקטור ה-SMEs. לצד זאת, בקרב עסקים רבים חסרה הבנה ו/או מודעות לערך העסקי הטמון בניהול אחראי. בשל היעדר תהליכי עבודה כאלה, הערך הגלום ביצירת אימפקט חברתי וסביבתי בתוך ליבת העיסוק – מתפספס.

ממאפיינים ייחודיים לאימפקט כלכלי, חברתי וסביבתי

ניתוח מאפייני הסקטור מלמד על תובנה מרכזית ביותר בתחום האימפקט. בקרב חברות קטנות ובינוניות מתקיימים שני יסודות מהותיים:

א. חברות קטנות ובינוניות מהוות פלטפורמת בסיס ליצירת אימפקט במסגרת ליבת העיסוק שלהן: 

חברות אלו מנוהלות בצורה דינמית, דבר המאפשר קשב גבוה לסביבה וקיום דיאלוג עם עובדים ובעלי עניין כחלק מהניהול השוטף שלהן, לפעמים אף כתלות בו. נוסף על כך, תפיסת הפעילות של רבות מן החברות מתכתבת עם העיקרון doing well by doing good שעומד בבסיס עולם הערכים שלהן. יצירת מנגנון עסקי המוסיף ממד ערכי לתפיסה המקצועית המניעה אותן, גם כאשר העשייה מתבטאת בשלב הראשוני בפילנתרופיה, עשויה להביא ליצירת אימפקט אמיתי בעל עומק.

רצונן של חברות אלו, לפעול לטובת החברה ולראות את הסביבה, קיים מראש ברבות מהן. הפער העיקרי הוא בהיעדר תהליכים סדורים ובעוצמת ההשפעה שניתן להשיג באמצעות חיבור הערכים לליבת העיסוק. השאלה העומדת במרכז היא כיצד ליבת העיסוק יכולה לייצר חדשנות חברתית ואימפקט חברתי מבלי לפגוע ברווחיות או בערך העסקי, ואף נהפוך הוא.

ב. המהות של חברות אלו היא יצירת אימפקט: 

חברות רבות קמות כמענה לצורך העולה מן השטח. משכך, הרצון והמהות שלהן הם ליצור את השינוי ואת ההשפעה הרלוונטית בתחום העיסוק שלהן. הדבר נכון בכל ענף, אם בתחום הטכנולוגי, בתחום המזון, בשירותים או בבנייה. כל חברה שקמה מביאה עמה בידול וחדשנות, כדי לייצר ערך אחר ללקוח ולהשפיע בצורה חיובית ואפקטיבית יותר על התחום. התשוקה להשפעה קיימת, לצד הרצון לרווח. אילו הרווח היה המניע היחיד, החברה לא בהכרח הייתה מוקמת כגוף חדש אלא נטמעת כחלק ממסגרת קיימת.

כאשר מהות ההקמה של החברות הללו היא השפעה טובה יותר ויעילה יותר על החברה והסביבה בה הן פועלות, מתברר כי שפת האימפקט כבר קיימת בעשייה שלהן. לכן, יש לברר מהו האימפקט הנוסף שהחברה יכולה להשיג במונחים חברתיים וסביבתיים, לצד חיבור לערך העסקי שייווצר מכך.

לגשר על הפערים: מודעות, ידע ונגישות

לתפיסתי, החסר המרכזי המונע מאותן חברות לחבר בין העשייה העסקית לבין האימפקט החברתי והסביבתי הוא היעדר המודעות, הידע והנגישות לשאלות מהו אימפקט. מהו ניהול אחראי השואף לייצר ערך משותף, וכיצד ניתן לשלב עקרונות אלו בעשייה העסקית ואף להפיק מהם ערכים ורווחים עסקיים כחלק מליבת העיסוק של החברות. ולא פחות חשוב מכך, כיצד למדוד את ההשפעה, כדי לדעת ולראות שהעשייה אמיתית. ויתרה מזאת, כדי לייעל, לשפר ולהפוך אותה למנוע צמיחה עסקי וחברתי.

דוגמה לכך, היא חברה בתחום מוצרי הפלסטיק, חברה בעלת פריסה ארצית. בשיחות שקיימתי עם בעלי החברה, התברר לי כי אין כוונה לשנות את ליבת הפעילות העסקית, אך בכל נושא התעסוקה המגוונת, סביבת עבודה והתרבות הארגונית המשלבת, נעשית עבודה רחבה ואף נרשמו פרסים. כשניסיתי להבין מדוע קהל הצרכנים כלל אינו מודע לכך, במיוחד מאחר שהבחירה ברכישת מוצרי פלסטיק נעשית בין החברה שלו לבין רשתות ה"סטוק", הוא הסביר שאינו מעוניין להפוך את העשייה החברתית לכלי יחסי־ציבור, וכי הם פועלים כך פשוט משום שזה הדבר הנכון לעשות.

כאן מתבטאים חוסר המודעות או היעדר הבנה מעמיקה של הקשר בין רצון הצרכנים לבין הבחירה במותגים ובחברות הפועלים לטובת החברה והסביבה. ואם האהדה למותג מתפספסת, הרי שגם לקוחות מתפספסים. כך נוצר מעגל של "פספוס" ערך משותף, ערך שיכול היה להניב צמיחה הדדית, כלכלית וחברתית. כלים כגון שיווק אותנטי, יצירת ייעוד מותגי והטמעת ערכים ארגוניים המוקרנים גם כלפי חוץ, הם כלים החסרים לעסקים קטנים ובינוניים.

דוגמה דומה עולה מעבודה מול רשת גלידריות ארצית, המוגדרת כעסק קטן-בינוני. ברשת מתקיימת עשייה חברתית רבה, פעילות עם נוער, עם חולים, עם קהילות, ללא כל פרסום. גם כאן, הבהיר המנכ"ל כי הם "נותנים בסתר". ניתן לראות כאן DNA מובהק של החלטות שמקבלים מנהלי החברה המשמשים גם כבעליה, שאינן נובעות מערך עסקי, אלא מבוססות על ערכים ועל קוד התנהגות אישי. אולם בהיעדר אסטרטגיה או מסגרת פעילות המחוברת לערכי המותג, ולמסרים חיצוניים, נוצר פספוס של ערך משמעותי. כך גם הערך המשותף הגלום אינו ממומש, והעשייה נותרת בגדר פילנתרופיה שאינה בת קיימא.

אימפקט במעשים: המלצות לקידום ניהול אחראי בקרב ה-SMEs

בהמשך למסקנות אלו, מוצעות מספר המלצות שיסייעו לחברות קטנות ובינוניות ליישם את עקרונות ה-ESG בעשייה היומיומית:

1. "דיבור בגובה העיניים": מוצע להמיר את השפה האחראית או האימפקטית בשפה עסקית ובהירה, כדי שהמסרים יהיו מובנים וברורים לכלל העובדים והשותפים.

2. "זה לא הכול או כלום": לבחור בפעולות קטנות וממוקדות, אשר מייצרות השפעה עסקית וחברתית או סביבתית, שניתן לכמת את מידת ההצלחה לאורך זמן. בניית סט של הצלחות קטנות תאפשר להתרחב עם הזמן. 

3. שיתוף פעולה עם תאגידים גדולים: הצעה זו מופנית דווקא לחברות ולתאגידים הגדולים, בבקשה ללמוד ולחבר את הספקים הקטנים והבינוניים, באמצעות העדפה של ספקים המדגימים עשייה אחראית, קיום הדרכות משותפות, למידה הדדית והנגשה של כלים וידע קיימים.

סיכום

חברות ועסקים קטנים ובינוניים, ה-SMEs, הם מרכיב חשוב ביצירת האימפקט החברתי שאנו מחפשים לייצר. הם בעלי השפעה משמעותית על הכלכלה, על עולם העבודה, ומתוך כך גם על החברה והסביבה שבה אנו חיים. הסביבה העסקית שלהם, האמונות של בעלי העסקים, והמניעים להקמתם, יוצרים קרקע וסביבה אופטימלית ליצירת אימפקט חברתי וחדשני. עסקים אלו אינם רק חשובים למהלך של קידום עולם בר-קיימא, הם חיוניים לו. אימוץ שפת האימפקט סביב סקטור זה, לצד הקניית מודעות אמיתית לערך ולפוטנציאל הצמיחה הגלומה בעבודת האימפקט, יכולים ליצור קפיצת מדרגה משמעותית בחברה שלנו. זו אינה עוד אסטרטגיה "שחשוב שתהיה", אלא גישה ודרך "שחובה לפעול בה".

---

מיכל תמם, יועצת, מרצה ומנהלת פרויקטים וקהילות בתחומי צמיחה וחדשנות עם השפעה חברתית ושיתופי פעולה בין מגזריים.