דיווח ESG – בין אסדרה לאסטרטגיה
מרכז אריסון ל־ESG באוניברסיטת רייכמן ערך ב־24 בדצמבר 2024 כינוס שכותרתו "דיווח ESG – בין אסדרה לאסטרטגיה". מטרת הכינוס הייתה לדון בעיצוב עתיד הסביבה, החברה והממשל התאגידי (ESG) בעסקים בישראל. הכינוס התבסס על נייר העמדה של רואי החשבון שלומי שוב ושושי כהן ועסק בשני נושאים עיקריים: שאלת המסגרת המתאימה לדיווח ESG בישראל ואתגרי האסדרה; השאלה כיצד להטמיע בדנ"א התאגידי בישראל את עולם ניהול ה־ESG.
יאיר אבידן, יו"ר הוועדה המייעצת של המרכז, נשא דברי פתיחה ועמד על חשיבות השיח ועל הצורך באימוץ מנגנוני דיווח אפקטיביים. עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות הערך, התייחס להמלצות נייר המדיניות. ד"ר רות דגן דיברה על ESG כמנוף עסקי לתאגידים ישראליים בראי גלובלי. רו"ח שושי כהן הציגה את עיקרי נייר העמדה. לאחר מכן נערך מושב מקצועי שעסק באתגרי היישום ובפתרונות אפשריים. רשומה זו תביא את עיקרי הדברים.
טרנספורמציה כנגזרת של שינויי האקלים
הנוף הגלובלי עובר טרנספורמציה מהירה. המנוע לטרנספורמציה זו הוא ציפיות גוברות של בעלי עניין והבנה ש־ESG אינו רק תרגיל ציות, אלא רכיב בסיסי של פרקטיקות עסקיות אחראיות ובנות קיימה, פרקטיקות הקשורות קשר הדוק ליצירת ערך לטווח ארוך והצלחה תאגידית. שינויי האקלים הם איום כבד משקל, רב־פנים ובעל השלכות כלכליות וחברתיות הרות אסון. חוסר פעולה עלול להיות קשה הרבה יותר מפעולה.
עסקים שלא יטפלו טיפול יזום בסיכוני שינויי האקלים עלולים לעמוד בפני הפסדים כספיים נכבדים ונזק למוניטין. לעומת זאת, חברות שיאמצו קיימוּת יסתגלו בקלות רבה יחסית. הן צפויות להשיג יתרון תחרותי ולפתח הזדמנויות חשובות בכלכלה המתפתחת. מובן שגם הממשלות ממלאות תפקיד חיוני, בין השאר באמצעות יצירת מסגרות מדיניות, אכיפה ומתן תמריצים והשקעות.
עיקרי תובנות נייר העמדה
נייר העמדה ממחיש ברהיטות את שינוי התפיסה. גופי הרגולציה בעולם פועלים בהחלטיות. ה־CSRD וה־CSDDD של האיחוד האירופי; המסגרת של מועצת תקני הקיימות הבין־לאומית (ISSB); גילויי ה־SEC בעניין האקלים (שמימושם עומד בימים אלו באי־ודאות) – הכול מסמלים הערכה מחודשת ומעמיקה לאופן שבו תאגידים צריכים לפעול וכיצד עליהם לתקשר עם בעלי העניין שלהם.
עבור ישראל מדובר בהזדמנות חשובה, ולצידה אתגרים לא מבוטלים. אומנם קיימות יוזמות, מקצתן וולונטריות וראויות לשבח – כמו אלו של רשות ניירות הערך, הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – אבל נדרשת גישה מקיפה ופרואקטיבית יותר. יש להימנע מגישה תגובתית הנובעת מציות. חלף זאת, יש לאמץ שילוב אסטרטגי של עקרונות ESG כדי לשפר את המעמד התחרותי של ישראל בשוק העולמי.
אף על פי שההיגיון הכלכלי ברור, כללי החשבונאות אינם מביאים לידי ביטוי את עיקר ההשלכות של ה־ESG. לשם המחשה, ייתכן שביצועים של חברה המציגה לכאורה רווחים גבוהים יותר מהרווחים שחברות אחרות מציגות הם ביצועים טובים פחות בשל החולשה של אותה חברה בתחום ה־ESG. כדי להתמודד עם בעיה זו הרגולטורים הפיננסיים ומוסדות התקינה הרלוונטיים צריכים לסגור את הרִיק הכלכלי ולסייע למשקיעים. הסיוע יקל את ההשוואה בין ביצועי חברה "חומה" ובין ביצועי חברה "ירוקה" בעלת מאפיינים דומים.
במציאות העסקית של היום תאגידים ישראליים המעוניינים להשתלב בשרשראות ערך עולמיות ולהציע מוצרים ושירותים בשווקים עולמיים נדרשים לעמוד במגוון דרישות דיווח ודרישות מהות בתחומי ה־ESG. לדרישות אלו נלווים בין השאר מנגנוני תמרוץ ומערך מורכב ורחב היקף של רגולציות דיווח ומהות הקשורות זו לזו והמזינות זו את זו. כלים אלו נועדו לאפשר ללקוחות התאגידים, לספקיהם הבין־לאומיים ולגופים הפיננסיים המממנים אותם לעמוד בדרישות רגולטוריות בתחום.
תובנות והמלצות צופות פני עתיד
המסר העיקרי הוא שיש להתעלות ולשלב את עולמות ה־ESG בליבת הארגונים. אין די בעמידה בדרישות דיווח מינימליות. חשוב להטמיע עקרונות ESG עמוק בתכלית החברות, ליישמם במשימות, בחזונות וביעדים האסטרטגיים. מטרת החברה צריכה לבטא בבירור את מחויבותה לאחריות סביבתית, אחריות חברתית וממשל תקין.
מחויבות זו אינה צריכה להיות נספח נפרד, אלא היבט יסודי של זהות הארגון והאסטרטגיה שלו. החזון חייב להקיף עתיד שבו הארגון ממלא תפקיד חיובי בהתקדמות חברתית וסביבתית. התוכנית האסטרטגית צריכה לכלול מדדי KPI (מדדי ביצוע עיקריים) של ESG המקשרים בין קיימות ובין יצירת ערך.
מסגרת הדיווח המומלצת
בחירת מסגרת הדיווח הנכונה היא עניין קריטי. תקני ISSB מציעים מסגרת גלובלית עקבית ומקיפה, המיועדת לשילוב חלק עם הדיווח הכספי הקיים, ותוך שימת דגש על מהותיות כדי להבטיח שהגילויים רלוונטיים ישירות לקבלת החלטות של משקיעים.
ה־ISSB מכיר בכך שגישה של "מידה אחת מתאימה לכולם" אינה מעשית. חברות נבדלות זו מזו בגודל, במשאבים, בתעשייה ובמקום הגאוגרפי, ומכאן שנדרש להתאים את רמת התחכום והפירוט לנסיבות המסוימות של הגוף המדוּוח. יש לתמוך בגישה מאוזנת – קפדנית דייה כדי להיות בעלת משקל, אך גמישה דייה כדי להיות מעשית עבור מגוון רחב של ארגונים. גישה זו מדורגת ליישום. היא מתחילה בחברות ציבוריות גדולות יותר ומתרחבת בהדרגה, מאזנת בין השפעה מיידית ובין מעבר הדרגתי ובר־קיימה.
עיקרי תובנות הכינוס
הכינוס חשף פער ניכר בין נוהלי דיווח ה־ESG הנוכחיים בישראל ובין הסטנדרטים הבין־לאומיים. אומנם הושגה התקדמות מסוימת כגון חיוב משקיעים מוסדיים לחשוף בפומבי את מדיניות השקעות ה־ESG שלהם, אבל עדיין חסרה רגולציה מקיפה. דיווחי ה־ESG השוטפים בישראל מתאפיינים בוולונטריות, הסטנדרטים אינם עקביים וההשתתפות – בייחוד של חברות גדולות, בנקים וגופים ממשלתיים – מוגבלת. היעדר מסגרת מובנית מעכב השוואה בין חברות והופך החלטות השקעה המבוססות על ביצועי ESG למאתגרות עבור משקיעים מקומיים ובין־לאומיים כאחד.
משתתפי הכינוס היו תמימי דעים שמערכת דיווח ESG סטנדרטית היא הכרח להטמעה מיטבית. מערכת זו חיונית לא רק לשם הציות; המטרה היא לטפח שקיפות ולאפשר השוואה אפקטיבית בין חברות לטובת העסקים, הממשלה והמשקיעים כאחד. המשתתפים דגלו בגישה מדורגת לחובת דיווח ESG – תחילה בחברות ציבוריות (למעט חברות קטנות יותר) ובשלב מאוחר יותר בגופים פרטיים גדולים יותר. פריסה מדורגת זו תאפשר הטמעה חלקה יותר ותטפל באתגרים פוטנציאליים העומדים בפני חברות קטנות.
המשתתפים הכירו באתגרים הכרוכים ביישום חובת דיווח ESG:
סוג החברה: הוויכוח נגע לשאלה אם הרגולציה צריכה לחול גם על חברות פרטיות, בהתחשב בפוטנציאל ההשפעה החברתית והסביבתית שלהן. המיקוד הראשוני יהיה בחברות ציבוריות.
גודל החברה: חברות קטנות יותר עשויות להיות פטורות תחילה כדי להקל את נטל עלויות הדיווח.
תקני דיווח: תקני ISSB הומלצו בחום בשל אימוצם העולמי והתאמתם לתקני הדיווח הכספי הקיימים בישראל. עם זה הועלו חששות לגבי הפער הניכר בין דרישות תקנים אלו ובין מצבן הנוכחי של מרבית החברות בישראל.
שיקולים ספציפיים למגזר: אומנם ההיבטים הסביבתיים של ESG עשויים להשתנות ממגזר למגזר, אבל ההתמקדות של ISSB בחומריות פיננסית ומתן הנחיות ספציפיות למגזר ייתנו מענה לחשש זה.
הייתה הסכמה רחבה שאסדרת שיטת הדיווח היא אבן יסוד ליצירת תשתית ברורה ואחידה. תשתית זו תאפשר השוואה אפקטיבית בין חברות בצורה מדידה של סיכון והשפעה. מדובר באינטרס משותף למגזר העסקי, לממשלה ולמשקיעים.
הודגש ששנת 2024 סימנה נקודת מפנה בעלייה במודעות לנושא, במעורבות בו ובהכרה בחשיבות שבהמשך קידומו. יש להבטיח עמידה בסטנדרטים העולמיים ולהימנע מפערים בהשוואה למדינות מובילות כמו אירופה וארצות הברית, המשמשות מדד להשפעה. עוד עלה שמדד ה־ISSB נתפס כסטנדרט אידאלי לדיווח, אך נרשמה מחלוקת בנוגע לישימותו. נטען שבשל הפער הנכבד בין דרישותיו ובין מצבן הנוכחי של מרבית החברות יישומו בפועל עשוי להיות מאתגר.
הדרך קדימה כרוכה בבחינה זהירה של השלכות עלות–תועלת ובגישה מדודה ליישום – תחילה בחברות הציבוריות. הכינוס הדגיש את הצורך בשינוי תרבותי ובהטמעת עקרונות ESG בליבת האסטרטגיה העסקית. על מחויבות זו להתרחב מעבר לדרישות הדיווח המינימליות כדי לשלב שילוב מלא עקרונות ESG בחזון, במשימה וביעדים האסטרטגיים של החברה. המטרה היא שחברות (company) יפגינו מחויבות ברורה לאחריות חברתית (society), אחריות סביבתית וממשל תקין כהיבט בסיסי של זהותן.
מילות סיום וסיכום
יאיר אבידן, יו"ר הוועדה המייעצת של מרכז אריסון ל־ESG, חתם את הכינוס במילים האלה: "דיברנו על תרבות. תרבות היא האסטרטגיה. כדי להצליח נדרשת מנהיגות וחזון (ממשלות, מאסדרים, ארגונים, חברה אזרחית, אזרחים), חשיבה לטווח ארוך, חובת נאמנות כשומרים על הסביבה והחברה, דבקות בטקסונומיה, אימוץ וניהול שרשרת הערך, התמקדות ביוזמות חינוכיות ומעורבות בעלי העניין. עלינו להתעלות ולשלב את עולמות ה־ESG בליבת הארגונים שלנו".
דוברי הכינוס:
יאיר אבידן, יו"ר הוועדה המייעצת של מרכז אריסון ל־ESG, לשעבר המפקח על הבנקים
עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות הערך
ד"ר רות דגן, ראש מחלקת איכות הסביבה ושינויי האקלים במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס נאמן וראש חטיבת האקלים והקשרים הבין־לאומיים במרכז אריסון ל־ESG
רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית החשבונאות וסגן דקן בית הספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, ראש פורום שווי הוגן ומחבר ספרים בתחום החשבונאות הפיננסית
רו"ח שושי כהן, לשעבר ראש צוות במחלקת התאגידים ברשות ניירות הערך
משתתפי המושב:
רו"ח ארז סופר, שותף מנהל ב־BDO ישראל
עו"ד חגית גניש גיל, ראש מערך ה־ESG בקבוצת בזן
עו"ד מיכל ארלוזרוב, דירקטורית בחברות ציבוריות
רו"ח רעות קסלר, מחלקת התאגידים ברשות ניירות הערך
ד"ר שחר הדר, שותף במשרד עורכי הדין מיתר