משבר האקלים משפיע כבר היום על סביבת העבודה - עד כמה הצעדים להגנה על העובדים יעילים?

באוגוסט 2025 פקד את ישראל גל חום ארוך וחריג. במהלך האירוע נשברו שיאי טמפרטורה ברחבי הארץ: בגלגל נמדדה טמפרטורת מקסימום של 49.7 מעלות ובסדום נקבע שיא ארצי חדש של טמפרטורת מינימום – 37.1 מעלות. כלומר, גם בשעות הלילה הטמפרטורה לא ירדה מתחת ל-37 מעלות.

הדיון הציבורי בהיערכות למשבר האקלים מתמקד בדרך כלל במשק האנרגיה, במערכות המים, בחקלאות ובתשתיות הלאומיות. הרבה פחות תשומת לב ניתנת לשאלה מה קורה לעובדים עצמם: האם הם יכולים לבצע את עבודתם בבטחה כאשר הטמפרטורות עולות? אילו אמצעי הגנה מספקים להם המעסיקים? האם קיימים נהלים ברורים ליום שבו מערכת המיזוג קורסת או כאשר עומס החום מגיע לרמה מסוכנת?

כבר היום, אחד מכל שישה עובדים דיווח שסביבת העבודה שלו מושפעת ממשבר האקלים

כדי להבין כיצד עובדים ומנהלים בישראל תופסים את הסיכון, בחודש אפריל 2025 ערכנו בפורום ארלוזורוב, בשיתוף מרכז מאקרו, סקר בקרב 705 משיבים. יש לציין כי המדגם אינו מקרי והסקר בוצע באמצעות פאנל אינטרנטי. עם זאת, המשיבים משתייכים לענפי כלכלה שונים ולדרגות ניהול מגוונות.

אף שבענפי כלכלה רבים בישראל, כמו שירות לקוחות והייטק, העבודה מתבצעת במשרדים ממוזגים החסינים לגלי חום, מצאנו שאחד מכל שישה משיבים לסקר השיב בחיוב על השאלה "האם בשנים האחרונות משבר האקלים השפיע במידה רבה על סביבת העבודה שלך?". 

מאחורי הנתון מסתתר הבדל בין איך שמנהלים תופסים את השפעת משבר האקלים על מקום העבודה לבין האופן שבו תופסים אותה עובדים שאינם מנהלים - 25% מהמנהלים העידו שהם מרגישים את ההשפעה, לעומת 14% מהעובדים שאינם מנהלים. ייתכן שמנהלים חשופים יותר למידע הנוגע לפעילות העסק, לתקלות ולצורך בהתאמות; ייתכן גם שעובדים חווים את השינוי, אך לא תמיד מקשרים בין תנאי העבודה לבין משבר האקלים. כך או כך, כאשר כמעט שישית מהמשיבים מדווחים על השפעה של משבר האקלים שמורגשת כבר היום במסגרת עבודתם, קשה עוד להתעלם מהבעיה. 

לא כל העובדים מושפעים באותה צורה

השפעת משבר האקלים משתנה מאוד בין ענפי הכלכלה. בעוד שעובד במשרד ממוזג עשוי לחוש את גל החום בעיקר בדרך לעבודה, נהגת אוטובוס, עובד בניין, מלצרית או מאבטח יכולים להיות חשופים אליו במשך חלק ניכר מהמשמרת.

אפשר לראות את התופעה הזו גם בנתונים שבאיור 1: 66% מהמשיבים בענפי האירוח, ההסעדה, הבידור והפנאי, ו-65% מהמשיבים בענף התחבורה הסכימו עם ההיגד כי משבר האקלים משפיע על סביבת עבודתם כבר היום. ממצא זה מלמד שהשפעתם של גלי החום אינה מוגבלת לענפים המזוהים באופן מיידי עם עבודה בשטח פתוח, כמו חקלאות ובנייה, אלא מורגשת גם במגוון רחב יותר של ענפי תעסוקה. למשל, למרות שמלצרים לא נמצאים בהכרח כל היום תחת השמש, במהלך משמרת הם עשויים לעבור פעמים רבות בין המטבח החם, אזור הישיבה החיצוני, מחסן ופינת פינוי האשפה. נהגי משאיות ואוטובוסים נמצאים במשך שעות בתוך כלי רכב, חשופים לקרינת שמש ישירה דרך חלונות הרכבים ותלויים בתקינות המזגן. עובדי תחזוקה, שליחים, מאבטחים ועובדי ניקיון עוברים גם הם בין חללים ממוזגים למרחבים פתוחים וחמים.

איור 1: מידת ההסכמה של הנשאלים עם ההיגד: ״במהלך השנים האחרונות משבר האקלים השפיע במידה רבה על סביבת העבודה במקום העבודה העיקרי שלי״

שניים מכל חמישה עובדים דיווחו כי הם חשופים לחום במסגרת עבודתם

בחנו גם את מידת החשיפה הישירה לחום כפי שמתואר באיור 2. לפי הסקר, 39% מהמשיבים, כמעט שניים מכל חמישה, חשופים לחום במסגרת עבודתם. ההגדרה כוללת עובדים שדיווחו שהם חשופים לחום מעל לשעתיים ביום במסגרת עבודתם, בתוך או מחוץ למבנה. בכמה ענפים שיעור החשיפה היה גבוה במיוחד: בענף התחבורה והשירותים המסחריים דיווחו 71% מהמשיבים על חשיפה לחום במסגרת העבודה, ובענפי התעשייה, הכרייה והחציבה השיעור עומד על 63%. המחקר מראה שבניגוד למה שנהוג לחשוב, חשיפה לחום אינה תופעה שולית המוגבלת למספר קטן של מקצועות.

איור 2: שיעור העובדים החשופים לחום במסגרת עבודתם, בחלוקה לענפים

המעסיקים פועלים – אבל רק רצון טוב זה לא מספיק

תמונה נוספת העולה מהסקר מראה שהמעסיקים לא אדישים למצב וכ-59% מכלל העובדים דיווחו כי במקום עבודתם ננקטו צעדים להתמודדות עם סיכונים הנגרמים ממזג אוויר קיצוני. בקרב קבוצת העובדים החשופים לחום השיעור היה גבוה אף יותר והגיע ל-68%, לעומת 53% בקרב עובדים שאינם חשופים לחום. אפשר לראות בכך סימן חיובי: ככל שהחשיפה מוחשית יותר, כך גדלה הנטייה של מקום העבודה לפעול. אולם הנתונים המשלימים חשובים לא פחות, כאשר 41% מכלל העובדים אמרו שלא ננקטו צעדים, וגם בקרב העובדים החשופים לחום כמעט שליש לא דיווחו על פעולה מצד המעסיק.

איור 3: התפלגות תשובות הנשאלים לשאלה "מבין האמצעים הבאים, מה מסופק לך על ידי מקום העבודה שלך על מנת להתמודד עם עומס חום?" (שאלת רב-ברירה)

כדי להבין מה כוללת אותה התמודדות, שאלנו את קבוצת העובדים החשופים לחום אילו אמצעי הגנה מסופקים להם. 71% דיווחו שהם מקבלים מים קרים. 44% דיווחו על מאווררים או מזגנים ניידים, 39% על חלל ממוזג שבו אפשר להתקרר בזמן ההפסקות ורק 36% דיווחו על הצללה באזור העבודה. 

מצד אחד אפשר לקרוא את הנתונים האלו כהישג, עובדים רבים החשופים לחום במסגרת עבודתם מקבלים אמצעי הגנה מגוונים מפני החום. אולם הנתונים המשלימים צריכים לעורר דאגה: ישנם עובדים רבים שלא דיווחו אפילו על אספקת מים קרים ויותר ממחצית לא דיווחו על מאוורר או מזגן נייד. 

הפערים האלה ניכרים גם במרחב הציבורי. אם ניקח לדוגמא את ענף השמירה והאבטחה, אפשר לראות מאבטחים המבצעים תפקיד דומה מחוץ למבנים ממוזגים, כמו קניונים ותחנות רכבת, אך בתנאי עבודה שונים,, כאשר במקום אחד מוצב ליד העובד מצנן גדול, ובמקום אחר העובד נשאר חשוף לחום ללא אמצעי מקביל. ההבדל אינו נובע בהכרח מרמת הסיכון, אלא משיקול דעת של מקום העבודה ומהחלטות שונות של מנהלים ומעסיקים.

הפער שבין נקיטת פעולה לבין אפקטיביות

השאלה החשובה היא לא אם ננקטו צעדים, אלא אם העובדים מרגישים שהם אכן מוגנים ביומיום מפני השפעות משבר האקלים. מתוך קבוצת העובדים שדיווחו כי ננקטו צעדים במקום עבודתם להתמודדות עם משבר האקלים, רק 54% מהמשיבים העידו שהפעולות שיפרו את רמת הבטיחות והבריאות. הפער בולט במיוחד בקרב העובדים החשופים לחום: אף ש-68% מהם דיווחו כי המעסיק נקט צעדים, רק 46% סברו שהצעדים אכן שיפרו את רמת הבטיחות והבריאות. זהו אחד הממצאים החשובים במחקר. דווקא העובדים שנמצאים קרוב יותר לסיכון ושעבורם ננקטים יותר צעדים, פחות משוכנעים שהצעדים אפקטיביים.

כשניסינו לענות על השאלה מהיכן נובע הפער הזה הבנו שאחת הסיבות האפשריות היא שהפעולות נעשות באופן נקודתי בלבד ולא כחלק מתכנית עבודה מסודרת. הסקר תומך בהסבר הזה: רק 24% מהעובדים העידו שקיימים במקום עבודתם מדיניות ונהלים ברורים להתמודדות עם גלי חום. כלומר רמת האפקטיביות של הצעדים מוטלת בספק.

הפתרון – כינוס שולחן עגול של מעסיקים, המדינה וארגוני העובדים

כדי שנוכל לעבור את הקיצים הבאים בבטחה, עלינו לתת מענה ברור לשאלות מעשיות: מי אחראי לעקוב אחר עומסי החום? באילו תנאים יש לשנות את שגרת העבודה? מתי נדרשות הפסקות נוספות? אילו אמצעי קירור חייבים לעמוד לרשות העובדים? וכיצד מבטיחים שעובדים יוכלו לדווח על חולשה או לבקש הפסקה בלי לחשוש מפגיעה במעמדם?

כדי לגבש תשובות אפקטיביות נדרש לכנס שולחן עגול בהשתתפות ארגוני המעסיקים, הרגולטור וארגוני העובדים המכירים בצורה הטובה ביותר את הצרכים בשטח. יחד, עליהם לנסח נהלים ברורים, מוסכמים וישימים, כמו תוכניות פעולה לימים עם עומסי חום, הסכמה על חובת אספקת אמצעי הגנה מפני עומסי חום, והדרכת עובדים ומנהלים להתמודדות עם מצבי חירום.

כך נדאג שההתמודדות עם האתגרים שמשבר האקלים מציב לסביבת העבודה תהיה אחריות משותפת ומוסדרת, ולא משימה שמוטלת לבדה רק על המנהלים בשטח.

את המחקר המלא ניתן למצוא באתר האינטרנט של פורום ארלוזורוב בלינק הזה.

__________________________________________________________________________________

יובל שליסל - חוקר, מחלקת המחקר של פורום ארלוזורוב