בהוטן: בין כלכלת האושר לאסטרטגית צמיחה ומה אפשר ללמוד ממנה על ESG
מה ניתן ללמוד ממדינה שמדדה את הצלחתה דרך אושר ולא דרך תוצר? בהוטן, ממלכה קטנה בלב ההימלאיה, מציעה מסגרת שבה הערכים קודמים לשוק והפילוסופיה קודמת למדידה. בעוד שיח ה-ESG התפתח מתוך ניהול סיכונים וציות, המקרה הבהוטני שואל: כיצד מודדים רווחה מבלי לרוקן אותה ממשמעות? ומה קורה כשהאחריות קודמת לצמיחה ולא מצטרפת לה בדיעבד?
