לאחרונה הציג המשרד להגנת הסביבה מסמך הנחייה מקצועי משמעותי שנקרא 'הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות בנות-קיימה' – מיטיגציה. מדובר למעשה על תרגום לעברית והתאמה ישראלית של מסמך יסוד של האיחוד האירופי שנקרא EU Taxonomy. זהו מסמך הנחייה טכני בעיקרו, שתכליתו היא לייצר סיווג אחוד של מכלול הפעילויות העסקיות והתעשייתיות לשבעה סקטורים ו-74 פעילויות כלכליות. תכלית המסמך היא להתאים לכל סקטור ותחום פעילות כלכלית את האפיון הסביבתי העונה על השפעותיו לו ובאמצעות כך לסייע (בעיקר) לגופים פיננסיים בעלי אחזקות הון מורכבות ורבות לזהות את סיכוני הסביבה הכרוכים באחזקותיהם אלו.
אז רגע נסביר, המילה 'מיטיגציה' (הפחתה) רשומה בכותרת הראשית של המסמך כי זהו רק החלק הראשון. החלק השני שאולי ויתפרסם בעתיד הוא 'אדפטציה' (התאמה). למי שפחות מכיר את המונחים האלו, אבהיר כי מיטיגציה תכליתה לתאר את הפעילויות הנדרשות להפחתת פליטת גזי חממה (המדרך הפחמני) ואילו אדפטציה תכליתה לתאר את הפעילויות הננקטות על מנת לזהות ולהפחית את ההשפעות שיש לתוצאות שינוי האקלים על פעילות החברה ושרשרת ההספקה שלה.
על פניו, נראה כי מדובר על מהלך רגולטורי משמעותי של המשרד להגנת הסביבה לאסדרת התחום וקידום פעילות אקלימית במשק הישראלי, אך בפועל לצערי אני בספק רב אם אכן יש בו על מנת לסייע כלל בהגעה לתכלית זו. ראשית אקדים ואציין כי במסמך עצמו כתוב כי: "הטקסונומיה מאפשרת שימוש כבסיס לגילוי פומבי בנושאי קיימות לחברות ולגופים פיננסיים" (עמ' 13). עוד כתוב במבוא של המסמך (עמ' 14) כי: הטקסונומיה היא כן "סטנדרט לדיווח בנושאי קיימות, התורם למניעת התיירקרקות". כמובן שהמסמך אינו מהווה לא את זה ולא את זה.
כאן המקום לתאר ההקשר האסדרתי המתקיים במסגרת האיחוד האירופי ואת העובדה שהטקסונומיה מהווה שם חולייה אחת בתוך שרשרת רגולטורית מורכבת ועשירה. האיחוד באירופי בשנים האחרונות לקח על עצמו משימת-על בהקשר האקלימי והיא להפחית עד לשנת 2030 כ-55% מפליטות גזי החממה הנפלטים ממדינות האיחוד. [1] על מנת להגיע לכך, אושרו בפרלמנט האירופי וביתר מוסדות האיחוד, שורה של רגולציות ודירקטיבות (תחת הכותרת של 'fit for 55') שמטרתן לייצר את סביבת השוק שתאפשר זאת. כך לדוגמא, דירקטיבת ה-Corporate Sustainability Reporting Directive היא זו המנחה תאגידים בכל האמור לדיווחי קיימות [2] וכוללת בתוכה תקן דיווח אירופי מחמיר שהולך ומתעבה בימים אלו ממש (ה European Sustainability Reporting Standard). כמובן שהטקסונומיה האירופית מפנה לתקן דיווח זה ועל כן יכולה להתהדר בצדק ככלי המעודד דיווח ושקיפות. זה אינו המצב בישראל. עד כה אין בישראל שום מסגרת או הנחיית דיווח סדורה הכוללת בתוכה את כל עולמות הקיימות. אכן יש מסגרת לדיווח פחמני וולונטארי של המשרד להגנת הסביבה [3] אך מעבר לכך, אין דבר.
היבט נוסף הוא ההיבט של התנהלות המוסדות הפיננסיים, שהרי לשם כך יובא לישראל המסמך כולו. גם כאן, במבט לאירופה אנו רואים כי קיימת שם מסגרת רגולטורית משמעותית בתחום עם ה SFDR (Sustainability-related disclosure in the financial services sector) המחייבת ארגונים אלו לדווח אודות הסיכונים הקשורים לעולמות החברתיים והסביבתיים וכיצד סיכונים אלו באים לידי ביטוי בתהליכי קבלת החלטות בהשקעות. גם בהקשר זה, אנו בישראל נגררים מאחור עם הנחיות מאוד רכות בתחום. אמנם הבנקים מחויבים בדיווח ESG כבר מעל לעשור והמוסדיים מתבקשים לשלב שיקולי ESG בדיוני וועדות ההשקעה, אך אין על כך כל פיקוח או הכוונה מקצועית מוסדרת וכל מוסד עושה כראות עיניו. ראוי לציון לטובה את הנוהל הבנקאי התקין שיצא לאחרונה ויכנס לתוקפו בעוד כשנתיים, מחייב את הבנקים לבחון את נושא סיכוני האקלים בתהליך בחינת לווים.
לסיכום, הטקסונומיה בישראל מתחילה את דרכה בעמדת נחיתות אל מול הטקסונומיה האירופית. היא לא מהווה חלק ממערך רגולטורי סדור ומסועף ומפרסמי המסמך מציינים שוב ושוב כי מדובר על מהלך וולונטארי המבקש לסייע ולהכווין אך לא להנחות ולחייב. זה כמובן מצער למדי שזוהי העמדה של משרד ממשלתי אך ייתכן שבנסיבות המצב בישראל זה המקסימום שניתן היה להשיגו בעת זו ועדיף זאת מאשר שום דבר. למרות זאת ודווקא מכיוון שמדובר על מהלך וולונטארי (שלא צריך לעבור הליכי אישור וחקיקה סדורים), סבורני כי ניתן היה למנף את המהלך הרבה יותר ולנצלו לצמצום הפער שבין ישראל לבין האיחוד האירופי ולהוסיף עליו הנחיות דיווח סדורות, ניתוח מהותיות סביבתי עפ"י תחומי הפעילויות והסבר יותר מעמיק ופרטני כיצד כל תחום ותחום תורם למדרך הפחמני הכולל של מדינת ישראל ומהם יעדי ההפחתה הסקטוריאליים שיש בהם לסייע למדינת ישראל לעמוד ביעדים הלאומיים המוצהרים (ה NDC) בוועידות האקלים.
ד"ר ליעד אורתר עומד בראש פירמת היעוץ שבלת ESG.
רוצים.ות גם אתם.ן לכתוב פוסט מעולמות הESG? לחצו כאן
[1] המחויבות האקלימית של האיחוד האירופי https://climate.ec.europa.eu/eu-action/climate-strategies-targets/2030-climate-targets_en
[2] הצגת דירקטיבת ה CSRD - https://finance.ec.europa.eu/regulation-and-supervision/financial-services-legislation/implementing-and-delegated-acts/corporate-sustainability-reporting-directive_en
[3] קישור לעמוד 'מעקב ודיווח על פליטות גזי חממה' של המשרד להגנת הסביבה https://www.gov.il/he/pages/reporting_on_greenhouse_gas_emissions
Opmerkingen