מעבר למספרים: המרוץ לשקיפות ESG בחברות ישראליות מובילות

בעולם העסקי של היום, המושג ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) הפך מטרנד חולף לאבן יסוד בהערכת ביצועי חברות. אך כיצד נוכל לדעת אם חברה באמת מתייחסת ברצינות לדיווחי ה-ESG שלה? זו בדיוק השאלה שהניעה את הקמת צוות המדדים שלנו, המורכב משני חברי צוות נחושים מתוך תוכנית המתמחים של מרכז אריסון ל-ESG בשנה החולפת, לחשוף את האמת מאחורי המספרים.

צללנו לעומקם של דוחות ה-ESG אשר פרסמו חברות ת"א 35, המייצגות את ליבת הכלכלה הישראלית. מטרתנו הייתה לא רק לבחון את תוכן הדוחות, אלא גם להבין את המתודולוגיה מאחוריהם. במהלך המחקר שלנו, גילינו שני תקני דיווח מובילים: SASB ו-GRI 

התקן הראשון, ה- GRI (Global Reporting Initiative) מהווה מסגרת דיווח המספקת הנחיות לחברות כיצד לחשוף את השפעותיהן הכלכליות, הסביבתיות והחברתיות. מסגרת ה-GRI הינה הנפוצה ביותר לדיווח על קיימות, בין היתר, מכיוון שהיא מציעה גמישות רבה, כך שחברות מכל תעשייה ומגזר יכולות להתאים את הדיווח לצרכים הספציפיים שלהן ולמקדו בסוגיות הקיימות הרלוונטיות עבורן.

תקן הדיווח השני, ה- SASB (Sustainability Accounting Standards Board), מקורו במועצת התקינה לחשבונאות מקיימת אשר מספקת מסגרת לחברות לחשיפת גלויי ESG המהותיים מבחינה פיננסית למשקיעים. SASB מתמקדת בתקנים ספציפיים לתעשייה ולמרות שהציות לתקנים עדין וולונטרי, תקני SASB צוברים אחיזה בקרב המשקיעים כשהם מחפשים נתוני ESG מקיפים לקבלת החלטות.

מעבר לכך, אחד הממצאים המפתיעים שלנו היה שלא כל החברות בת"א 35 מפרסמות דוחות ESG לדוגמא, לחברות איירפורט סיטי, מבנה ושפיר הנדסה לא מצאנו דוחות ESG זמינים לציבור. זוהי תובנה מטרידה, המעלה שאלות לגבי מחויבותן של חברות מובילות אלו לשקיפות ואחריות תאגידית. עבור אלו שכן מדווחות, זיהינו דפוס דומה בפורמט הדיווח, מה שהוביל אותנו לשאלה המרכזית: כיצד ניתן להעריך את איכות הדוחות הללו?

בהיותנו צוות ללא התמחות בפיננסים או אנרגיה, החלטנו להתמקד בניתוח כמותי במקום איכותי. גישה זו אפשרה לנו להעריך את הדוחות באופן אובייקטיבי יותר, תוך התמקדות במדדים כגון:

1. מספר האינדקסים המדווחים

2. משך רציפות הדיווח

3. צפיפות הנתונים בדוח (כמות הנתונים ביחס למספר העמודים)

באמצעות מדדים אלו ואחרים, הצלחנו לזהות הבדלים משמעותיים בין הדוחות השונים. כך, חברות מסוימות הציגו דוחות מקיפים ועשירים בנתונים, בעוד אחרות סיפקו מידע מצומצם יותר [לפירוט הנתונים ראו בנספח המדדים אותו נשלח למעוניינים.ות]. ההבדלים הללו מדגישים את הצורך בסטנדרטיזציה של דיווחי ESG, כמו גם את החשיבות של בחינה ביקורתית של הדוחות על ידי משקיעים ובעלי עניין. כמו כן, ממצאים אלו מעלים שאלות חשובות, למשל, האם חברות עם דוחות מקיפים יותר באמת מחויבות יותר לעקרונות ה-ESG? או שמא הן פשוט טובות יותר בהצגת הנתונים? מצד שני, האם חברות עם דוחות מצומצמים יותר מסתירות מידע, או שהן פשוט בתחילת דרכן בתחום? חשוב לציין כי כמות המידע אינה בהכרח מעידה על איכותו. עם זאת, שקיפות ונכונות לחשוף מידע מקיף הן ללא ספק צעדים בכיוון הנכון. אנו מאמינים כי ככל שיותר חברות יאמצו גישה שקופה ומקיפה לדיווחי ESG, כך תתפתח התרבות של אחריות תאגידית בשוק הישראלי.

מספר מגמות מרכזיות נוספות עלו במחקרנו. נוכחנו לגלות כי כ- 27% מהחברות לא דיווחו על האתגרים הכרוכים בהטמעת ESG בפעילותן [לפירוט הנתונים ראו בנספח המדדים]. מכיוון שאתגרים הינם חלק בלתי נפרד מהמציאות העסקית, השמטתם עלולה ליצור תמונה חסרה עבור הקוראים. בשונה מכך, חברות כמו מזרחי טפחות, דיסקונט, בינלאומי, פועלים וטבע, שהציגו בדוחותיהם מעורבות רבה מצד הדירקטוריון בתחום ה- ESG בחברה, זכו לדירוגים גבוהים גם במדדים נוספים בדירוג שלנו. [לפירוט הנתונים ראו בנספח המדדים]. ממצא זה מדגיש את התפקיד המכריע של הדירקטוריון בהטמעת ESG במורד כל השרשרת הארגונית. כמו כן, חברות המדווחות באופן עקבי לאורך שנים מציגות דיווחים איכותיים יותר, מה שמצביע על הערך הרב של המשכיות בתהליכי דיווח. לבסוף, על אף שרוב החברות הציבו יעדים בנושאי ESG, נותרו שאלות פתוחות בנוגע לדיווח על מדדים כמותיים לניטור היעדים ולדיווח על ההתקדמות לעברם לאורך זמן במסגרת הדוחות השנתיים.

המסע שלנו לתוך עולם דיווחי ה-ESG היה מאתגר ומלמד כאחד. גילינו שמאחורי המספרים והגרפים מסתתר סיפור מורכב הטומן בחובו מגוון רחב של אתגרים והזדמנויות. אנו מקווים כי המסקנות והתובנות שלנו יסייעו למשקיעים בבחינת חברות להשקעה ויעודדו פיתוח של תרבות דיווח מקיפה ושקופה יותר בקרב חברות ישראליות.

בסופו של דבר, השאיפה שלנו היא לראות את כל החברות המובילות בישראל לא רק מדווחות על היבטי ESG, אלא גם מתחרות ביניהן על איכות ושקיפות הדיווח. זוהי לא רק אחריות תאגידית, אלא גם הזדמנות עסקית – להציג בפני משקיעים, לקוחות ועובדים את המחויבות האמיתית של החברה לעתיד בר-קיימא.

אנו מזמינים את כל בעלי העניין - משקיעים, מנהלים, עובדים ואזרחים מן השורה, לבחון את הדירוג שלנו ולהגיב בתחתית הפוסט על מנת להביע דעה - האם אתם מסכימים עם הממצאים שלנו? האם יש היבטים נוספים שלדעתכם יש לקחת בחשבון? רק באמצעות דיאלוג פתוח וביקורתי נוכל להמשיך ולקדם את נושא ה-ESG בישראל ולהבטיח עתיד בר-קיימא לכלכלה ולחברה הישראלית.

למעוניינים.ות בנספח המדדים המוזכר בפוסט, אנא אל תהססו לשלוח לנו אימייל לכתובת  esg.blog@runi.ac.il ונשמח לחלוק אותו איתכם.ן

________________________________________________________________________

צוות המדדים הוא חלק מתוכנית המתמחים של תכנית מרכז אריסון ל- ESG וכולל את אסף כץ ורוני שביט. הצוות מונחה על ידי פרופ' ניראון חשאי, דקאן בית ספר אריסון למנהל עסקים ויו"ר מרכז אריסון ל-ESG