מפת דרכים חדשה לניהול זכויות אדם בעסקים בישראל - למה זה חשוב עכשיו, ומה מציע המסמך של ארגון מעלה

למה זכויות אדם הפכו לנושא עסקי דחוף בישראל?

העיסוק בזכויות אדם בעסקים אינו חדש ועלה כבר במהלך שנות ה-90 על רקע תנאי ההעסקה "סדנאות  יזע" של תאגידים בינלאומיים דוגמת NIKE במזרח אסיה. במציאות הישראלית עמוסת מתחים חברתיים, ביטחוניים וגיאופוליטיים, הנושא שב ועולה כלפי חברות ישראליות על ידי מחזיקי עניין שונים כגון לקוחות ושותפים בינלאומיים שמבקשים לוודא עמידה בתנאים אתיים, משקיעים שמעריכים סיכונים ומוניטין תאגידי, רגולטורים אירופיים שמחילים חובות דיווח ובדיקת נאותות, וחברות דירוג גלובליות שמנתחות את התנהגות החברות בפועל. על רקע זה, היכולת של עסקים ישראליים להציג ניהול מקצועי, ניטרלי ושיטתי של הנושא, נעשית קריטית כדי לשמור על אמון, על גישה לשווקים בינלאומיים ועל רציפות עסקית.

בדירוג מעלה לשנת 2025, כ-75% מהחברות דיווחו כי קיימת אצלן מדיניות זכויות אדם רשמית ומעל 70% מהחברות דיווחו שנעשתה סקירה בשלוש השנים האחרונות בכדי לזהות ולהעריך סיכונים והשפעות הנוגעות לשמירה על זכויות אדם. עם זאת, בחינה מעמיקה יותר בדיווחי החברות מציגה תמונה מורכבת יותר; מרבית החברות שדיווחו שביצעו סקירה לזיהוי סיכונים, ציינו כי הסקירה מתמקדת רק בפעילות הישירה של החברה ואינה כוללת התייחסות לשרשרת האספקה או לדיאלוג עם מחזיקי עניין חיצוניים אחרים.

מסמך 'זכויות אדם בעסקים' של ארגון מעלה, שפורסם לאחרונה, נועד להוות מדריך פרקטי ויישומי לניהול הנושא על ידי חברות במשק הישראלי. המסמך מאגד בתוכו קווים מנחים לגיבוש מדיניות לניהול זכויות אדם בארגון, מציג טיפולוגיה להערכה של מהותיות הסיכון הקיים לכל חברה, מגדיר את תהליך בדיקת הנאותות שחברות צריכות לעשות (Human Rights Due Diligence), מפרט את רשימת הזכויות הרלוונטיות לעסקים ומדדי בקרה, ומסתיים בנספח שאלות מעשי שמאפשר לבצע סינון ומיפוי ראשוני של סיכונים. מטרת המסמך היא לתרגם את הסטנדרטים הבינלאומיים והציפיות של מחזיקי עניין לשפה יישומית, כזו שמנהלי ESG, משאבי אנוש, רכש ומשפטים יכולים ליישם בפועל בתוך הארגון. המדריך מבוסס על מקורות מידע ומסגרות דיווח מרכזיים ומקובלים בעולם, כגון:  BSR, Global Compact ,RBA  ו-UN Guiding Principles on Business and Human Rights.

הגדרת התחום: מה נכלל בזכויות אדם בהקשר העסקי

המונח 'זכויות אדם' בעסקים כולל בתוכו נושאים רבים החורגים הרבה מעבר לשאלות של שכר מינימום או מניעת אפליה. התחום מתחיל בתנאי העסקה הוגנים (שכר מחיה, שעות עבודה סבירות, חופש ההתאגדות), ממשיך בזכויות עובדים לאורך שרשרת האספקה (דרישות לספקים, ביקורות ותוכניות תיקון), ונוגע בהיבטים של גיוון והכללה במקומות העבודה (ייצוג, קידום ושוויון הזדמנויות). בנוסף, עם השנים התחום התרחב גם לנושאים כגון פרטיות ואבטחת מידע, בריאות ובטיחות בסביבת העבודה (נהלי בטיחות, תרגילי חירום, תחקור תאונות), השפעות על קהילות (סקרי השפעה חברתית), נגישות ושקיפות, שיתוף פעולה עם החברה האזרחית, והקשר בין זכויות סביבתיות לזכויות אדם. עבור כל אחד מהנושאים הללו, המסמך מציג דוגמאות יישומיות ומדדים שמאפשרים בקרה ושיפור.

ב-UN Guiding Principles on Business and Human Rights, נקבעה טיפולוגיה המבוססת על עקרון ההבחנה, שלפיו כל חברה עשויה להיות מעורבת בפגיעה בזכויות אדם באחת משלוש דרכים המפורטות להלן, ומלוות במקרי בוחן מהעולם: 

• גרימת נזק ישירה (Cause) - בשנת 2025 רשויות האכיפה בארה"ב (OSHA) וגופים רגולטוריים קבעו כי אמזון גרמה נזק ישיר לבריאות עובדיה באמצעות הטלת מכסות עבודה לא סבירות ותנאים ארגונומיים לקויים שהובילו לפציעות של מאות אלפי עובדים.

• תרומה לנזק יחד עם גורמים אחרים (Contribute) - בתחילת 2025, הודיעה מטא על שינוי במדיניות התוכן שלה (Hateful Conduct Policy) המאפשר פרסום דברי שטנה והטרדה נגד קהילות מוחלשות (כגון קהילת הלהט"ב) תחת מסווה של "חופש ביטוי".

• קישור עקיף לפגיעה דרך שרשרת הערך (Linked) - דוחות קיימות של סמסונג לשנת 2025-2024 חושפים כי החברה מזהה סיכונים מתמשכים של עבודת כפייה ועבודת ילדים בדרגים הנמוכים של שרשרת האספקה שלה (ספקים מדרגה שנייה ושלישית).

ההבחנה הזו אינה תיאורטית בלבד; היא קובעת את סוג האחריות והתגובה של החברה למניעה ותיקון של המצב. בהתאם לסוג הקשר ניתן למקד את התגובה ולבנות יוזמות מותאמות החל בתיקון ופיצוי, דרך שינוי נהלי רכש ועד ניטור והדרכות לספקים. במסמך שפרסמה חברת Samsung מוצג מיפוי מקיף של הסיכונים בהיבטי זכויות אדם ודרכי התגובה של החברה לניהול הסיכונים.

גם הסקטור העסקי של החברה רלוונטי; המסמך מציג דוגמאות ענפיות שיעזרו למקד מאמץ: בתעשייה וייצור, יש התמקדות בבטיחות, שעות עבודה ותנאי העסקה של מהגרי עבודה; בחקלאות ומזון, מושם דגש על מניעת עבודת ילדים, תנאי מגורים והגנת בריאות קהילות; בטכנולוגיה ודאטה, המיקוד מושם על שמירה על הפרטיות, מעקב והטיות אלגוריתמיות; בבנייה ותשתיות, מסתכלים על שיתוף קהילה וניהול סיכוני שרשרת אספקה; בשירותים פיננסיים, מדיניות מימון אחראית; בקמעונאות, סיכוני שרשרת אספקה ואפליה תעסוקתית. כך כל ארגון יכול לזהות במה להתרכז ולהתאים את המדדים והנהלים למציאות התפעולית שלו.

בדיקת  נאותות: שבעה שלבים להטמעה

חברות הפועלות מול שוק האיחוד האירופי (מהשווקים המתקדמים בעולם באסדרה) יידרשו להציג ולהטמיע תהליכי נאותות בנושאי זכויות אדם וסביבה, לרבות תיעוד מיפוי סיכונים, מדיניות ומנגנוני תיקון, מדדים כמותיים ותוצאות שנתיות לאורך שרשרת האספקה. המסמך מציע צעדי היערכות: יישור קו למדיניות ה-UNGPs, ה-CSDDD של האיחוד האירופי וה-OECD, בניית תהליך נאותות מלא, אימוץ תקני דיווח רלוונטיים, ותקשור שקוף ללקוחות ולציבור. חברה שתיישם זאת מוקדם תגדיל את יתרונה התחרותי ותשמור על גישה לשוק האירופי.

תהליך הנאותות המוצע במסמך הינו הדרגתי וכולל 7 שלבים לניהול סוגיות של זכויות אדם:

1. מיפוי סיכונים והשפעות בכל נקודות הממשק (עובדים, ספקים, קהילות ולקוחות).

2. הערכת חומרת הסיכונים בהתאם לשלושה פרמטרים (היקף הפגיעה, חומרתה, ויכולת תיקונה).

3. תיעדוף 'נקודות חמות' (כלומר, מוקדים בעלי פוטנציאל נפיץ במיוחד) לטיפול מיידי. 

4. גיבוש מדיניות פורמלית (כולל אחריות הנהלה וצוות בין-מחלקתי).

5. קידום תהליכי הטמעה ובקרה (הדרכות, נהלים, מדדי ביצוע, ביקורות פנימיות וחיצוניות).

6. קיום מנגנון תיקון זמין והוגן. 

7. ביצוע סקירות שנתיות, עדכוני נהלים ודיווח שקוף. 

השילוב בין צעד מנהלי לצעד יישומי, הוא מה שהופך את הנושא מחזון למדיניות חיה בתפעול היומיומי.

ניהול פנימי: איך זה עובד בתוך הבית

במישור הפנימי, המסמך מכוון להטמעת הנושא דרך ארבעה צירים: 

• הדרכות למנהלים ולעובדים ויצירת שפה אחידה סביב הנושא.

• שילוב הנושא במערכות ובתהליכים פנים ארגוניים (נהלי רכש, משאבי אנוש, פרטיות, בטיחות).

• שילוב סעיפי זכויות אדם בהסכמים עם ספקים וקבלנים.

• ביצוע בקרה ומדידה של פרמטרים שונים שהוגדרו. 

יישום הנושא דרך ארבעת הצירים הללו מאפשר לארגון ולעובדיו להבין את האופן בו הנושא מתממשק עם פעילות הארגון ובמקביל פותח את הנושא למחזיקי עניין חיצוניים המשפיעים ומושפעים מהנושא. באופן זה, המדיניות לא נשארת על הנייר אלא מתורגמת להתנהגות עסקית יומיומית שמייצרת אמון ומקטינה סיכונים.

דיאלוג חיצוני: לקוחות, דירוגים ורגולטורים

במישור החיצוני, חברות ישראליות נדרשות לשיח מקצועי ושקוף מול לקוחות בינלאומיים, חברות דירוג ESG ורגולטורים אירופיים. המסמך מציג כיצד מבססים דיאלוג אפקטיבי: הצגת תהליך נאותות מסודר, פרסום מדיניות ודוחות, מתן מענה לשאלוני ציות, ושיתוף פעולה עם החברה האזרחית. מאגר השאלות שבנספח הוא כלי יעיל להכנה לדיונים עם מחזיקי עניין ומסייע להבין אילו שאלות יישאלו, איזה הוכחות נדרשות, וכיצד לנסח תשובות שמבוססות על נתונים ולא רק על הצהרות.

בהקשר זה, ניתן לראות דוגמה עדכנית לשינוי בגישת חברות הדירוג הבינלאומיות: בסוף 2024 הודיעה חברתMorningstar Sustainalytics , אחת מחברות המחקר המובילות בעולם בתחום ה-ESG , על שינוי משמעותי במתודולוגיית ההערכה שלה בנוגע להערכת סוגיות זכויות אדם בחברות ישראליות. החברה קבעה כי מעתה לא ייכללו מחלוקות טריטוריאליות (כגון הסכסוך הישראלי-פלסטיני) במסגרת הערכת סוגיות זכויות אדם, מתוך רצון לשמור על ניתוח אובייקטיבי, עקבי ונטול הטיות פוליטיות. 

השינוי מבוסס על בחינה של צוות מומחים בינלאומי, אשר קבע כי השפעות גיאופוליטיות עלולות לעוות את הדירוג, ולכן יש להתמקד בפעולות העסקיות הישירות של החברה, במידת עמידתה בעקרונות זכויות האדם ובאופן ניהולה הפנימי. 

המשמעות עבור חברות ישראליות היא כפולה:

• נפתחת הזדמנות להציג ניהול מבוסס עקרונות ולא להיתפס לסוגיות פוליטיות.

• ניתנת ההזדמנות לחברות להדגיש מערכות ניהול, דיווח ושקיפות בנושאי זכויות אדם, גיוון, תנאי עבודה והוגנות עסקית.

  
  

לסיכום:

ניהול זכויות אדם בפעילות תאגידית תופס חשיבות הולכת וגוברת בשנים האחרונות. עם זאת, בשל מאפייני הפעילות של חברות ישראליות (תנאי העסקה ורווחה מתקדמים) ומאידך, קושי בניהול ומעקב מתקדם של שרשת האספקה, קיים בלבול רב בקרב החברות בדבר המצופה מהן.

 המסמך 'זכויות אדם בעסקים' מספק שפה מקצועית אחידה, כלים לניהול אפקטיבי, ומענה לשאלות שמגיעות ממחזיקי עניין בארץ ובעולם. בעידן שבו אמון הוא הון, והיכולת להציג נאותות ושקיפות היא מפתח להצלחה, המסמך מציע מסלול ברור, ישים ומבוסס לניהול התחום. הקריאה בו תאפשר לכם לבנות מדיניות חכמה, להטמיע תהליכים, ולתרגם מחויבות ערכית לתוצאות שניתן למדוד.

קישור למסמך באתר מעלה

---

ינאי ברנר, מנהל דירוג מעלה.

ארגון מעלה מאגד מעל 130 מהחברות המובילות במשק הישראלי, שבחרו לאמץ ולהטמיע סטנדרטים מתקדמים ומדידים של אחריות תאגידית, המתייחסת להשפעה של עסקים על החברה והסביבה. מעלה פועלת לפתח את הסטנדרטים הוולונטריים של תחום האחריות התאגידית בישראל, מקדמת למידה, הכשרה ושיתוף בפרקטיקה מישראל ומהעולם ומציעה ספריית תוכן דיגיטלי עשירה ומגוונת. דירוג מעלה המתפרסם מדי שנה, מאפשר לחברות למדוד, להשוות ולהשתפר, ומציג תמונת מצב עדכנית של האחריות התאגידית בישראל.