הפוסט הבא יעסוק בהבדלים שבין ESG אחריות תאגידית קיימות ואימפקט, יציג את הקשר שבין ESG וכלכלה, ויעמוד בקצרה על החשיבות של רגולציה בתחום.
צירוף שלושת האותיות הכי מדובר היום בתחומי הקיימות בתאגידים הוא כנראה ESG. אמנם, בזמן שרוב האנשים מכירים כי ראשי התיבות הללו מייצגים סביבה, חברה וממשל (Environmental, Social, Governance) נדמה שלא רבים יודעים מהי המשמעות הפרקטית שעומדת מאחורי המונח ESG, כיצד זה בא לידי ביטוי, ומה ההבדל בין המונח הזה, לבין מונחים בתחומים דומים כגון אחריות תאגידית, קיימות ואימפקט. על ההבדלים הללו, הביטוי הפרקטי של ESG ועוד נעמוד במאמר הזה.
ראשית, כמה הגדרות בסיסיות שיעזרו להבהיר מהם ההבדלים בין התחומים, וגם מדוע יש נטייה להתבלבל ביניהם:
אחריות תאגידית (CSR):
אחריות תאגידית הוא קונספט רחב מאוד, שמתייחס לפעולות הוולונטריות של חברה בקשר להשפעות החברתיות והסביבתיות שלה, וכן הפעילות והאינטראקציה שלה מול בעלי העניין שלה. האחריות תאגידית של חברה נתונה לחלוטין להגדרתה של החברה – כלומר, אין מרכיב משפטי שמחייב את החברה לנהוג באופן כזה או אחר. אחת הדוגמאות הפשוטות ביותר של אחריות תאגידית היא חברה שתורמת סכום כספי לארגון ללא מטרות רווח. בעוד שאחריות תאגידית יכולה לכלול פרמטרים של ESG, לרוב ההגדרה מתייחסת לפעילויות ויוזמות של תאגיד שאין להן השפעה על הרווחים והסיכונים של החברה.
אימפקט (IMPACT) :
אימפקט מתייחס לתוצאות המדידות שיש לפעולות של תאגיד על החברה ו/או הסביבה. למרות שיש למילה קונוטציה חיובית, אימפקט יכול להיות חיובי או שלילי. ברוב המקרים אימפקט יימדד באמצעות הפרמטרים הרלוונטיים לתחום ההשפעה הרצוי - אם האימפקט הרצוי הוא חברתי, המדדים הרלוונטיים יהיו social return on investment. בעוד שאם האימפקט הוא סביבתי, המדדים יהיו כאלו של טביעת רגל סביבתית כגון אחוז פליטת הגזים המזהמים ליחידת ייצור.
סביבה, חברה וממשל (ESG):
המונח ESG מתייחס לאופן שבו בעלי עניין מודדים כיצד שלושת האלמנטים: סביבה, חברה וממשל, משפיעים על פעילות של תאגיד לצורכי השקעה, וכיצד שלושת האלמנטים הללו משפיעים על התאגיד והפוטנציאל הכלכלי שלו. מבלי להרחיב כאן על השורשים ותהליך התפתחות של התחום, אדגיש כי ESG במהותו נועד להעריך את התאגיד במדדים שהם לא רק ״שורת הרווח״, כלומר הרווחיות של תאגיד.
יש לציין כי הבסיס לרבות מהטענות שעולות נגד שילוב אלמנטים של ESG בתאגיד נובע בדיוק מהנקודה הזאת, שהרי על פי רוב, ולכאורה גם על פי החוק בישראל (אם כי לא על פי הפסיקה ועל פי חקיקת בעלי העניין המתרבה והולכת[1]), מטרתו של תאגיד היא להשיא רווחים לבעלי המניות. לא לדאוג לגורמים סביבתיים או אחרים.
כיצד מוערך תאגיד במונחים שהם לא הרווחים גרידא? עבור כל אחד משלושת הגורמים: סביבה, חברה וממשל, ישנם קריטריונים רבים ומגוונים שעל פיהם נמדדים ביצועי ESG של חברה. אלמנט הסביבה למשל מתייחס לפליטות גזים, שימוש במים ושימוש באנרגיה. האלמנט של חברה מתייחס לבריאות כוח העבודה, בטיחות בעבודה, וגיוון והכלה של העובדים. ואלמנט הממשל מתייחס למשל לגיוון של הדירקטוריון, אפקטיביות של תהליכים פנימיים, בקרה ושליטה.
כמה נקודות חשובות על ההבדלים בין שלושת המושגים:
1. אימפקט וESG הם מדדים מוחשיים שמשמים משקיעים ובעלי עניין בתהליך הערכה וקבלת ההחלטות להשקעה, רכישה או עסקה. בניגוד לאחריות תאגידית, שבאופן קטגורי אינו תחום מדיד ואינו משמש גורמים פיננסים בתהליך קבלת החלטות.
2. בשנים האחרונות מתפתחת הרגולציה בתחום ה-ESG, וברוב המדינות המפותחות, ואף בחלק מן המדינות המתפתחות, לא מדובר עוד בתחום וולונטרי. במדינות רבות, ביניהן אירופה, ארה״ב, סין, אוסטרליה, סינגפור, אנגליה ועוד תאגידים מחויבים לדווח על פעילות ה-ESG שלהם באופן שתואם את החוק. אין לתאגיד אפשרות בחירה איך ומה לדווח, בניגוד ל CSR למשל.
2.א. חשוב לציין שרגולציית ה-ESG מתפתחת במועד כתיבת שורות אלו. ישנן דעות לכאן ולכאן לגבי טיב ואופן החקיקה, ישנם פערים והבדלים בין החקיקות השונות במדינות השונות וכן ביקורות על סטנדרטי הדיווח הקשורים ב- ESG כגון TCFD ו- GRI. ולמרות זאת, ישנה חקיקה וישנה אכיפה על דיווחים כוזבים ושימוש שווא בדיווחי ESG, המהווים סיכון ממשי לתאגידים מפרים.
2.ב. בישראל, אין רגולציה ייעודית עבור ESG, כפי שיש באירופה. על אף שיש חקיקות ותובענות ייצוגיות שעוסקות במחזיקי עניין שכן מתייחסות לכך. התחום ברובו נחשב וולונטרי- כלומר, אין חוק שמחייב חברות להגיש דוחות ESG, אין גורם שבוחן אמיתות של דיווחים ואין סטנדרט אחיד של גילוי. גם לא קיימת רגולציה על מדדי דירוג והערכה של ביצועי ESG, מה שתורם להחרפה של חוסר האחידות בדירוג, היעדר שקיפות, וערעור האמינות של הדירוג בקרב משקיעים ובעלי עניין שמבקשים להסתמך עליו.
2.ג. המיעוט ברגולציה ייעודית עבור ESG בישראל תורמת גם לבלבול בין התחום ESG לבין תחום האחריות התאגידית. היות ושניהם (כמעט באופן מוחלט) באותו מעמד חוקי, הם נתפסים כתחומי זהים וחופפים, שלמעשה הם לא. מה שמאפשר לחברות לדווח כמעט באותו אופן על האחריות התאגידית ופעילות ה ESG שלהן.
3. אחריות תאגידית ו-ESG הם תחומים דומים אך שונים. אחריות תאגידית היא הגדרה מאוד רחבה שכוללות יוזמות ופעילויות של חברה בהקשרים של חברה וסביבה. לכן, יתכן מאוד כי פעילות של חברה תחת אחריות תאגידית תמצא גם כפעילות שנופלת תחת הקריטריונים של ESG- למשל מעורבות קהילתית, אבל אין זה אומר ש- ESGואחריות תאגידית הן מילים נרדפות. ההבדל המרכזי הוא אופן המדידה, הדיווח וההשפעה שיש לביצועים של מעורבות קהילתית כשזו מוגדרת תחת אחריות תאגידית לעומת אם מעורבות קהילתית היא חלק מאסטרטגית ה- ESG של חברה.
כלכלה, רגולציה ו-ESG:
התקדמות טכנולוגית, שינויי האקלים ומגמות חברתיות מעצבות את הכלכלה העולמית, שעוברת בהלימה שינויים אדירים בימינו. בין הבעיות המשמעותיות ביותר שהעולם ניצב בפניהן כיום הן הדרדרות במאגרי משאבי הטבע ומצב האקלים, המשפיעים באופן ישיר גם על המשך קיומה של החברה. לשילוב של שיקולי ESG תפקיד משמעותי בהקשר של פתרון הבעיות הללו. שימוש בשיקולי ESG בהחלטות כלכליות ואסטרטגיות של תאגידים, משקיעים וגופים רגולטוריים, מאפשר הזרמה של כספים, משאבים ותשומת לב לטובת מימון פתרונות לבעיות הבוערות ביותר בחברה. זאת לצד יתרונות כלכליים לגוף המיישם.
ניקח לדוגמא את הקשר בין שיקולי ESG לגוף השקעה:
מחקר שערכה חברת Bloomberg מצא, שהעלות של בלימת גידול פליטת גזי פחמימה מזהמים (GHG) מוערכת בכ-300 מיליארד דולר.[2]
הטמעה של קריטריונים של סביבה (הלא זה ה-E של ESG) בתוך האסטרטגיה של גוף השקעה, תאפשר לנתב משאבים כלכליים, שיהיו חלק מהסכום שנדרש לפתרון הבעיה. למשל, גוף השקעה מקבל החלטה אסטרטגית להשקיע אחוז מסוים מכספי הקרן בחברות עם טביעת רגל פחמנית נמוכה, או בחברות שמייצרות מקורות של אנרגיה מתחדשת. ההחלטה הזאת, שנתמכת בשיקולים של סביבה, תזרים משאבים לצמצום הבעיה וקידום הפתרון לאיום שמהווה פליטת גזי הפחמן על קיומנו.
יד ביד עם היתרונות החברתיים שבהטמעת ESG באסטרטגיות ההשקעה הולכים יתרונות כלכליים מובהקים. כגון גיוון פרופיל השקעות הממגר את הסיכון האינהרנטי המצוי בהשקעה, וכן רווח מהתשואה שיש במוצרים כאלו. דוגמא מובהקת היא חברת פטגוניה (Patagonia) חברת טקסטיל אמריקאית, הידועה בשנים האחרונות במחויבותה הגבוהה לאחריות סביבתית וחברתית. אמנם החברה תמיד דאגה לתרום מרווחיה, אך ב-2018 יצאה החברה בהצהרה כי We're in business to save the planet" [3]", והייתה לאחת מהחברות הקמעונאות הראשונות בארה״ב שאיחדה מטרות של סביבה חברה וממשל עם המטרות הכלכליות שלה[4]. תוך שנה משינוי האסטרטגיה שלה, החברה שהייתה על סף פשיטה התאוששה והשלימה מחזור מכירות שעלה על מיליארד דולר[5]. מאז החברה ממשיכה לנקוט בצעדים נוספים הכוללים תרומה, לקידום סטנדרטים גבוהים יותר של בטיחות סביבתית ואחריות חברתית בתעשיית האופנה, הקפדה על תנאי עבודה לאורך שרשרת האספקה, שימוש בחומרים ממוחזרים ועוד ועוד ועוד.
למחויבות הזו ישנה עלות, אך היא שולית ביחס לקרדיט והנאמנות לה זוכה החברה מצד הלקוחות והצרכנים, שמרוויחים רגישות סביבתית וחברתית כחלק מחוויית הקנייה שלהם. זה גורם להם להעריך את המותג ולהפוך אותו לבחירה מועדפת בקרב קהלים רחבים- כך על פי סקר צרכנים שמצא כי פטגוניה היא החברה בעל הערך התדמיתי השני הגבוה ביותר בארה״ב[6] ובפועל יוצא מגדיל את רווחים החברה- שהייתה כאמור על סף פשיטת רגל[7], והיום מוערכת במעל 3 מיליארד דולר, עם מעל 200 מיליון דולר של רווח ב2023[8].
אי אפשר לציין את הפעילות של גופי השקעה וחברות בהקשר ESG מבלי להתייחס לחשיבות של רגולציה. רגולציה של ESG מסייעת להגביר את היכולת של משקיעים לקבלת החלטות מושכלות לגבי השקעות בתחום, וכן להכווין את המשק באופנים הבאים:
ראשית, מניעה של מצג שווא וניצול בעלי עניין: בשנים האחרונות היה קל מאוד להצדיק השקעות והחלטות שנקשרו לקריטריונים של ESG. לכן, היה קל מאוד לגייס ולהזרים כסף למטרות הללו. תאגידים וגופים אחרים שמחו מאוד להנות מההטבות שנלוו לכך שהמוצרים או החברה שלהן ״ירוקות״ או ״אחראיות חברתית״ וניצלו את השימוש של התוויות הללו, לרוב בלי קשר להשפעות של הפעילות או המוצרים שלהן, ואם אלו אכן מיטיבים עם הסביבה, החברה או הממשל. התופעה הזאת נודעת היום כ- greenwashing, או בעברית טיוח ירוק. המונח מתאר בביקורתיות ארגונים ותאגידים המציגים בפני צרכנים והציבור מצג שווא, לפיו שיטות הפעולה הננקטות, המוצרים או השירות שהם מספקים, אינם פוגעים ואף תומכים בסביבה. וזאת במטרה להשיא רווחים או הטבות הקשורות באג'נדה סביבתית.
שנית, הגברת האמינות, השקיפות והאחידות: כפי שצוין לעיל,ESG משמש ככלי להעריך את הפוטנציאל של התאגיד, ומשקיעים ובעלי עניין משתמשים בהערכה הזו בתהליך הערכת הסיכונים וקבלת ההחלטות של או לגבי התאגיד. מכאן, שהיכולת להסתמך על דוחות ודיווחי ESG היא אלמנטרית לכלכלה של ימינו, שכאמור משלבת בתוכה ESG. בדומה לדו"חות כלכליים של חברה, שמוגדרים ומוסדרים בחוק על מנת שבעלי עניין יוכלו להסתמך על התוכן שלהם. ובהינתן שמשקיעים מסתמכים יותר ויותר על קריטריוני ESGבתהליך קבלת ההחלטות שלהם, רגולציית ESG נחוצה כי היא מקדמת מצג זהה ובר השוואה, לפיה דו"ח ESG משקף נאמנה את פעילותה של החברה, כך בעלי עניין יוכלו להשוות בין הדו"חות והפעילויות של חברות שונות ולפעול על הסיס מידע מהימן- בדומה דו״ח כלכלי.
סיבה שלישית, הכוונת פעילות של המשק: רגולציה מאפשרת לגופים ממשלתיים להכווין פעילות של תאגידים בין אם באמצעות תמריצים ובין אם באמצעות ענישה. בהקשר של ESG, ישנה רגולציה שמעניקה תמריצים, כמו חוק הInflation Reduction Act בארה״ב, המעניק הטבות מס משמעותיות לחברות שמשתמשות בטכנולוגיות לא מזהמות. וכן רגולציה שנוקטת בענישה, כמו חובת הדיווח על אסטרטגיות ESG לחברות באירופה, המטילה קנסות ואף הפסקת פעילות לחברות שאינן עומדות בחובות שבחוק.
לסיכום, ESG הוא כלי, וכוחו גדל ככל שהמשתמש בו מבין את האופן הטוב ביותר לנצל אותו.
יש להבין את הכוח והפוטנציאל הטמון בכלי האדיר הזה, ולא להירתע מכך. שכן, על ידי מינוף נכון, שילוב ESG באסטרטגיה יכול לא רק להעשיר חברות, אלא את המשק הישראלי בכלל, וזאת תוך כדי קידום פתרון לסוגיות הבוערות הקשורות בסביבה, חברה וממשל. סוגיות אשר משפיעות על המשכיות חיינו כחברה ובכלל.
עו״ד גל שרגיל-יערי היא יועצת ESG בכירה, חברת בורד ב- ESG Committee של לשכת עו״ד של מדינת ניו יורק
[1] עלי בוקשפן "עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני" המשפט כ"ו 141 (2021)
[2] The Cost To End Global Warming, Adam Majendie and Pratik Parija, Bloomberg, October 2019.
[3] Patagonia's environmental mission hasn't just been good for the planet — it's also boosted the bottom line, Richard Feloni Dec 21, 2018
[4] The Patagonia C.E.O.’s Mission: ‘Save Our Home Planet’, David Gelles, The New York Times Dec. 10, 2021
[7] Patagonia shows how turning a profit doesn’t have to cost the Earth, McKinsey & Co. April 20, 2023
תגובה למאמרה של עו"ד גל שרגיל יערי- צבי סטפק
אני מבקש להעלות כאן כמה וכמה התייחסויות לפוסט של עו"ד גל שרגיל יערי: "ESG, אחריות תאגידית, אימפקט ומה שביניהם".
(1) האבחנה שעושה גב' גל שרגיל יערי בין שני המונחים: אחריות תאגידית ו-ESG היא חשובה, אבל היא לא העיקר.
(2) הרוח הנושבת מהפוסט מצדדת בהנהגת רגולציה בישראל באופן שיחייב חברות לעמוד בכללי ה-ESG ולדווח על כך, כפי שזה קיים כבר בחלק מהמדינות ובעיקר באירופה, הגם שהיא עצמה מצביעה על שורה של בעיות בדרך לשם.
(3) אני מסכים עם הדרישה לרגולציה, וכבר הבעתי את עמדתי זו לפני שנים כאשר רשות ניירות ערך העלתה את הסוגיה הזו של הרגולציה מול הגישה הוולונטרית אבל, כדי שזו תהיה רגולציה ראויה ולא עוד רגולציה שיוצרת הכבדה מיותרת, צריכים להתקיים כמה תנאים…