פודטק: חדשנות כמענה לאתגרי הקיימות העולמיים

פודטק כצומת דרכים אסטרטגי

תעשיית המזון העולמית ניצבת בפני צומת דרכים קריטי הנובע מגידול האוכלוסייה, שינויי האקלים והדרישה הגוברת למשאבים. מערכות המזון אחראיות לכ־30% מסך פליטות גזי החממה (GHG), ומוצרים מהחי עולים כדי כ־60% מסך הפליטות האלה. מודל זה אינו בר־קיימה. בתגובה תחום הפודטק מתפתח במהירות: הוא מייצג את נקודת המפגש בין מזון לטכנולוגיה ומבקש להציע פתרונות חדשניים. רשומה זו מנתחת את המעבר המתרחש בשוק מגישה של הייפ (באז, רגש מוגזם) להשקעות לגישה של כסף חכם. היא מציגה כיצד חדשנות טכנולוגית, המגובה בעקרונות ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), יכולה להיות כלי אסטרטגי ליצירת ערך וניהול סיכונים. הצלחתו ארוכת הטווח של הפודטק תלויה לא רק בטכנולוגיה, אלא גם ביכולת להתמודד עם אתגרים תשתיתיים, אסדרתיים וחברתיים. האקוסיסטם הישראלי, הנתמך בידי גופי ממשל ותאגידים מובילים, הוא מודל יוצא דופן של חדשנות המציעה מענה לאתגרים האלה.

טכנולוגיות פורצות דרך והשפעתן הסביבתית

חלבונים חלופיים: שינוי פרדיגמה ירוק

הביקוש העולמי לחלבון מהחי צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2050, מה שמחייב חיפוש אחר מקורות חלופיים. כיום פודטק מציע מגוון פתרונות: החל בתחליפים מהצומח וכלה בחלבונים מבוססי תסיסה ופטריות (mycoprotein). ישראל מובילה עולמית בתחום זה, ובשנת 2022 דורגה במקום השני בעולם בהשקעות בחלבונים מהצומח (22% מסך ההשקעות העולמיות) ובחלבונים מבוססי תסיסה (38% מסך ההשקעות העולמיות).

היתרון הסביבתי של חלבונים אלו דרמטי: בהשוואה למוצרים מהחי – ייצור חלבונים חלופיים מפחית מאוד את פליטת גזי החממה, צריכת המים והשימוש בקרקע. מחקרים השוואתיים מלמדים שייצור מאה גרם חלבון מבָּקָר דורש קרקע פי מאה גדולה יותר ומים פי עשרה רבים יותר לעומת ייצור חלבון מהצומח (למשל טופו או אפונה או קטניות). בשר בקר הוא החלבון בעל ההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר: הוא דורש שטחי גידול עצומים, וצריכת המים שלו גבוהה בהרבה בהשוואה לחלבון מהצומח.

ייצור כזה גם מפחית מאוד את הפליטות. הנתונים ממחישים שטכנולוגיות אלו אינן רק תחליף למוצר קיים – הן גם מענה חיוני למשבר האקלים ומשבר המשאבים ומספקות נתיב ברור לעתיד תזונתי בר־קיימה. חברות הזנק ישראליות מובילות בתחום, והן מתמחות בין השאר בפיתוח טכנולוגיות לשיפור מרקם ואיכות המוצרים מהצומח, ביצירת חלב מתורבת מתאי עטין, ביצירת תחליפי בשר מבוססי גרעיני דלעת, ביצירת בשר על בסיס צמחי בהדפסת תלת ממד וביצירת נתחי בשר צמחיים שלמים בטכנולוגיית תסיסה.

חקלאות אנכית: פתרון עירוני עם אתגר אנרגטי

רבים רואים בחקלאות אנכית, המאפשרת גידול צמחים בסביבה מבוקרת ורב־קומתית, פתרון לאתגרי הביטחון התזונתי העירוני. שיטה זו חוסכת עד 95% מצריכת המים בהשוואה לחקלאות מסורתית, ובאמצעות הקמת חוות סמוך למרכזי האוכלוסייה היא גם מפחיתה את פליטות השינוע. ואולם האתגר העיקרי העומד בפני תחום זה הוא העלות הגבוהה של האנרגייה – אתגר כלכלי וסביבתי כאחד. הנתונים מראים שחווה אנכית צורכת בממוצע 38.8 קוט"ש לקילוגרם תוצרת לעומת 5.4 קוט"ש בלבד בחממה קונוונציונלית, מה שהופך את המודל לכדאי רק עבור גידולי פרימיום בעלי ערך גבוה.

מציאות זו מוכיחה שהצלחת חקלאות אנכית תלויה לא רק בטכנולוגיות הגידול עצמן, והפתרון המערכתי הוא שקובע. כך למשל שילוב חוות אנכיות במבנים קיימים – כמו גגות או מבנים נטושים – יכול להפחית את צריכת האנרגייה הכוללת של שני הגופים בשיעור ניכר של 12%–51%. הדבר מדגיש שהפתרון אינו טכנולוגי בלבד, אלא הוליסטי ודורש שיתוף פעולה בין־תחומי בין מומחי טכנולוגיה חקלאית, מהנדסי סביבה ומתכנני ערים.

ניהול פסולת וייעול שרשרת האספקה: מהפכה שקטה של יעילות

בזבוז מזון הוא אתגר סביבתי וכלכלי עצום. טכנולוגיות פודטק מציעות מגוון פתרונות, החל במערכות מבוססות בינה מלאכותית לחיזוי ביקוש וכלה באריזות חכמות וציפויים אכילים המאריכים את חיי המדף. חברות ישראליות רבות מובילות את הפיתוחים האלה. יישום טכנולוגיות אלו לא רק תורם לקיימות באמצעות מזעור הפסדים, אלא גם משפר ישירות את היעילות התפעולית של התעשייה כולה. פתרונות אלו, המוגדרים "טכנולוגיות מאפשרות" (enablers), מייצגים את הגישה העסקית הממוקדת בפיתוח כלים בסיסיים לתעשייה כולה, גישה המניעה את הצמיחה החדשה בשוק.

המעבר לגישה של כסף חכם: ממשל תאגידי ושווקים

שנת 2024 המשיכה את מגמת הירידה בהשקעות בתחום הפודטק. ירידה זו אינה מעידה על כישלון, אלא על תיקון בריא והכרחי של השוק, תיקון המבטא מעבר מגישה המוּנעת מהייפ לגישה של כסף חכם. שלא כגל ההשקעות הקודם, שהתמקד במוצרי קצה (B2C) עם מודלים עסקיים לא יציבים, המשקיעים הנוכחיים מקצועיים וסבלניים יותר ומפנים את הונם לחברות B2B (עסק לעסק) המפתחות טכנולוגיות ליבה. תהליך זה של ניקוי ופירוש מחדש של השוק מוביל לייצובו וביסוסו. ואכן, התחזיות לשנים 2025–2026 אופטימיות וצופות התאוששות הדרגתית וצמיחה מחודשת בהיקף ההשקעות. למעשה ירידת ההשקעות הנוכחית היא תוצאה ישירה של ההתבגרות המבורכת של השוק, שכעת מבקש ערך מהותי ובר־קיימה.

יESG כמצפן אסטרטגי

עקרונות ה־ESG נעשו מצפן עבור תאגידים ומשקיעים. תאגידים ומשקיעים רבים מזהים את ההזדמנויות והסיכונים הקשורים לקיימות. חברות עולמיות ותאגידים ישראליים מובילים משלבים את הפודטק ואת עקרונות ה־ESG בליבת האסטרטגיה העסקית שלהם. אימוץ עקרונות אלו כבר אינו מוּנע רק מטוב לב תאגידי, אלא מהבנה שזהו כלי חיוני לניהול סיכונים כספיים, תדמיתיים ותפעוליים. ראיה לכך היא שחברות מזון מסורתיות כגון Unilever ו־Nestlé מקימות צוותים ייעודיים לתחום החלבונים הצמחיים ומשקיעות בפודטק מתוך אסטרטגיה מקיפה. הדבר מעיד שחדשנות וקיימות אינן עוד תוספת חיצונית, אלא אבני יסוד באסטרטגיה העסקית התורמות לערך החברה לטווח הארוך.

ניווט באתגרים האנושיים והאסדרתיים

הפער בין חדשנות לקבלת הציבור

למרות היתרונות הטכנולוגיים המובהקים, הציבור בכללותו עודנו חשדן כלפי טכנולוגיות מזון חדשות. סקרים בארצות הברית מראים שרבים בציבור אינם מוכנים לנסות בשר מתורבת, בין השאר בשל חששות ותחושת מוזרות. הנתונים מלמדים שהציבור אינו מקשר אוטומטית בין מוצרים חדשים ובין היתרונות הסביבתיים של המוצרים האלה. פער זה הוא תוצאה של מיקוד היסטורי של התעשייה בנרטיב של "קודם כול טכנולוגיה" חלף השקעה אסטרטגית בתקשורת וחינוך ציבורי. הוכחה לכך היא שהמונח "בשר מתורבת" (cultivated meat) מעורר עניין רב יותר מהעניין ש"בשר מעבדה/תאי" (lab-grown meat) מעורר. כלומר, הצלחת התחום תלויה לא רק בטכנולוגיה, אלא גם ביכולת לגשר על חסמים פסיכולוגיים ותרבותיים באמצעות מיתוג חכם וחינוך ציבורי.

אסדרה כזרז לצמיחה

ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות חדשות הציבה אתגר בפני גורמי אסדרה בעולם. אישור "מזון חדש" הוא תהליך מורכב וחיוני. אסדרה נכונה וברורה אינה רק חסם, אלא כלי קריטי להפחתת סיכונים למשקיעים. החלטת משרד הבריאות להעניק אישורי "מזון חדש" לחברות ישראליות כמו Remilk, Aleph Farms ו־Imagindairy מאותתת לשוק ההון שיש נתיב ברור למסחור, וזו אבן דרך קריטית עבור התעשייה. יתר על כן, ממשלת ישראל נוקטת באמצעות רשות החדשנות ומשרד הבריאות גישה פרואקטיבית לתמיכה בפודטק. תוכניות המימון והתמיכה בחברות הזנק בשלבים מוקדמים מסייעות לגשר על הפערים בהשקעות הון סיכון ומבטיחות את יתרונן ישראל – סטארט־אפ ניישן – גם בתחום הזה. שיתוף הפעולה בין גופי האסדרה ובין התעשייה מאפשר להפוך אתגרים בירוקרטיים להזדמנויות עסקיות מבוססות.

סיכום והמלצות אסטרטגיות

הפודטק מציע פוטנציאל מהפכני להתמודדות עם אתגרי המזון והקיימות העולמיים, אך הוא עדיין בשלבי התבססות וטעון התמודדות מורכבת עם אתגרים כלכליים, אסדרתיים וחברתיים. המעבר המורגש של השוק מהייפ לכסף חכם הוא תיקון בריא והכרחי. המעבר מכווין את התעשייה לעבר מודלים עסקיים יציבים וממוקדי ערך. ההצלחה ארוכת הטווח של התחום תלויה ביכולת לחבר בין חדשנות טכנולוגית ובין הבנה עמוקה של הדינמיקה השוקית והחברתית.

נדרשת אסטרטגיה ממוקדת כלי להוסיף לקדם את התחום:

1.     התמקדות בטכנולוגיות מאפשרות: יש להוסיף להפנות השקעות לחברות B2B ולרכיבים בסיסיים שישפרו את יכולות הייצור ואיכות המוצרים לאורך כל התעשייה.

2.     שיתופי פעולה אסטרטגיים: נדרשת שותפות הדוקה ומובנית בין חברות הזנק, תאגידים מבוססים וגופי ממשל כדי להניע חדשנות מואצת, לספק פתרונות הוליסטיים ולייצר תשתית ענפית חזקה וארוכת טווח. גופים כגון העמותה לחקלאות מודרנית מקדמים שיתופי פעולה באקוסיסטם באמצעות פיתוח קהילות מקצועיות, חיבורים בין הגורמים למיניהם באקוסיסטם והובלת כינוסים ואירועים ייעודיים, וכך מסייעים לחיזוק והאצת התעשייה.

3.     חינוך והסברה: יש לפתח אסטרטגיות תקשורת חכמות שיגשרו על הפער בין חדשנות ובין תפיסת הציבור וידגישו את היתרונות הסביבתיים והבריאותיים של הטכנולוגיות החדשות.

4.     קידום אסדרה פרואקטיבית: על גופי האסדרה להוסיף לסלול נתיבים ברורים ומהירים לאישור מוצרים חדשים, וכך להפחית סיכונים ולהגביר את אמון המשקיעים.

הפודטק הוא הזדמנות עצומה להפוך את תעשיית המזון ליעילה, בריאה ובת קיימה יותר. מימוש הפוטנציאל המלא של התחום תלוי בבחירות ובפעולות המושכלות של כלל השחקנים – יזמים, משקיעים, צרכנים ואזרחים.

---

לבנה שיפמן, מנכ"לית העמותה לחקלאות מודרנית