מבוא
מערכת השיקולים וניהול הסיכונים ש־ESG מספק לחברות נועדה לתת תמונה הוליסטית של הסיכונים העומדים בפני ארגון מסוים. בין השאר היא שואפת לצלול אל שרשראות האספקה ולהפיק מהן מידע חיוני: מאין החומרים הדרושים לחברה באים? כמה פחמן דו־חמצני נפלט בדרך? האם העובדים במורד שרשרת האספקה מקבלים שכר הוגן? כל אלה חשובים לאין ערוך, אך ברשומה זו ארצה להפנות את תשומת הלב לסיכון שעל אף השפעתו על מערכות כלכליות, חברתיות וביטחוניות חסרת תקדים – לדעתי תשומת הלב המופנית אליו אינה גדולה דייה.
הסיכון המדובר הוא זעזועי היצע (Supply Shocks) – שיבושים פתאומיים ביכולות הייצור והשינוע של חומרים. שיבושים אלו עלולים להתגלגל לכלכלה העולמית ולגרום לאינפלציה, צווארי בקבוק בסחר ובייצור, ואפילו חוסר יציבות חברתית – ממדפים ריקים בסופר ועד למחסור במשאבים חיוניים כמו מים וחשמל. משבר האקלים, המכפיל הלא כל כך חשאי של הסכנה, מחמיר את התופעה באמצעות הגברת אירועי מזג אוויר קיצוניים, שיבוש עונות חקלאיות והחרפת מתחים כלכליים וחברתיים. הפגיעה אינה מוגבלת לקבוצה מסוימת – היא משפיעה על כולם: מאינדיווידואלים ועד תאגידים ומדינות. יש דרכים להתכונן ולהפחית את הנזק, ועל ממשלות, עסקים ויחידים מוטל האחריות לפעול בעוד מועד.
הסיבות לפגיעות היתר לזעזועי היצע
במאה האחרונה התפתחו רשתות הסחר העולמיות בשקט בשקט למבנה מורכב להפליא של שרשראות אספקה התלויות זו בזו והמשמשות עמוד השדרה של הכלכלה העולמית המודרנית. לפי נתוני הבנק העולמי הסחר העולמי הוא 59% מהתמ"ג העולמי, יותר מפי שניים מחלקו בשנת 1970.
הקישוריות בין שרשראות האספקה ניכרת בכל התחומים: שבב מעגל משולב (IC), רכיב קריטי בטכנולוגיות מודרניות רבות, חוצה יותר מ־70 גבולות בין־לאומיים בייצורו בטרם הגעתו לצרכן הסופי. בו בזמן חומרי הגלם החיוניים למסחר העולמי במאה העשרים ואחת מרוכזים בעיקר במדינות מתפתחות הרגישות במיוחד לשינויי האקלים: גינאה מחזיקה ברבע מעתודות הבוקסיט העולמיות (הרכיב העיקרי בייצור אלומיניום), והיא יצרנית הבוקסיט השנייה בגודלה בעולם. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מפיקה כמעט שלושה רבעים מכמות הקובלט בעולם – רכיב חשוב באלקטרוניקה, סוללות ורכבים חשמליים. אף על פי שהמורכבות של הסחר העולמי אפשרה צמיחה כלכלית יוצאת דופן והתקדמות טכנולוגית, היא גם יצרה תלות שברירית בשרשראות האספקה האלה.
זעזועי היצע יכולים להיגרם ממגוון סיבות. אתמקד בשתיים הבולטות במיוחד עקב החמרת משבר האקלים והמעבר לכלכלה דלת פחמן – אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועים גאופוליטיים.
אירועי מזג אוויר קיצוניים
אזורים הנפגעים מאירועי מזג אוויר קיצוני כגון סופות, שיטפונות ושריפות מתקשים לייצא או לייבא מוצרים. קושי זה יוצר גלי הדף המשבשים את שרשראות האספקה העולמיות. משך השיבושים יכול לנוע בין ימים אחדים בלבד, כמו שקורה בעקבות הוריקנים או גלי חום, ובין חודשים של התאוששות לאחר בצורות או שיטפונות. תעלת פנמה, שלאחרונה עלתה לכותרות בעקבות רצונו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ "לקחת אותה בחזרה", רק מסיימת להתאושש ממשבר משל עצמה. הבצורת בפנמה בשנים 2023–2024, שנגרמה בעקבות ירידת משקעים נמוכה באופן חריג, צמצמה את קיבולת המעבר של התעלה ב־15 מיליון טון בשנת 2023. השיבוש הזה האריך את זמני המעבר והגביל את מספר כלי השיט היומי שעברו בה, צמצום שהגיע למחצית מהקיבולת הרגילה בפברואר 2024. פגיעות זו נובעת מהישענות התעלה על אגם גאטון, מאגר המוזן מגשמים, להפעלת מערכת השערים שלה. צריכת המים היומית שלה עומדת על כשבעה מיליארד ליטרים. תעלת פנמה משמשת מעבר חשוב ל־5% מהסחר הימי העולמי, והבצורת הייתה מכה לא קלה לזמני השילוח מסביב לעולם. עליית התדירות והעוצמה של אירועים אלו בעקבות משבר האקלים תגרום לחברות רבות להתמודד עם שיתוק זמני ועיכובים של חומרים במורד שרשראות האספקה. עקב כך גם ההשפעה על תזרימי המזומנים והעמידה ביעדים של חברות יכולה להיפגע.
שימוש בטכנולוגיות חיזוי מתקדמות ושיפור הגישה לנתוני מזג האוויר הם צעדים הכרחיים להפחתת הפגיעות הגוברת לזעזועי היצע הנגרמים מאירועי אקלים. כלי חשוב במאמץ זה הוא תאומים דיגיטליים. תאומים דיגיטליים מאפשרים למחליטי החלטות לקבל העתק וירטואלי ודינמי של מערכות פיזיות כגון נמל או רשת תחבורה באמצעות שימוש בנתונים בזמן אמת מחיישנים ומערכות מעקב. כך לדוגמה אוניברסיטת אוקספורד וקרן המטבע הבין־לאומית פיתחו את Port Watch, תאום דיגיטלי המנטר פעילויות נמלים ותנאי מזג אוויר. הפלטפורמה מאפשרת למשתמשים לדמות את ההשפעה של תרחישי אקלים של ה־IPCC על נמלים ועל הסחר העולמי. תאום דיגיטלי בולט אחר הוא Earth 2, פרי פיתוחה של חברת NVIDIA. תאום זה של כדור הארץ יאפשר הבנה וחיזוי טובים יותר של דפוסי מזג האוויר.
חשוב לציין שהאפקטיביות של טכנולוגיות אלו תלויה במידה רבה בנגישות לנתוני מזג אוויר מדויקים, נגישות לא אחידה המשתנה מאזור לאזור. כך לדוגמה באפריקה, בעלת 1.2 מיליארד איש ו־30 מיליון קמ"ר, פועלות רק 37 תחנות מזג האוויר, ויותר ממחציתן אינן מדויקות. לעומת זאת, באירופה ובארצות הברית, בעלוֹת 1.1 מיליארד איש ו־20 מיליון קמ"ר, מתוחזקות 636 תחנות. ללא גישה שוויונית לנתוני מזג אוויר איכותיים ייתקלו התאומים הדיגיטליים במגבלות ויותירו את הכלכלות פגיעות ולא מוכנות לשיבושים ששינויי האקלים יגרמו.
אירועים גאופוליטיים
שנת 1973 חקוקה בזיכרון העולם בין השאר משום שבשנה זו ובשנים שאחריה היו הריבית ומחירי הדלק גבוהים במיוחד. בעקבות מלחמת יום הכיפורים, מדינות ערביות החברות בארגון המדינות המייצאות נפט (OPEC) הטילו אמברגו (חרם כלכלי) בצורת אי־יצוא נפט למדינות שתמכו בישראל. האמברגו הוביל למשבר הנפט של שנות השבעים. זעזוע היצע הנפט הוביל לאינפלציה גבוהה, אבטלה גבוהה וצמיחה איטית של כלכלות רבות (כלכלה סטגפלציה).
דוגמה דומה ועדכנית אפשר למצוא בפלישת רוסיה לאוקראינה. הפלישה הובילה לזעזועי היצע רבים באירופה ובעולם בשל העיצומים שהוטלו על רוסיה. מחירי הנפט, הגז הטבעי ומוצרי מזון עלו, והעלייה גררה עלייה עולמית באינפלציה וביוקר המחייה. בשני המקרים כוח השוק היה מרוכז בידי ספקים מעטים (OPEC ורוסיה), מה שהבליט את הפגיעוּת של כלכלות התלויות בהם.
תמונת המצב הגאופוליטית בעולם מורכבת, ולכאורה זעזועי ההיצע הקשורים אליה בלתי נמנעים. עם זה, יש ציר אחד שאפשר לצפות לו ולהיערך אליו כבר היום. הכלכלה העולמית עוברת לאנרגייה מתחדשת ומתבססת על טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, ולכן יש להסיט את תשומת הלב לשרשראות אספקה של אלמנטים קריטיים כמו קובלט, ליתיום, ניקל ואלמנטים נדירים, החיוניים לכלכלת האנרגייה והטכנולוגיה החדשה. לא מעט מאלמנטים אלו נמצאים באזורים החשופים לאירועים גאופוליטיים. נוסף על המדינות שהופיעו במבוא, רלוונטיות גם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שברשותה הרוב המוחלט של הקובלט העולמי, סין, המחזיקה עתודות ליתיום נרחבות, ורוסיה, המחזיקה עתודות ניקל.
הפתרון התאורטי למיתון ההשפעות של זעזועי אספקה כאלה עשוי להיראות פשוט: גיוון שרשראות האספקה. המשמעות היא הפחתת התלות באזורים או במדינות ספציפיים באמצעות ביזור המקורות של מוצרים לספקים מרובים. כך לדוגמה חלקו של OPEC בייצור הנפט העולמי ירד מ־49% בשנת 1973 ל־36% בשנת 2022 כיוון שמדינות גיוונו את תערובות האנרגייה והיבואנים שלהן. חלקה של רוסיה ביצוא הגז הטבעי למדינות האיחוד האירופי עלה מעט ברבעון השלישי של 2024 בהשוואה לשנת 2022, ואילו חלקם של יצוא הנפט והניקל שלה ירד דרמטית. עם זה, יישום פתרון זה אינו פשוט כלל. ביזור שרשראות האספקה כרוך בעלויות גבוהות, דורש הקצאת משאבים כלכליים ואנושיים נכבדים ומחייב הבנה מעמיקה של מורכבותן ופגיעותן של שרשראות האספקה. קושי בולט אחר הוא אחד מהפרדוקסים המאפיינים את ההתמודדות עם משבר האקלים: הצורך בפעולות מקדימות כמו ביזור שרשראות אספקה או הפחתת פליטות גזי חממה הוא קריטי לחוסן חברות, אך בדרך כלל ההשלכות החיוביות שלהן אינן נראות מייד. כל עוד משבר לא מתפרץ, הצורך בשינוי נראה דחוף פחות, וחברות נותרות פגיעות. כך מדינות וחברות רבות לומדות לא לשים את כל הביצים בסל אחד רק לאחר זעזועים כואבים – בין אם מדובר בחרם נפט על ארצות הברית, ובין אם מדובר בעיצומים כלכליים על יבוא ניקל מרוסיה.
סיכום
יש להכיר בכך שכלכלת העולם מבוססת על מערכות סחר מורכבות ושבריריות. זאת ועוד, שרשראות האספקה מבוססות על האזורים הפגיעים ביותר למשבר האקלים, אזורים שלעיתים רעועים פוליטית, חברתית וכלכלית. התאומים הדיגיטליים וביזור שרשראות האספקה הם חלק מהכלים שאפשר לנקוט כדי למזער סיכונים אלו. כך או כך, הצעד הראשון הוא העלאת הנושא בדיוני מחליטי ההחלטות – הן בפירמות, הן במדינות. הנושא ראוי למקום מכובד בדו"חות ה־ESG. המסגרת הקיימת והצומחת של ESG יכולה לשמש פלטפורמה קריטית לניהול סיכוני זעזועי היצע, בניית חוסן ארגוני והבטחת היציבות הכלכלית והאסטרטגית של תאגידים בעידן של אי־ודאות גוברת.
בר שגיא היא סטודנטית שנה ג לתואר ראשון בכלכלה וקיימות באוניברסיטת רייכמן. עוזרת מחקר במכון אהרן למדיניות כלכלית ובמכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה. משתתפת בתוכנית אבירם לקיימות ואקלים ובתוכנית המצטיינים בכלכלה באוניברסיטת רייכמן. מנחה את הפודקאסט "מדברות ירוק". בוגרת המחזור הראשון של תוכנית המתמחים של מרכז אריסון ל־ESG
תגובות