מרוץ השליחים של הקליימטק: מהמעבדה למתקן הראשון מסוגו
בשנת 2025 הותקנו ברחבי העולם כ-700 ג׳יגה-ואט של פאנלים סולאריים, צמיחה של כמעט פי שלושה מהיקף ההתקנות בשנת 2022, שעמד על כ-240 ג׳יגה-ואט (IEA Photovoltaic Power Systems Programme, 2026). במונחים כספיים, שוויו של שוק האנרגיה הסולארית הפוטו-וולטאית העולמי נאמד ב-368.7 מיליארד דולר בשנת 2025, והוא צפוי לגדול מ-407 מיליארד דולר בשנת 2026 ל-832.1 מיליארד דולר בשנת 2033 (Grand View Research, 2026). כיום ניתן לראות שדות של פאנלים סולאריים הן באזורים תעשייתיים באירופה והן בכפרים נידחים באפריקה. למעשה, בשנת 2025 גדל ייצור החשמל הסולארי העולמי בכ־30%, והאנרגיה הסולארית סיפקה כ־75% מהגידול בביקוש העולמי לחשמל באותה שנה (Ember, 2026). בשנים 2015-2025 גדל ייצור החשמל הסולארי פי עשרה ויותר במדינות רבות, ובהן ארצות הברית, ברזיל, סין, הודו, ישראל, ירדן, צ׳ילה ונמיביה. בנמיביה, המובילה העולמית בשיעור החשמל הסולארי, כ-35% מכלל החשמל שהופק בשנת 2025 הגיע מאנרגיה סולארית (Energy Institute, 2026; International Energy Agency, 2026). המעבר לכלכלה דלת פחמן ללא התקנה נרחבת של פאנלים סולאריים נוספים היה מאתגר ויקר הרבה יותר. קשה לדמיין מקור חלופי שיוכל לייצר חשמל מתחדש בהיקף שמספקים כיום שדות הפאנלים הסולאריים.
הטכנולוגיה הפוטו־וולטאית היא כיום טכנולוגיה שמשקיעים כבר אינם מתייחסים אליה כהשקעה טכנולוגית בסיכון גבוה, אלא כפרויקט תשתית ככל פרויקט אחר. שינוי זה מאפשר לשוק להמשיך לצמוח ולהרחיב את השימוש בטכנולוגיה למגוון יישומיםם. עם זאת, המצב היה שונה לגמרי עד לשנות ה-80, כאשר בקליפורניה הוקם מתקן הפוטו-וולטאי הראשון בעולם בקנה מידה של מגה־ואט. המתקן, שפותח על ידי ARCO Solar, הגיע להספק של מגה־ואט אחד והיה בין הפרויקטים הראשונים שהדגימו כי ניתן להוציא את הטכנולוגיה הפוטו־וולטאית מגבולות הפיילוט ולהפעיל אותה כמקור חשמל המחובר לרשת. מתקן זה נחשב ה-FOAK, כלומר למתקן הראשון מסוגו (FOAK - First of a Kind) בתחום שדות הפאנלים הסולאריים. הוא הוכיח את הטכנולוגיה לא רק ברמה האופרטיבית – בכך שהראה כי היא יכולה לפעול בקנה מידה נרחב, ביעילות ובבטיחות, אלא גם ברמה המסחרית, באמצעות אספקת חשמל יעילה ואמינה ללקוחות וגם במישור המשפטי והרגולטורי, באמצעות השתלבות בשוק ועמידה בדרישות הרגולציה וההיתרים.
לפאנלים הסולאריים נדרשו עשרות שנים מן הפיתוח הראשוני ועד לאותו רגע משמעותי שבו החל השדה המסחרי לפעול. אולם הם אינם מקרה חריג. בדומה להם, טכנולוגיות אקלים רבות עושות דרך ארוכה ולעיתים איטית עד לשלב המסחור. אחד השלבים המאתגרים במיוחד בדרך זו הוא שלב הגימלון (Scale up) של טכנולוגיות אקלים, שבו נדרשת הטכנולוגיה לעבור מהוכחת היתכנות ליישום מסחרי נרחב. בהקשר זה, מוזכר לעיתים "עמק המוות הפיננסי" (The valley of death), המתחיל לאחר שמוצו ההשקעות המוגבלות מקרן הון הסיכון והמענקים מרשויות החדשנות ומארגוני פיתוח, אך לפני שהפרויקט בשל מספיק לקבלת מימון ממקורות מסורתיים. כתוצאה מכך, חברות עשויות למצוא את עצמן ללא מקורות מימון הדרושים כדי לצלוח את אותו שלב קריטי שבין הוכחת ההיתכנות הראשונית לבין תחילת המכירות.
פער מימוני זה הינו חסם לא רק בפני חברות טכנולוגיה, שנאלצות לפלס את דרכן בתהליך סבוך ומאתגר זה. הוא מעכב גם חברות תעשייתיות המבקשות להטמיע פתרונות המבוססים על אנרגיה מתחדשת, ממשלות המבקשות לקדם רגולציה סביבתית ואזרחים המעוניינים לראות את השוק מתקדם לעבר איפוס הפליטות הנדרש להמשך חיים כפי שאנו מכירים אותם על פני כדור הארץ.
אף ש”עמק המוות הפיננסי" בשלב זה הוא החסם המשמעותי והבולט ביותר, החסמים המונעים מטכנולוגיות אקלים להתקדם לעבר מסחור נובעים גם מבעיות של התאמה לשוק, רגולציה, שרשרת האספקה והערך המוסף שהן יכולות להציע לשוק. כל אלה מגולמים בסופו של דבר בקשיים פיננסיים לגייס השקעות, אך הם אינם בהכרח נובעים ישירות ממבנה השוק הפיננסי.
דוגמאות לאתגרים שנחשפים בשלב ה-FOAK
סטארטאפים העוברים משלב הוכחת ההיתכנות הראשונית להטמעה בקנה מידה מסחרי מגלים לא פעם פערים שלא לקחו בחשבון מראש. למשל, מנקודת המבט של התאמת המודל העסקי והקשרים העסקיים, הצעת הערך ללקוחות עשויה להשתנות כאשר עוברים לפעילות בקנה מידה רחב. שינוי זה עשוי להיות מושפע גם משרשראות האספקה, שעלולות שלא לעמוד בביקוש הגובר של החברה הצומחת, או להעדיף שחקנים מסורתיים וגדולים יותר על פניה, ובכך להקשות על קיומו של תהליך ייצור סדיר. נוסף על כך, בשלב הפיילוט החברה עשויה להתגייס כולה כדי לוודא שהאינטגרציה של הטכנולוגיה מתבצעת כסדרה, אך בקנה מידה רחב ייתכן שלא יעמדו לרשות החברה המשאבים וכוח האדם הדרושים כדי להפעיל מערך כזה.
לצד זאת, מתעוררים אתגרים פנים ארגוניים. מבנה כוח האדם והתרבות הארגונית בחברה נדרשים להשתנות. מחברה המבוססת על מחקר ופיתוח, הפועלת במהירות ולעיתים מעדיפה זריזות על פני דיוק ("move fast and break things"), לחברה יצרנית הנדרשת להדגיש דיוק, רציפות תפעולית ויכולת לתאם בו-זמנית תהליכים מורכבים של הנדסה, רכש והקמה. הגישה ה"רזה" וה"רעבה" שאפיינה את שלב הסטרטאפ, לרוב אינה מתאימה לדרישותיו של פרויקט FOAK, המחייב גישה זהירה ויסודית יותר, ולעיתים גם הנהלה מנוסה שתוביל את הביצוע בפועל. מעבר זה אינו טריוויאלי, ולא כל צוות מסוגל לבצעו בהצלחה. חברות נאלצות לגייס אנשי מקצוע חדשים, ולא פחות חשוב מכך, להתאים את האסטרטגיה הארגונית כולה. דוגמה בולטת לכך היא חברת הדלקים הביולוגיים KiOR, שהגיעה לפשיטת רגל בשנת 2014 לאחר שגייסה לשורותיה עודף של חוקרים בעלי תארי דוקטורט ופחות באנשי מקצוע עם ניסיון תפעולי.
הפתרון: דיון מוקדם עם השותפים העתידיים
אלה רק חלק מהאתגרים, שאליהם מצטרפים אתגרים רגולטוריים, פיננסיים, נוספים. עם זאת, אפשר לצמצם רבים מהקשיים הללו. אלה אתגרים שאפשר וחשוב להתמודד איתם באמצעות תכנון ארוך טווח ושיתופי פעולה עם הגורמים הרלוונטיים. בין היתר, חשוב לשתף ולהתייעץ כבר בשלבים מוקדמים עם שחקנים שעתידים להיות רלוונטיים בשלבים הבאים, כדי להיערך ולזהות באופן מקצועי את הצרכים להמשך התהליך. לדוגמה, סטרטאפים בתחילת דרכם אינם בהכרח מודאגים מסוגיות ביטוח בשלבים המוקדמים של פעילותם. עם זאת, כדי להבטיח את האפשרות לבטח בעתיד את המתקנים התעשייתיים שלהם, עליהם לאסוף כבר במהלך הפיילוטים הראשוניים נתונים שיתמכו בהמשך בתהליכים מול גופי הביטוח. נתונים מסוימים עשויים להיראות חסרי חשיבות לאנשי הפיתוח והטכנולוגיה, אך קריטיים עבור אנשי הביטוח לצורך הערכת הסיכונים וניתוחם. כדי לגשר על פער זה, על הנהלת החברה להכיר מראש את הדרישות שיוצבו בפניה ממנה בהמשך ולהיערך אליהן בהתאם. זוהי דוגמה אחת לתהליך קריטי המחייב היכרות והיערכות מוקדמות. הדרך למתקן ראשון מסוגו בטכנולוגיות Deeptech בכלל ובטכנולוגיות אקלים בפרט אינו ספרינט, וגם לא מרתון. הוא מירוץ שליחים, שבו התיאום בין השחקנים השונים חשוב לא פחות מהמהירות.
דיונים והתייעצויות מוקדמים עם שחקנים שונים אינם חשובים רק לחברת הטכנולוגיה, אלא גם לשותפיה הפוטנציאליים. כיום, בשל כשלים ופערים בתקשורת בין הצדדים, גופים רבים נותרים מחוץ לתהליך. בכך הם מחמיצים לא רק את ההזדמנות להשתתף במיזמים בעלי השפעה סביבתית משמעותית, אלא גם הזדמנויות עסקיות שעשויות לצמוח מהם. לדוגמה, חברות פרטיות שהציבו לעצמן יעדים סביבתיים שאפתניים יידרשו להסתמך על טכנולוגיות חדשניות כדי לעמוד בהם. אם צורכיהן לא יובאו בחשבון כבר בשלבי הפיתוח, התאמת הטכנולוגיות לתנאי השטח עלולה להיות מורכבת ויקרה יותר בהמשך. בדומה לכך, ספקים תעשייתיים, גופים פיננסיים ונותני שירותים שיישארו מחוץ לתהליך בשלביו הראשונים עלולים להתקשות להשתלב בו לאחר שהטכנולוגיה, שרשרת האספקה והשותפויות המסחריות כבר התגבשו.
דוגמה ליתרונותיו של שיתוף פעולה כזה ניתן למצוא בתהליך הפיתוח של חברת UBQ הישראלית. לצורך פיתוח אבטיפוס של הטכנולוגיה שלה, שיתפה UBQ פעולה עם חברה אוסטרית בעלת שם עולמי בתחום ייצור מכונות למחזור. החברה האוסטרית הייתה מעורבת כבר משלב הוכחת ההיתכנות וכך השתתפו בתהליך הפיתוח מומחים שנדרשו בהמשך לבניית המכונות עבור המפעלים המסחריים של UBQ. שיתוף הפעולה יצר תועלת לשני הצדדים: החברה האוסטרית תמכה ללא תשלום בפיתוח האבטיפוס, ובתמורה קיבלה בלעדיות על ייצור המכונות בשלב המסחרי. כך אפשר החיבור המוקדם בין מפתחת הטכנולוגיה לבין השותף התעשייתי להתאים את הפתרון לדרישות המסחור כבר במהלך הפיתוח, ולא רק לאחר השלמתו (Dagan et al., 2026, p. 26).
בנוסף, גם מעורבות מוקדמת של הרגולטור יכולה להשפיע במידה רבה על גורלה של חברה. סיפורה של LanzaTech, חברה שפיתחה טכנולוגיה הממירה פליטות תעשייתיות לאתנול ולכימיקלים נוספים באמצעות תהליך תסיסה מבוסס גז, מדגים כיצד אסטרטגיה אקטיבית מול הרגולטור כבר בשלבים מוקדמים של פיתוח המוצר יכולה לשנות את כללי המשחק. כיום מפעילה החברה שישה מתקנים ברחבי העולם, וכ-40 מתקנים נוספים נמצאים בתהליכי פיתוח שונים (Dagan et al., 2026, p.19). מתוך הבנה שהסביבה הרגולטורית והמדיניות באירופה עלולות להקשות על הטמעת הטכנולוגיה בקנה מידה משמעותי, פריה ברטון, מנהלת הקיימות הראשית של LanzaTech וראש פעילותה באירופה, עברה לגור בבריסל כדי לעבוד ישירות מול קובעי המדיניות - עוד לפני שהיה לחברה מוצר שדרש בפועל אישור רגולטורי אירופי. בראיון עימה, הסבירה ברטון כי לא היה מדובר בשיווק או שדלנות במובן המקובל: "It wasn't lobbying... it was literally just explaining". מהותה של גישה זו לא הייתה לשכנע את הרגולטור לאמץ עמדה מסוימת, אלא להנגיש לו את כל המידע והנתונים הדרושים לו כדי לגבש מדיניות סביבתית המחוברת למציאות בשטח. לפי גישתה של ברטון, חברות אינן יכולות להתייחס לרגולציה ולמדיניות כאל אילוצים חיצוניים שאין ביכולתן להשפיע עליהם.
לפי גישה זו, על חברות לעבור מתפיסה של ״מקבלות כללים״ (rule takers) לתפיסה של שותפות בעיצובם (co-architects). לשם כך, עליהן לנהל את הקשר עם הרגולטור באופן יזום, כשם שהן מנהלות את תהליכי המימון, פיתוח הטכנולוגיה ופיתוח השוק. בהתאם לכך, LanzaTech לא המתינה עד שקבלת אישור רגולטורי הפכה לצורך מיידי, אלא החלה לעבוד עם קובעי המדיניות בשלב שבו עדיין היה ניתן להשפיע על המסגרות המתגבשות. מעורבות מוקדמת זו אפשרה לחברה לצמצם את הסיכון לעיכובים, לאי-ודאות ולשינויים יקרים בטכנולוגיה או בתוכנית העסקית בהמשך הדרך. הצורך בדיאלוג מוקדם אינו ייחודי ל־LanzaTech. בדוח של קרן החדשנות האירופית משנת 2025, 44% מהמשיבים דיווחו כי לרשויות חסרים המומחיות או כוח האדם הדרושים לטיפול בפרויקטים מסוג זה. מפגש מוקדם עם חברות טכנולוגיות יכול לחשוף את הרגולטור לרעיונות, לתהליכים ולטכנולוגיות שיהיו רלוונטיים בעתיד הקרוב ועשויים לשנות באופן משמעותי את השוק. לכן, כאשר מפגש זה אינו מתקיים בזמן, שני הצדדים משלמים את המחיר.
בסופו של דבר, הדרך מטכנולוגיית אקלים חדשנית למתקן מסחרי אינה תלויה רק בשאלה אם הטכנולוגיה עובדת. היא תלויה ביכולת של מערכת שלמה של שחקנים: חברות, משקיעים, תעשייה, חברות ביטוח, רגולטורים, ספקים ולקוחות, שעליהם להיערך יחד לקראת השלב הבא. ככל שהשיח בין השחקנים הללו מתחיל מוקדם יותר, כך ניתן לזהות חסמים לפני שהם הופכים למשברים, לתכנן נכון יותר את הפיילוטים, לאסוף את הנתונים הנכונים, לבנות שותפויות ולהפחית את הסיכון בדרך ל־FOAK. אולם זו אינה רק אחריותן של חברות הטכנולוגיה בלבד: גם עבור השותפים העתידיים, מעורבות מוקדמת היא הזדמנות להכיר טכנולוגיות חדשות, להשפיע על עיצובו של השוק המתהווה ולהשתלב בתהליך צמיחתן. אם הדרך ל־FOAK היא מרוץ שליחים, לא מספיק לרוץ מהר - צריך לדעת מי מחזיק במקל, מתי להעביר אותו ובעיקר להתחיל לתאם את ההעברה לפני שמגיעים לנקודת המעבר. אחרת, הפאנלים הסולאריים של המחר עשויים להישאר במעבדה.
שרון ברויד גולדברג, ראש תחום סביבה ושותפויות במרכז אריסון ל-ESG.
מקורות
Dagan, R., Broid Goldberg, S., Rubenstein, G., Sagiv, H., Leon, Y., Artmayer, T., & Grimberg, N. (2026). The road to FOAK: Challenges and solutions in financing the scaling of climate innovation. Arison ESG Center, Reichman University. https://www.runi.ac.il/media/i3so4us2/the-road-to-foak-report-apr30.pdf
Ember. (2026). Global electricity review 2026. https://ember-energy.org/app/uploads/2026/04/Global-Electricity-Review-2026.pdf
Energy Institute. (2026). Statistical review of world energy 2026: Summary version (75th ed.). https://www.energyinst.org/__data/assets/pdf_file/0004/1822009/Statistical-Review-of-World-Energy-2026-Summary-version.pdf
Fortune Business Insights. (2024). Solar power market size, share & industry analysis, by technology (solar photovoltaic [PV] and concentrated solar power), by application (residential, non-residential, and utility), and regional forecast, 2024–2032 (Report ID: FBI100764). https://www.fortunebusinessinsights.com/industry-reports/solar-power-market-100764
Grand View Research. (2026, June). Solar PV market size, share & growth report by mounting (ground-mounted, rooftop), by connectivity (on-grid, off-grid), by end use (residential, commercial & industrial, utility), by region, and segment forecasts, 2026–2033 (Report ID: 978-1-68038-063-7). https://www.grandviewresearch.com/industry-analysis/solar-pv-industry
IEA Photovoltaic Power Systems Programme. (2026, April). Snapshot of global PV markets 2026 (Report IEA-PVPS T1-47:2026). International Energy Agency. https://iea-pvps.org/wp-content/uploads/2026/04/Snapshot-of-Global-PV-Markets-2026.pdf
International Energy Agency. (2026, April 20). Global trends. In Global energy review 2026. https://www.iea.org/reports/global-energy-review-2026/global-trends
תגובות