כיצד אפשר לקדם השקעות אחראיות ו־ESG בישראל?

ישראל ניצבת על פרשת דרכים: מצב השקעות ה־ESG בעיני בכירי השוק

רשומה זו תעסוק במחקרנו משנת 2024 שעניינו הדעות והעמדות של בכירים בשוק ההון בישראל. המחקר בחן לראשונה את המצב ואת הסיכויים העתידיים של השקעות סביבה, חברה וממשל (ESG) ואחריות תאגידית בשוק ההון ובמגזר העסקי בישראל. המחקר נערך רגע לפני בחירתו של דונלד טראמפ לתקופת נשיאות שנייה, והוא מבטא את הנטייה הרגשית רגע לפני השינוי שהוביל טראמפ בחודשים האחרונים, שינוי שעיקרו התרחקות עד כדי נטישה של רעיונות האחריות החברתית של התאגידים.

באמצעות ראיונות עומק עם 23 אנשי מקצוע מובילים בשוק ההון ובמגזר העסקי בישראל – ובהם מנהלים בכירים, דירקטורים, מנהלי השקעות בשוק ההון, מאסדרים, אנשי תקשורת ומקבלי החלטות בולטים – המחקר חושף נוף מורכב של דעות והשקפות בנושא, נוף המאופיין בפערים במוּדעוּת, יישום ואסדרה של ESG בהשוואה לשווקים עולמיים מתקדמים יותר. 

הממצאים מציירים תמונה של שוק הסובל ממחסור במידע או ממידע חלקי אצל בעלי עניין חשובים, מדעות חצויות ומספקנות באשר לקשר בין שמירה על עקרונות ה־ESG ובין תשואות עודפות בקרב חברות ומקושי במדידה אובייקטיבית של ביצועי חברות בתחום ה־ESG. מצב זה משפיע על מנהלים בחברות השוקלים אם יש כדאיות כלכלית באימוץ עקרונות ה־ESG, וכן על מנהלי השקעות השוקלים לבחור השקעות בין השאר לפי ESG.

בה בעת במקום שהאסדרה תוביל את התחום – התחום מוביל אותה. בשל כך התחום בשלבי דשדוש והציבור אינו מגלה עניין מיוחד בקידום הנושא. ברשומה זו נדון בחסמים המעכבים את התפתחותן של פרקטיקות ESG בישראל ונמליץ על צעדי מדיניות מתואמים ורבי־פנים לקידום תחום ה־ESG בישראל.

החסמים לקידום ESG בישראל

הדיון שערכנו מלמד על חסמים רב־ממדיים בפני קידום תחום ה־ESG בישראל. לפיכך נדרשת גישה מקיפה ומרובת בעלי עניין לקידום התחום בישראל, שכן בהיעדר הכוונה מסודרת לא סביר שהתחום יתקדם אורגנית.

מצאנו עדויות לפערים ברורים בין השוק בישראל ובין השווקים העולמיים לכל רוחב שוק ההון – חברות ציבוריות, משקיעים מוסדיים והגופים המאסדרים – ולכל אורך "שרשרת הערך" של תחום ה־ESG: במוּדעוּת, ביישום ובאסדרה. ישראל ניצבת הרבה אחרי אירופה בכל הנוגע לאימוץ עקרונות ESG ויישומם בהחלטות תאגידיות ובהחלטות השקעה המבינות באמת את חשיבותם. לעומת זאת, ארצות הברית כבר במצב פוסט ESG: בארצות הבריות ESG הוא מושא לוויכוח פוליטי והמעורבות הפוליטית גרמה לכך שחלקים בחברה האמריקנית זנחו את עקרונות ה־ESG (לאחר שקודם לכן אימצו אותם).

אפשר לעמוד על שני הבדלים עיקריים בין אירופה ובין ארצות הברית בנושא ה־ESG: הבדל אחד הוא ההבדל התרבותי בין חברה שטרם השילה מעליה את ההתניות הסוציאל דמוקרטיות לחברה קפיטליסטית, והבדל אחר טמון בגישה השונה של המאסדרים לנושא. בנוגע להבדל האחד – מנהלים ובכירים רבים בשוק ההון בישראל מעידים על עצמם שהם בעלי ידע שטחי בלבד במושגים ובפרקטיקות של ה־ESG, בייחוד משום שנחשפו לתחום חשיפה נקודתית ולא מובנית.

בנוגע להבדל האחר – חסם עיקרי הניצב בפני התפתחות תחום ה־ESG הוא היעדרם של מדדים אחידים, מקצועיים, תקניים ואמינים המותאמים לחברה ולתרבות הישראלית והמדרגים תאגידים ישראלים. מחסור זה מקשה על המשקיעים להעריך, לדרג ולהשוות במדויק את ביצועי ה־ESG של חברות ישראליות, ולכן מעכב את שילובם של גורמי ESG בהחלטות השקעה ובאסטרטגיות תאגידיות.

היעדרם של מדדי ESG תקניים ואמינים מאפשר את תופעת ההתיירקקות: חברות מציגות מצג שווא כאילו הן ידידותיות לסביבה, אבל בפועל מדובר בתרגיל שיווק, אין להן מחויבות אמיתית לנושאי ה־ESG ולעיתים הן אפילו מזיקות לסביבה. תופעה זו הופכת משתתפי שוק לציניים לגבי הרלוונטיות של עקרונות ה־ESG, משפיעה לרעה (בעקיפין) על אמון הציבור בתחום ודוחפת חברות ומשקיעים כאחד להתעלם מצעדים מוכווני ESG שהיו יכולים לסייע להם רבות.

המחקר חושף חוסר הסכמה לגבי אופי ומהות הקשר בין השקעות ESG ובין ביצועים כספיים. כמה מהמרואיינים הביעו אמונה (מבוססת מחקר אמפירי או היגיון בריא) ביתרונות ארוכי הטווח של שילוב ESG בהחלטות תאגידיות, כלומר, שלחברות אחראיות פוטנציאל גדול יותר להשאת תשואה עודפת ולהפחתת סיכונים. מרואיינים אחרים עדיין ספקנים בשל היעדרן של ראיות חד־משמעיות הקושרות בין חברות המצטיינות בדירוגי ESG ובין תשואות עודפות.

אפילו שהעדויות האמפיריות אינן חד־משמעיות, דעתנו מאז היציאה למחקר לא השתנתה: אנחנו סבורים שהשקעות ESG עשויות להוביל לתועלת כלכלית מדידה בטווח הארוך. אנו סבורים שאי־ההסכמה בקרב המרואיינים בשאלת הרלוונטיות הכלכלית של עקרונות ה־ESG משקפת שגם הדיון העולמי – בפרקטיקה ובאקדמיה (ובייחוד בארצות הברית) – בשאלת הרלוונטיות של מדדי ה־ESG לתשואה עודפת טרם הוכרע.

המרואיינים הדגישו בפנינו את תפקידה המכריע של התקשורת בעיצוב תפיסות הציבור בנוגע ל־ESG והשאירו בנו את הרושם שהסיקור התקשורתי הנוכחי של ה־ESG בישראל אינו מספק. לפיכך סביר שגישת התקשורת ל־ESG תרמה למצב שתיארנו לעיל, ולכן היינו שמחים לראות התבוננות פנימית מעמיקה גם מצד התקשורת בגישתה לתחום הזה.

זאת ועוד, שמענו כיצד סביבת אסדרה המותירה את רוב החלטות הגילוי והדיווח של נושאי ה־ESG בידי החברות תורמת למצב שבו לחברות ולמשקיעים אין מוטיבציה רבה לתעדף גורמים אלו בהחלטותיהם. כאן המקום להזכיר את ההבדל בין אירופה מוטת האסדרה, שבה המאסדרים מובילים את שוק ההון לכיוונים הרצויים להם, ובין ארצות הברית מוטת השוק, שבה המאסדרים נוטים להגיב על ההתרחשויות.

סיכומו של דבר, נִראֶה שכצפוי, הראיונות שערכנו הציפו חסמים רבים בפני התפתחות תחום ה־ESG בישראל, ובכללם ספקנות כלפי הרלוונטיות הכספית של גורמי ESG לעניין מטרת־העל של תחום ההשקעות – השאת תשואה למשקיעים; חוסר ידע והיעדר מוּדעוּת לתחום בקרב חברות, מנהלים, משקיעים והציבור הרחב; אתגרים במדידה כמותית של נושאי ה־ESG למיניהם; היעדר מסגרות אסדרה מתאימות; חסמים תרבותיים; כיסוי ציני ולא תומך מצד התקשורת; ריכוזיות גבוהה בשוק ההון בישראל והיעדרה תחרות – כל אלה מובילים להיצע נמוך של מוצרים בתחום, בין השאר עקב ביקוש נמוך מצד המשקיעים למוצרים ואסטרטגיות מוכווני ESG.

המלצותינו להטמעת האחריות התאגידית בשוק ההון בישראל

להלן המלצותינו העיקריות בנושאי החיזוק וההטמעה של נושאי האחריות התאגידית בכלל ו־ESG בפרט בקרב מנהלים ותאגידים בשוק ההון בישראל:

(א) הכשרה ומחקר

בתחום הלימוד והמחקר אנו מציעים ליישם תוכניות הכשרה נרחבות המתמקדות בעקרונות ה־ESG וברלוונטיוּת שלהן לשוק בישראל. המטרה היא לחשוף לתחום בצורה מובנית את כלל הגורמים הרלוונטיים: החל בסטודנטים להנדסה ובסטודנטים למנהל עסקים, עבור בגורמי מקצוע בתחום הכספי והניהולי וכלה במנהלים ובחברי דירקטוריון. חשוב שבניית תוכניות ההכשרה תהיה הוגנת ושהתוכניות יעמדו על חשיבות תחומי ה־ESG למיניהם ועל הביקורת הלגיטימית עליהם. לצורך כך אנו ממליצים ליצור שיתופי פעולה בין מומחים מהאקדמיה ובין מובילים מהפרקטיקה על ומעורבות מומחים בעלי שם עולמי כדי ליצור תוכניות לימודים שישלבו תכנים עולמיים רלוונטיים עם תובנות מהשוק המקומי.

בה בעת חשוב לדאוג גם לשיפור איכות הסיקור התקשורתי כדי להגיע למעורבוּת של הציבור. אנחנו ממליצים להציע תוכניות הכשרה מיוחדות בנושאי ESG לעיתונאים כלכליים, לעודד חברות לפרסם יוזמות שלהם בתחומי ה־ESG באמצעות הודעות לעיתונות ולעודד את התקשורת לפרסם סיפורי הצלחה והשפעות חיוביות של שילוב ESG בפעילות השוטפת של חברות לצד דיווח מעמיק וחקירתי בנושאי ESG כדי להילחם בתופעות כמו התיירקקות.

אנחנו ממליצים גם לקדם מחקרים בנושאי ה־ESG בישראל, בייחוד בכל הנוגע לרלוונטיות של גורמי ESG בהשאת תשואות עודפות בשוק ההון בישראל כשלעצמו ובהשוואה למתרחש בעולם.

(ב)  מדידה

אנו ממליצים לפתח דירוג ESG ישראלי שיאמץ עקרונות מקובלים בעולם לפי המצב השורר בישראל. לצורך כך נדרָש שיתוף פעולה בין בעלי העניין מהשוק הפרטי ובין בעלי העניין מהשוק הציבורי כדי ליצור שיטות מדידה אמינות ואובייקטיביות, לתקף את הרלוונטיות שלהן למשק בישראל, לפרסם בשקיפות את המתודולוגיה שלהן ולעדכן אותן מעת לעת.

כדאי שמדד זה ייתן ציונים לכל אחד מרכיבי ה־ESG בנפרד, וכך משקיעים המעוניינים בכך יוכלו לבחון בנפרד כל אחד מהרכיבים בהתנהלות החברה. אנחנו מציעים שהדירוג יהיה זמין לכלל הצרכנים והמשקיעים במשק ושיבחן את כלל החברות במשק בישראל, ולא רק את החברות שבחרו לשלם לחברת הדירוג. עם זה, ברור לנו שהמודל העסקי של החברה המדרגת ידרוש תשלום ממקור כלשהו.

(ג)  אסדרה

הניסיון בעולם מלמד שהאסדרה ממלאת תפקיד חשוב בעידוד תחום ה־ESG ובקידום השקעות אחראיות, ולכן אנו ממליצים ליצור מסגרות דיווח אסדרתי מאפשרות, אחידות ושקופות בנושאי ה־ESG. לדעתנו מסגרות כאלה צריכות לשלב בדרישות הדיווח הכספי הקיימות גורמי ESG וסיכוני ESG, למשל באמצעות חובת דיווח שתתאים לתקנים בין־לאומיים מקובלים (דוגמת GRI ו־SASB), אך שתתייחס במפורש להנחיות הרלוונטיות לישראל, לתרבותה העסקית ולשוק ההון שלה. עוד נציע לשלב כוחות בין המאסדרים למיניהם בשוק ההון בישראל כדי לפקח יחד על שילוב ה־ESG בשוק בישראל וכדי למנוע ארביטרז' באסדרה.

(ד)  שינוי תרבותי רחב

אנו קוראים לשינוי תרבותי רחב לקראת הכרה בחשיבות גורמי ESG בעסקים ובהשקעות. אפשר להשיג שינוי זה באמצעות שילוב מושגי ESG בתוכניות הלימודים בבתי הספר לכלכלה ולמנהל עסקים באמצעות פלטפורמות לשיתוף ידע כגון ארגון פורומים לדיון במגמות ובחידושים בתחום ה־ESG ובאמצעות קמפיינים מבוססי עוּבדות להגברת המודעות הציבורית לקשר שבין פרקטיקות ESG ובין תועלות חברתיות ארוכות טווח. יהיה קל יותר לפעול למימוש מטרות אלו באמצעות שיתוף פעולה פעיל בין מאסדרים, משקיעים מוסדיים, תאגידים וארגונים לא ממשלתיים.

אם הממשלה תבחרה לעשות כן, עליה להציג מדיניות ממשלתית שתתמרץ את נושא ה־ESG, למשל באמצעות מתן הטבות מס לחברות העומדות בתבחינים מסוימים של ESG או מתן מענקים או סובסידיות לחברות הפועלות להטמעת עקרונות קיימות בתהליכי הייצור שלהן או מתן יחס מועדף לעסקים תואמי ESG בעבודה עם גורמי ממשל.

יישום ההמלצות יסייע לשוק ההון בישראל לסגור בהצלחה את הפער עם המובילות בעולם בתחומי ESG, להתאים את עצמו למגמות בין־לאומיות של השקעות אחראיות ולקצור את הפירות הכלכליים של המגמות האלה. כך נגביר את כושר התחרות העולמי של חברות ישראליות ונתרום לקיימוּת ולחוסן ארוכי הטווח של הכלכלה והחברה הישראלית כולה.

סיכום

המחקר המקיף שערכנו חושף עמדות, דעות ורעיונות במגוון רחב של נושאים, ויש בו הזמנה לעריכת מחקרים חדשים שיבדקו את הנושאים שעלו בו. רבים מהנושאים שעלו בו בחטף ראויים לעיסוק מעמיק ורחב הרבה יותר, לרבות בשאלת הקשר שבין ביצועי ESG ובין ביצועים כספיים. הוא הדין בנוגע לזיהוי החסמים האחרים בשוק בישראל – בייחוד בתחום המדידה ופרסום המדדים – וזיהוי הדרכים להתגבר עליהם.

---

אנחנו מזמינים אתכם לעיין במחקר המלא. 

ד"ר יובל קרניאל, משפטן וחוקר בבית הספר סמי עופר לתקשורת, אוניברסיטת רייכמן

פרופ' יגאל נוימן, חוקר בבית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים

ד"ר עמית לביא דינור, חוקרת בבית הספר סמי עופר לתקשורת, אוניברסיטת רייכמן