עסקים וחברה בישראל בימי מלחמה

כותבים: פרופ' עלי בוקשפן ופרופ' ניראון חשאי [1]

שעתה הקשה של החברה בישראל מאז השבעה באוקטובר היא גם שעתה היפה של החברה האזרחית, של הערבות ההדדית ושל הרוח הנדירה המפעמת בחברה בישראל. מקום חשוב בין אלה שמור למגזר העסקי, אשר נפגע גם הוא ממאורעות המלחמה ואף על פי כן נרתם להובלת משימות כלכליות וחברתיות. משימות אלה אינן צפויות להסתיים במהרה.

האחריות החברתית שמגלים שחקנים עסקיים רבים לובשת צורות שונות, כמו מתן מענקים לעובדים, תרומות לטובת ארגוני החברה האזרחית ולקהילות המפונים, סיוע לאקוסיסטם החברתי-כלכלי והפניית כספים המיועדים לטווח הארוך ולשיקום. דוגמאות אלה ואחרות מתחברות גם להקשר הרחב של ההתעוררות האזרחית בישראל בחודשים שקדמו למלחמה ולהתעוררות העולמית ביחס לאחריותן החברתית של חברות עסקיות כיום.

בעולם מתקיים כיום שיח עסקי, מימוני ומשפטי ער בשאלה כיצד צריכות חברות עסקיות להגדיר את מטרתן החברתית. לפי גישת המהותיות היחידה (single materiality), על כל חברה להגדיר את ההיבטים החברתיים שעשויים להשפיע על צמצום הסיכונים ועל איתור ההזדמנויות הכספיות שלה. גישה זו ממוקדת במשקיעים של החברה. לפי גישה מרחיבה יותר, גישת המהותיות הדואלית (dual materiality), אשר חברות רבות ואף הרגולציה המתפתחת באירופה מאמצים, מטרת החברה להבטיח גם צרכים רחבים וארוכי טווח של הקהילה שבה היא פועלת.

גישת המהותיות הדואלית, כפי שהיא באה לידי ביטוי במסמכים רבים (כמו המניפסט של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס מדצמבר 2019) אינה זולתנית כלל. הרעיון המכונן שלה הוא שגם אם פעולות חברה המשפיעות על הקהילה שבה היא פועלת הן הפסדיות בטווח הקצר, בטווח הארוך הן ישרתו גם את החברה שכן הן ייצרו סביבה עסקית בריאה יותר. פעולות כאלה יעשו את עובדי החברה מחויבים יותר, יעודדו נאמנות בקרב לקוחותיה, יחזקו את יחסיה עם שותפיה וכך יחזקו את אמון המשקיעים בה.

המלחמה שמה את כל מרכיבי החברה הישראלית באותה סירה ומהווה תזכורת כואבת לכך שמערכות חברתיות וכלכליות קשורות זו בזו. אך טבעי הוא לכן שהמלחמה מדגישה את אחריותו החברתית של המגזר העסקי. ככלות הכל, עסקים מהווים בימי שלום ובימי מלחמה בסיס לפעילות האנושית והם משפיעים על חוסנה של הקהילה הסובבת אותם ונשענים עליו. אומנם, בטווח הקצר ישאו חברות שמעניקות סיוע בזמן המלחמה בעלות הסיוע, אבל בטווח הארוך הן תורמות לפתרון בעיות חברתיות ויוצרות סביבה עסקית בריאה יותר. עובדיהן, לקוחותיהן, שותפיהן והמשקיעים שלהן יתגמלו אותן על הרתמות זו.

בשעת משבר זו הירתמות של חברות בישראל למען הקהילה חיונית למזעור גלי ההדף הכלכליים והחברתיים הצפויים בעקבות המלחמה. הרתמות כזו אינה קלה בשעת חרום. עם זאת היא חשובה דווקא כעת, כשמתבהרים יחסי הגומלין בין החברה לקהילה. יש להניח שהציבור והמדינה יגמלו לחברות שיאמצו בכנות אסטרטגיה סולידרית, אף אם היא פוגעת ברווחיהן בטווח הקצר.

---

[1] פוסט זה פורסם לראשונה באתר הממשל התאגידי של אוניברסיטת תל אביב ב- 20.11.2023.