בחודש יולי פורסמו התוצאות הפומביות של דירוג מעלה ESG לשנת 2024. מדובר בשנה ה-18 של דירוג מעלה והוא מהווה את הסטנדרט המרכזי לדירוג חברות במשק הישראלי בנושאי אחריות תאגידית. בכדי להבין לעומק את הרציונל של הדירוג כדאי להתחיל בהסבר על ארגון מעלה ומטרת פעילותו.
מעלה הוא ארגון הגג, ללא מטרות רווח, לקידום נושאים של אחריות תאגידית ולפיתוח הסטנדרטים בתחום ה- ESG בישראל. מעלה פועלת משנת 1998, כשמטרתה הראשית היא העלאת מודעות הסקטור העסקי לחשיבות האחריות התאגידית במרקם החברתי הכללי . הארגון פועל בשלושה צירים מרכזיים:
דירוג מעלה ESG- פירוט בהמשך
רשת העמיתים של מעלה – רשת של מעל 130 חברות שמשמשת כמרחב של למידה הדדית בכל הקשור לנושאי אחריות תאגידית שונים. הרשת מציעה לחברות מפגשי עבודה סגורים מעולמות התוכן של אחריות תאגידית כגון: הגדרה של יעדים סביבתיים ארוכי טווח, נושאים ותחומים לתמיכה בקהילה בעת הזו, גיוון בתעסוקה וסביבת עבודה רב תרבותית, יישור קו לגבי דרישות הרגולציה החדשה באירופה ועוד. בנוסף הרשת משמשת ככר לחיבורים ושיתופי פעולה בין חברות, והנגשה של מידע ובנצ'מארקים מהארץ ומהעולם.
העלאת השיח בנושא ESG בישראל – גם דרך כנס מעלה השנתי, הכנס המרכזי לנושאי ESG בישראל, וגם באמצעות השתתפות באירועים שונים במרחב - כנסים, פורומים מקצועיים וובינרים שונים במהלך השנה במשק הישראלי, קיום הרצאות העשרה להנהלות של חברות, אקדמיה וגופים שונים והפצה של תוכן וידיאוקאסט ופודקאסט דרך הפלטפורמה הדיגיטלית שלנו, מעלה VOD.
דירוג מעלה ESG
דירוג מעלה הוא דירוג ה- ESG המקומי המוביל במשק, עם 160 חברות בשנת 2024.[1] על בסיס המענה הוולונטרי של החברות לשאלון מעלה, מעלה מפרסמת מידי שנה את מדד מעלה ESG הנסחר בבורסה לניירות ערך וכולל בתוכו את החברות המובילות במשק המטפלות בהיבטי אחריות תאגידית. שווי 40 החברות הגדולות במדד מהווה מעל 45% מהשווי המצרפי של כלל החברות בבורסה לניירות ערך.
בצד העובדה שהשאלון של דירוג מעלה משמש ככלי למדידת הביצועים של החברות בהיבטי אחריות תאגידית (ESG), הוא משמש ככלי עבודה עבור החברות לניהול מסודר של היבטים אלו בפעילותן. השאלון מסמן לחברות את הנושאים הרלוונטיים שעומדים על הפרק ומציע מהלכים אופרטיביים אותם הן יכולות להטמיע בפעילותן כדי להביא לניהול מיטבי של הנושא בתוך הארגון. כחלק מהשתתפות בדירוג, החברות מקבלות מדי שנה מיפוי פערים מפורט של הביצועים בדירוג, כולל השוואה לחברות מקבילות במשק. המיפוי מסייע לחברות במיקוד ובנייה של תוכניות העבודה לשנה הבאה סביב נושאים אלה.
החברות המשתתפות בדירוג מסווגות לשלוש קטגוריות:
דירוג מעלה ESG- חברות גדולות עם מחזור של מעל 320 מיליון ₪ כדוגמת ארבעת הבנקים הגדולים (בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות ובנק דיסקונט), ו-5 חברות הביטוח הגדולות, טבע, ICL, קבוצת שטראוס, תנובה, אסם-נסטלה, נטפים, מלונות דן, אמדוקס ועוד חברות ישראליות גדולות, לצד שורה של חברות בינ"ל עם שלוחה מקומית כגון אינטל, לוריאל ישראל, SAP ועוד.
דירוג מעלה בייסיק- לניהול שרשרת אספקה -דירוג בסיסי לחברות בינוניות עם מחזור של בין 50-320 מיליון ₪. דירוג זה כולל חברות כגון החברה לניהול דיזינגוף סנטר, טווס, גלובוס לוגיסטיקה, פליינג קרגו, תרמוקיר ועוד.[2]
דירוג מעלה לחברות צמיחה[3] – חברות סטארט-אפ המפתחות מוצר העונה על יעדי האו״ם לפיתוח בר קיימא (SDG). ה-SDG's הינה קבוצה של 17 יעדים לפיתוח בר קיימא של האו"ם שעוצבו בשיתוף הסקטור הפרטי והחברה האזרחית ואומצו בשנת 2015 על ידי 193 מדינות, כאג'נדה עולמית לפיתוח בר קיימא עד שנת 2030. בדירוג זה, שנועד לעזור לחברות סטראטאפ להניח כבר בשלב מוקדם את התשתית הבסיסית לניהול היבטי ESG בפעילותן, השתתפו השנה כ-17 חברות ישראליות בשלבי צמיחה שונים, חלקן נסחרות בבורסה לניירות ערך וחלק פועלות בשוק הפרטי. בין החברות ניתן למצוא את UBQ, Aleph Farms, Imagindairy, Electreon, TopGum Industries, GenCell ועוד.
התגייסות החברות לצרכים חברתיים במהלך המלחמה
הדיווחים של החברות בשאלון דירוג מעלה השנה שיקפו את ההתגייסות הרחבה של המשק הישראלי לתמיכה בצרכים השונים של החברה הישראלית על רקע המלחמה והאתגרים הרבים הנובעים ממנה. התגייסות זו באה לידי ביטוי גם בדוח מצב שפרסמה מעלה בחודש אפריל שביקש לשקף את ההתגייסות המרשימה של החברות לעורף הישראל ברבעון האחרון של 2023 (שלושת החודשים הראשונים של חרבות ברזל). הדוח נכתב במטרה לאגד את המהלכים של החברות בתקופה זו בצירים המרכזיים אליהם האחריות התאגידית מתייחסת: עובדים, גיוון תעסוקתי, רכש וספקים, קהילה, התנדבות, ולקוחות.
ההתגייסות של החברות ניכרת בצורה החזקה ביותר בגידול המשמעותי בסך התרומות שלהן, אשר זינק לסכום כולל של 650 מיליון ₪ בשנת 2023 לעומת סכום כולל של 450 מיליון בשנה הקודמת. יתר על כן, 35% מהחברות תרמו 1% מהרווח לפני מס או 0.1% מהמחזור – כלל האצבע המומלץ לתרומה בארץ ובעולם. זאת ביחס ל 11% מהחברות בשנה שעברה. בנוסף, ניכרה גם עלייה של 15% בסך שעות ההתנדבות ו-10% במספר המתנדבים.
תהליך זה לא הגיע יש מאין והתבסס בין השאר על הנחה הדרגתית ומתמשכת של תשתיות ארגוניות לניהול נושא התרומה וההתנדבות. תשתיות אלו עזרו לחברות להתגייס מיידית לצרכים החברתיים של השבועות הראשונים לאחר ה-7.10.24, לתעל באופן מיידי ויעיל את המשאבים הארגוניים לצרכים השונים שעלו מהשטח, בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות שיתופי פעולה שכבר היו קיימים עם התארגנויות החברתיות.
ההתגייסות באה לידי ביטוי גם במעטפת התמיכה המקיפה לעובדים.ות שנשארו לעבוד ולאלה שיצאו למילואים ו/או נפגעו באופן ישיר כתוצאה מהמלחמה. מעטפת התמיכה בעובדים באה לידי ביטוי למשל במתן כלים ועזרה להתמודדות עם מצבי משבר נפשיים (72% מהחברות); הנגשת שירותים פסיכולוגיים (52%); מתן הלוואות בתנאים נוחים (57%) ועוד.
מהלכי תמיכה אלה משקפים תהליך עבודה מתמשך שמובילות חברות במשק בשנים האחרונות, ונכלל בדירוג, להטמעה של פרקטיקות וכלים ליצירה של מעטפת תמיכה בצרכי הרווחה והכלכליים של העובדים ומשפחותיהם.
קריטריונים סביבתיים בדירוג ואחריות תאגידית
המלחמה ותהליכים המתרחשים בחברה הישראלית הדגישו השנה ביתר שאת את החשיבות של איזון מגדרי. השנה, דירוג 2024 הרחיב את היקפו וכולל כעת מדדים המעריכים את אחוז הנשים בדרגי ניהול שונים בחברות, כולל נשים בתפקידי הנהלה בכירה. בעוד שאחוז הנשים שמקבלות שכר גבוה ומכהנות כחברות דירקטוריון נותרו ללא שינוי, יש פוטנציאל לעלייה באחוזים אלו בשנים הבאות. כך לדוגמא השנה, נשים היוו בממוצע 39% מדרגי ניהול ביניים אצל החברות בדירוג, ו-35% מחברי ההנהלה הבכירה. עם זאת, רק 31% מקרב מקבלי השכר הגבוה בחברה. בנוסף, נשים היוו בממוצע 32% מחברי הדירקטוריון בחברות שנסחרות בבורסה לניירות ערך. נתונים אלו מצביעים על כך שבזמן שאכן מתרחשת התקדמות, עדיין יש מקום וציפייה לשיפור בייצוג הנשים בתפקידים בכירים ועם שכר גבוה .
לא זו אף זו, גם השנה ולמרות כל האתגרים, דירוג מעלה 2024 נמצא בשיפור מתמיד בהתאם למתווה הרב שנתי שלו והציג קריטריונים סביבתיים מאתגרים וחדשים שנועדו לעזור לחברות להטמיע היבטים ניהוליים טובים יותר של תחום זה. כך, נוספו שאלות בדבר ביצוע ניתוח והערכת מעגל חיי מוצר - [4] LCA, שמסייע לחברות להבין את טביעת הרגל הסביבתית ופחמנית בפרט, של מוצריהן, מה שיסייע לקדם תהליכים לצמצומה (29% מחברות כבר מבצעות זאת); יוזמות לשימור ושיקום של בתי גידול והמגוון הביולוגי הנמצא בהן (חי וצומח) (31%)[5]; השתתפות ביוזמות ואמנות בינלאומיות לשיפור סביבתי (35%)[6] וקביעת יעדים סביבתיים ארוכי טווח (67%)[7].
בניית סולידריות והכלה במקום העבודה: יוזמת 'מחליפים מילה'
השנה, בחרה מעלה להדגיש גם את התשתיות בארגונים אשר תומכות בסולידאריות ובהגברת הלכידות הפנימית בחברות ובכך יוצרות השפעה חיובית גם על החברה הישראלית. זהו אתגר לאומי חברתי קריטי המונע מאמונה שמקומות העבודה הם ״אי של מרחב בטוח״ בשיח הסוער שמתקיים בחברה הישראלית. כחלק ממאמץ זה, מעלה שותפה לבית הנשיא במיזם "מחליפים מילה", שעניינו חיזוק המשותף והמאחד בחברה הישראלית תוך יצירה של מרחבי דיאלוג בהם יוכלו החלקים השונים בחברה לבנות הסכמות ולצמצם את הקיטוב, כולל בתוך אתרי החברות ובין עובדיהן.
על רקע אתגר הקיטוב בחברה בישראלית, עולה החשיבות להנחת תשתיות פנים ארגוניות לניהול נושא ההעסקה של קבוצות אוכלוסייה שונות מתוך החברה הישראלית בתוך מרחב העבודה. תשתיות אלו מסייעות להבין את המאפיינים והצרכים של העובדים מהרקעים המגוונים, ועל בסיס הבנה זו, לנהל את הנושא בצורה רגישה ומדויקת יותר כדי למנוע מהמתחים שמאפיינים את החברה הישראלית בימים אלו לחדור לתוך סביבת העבודה. לצורך כך, ניתן למצוא בין יתר השאלות בשאלון[8] גם שאלה הנוגעת למינוי ממונה גיוון שאחראי לניהול הנושא של העסקת אוכלוסיות גיוון (ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ועובדים עם מוגבלות) ומתן מענה לצרכיהן בסביבת העבודה (84% מהחברות בממוצע), קיום הדרכות על סביבת עבודה רב תרבותית למנהלים ולעובדים (75% מהחברות בממוצע) ושילוב הנושא בתקשורת הפנים ארגונית (90% מהחברות בממוצע).
לסיכום, ארגון מעלה מהווה את ארגון הגג לנושא אחריות תאגידית בישראל ועובד עם העסקים הגדולים והמובילים בישראל על קידום התחום בהתאם לדרישות הבינ"ל ותוך התייחסות לאתגרים הייחודים של המשק הישראלי. דירוג מעלה ESG 2024 משקף את המחויבות של אותן חברות להתמודדות עם האתגרים הללו, אך גם מסמן את הדרך הארוכה שעוד עומדת לפנינו בכל הקשור להתמודדות עם האתגרים הרבים הנמצאים בפתחה של המדינה והחברה הישראלית. בשנה קשה זו, אנו שואבים אופטימיות מהתרחבות והתמקצעות תחום ה-ESG בישראל והתגייסות החברות. זו הזדמנות גם לברך על העניין הגובר בנושא באקדמיה כפי שמסמל זאת המרכז החדש באוניברסיטת רייכמן.
________________________________________________________________________
ינאי ברגר, מנהל דירוג מעלה, בוגר תואר שני ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב בבית הספר 'פורטר' ללימודי סביבה, עם ניסיון רב בעבודת פיתוח עסקי וניתוח אסטרטגי.
[3] דירוג מעלה Emerging לחברות צמיחה עם מוצר או שירות שמתמודד עם אחד מ-17 אתגרי ה-SDG לפיתוח בר קיימא
[4] הערכת מחזור החיים (LCA) היא כלי ניהול סביבתי המנתח באופן הוליסטי ושיטתי את ההשפעות הסביבתיות הנובעות מתהליך ייצור של מוצר - החל מכריית חומרי הגלם, עיבודם ושינועם ועד לטיפול במוצר בסוף חייו. שאלה 72 א-ג שאלון
[7] שאלה 80 א-ג בשאלון
[8] שאלה 47 א-ג בשאלון
Comments