פנסיה וקיימות: מדיניות לעידן הבינה המלאכותית

איך ישראל יכולה להוביל מהפכה בביטחון כלכלי לטווח ארוך

מהפכת הבינה המלאכותית – שמאז 2023 כבר מורגשת היטב במדינות רבות – משבשת ומציבה אתגרים חדשים לחברה, לשוק העבודה, לסביבה ולכלכלה בקצב מסחרר. מצד אחד היא מביאה ברכה גדולה, עם מקצועות חדשים לגמרי, דמוקרטיזציה של ידע, פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים. אך מצד שני היא גם סיכון ממשי: מייצרת אבטלה רחבה במקצועות רבים, מצריכה כמויות ענק של אנרגיה ומשאבי טבע, חיסכון פנסיוני הופך בלתי סדיר, ההגנה הסוציאלית מתערערת, היכולת לתכנון ארוך טווח נפגעת ועוד. 

ההיסטוריה מלמדת: המהפכה התעשייתית, לאחריה מהפכת המחשוב, ועכשיו מהפכת הבינה המלאכותית – כל אחת מהן עיצבה מחדש את החברה. אבל הפעם, השינוי עמוק, מהיר ורחב בהרבה. ובתוך המציאות הזו, אנו נדרשים לחשב מסלול מחדש ולהתאים פתרונות למודלים כלכליים כגון: מודלי תעסוקה מודולריים, קיצור שבוע העבודה, יצירת הכשרות תעסוקתיות מותאמות, והבטחת הפנסיה והביטוח הלאומי. 

ישראל, כמו מדינות מפותחות רבות, עומדת בצומת קריטית זו. השאלה המרכזית שעולה היא: איך נוכל לבנות מערכת כלכלית עמידה וגמישה, המסוגלת להסתגל לשינויים המתמידים ולהבטיח רווחה לכלל האזרחים?

המציאות החדשה של שוק העבודה ומערכת הפנסיה

התמונה המסורתית של קריירה – משרה קבועה, שכר חודשי יציב ועלייה הדרגתית בסולם השכר – כבר אינה רלוונטית עבור רבים מהעובדים. במקומה צומחת מציאות של עבודה עצמאית, פרויקטים זמניים ושינויים מקצועיים תכופים. דו״ח לשכת התעסוקה על השפעות הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל ממליץ באופן מפורש להיערך כבר עכשיו באופן יזום ולאומי כדי למזער סיכונים והשלכות חברתיות שליליות. במקביל, המבנה הדמוגרפי המסורתי עובר גם הוא תמורות דרמטיות. בעוד שבעבר נשענה מערכת הפנסיה על פירמידת גילאים יציבה – דור צעיר רחב שמממן דור מבוגר צר יחסית – כיום אנו עדים להיפוך הפירמידה במדינות מפותחות רבות.

בישראל, התהליך עדיין בעיצומו, אך התחזיות מצביעות על היפוך דומה בעשרים השנים הבאות. מהפכת הבינה המלאכותית מעמיקה את האתגר הזה בכך שהיא מצמצמת את היקף המשרות במשק ומחליפה עובדים במערכות אוטונומיות. שינויים אלו מחייבים חזון מהפכני למערכת הפנסיה הישראלית.

מקור 

מהפכה באופן החיסכון הפנסיוני

על מנת לתת מענה לאתגרי העתיד יש לשנות כבר היום את המנגנונים הכלכליים המאפשרים מעבר בין־דורי של הון. ברמת שוק העבודה יש לקדם מודלים של הכנסה בסיסית אוניברסלית, ולקצר את שבוע העבודה לארבעה ימים. ברמת החינוך וההכשרות יש להתאים אותם, ולהבטיח שכל ילדה וילד בישראל – לרבות בציבור החרדי – יקבלו את הכלים הבסיסיים להשתלבות בעידן החדש: לימודי ליבה, אוריינות דיגיטלית, הבנה טכנולוגית. מערכת זו תתבסס גם על עקרון הלמידה המתמדת לאורך החיים. יש ליצור מערכת הכשרות מחזוריות לכל אזרח ובכל גיל – במימון ציבורי מלא. מערכת זו תאפשר לעובדים להסתגל לשינויים הטכנולוגיים, לרכוש מיומנויות חדשות, ולעבור בין תחומי עיסוק בצורה חלקה. הכשרות אלה יתמקדו לא רק בכישורים טכניים, אלא גם בפיתוח יכולות אנושיות ייחודיות שקשה לאוטומציה להחליף: חשיבה יצירתית, אמפתיה, יכולות מנהיגות, וכישורים בין־אישיים מתקדמים.

ברמת הפנסיה יש לייצר חיסכון פנסיוני מודולרי מגיל לידה. הרעיון המהפכני הוא שכל ילד יוולד עם "תיק פנסיה אישי" הנתמך על־ידי המדינה, המשפחה והחברה. תיק זה יקבל הכנסה אחידה וימשיך לגדול לאורך כל החיים, ללא תלות במעמד התעסוקתי או ברציפות העבודה. כך, גם אנשים העובדים בעבודות לא מסורתיות, עצמאיים או אלה שעוברים תקופות של הכשרה מחדש, יוכלו לצבור זכויות פנסיה משמעותיות. וכל זאת, תוך הבטחת תשואה ריאלית לחיסכון הפנסיוני של לפחות 5% (מעל האינפלציה).

השקעות פנסיוניות כמנוע צמיחה בר־קיימא

כאן מגיעים לליבת החדשנות המוצעת: חיבור מערכת הפנסיה למדיניות פיתוח בר־קיימא. 17 יעדי הפיתוח הבר־קיימא (Sustainable Development Goals : SDGs) שאומצו על־ידי האו"ם ב־2015, וביניהן ישראל, הם הרבה יותר ממסמך דיפלומטי. מדינות רבות בעולם משתמשות בהם כמסגרת לניתוח וקבלת החלטות מדיניות ארוכות טווח, ומצליחות להעריך טוב יותר את העלות הכוללת של השקעותיהן הציבוריות.

קרנות פנסיה בינלאומיות מובילות כבר מטמיעות עקרונות של SDG ומשקפות זאת בדו״חות האחריות התאגידית וה־ ESG שלהן. הקרן הנורווגית הממשלתית, הגדולה בעולם עם נכסים של למעלה מטריליון דולר, משקיעה על פי קריטריונים קפדניים של קיימות ואחריות חברתית. קרן הפנסיה הקנדית CPP Investments השקיעה מיליארדי דולרים באנרגיה מתחדשת ותשתיות בנות־קיימא, תוך הבטחת תשואות יציבות לטווח ארוך.

בישראל, השקעת כספי פנסיה בתשתיות בנות־קיימא בהלימה ל־SDGs, המניבות תשואה ריאלית מובטחת, יאפשרו לא רק לחזק את הכלכלה המקומית אלא גם לבסס ביטחון בין־דורי. ניתן לאמץ מודלים של איגרות חוב ייעודיות לפיתוח בר־קיימא, וכן השקעות המחברות בין רגולציה פיננסית לבין מדידת האימפקט החברתי־סביבתי־כלכלי בהלימה ליעדי הפיתוח הבר־קיימא.

למרבה הצער, דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה חושף ליקויים עמוקים בהטמעת יעדי הפיתוח הבר־קיימא בעבודת הממשלה: היעדר מדידה אפקטיבית, חוסר תיאום בין־משרדי, והתעלמות שיטתית מחשיבה ארוכת טווח. דו"ח האקלימטק של רשות החדשנות לשנת 2024 מראה ירידה חדה במספר חברות ההזנק החדשות בתחום האקלים – רק 49 חברות הוקמו מאז אמצע 2023, ירידה משמעותית לעומת שנים קודמות. מגמה זו נובעת כתוצאה מהעדר אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח המאפשרת ביטחון להשקעות בתחומי אימפקט ומהתמעטות השקעות זרות כתוצאה מהמצב הביטחוני־פוליטי. זהו מצב פרדוקסלי: דווקא עכשיו, כשיש צורך בתקציבי ענק לצורך שיקום ופיתוח וכאשר הצורך בפתרונות חדשניים בתחומי האנרגיה, המים, החקלאות, הפסולת והתחבורה בוער מאי פעם, ישראל מאבדת את יתרונה היחסי בחדשנות בתחומים קריטיים אלה. במקביל, המדינה אינה מעודדת השקעות ישראליות בתחומים שיתנו יתרון לאתגרים המקומיים. 

ישראל כמודל עולמי להסתגלות מדינית

דווקא ב־40 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כספי הפנסיה והביטוח הלאומי שימשו להתמודדות עם אתגרי הפיתוח והאוכלוסייה הגדלה של מדינת ישראל. הדבר נעשה באמצעות אג״חים ייעודיים בלתי סחירים עם הבטחת תשואה ל־40 שנה. הדבר אפשר הן לגייס הון לצורכי המדינה והן להבטיח את כספי המבוטחים דרך שוק ההון. היום, הודות לבינה המלאכותית המאפשרת דמוקרטיזציה של ידע, שקיפות מדעית ושיתוף פעולה, ניתן ליישם פרקטיקות מדעיות ולבחון את ערכה של חדשנות טכנולוגית תוך זמן קצר בהרבה מאשר בעבר. מדינה המודעת לאתגריה ומבקשת פתרונות יכולה להטמיע חדשנות טכנולוגית ולהסתגל לשיבושים במהירות חסרת תקדים.

אם ישראל תשכיל לאמץ מחדש את המודל המימוני הזה לצורך הטמעת יעדי הפיתוח הבר־קיימא, היא, בזכות גודלה הקטן יחסית, מערכות הידע המתקדמות שלה ותרבות החדשנות הטבועה בה, יכולה לשמש מודל בינלאומי למדיניות הסתגלותית. היתרונות הייחודיים של ישראל כוללים מערכת טכנולוגית מתקדמת, כוח אדם מיומן ומגוון, גודל שמאפשר ניסוי ותיקון מהיר, ותרבות ארגונית המעודדת חדשנות ולקיחת סיכונים מחושבים.

לסיכום: פנסיה וקיימות כמנועי חוסן לאומי

השאלה המרכזית שעומדת בפנינו איננה טכנולוגית אלא מוסרית וניהולית. האם אנחנו מוכנים לוותר על המנגנונים הכלכליים המוכרים מן העבר ולאמץ מנגנונים כלכליים חדשים המותאמים למציאות המשתנה?

התשובה צריכה להיות חיובית. המחיר של אי־פעולה גבוה בהרבה מהמחיר של שינוי. מערכת הפנסיה הנוכחית לא תוכל לעמוד באתגרי העתיד, והמתנה רק תחריף את הבעיות.

ישראל יכולה להוביל מהפכה גלובלית בתחום החוסן הכלכלי באמצעות חיבור חכם בין מערכת הפנסיה למדיניות פיתוח בר־קיימא. במקום לשמר את העבר או להגיב למשברים, עלינו לתכנן עתיד מקיים שבו כספי הפנסיה ישמשו כמנוע צמיחה כלכלית אחראית וארוכת טווח.

השינוי המתחייב אינו קל, אך הוא הכרחי. המדינות שיצליחו להסתגל ראשונות למציאות החדשה יהיו אלה שיובילו את העולם בעשורים הבאים. ישראל, עם כל היתרונות הייחודיים שלה, יכולה ורצוי שתהיה בחזית המהפכה הזו.

---

פרופ' (אמריטוס) יהודה כהנא, אקטואר וכלכלן עם התמחות בביטוח, ניהול סיכונים, חיזוי טכנולוגי, תכנון ארוך טווח וקיימות - מייסד SDG Israel.

יעל גיני, מנכ״לית SDG Israel, ארגון הפועל לקידום והטמעה של היעדים לפיתוח בר קיימא בישראל.