top of page

החולייה החסרה: תכנית מטרה, הטמעה ואכיפה פנימית ככלי להטמעת מדיניות ESG במגזר העסקי

תמונת הסופר/ת: צוות הטמעה ואכיפה מרכז אריסון ל-ESGצוות הטמעה ואכיפה מרכז אריסון ל-ESG

עודכן: 9 בדצמ׳ 2024

"הממשל התאגידי עומד בשנים האחרונות במרכז השיח הציבורי, והוא מקיף נושאים של ניהול, פיקוח, אחריות ושקיפות, והגנה על מניות ובעלי עניין." [1]


הקדמה

על רקע מגמות הנמצאות בחזית שיח הממשל תאגידי בישראל ובעולם ולאור עליית קרנה של גישת האחריות התאגידית החברתית (ESG) בשני העשורים האחרונים, תאגידים רבים מוצאים עצמם מתחבטים בשאלה: "כיצד ניתן לאמץ ולהטמיע, בצורה אפקטיבית והולמת, מדיניות ESG ומדוע כדאי לעשות כן?". מדובר, כמובן, בשאלה מורכבת - עם תשובה מורכבת עוד יותר. אימוץ מדיניות ESG, לרבות הטמעתה ואכיפתה בתאגיד עסקי גדול, אינו דבר של מה בכך. מדובר בתהליך משמעותי, מדויק ועדין, אשר נדרש להבהיר את יעדיו, הערך הטמון בו והתאמתו למידותיו של כל תאגיד, בהתאם לאופיו והיקף פעילותו בתוך עולם משתנה של סיכויים וסיכונים – משפטיים, עסקיים, חברתיים וסביבתיים – חסרי תקדים.


בשנה האחרונה, הקמנו במרכז אריסון ל-ESG, בשיתוף ACC, ארגון היועצים המשפטיים בישראל, פורום שנועד לעסוק ביתרונות וההזדמנויות הבינתחומיות של תוכנית מטרה והטמעה אפקטיבית. תכנית זו מהווה בעינינו "חוליה חסרה" בממשק של התאגידים העסקיים כיום עם עולם ה-ESG והערכים שהוא אוצר בתוכו.[2]


על פניה, תכנית זו עלולה להיתפס כאמצעי בעל משמעות משפטית "יבשה" ותו לא, ואולם, כפי שיבואר בפוסט זה – מדובר במנגנון אשר שימוש נכון ויעיל בו לא רק מבטיח לתאגיד ולפועלים מכוחו להישאר "שומרי חוק" – אלא עשוי להסב לאלו, ולחברה בכללותה (Society), תועלת של ממש.



"רגע, אז מה זה בעצם תכנית אכיפה?"

כנקודת מוצא, כאשר מדברים על "תכנית אכיפה" בתאגידים עסקיים, המסמך הרלוונטי ביותר כיום בישראל הוא הנחיות פרקליט המדינה בדבר מדיניות התביעה באשר להעמדתו של תאגיד לדין.[3] לפי מסמך זה, התמריץ המשפטי העיקרי המניע כיום את התאגידים בישראל לייצר תכנית אכיפה פנימית הינו העובדה שקיומה של תכנית כאמור עשויה לשמש עבורם מעין "תעודת תקינות" בכל הנוגע לתרבות הציות לחוק בתאגיד, כך שבמקרה ותבוצע על-ידי מי מאורגני התאגיד עבירה – עצם קיומה של תכנית אכיפה תהווה שיקול מקל בשאלת העמדת התאגיד לדין. תכנית אכיפה פנימית מתחילה בהנהגת התאגיד – ברוח המפקד ובהצהרת מחויבות של מנהלי התאגיד על כך שציות לדין בכלל, ולהוראות תכנית האכיפה בפרט, הינם נושאים חשובים ומהותיים בניהולו השוטף של התאגיד, ומהווים חלק בלתי נפרד מתפקודו התקין. עם זאת, לפי המסמך האמור אין די בכך ותכנית אכיפה תילקח בחשבון כשיקול מקל רק כאשר יימצאו ראיות לכך שהיא אפקטיבית, ולצידה קיימת בפועל תרבות ארגונית המעודדת התנהלות אתית ומחויבות לציות לחוק.

 


"אבל מה הקשר ל-ESG?!"

סקירה שטחית של תכלית תכנית האכיפה הפנימית מובילה למסקנה כי זו מהווה כלי ליישום פרקטיקות פנים-תאגידיות של משטור ופיקוח עצמי, על בסיס הדין וההנחיות אליהן מחויב התאגיד בישראל. עם זאת, אנחנו רואים בה הרבה מעבר לכך.


אם נביט, ולו לרגע, מעבר לדפיו של אותו מסמך משפטי "רזה" לניהול סיכונים, נופתע לגלות את הפוטנציאל הטמון בו כאמצעי יעיל להטמעת עקרונות סביבה, חברה וממשל תאגידי. תאגיד עסקי אשר יבחר לזהות את מטרתו החברתית בצד זו העסקית ובהתאם יאמץ מסמך מדיניות כאמור ויישא אותו מעלה, אל מעבר למישור האכיפה וההטמעה, יזכה בכלי אפקטיבי להבניית תרבות ארגונית הוגנת ואמינה המבוססת על ערכי ESG. כך, הופכת תכנית האכיפה ממסמך משפטי של ממשל תאגידי למעין מצפן מעשי המחבר, בצורה סינרגטית ואסטרטגית, בין שני ממדים:


הממד הראשון הוא זיהוי ה-DNA של התאגיד – תחום והיקף פעילותו, עובדיו, בעלי העניין שלו, השפעתו, שאיפותיו ומטרותיו. כל אלו מייצגים, לדעתנו, את תכלית החברה העסקית במובנה הטהור. הממד השני הוא עולם המעשה, הפרקטיקה – איך? כמה? מתי? ולמה?. בייחוד בתאגיד רחב-ממדים המעסיק אלפי עובדים, נדרשת תכנית פעולה ברורה ומדויקת שמטרתה להבטיח את השמירה על אותם ערכים, שאיפות ויעדים שקיבל על עצמו התאגיד מתוקף תכליתו הייחודית.


לאור האמור לעיל, מעתה נציע לקרוא לתכנית כאמור בשם "תכנית מטרה, הטמעה ואכיפה".

 


 "תכנית אכיפה או תכנית מטרה, הטמעה ואכיפה – אותה גברת בשינוי אדרת?"

מיטיבי-הלכת מבינכם.ן שהגיעו עד לחלק זה של הפוסט, ודאי כבר יודעים להשיב בעצמם על השאלה. שינוי שמה של תכנית האכיפה הפנימית לתכנית מטרה, הטמעה ואכיפה איננו אסתטי וסמנטי אלא מהותי. מדובר בעצם במסגור מחודש ושינוי דפוס חשיבה (Mindset) – מעבר מציות למהות, מניהול סיכונים לניהול סיכויים ולהפיכתם לחלק אינטגרלי מהתרבות הארגונית. תכנית מטרה, הטמעה ואכיפה, בשונה מתכנית אכיפה, אינה עוסקת אך בטובת התאגיד. תכנית כזו דוגלת בגישה של דואליות מהותית, ורואה בטובת החברה העסקית (Company) כחלק מטובת החברה בכללותה (Society), ולהיפך. לעניין זה יפים דבריו של פרופסור קולין מאייר מאוניברסיטת אוקספורד, המשמש גם יועץ אקדמי בכיר במרכז אריסון ל-ESG, בשיחה שערך באירוע להשקת המרכז ופורסמו בבלוג של המרכז (כאן) ובמקומות נוספים:


“The purpose of the business is to produce profitable solutions to the problems of people and planet, not profiting from producing problems.[4]


אכן, מטרת התאגיד העסקי כיום אינה מסתכמת עוד בהשאת רווחים ותו לא. במסגרת פעילותו העסקית, על התאגיד להתחשב בצורה הוגנת גם בחברה בכללותה במסגרת קבלת החלטותיו, ולו משום שקיומו תלוי בקיומה, בהיותה מעניקה לו את כוח החיות וכוח ההישגיות.[5] מעבר להצדקה זו, וכפי שנראה עתה, אימוץ תכנית מטרה, הטמעה ואכיפה טומנת בחובה פוטנציאל משמעותי להסב לתאגיד העסקי רווח של ממש.

 

" דברו תכל'ס – מה יוצא לנו מזה?"

תכנית מטרה, הטמעה ואכיפה מביאה עימה שורה של יתרונות משפטיים, עסקיים, אתיים, ארגוניים ומוניטיניים השלובים אלו באלו. אי לכך, אימוץ תכנית כאמור יכול שישמש ככלי להעלאת ערך לכל דבר ועניין. ובמה דברים אמורים?

  • יכולת ניהול סיכונים: אחד מהצרכים הקריטיים עבור תאגיד עסקי הוא יכולת גידור וניהול סיכונים. כל תאגיד, בין אם מקומי ובין אם גלובלי, פועל ומתקיים בעת ובעונה אחת במספר מישורים המכפיפים אותו למספר לא מבוטל של חובות: כלפי עובדיו; כלפי משקיעיו; כלפי הרגולטורים המסדירים את פעילותו וכן כלפי הסביבה בה הוא פועל. בנסיבות מסוימות, כל חובה שאינה מתמלאת כראוי, עשויה להסב לתאגיד נזק. נזק במובנו הפשוט יכול להיות קנס או עיצומים כספיים כנגד התאגיד, ובמקרים מסוימים אף נקיטה בהליכים פליליים (ואזרחיים) כלפי התאגיד וכלפי נושאי המשרה בו.[6] סוג נוסף של נזק שיכול להיגרם לתאגיד הינו נזק תדמיתי. נזק מסוג זה אינו בהכרח קשור בטבורו לחובות המוטלות על התאגיד מכוח הדין, ועשוי לנבוע מקיומן של נורמות משפטיות "רכות" כגון ציפיית ציבור הלקוחות מהתאגיד, רוח התקופה ורגולציה בינלאומית מחייבת ברמת Beyond Compliance. לעניין זה יפים דבריו של השופט מצא בפרשת כהן:

    "ניהולו של תאגיד הוא עניין רציני. מילוי תפקיד ניהולי בתאגיד כרוך באחריות כבדה, המיועדת לא רק להבטחת ענייניהם של התאגיד עצמו, של בעלי מניותיו ושל נושיו, אלא גם להבטחת עניינו של הציבור... על מנהל תאגיד מוטלת חובה לנקוט - באופן יזום, ואף בהיעדר חשש לביצוע עבירה - אמצעים סבירים לשמירת הוראותיו של החוק."[7]

    לדעתנו, טעם זה כשלעצמו מהווה סיבה מספקת להבנת הצורך והתועלת שבאימוץ וקיום תכנית מטרה, הטמעה ואכיפה ככל שניתן במסגרת הפעילות העסקית ובקרב העובדים.

 

  • יתרונות עסקיים ומשפטיים: השינויים הסביבתיים, החברתיים והתאגידיים בעידן הנוכחי מגבירים את הסיכונים וההזדמנויות לתאגידים, כולל סיכוני מעבר וסיכונים פיזיים. בעידן של שינויים חסרי תקדים נדרשים תאגידים לאמץ גישה יוזמת, זהירה ודינמית בניהול הסיכונים שלהם, תוך התאמה מתמדת לנסיבות המשתנות. חברות רבות, וביניהן חברות כמו Kodak ו-Blockbuster, אשר לא הצליחו להסתגל לשינויים אלו, נחלו כישלון ונכחדו מן העולם. אי-הוודאות הגבוהה סביב עיתוי התממשות הסיכונים הללו מחייבת יישום תוכניות מטרה, הטמעה ואכיפה אפקטיביות. בנוסף, ניהול ממשל תאגידי ראוי ונכון עשוי להוביל לשיפור פיננסי, בין היתר בתנאי אשראי משופרים ובהפחתת פרמיות ביטוח. אימוץ תכנית מטרה, הטמעה ואכיפה מקדמת, לפיכך, תפיסה המדגישה את הצורך בהגינות ובתום-לב כלפי בעלי העניין ובכך מסייעת גם היא במזעור חשיפת התאגיד והפועלים מטעמו להפסדים כלכליים הקשורים באחריות משפטית. התכניות הללו, שבעבר נחשבו למנגנונים וולונטריים, הפכו בדרך זו לחלק בלתי נפרד מניהול הסיכונים העסקי במישרין ובעקיפין.


  • יתרונות אתיים: חברות עסקיות מתמודדות עם דילמות יומיומיות המחייבות קול מכוון וברור, במיוחד בעידן הנוכחי שבו תאגידים הופכים לשחקנים חברתיים בעלי עוצמה גוברת. מצב זה מדגיש את הצורך בקוד אתי כמצפן שמסמן את ה"רף" ואשר ממנו נגזרת המטרה הייחודית לכל תאגיד, ובעקבותיה הטמעתה ואכיפתה האפקטיבית אשר מכוונת את התאגיד לפעילות מיטבית. באותה נשימה, מרחיקה תכנית המטרה, ההטמעה והאכיפה את התאגיד והפועלים מטעמו מה"סף" וממזערת גרימתן של בעיות חברתיות פנימיות וחיצוניות. גישה זו תואמת את הגדרתו של פרופ' אסא כשר לאתיקה כגישה סדורה לאידיאל המעשי של התנהגות בתוך מסגרת מוגדרת, ובמקרה של תאגיד, זיהוי עצמי של כל תאגיד את מטרתו בהתאם לאופיו, גודלו ותחום פעילותו, אשר מתכללת באופן דואלי בין השאיפה לרווחיות לבין אחריותו החברתית כלפי המעורבים בפעילותו, לרבות ערכי החברה הדמוקרטית שבה הוא פועל. בחתירתו המתמדת של התאגיד להתנהלות אתית תוגשם ממילא גם תרבות הציות לחוק של התאגיד והפועלים מטעמו וגם תושג מטרתן של הנחיות פרקליט המדינה אשר חותרות לקיומה של תכנית פנימית, אשר תישקל כשיקול מקל עם התאגיד,  "רק כאשר יהיו קיימות ראיות לכך שתכנית האכיפה היא אפקטיבית, ונלווית לה בפועל תרבות ארגונית המעודדת התנהלות עסקית אתית ומחויבות לציות לדין" כאשר "הנטל להוכחת התרבות הארגונית ואפקטיביות תכנית האכיפה מוטל על התאגיד".[8]


  • יתרונות ארגוניים: תוכניות מטרה, הטמעה ואכיפה אפקטיביות משפיעות באופן מהותי גם על עובדי התאגיד בכך שהן מטמיעות תרבות ארגונית פרואקטיבית שמחברת את העובדים למטרות התאגיד. תכניות אלו יוצרות זהות והזדהות ארגונית, וזו מובילה להגברת אחידותם ולכידותם של העובדים, המבוססת על גאווה והערכה לעשייה חיובית. כאשר העובדים מרגישים שהם חלק מתהליך התורם להצלחה הארגונית, הם נוטים יותר להתחייב ולהיות פעילים בהשגת מטרות התאגיד. התוצאה היא חיזוק התרבות והאקלים הארגוני, מה שמגביר את הנכונות ליישם ולאכוף את ערכי התאגיד, ומעצים את המחויבות של העובדים לתכלית העסקית הרחבה.


  • שיפור מוניטין וחיזוק התדמית החברתית: תדמית התאגיד מושפעת מהאופן שבו היא מצטיירת בעיני בעלי העניין, והרושם שהיא יוצרת יכול להשפיע על נכונותם של בעלי העניין להמשיך לעשות איתה עסקים. סנקציות מוניטיניות, שנובעות מירידה באמון בעלי העניין עקב התנהגות בלתי תקינה של התאגיד, יכולות להיות חמורות יותר מכל סנקציה משפטית. בעלי העניין, בעיקר הצרכנים והמשקיעים, מתקשים להעריך אם בעיה היא חד-פעמית או מגמה מתמשכת, ולכן התנהלות שיטתית, אמינה, הוגנת ושקופה הינה נדבך מרכזי בשיפור תדמית התאגיד, בחיזוק אמון הקהילה והמשקיעים, ובהגנה על התאגיד מפני תגובות שליליות בשוק ובקהילה. אימוץ גישה אחראית חברתית, החורגת מהשאיפה להשאת רווחים בלבד, תורם למוניטין בינלאומי חיובי ומציב את התאגיד בעמדה טובה יותר מול רגולציות חדשות, כמו תקנות ה-SEC האמריקאיות וה-CSRD האירופאיות, המחייבות דיווח שקוף בנוגע לניהול סיכונים חברתיים וסביבתיים. יתר על כן, בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, בו תדמית התאגיד הופכת לחשובה מתמיד, תוכניות מטרה, הטמעה ואכיפה אמינות יכולות למצב את התאגיד כגוף אחראי ולמזער את הסיכון לחשיפה שלילית וחרם ציבורי.

 

"אוקיי. שכנעתם אותי, איך מתקדמים מכאן?"

כאמור, תכניות מטרה, הטמעה ואכיפה אפקטיביות מבנות בעינינו את מהותו היסודית של התאגיד. הן נוגעות בלב-ליבה של תכלית התאגיד, ב-DNA שלו, בגנום ממנו הוא מורכב. כשם שאין תאגיד אחד זהה למשנהו, כך מה שטוב ונכון לתאגיד אחד אינו בהכרח רלוונטי לתאגיד אחר. כפועל יוצא מכך, גם תוכניות המטרה, ההטמעה והאכיפה אינן בעלות צורה או תוכן אחידים, הן אינן עשויות מקשה אחת, ועל כל תאגיד להתאימה למאפייניו, ובכלל זאת לגודלו, היקף פעילותו ומגזרי הפעילות שלו. במילים אחרות, לא ניתן לרכוש תכנית גנרית כזו במכולת וכאן טמון האתגר הגדול לקראת הבאות.

 

אכן, בהנחיות פרקליט המדינה שצוינו לעיל מופיעים מספר מרכיבים שצריכים להיכלל בתוכניות כאלו (ביניהם: הערכת גורמי הסיכון העיקריים של התאגיד להפרות דין; קביעת עקרונות פעולה ונהלים ברורים למניעה ואיתור של הפרות דין בתחומים שזוהו כנקודות תורפה מבחינה ארגונית; קיומם של דרגים בכירים המכירים את התכנית ופועלים ליישומה בהתאם לתפקידם; הגדרה ומינוי של גורם בכיר כאחראי על תכנית האכיפה הפנימית; קיום מנגנוני הדרכה ועדכון עיתיים בכל הנוגע לעקרונותיה ונהליה של התכנית; נקיטת אמצעי פיקוח ובקרה סבירים להבטחת יישומה של התכנית; קיום מנגנון הערכה עיתית בדבר יעילותה של התכנית, לצד ביצוע הערכת סיכונים מחודשת, תוך עדכון התכנית בעת הצורך; קיום מנגנוני דיווח של עובדים וגורמים אחרים שמאפשרים להם לדווח באופן אנונימי אודות הפרות דין ונוהל; וקידומה ואכיפתה העקבית של התכנית תוך נקיטת אמצעי משמעת נאותים נגד גורמים מפרי חוק בתאגיד או גורמים שכשלו בפיקוח) אך בכל אלו אין די.

חלף אלו, כאשר אנו עוסקים בתכניות מטרה, הטמעה ואכיפה ראויות לשמן, ניתן להצביע על שני דגשים עקרוניים:

  1. על כל תכנית מטרה, הטמעה ואכיפה אפקטיבית לזהות את מטרתו הייחודית של התאגיד הנתון ולהיות תפורה למידותיו ולהשפעותיו.

  2. על כל תכנית מטרה, הטמעה ואכיפה אפקטיבית להביא, הלכה למעשה, להיווצרותה של תרבות ארגונית ראויה והוגנת.

 

שני דגשים אלו מהווים נקודות מוצא בלבד ומכאן ואילך כל המרבה הרי זה משובח.

 





צוות ההטמעה והאכיפה הוא חלק מתוכנית המתמחים של תכנית מרכז אריסון ל-ESG וכולל את  עידן אבודרם, שחר אביגל, משה בן דוד יוסף ועידן רוזנבלום. הצוות מונחה על ידי פרופ' עלי בוקשפן, מנהל אקדמי וכללי של מרכז אריסון ל- ESG – וחבר סגל בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן


 

רוצים.ות גם אתם.ן לכתוב פוסט מעולמות הESG? לחצו כאן


[1] השופט עמית בע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן (נבו 26.04.2015).

[2] הדיונים שהתקיימו בשנה האחרונה במסגרת פורום זה – בהם השתתפו גם גורמים מהתעשייה ומקרב רשויות האכיפה – סייעו ומסייעים רבות בגיבוש המסקנות שלהלן וזיקוקן.

[4]   Colin Mayer, CBE, The Purpose and Future of the Corporation, Oxford University, Forbes, February 21st, 2019.

[5]E.M. Dodd, For Whom Are Corporate Managers Trustees?, 45 HARV. L. REV 1358 (1932).

[6] מדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד. הנחיות פרקליט המדינה 1.14 (התש"ף-2019).

[7] ע"פ 4148/03 ישי כהן נ' מדינת ישראל (5.1.2004). 

[8] סעיף 17 למדיניות התביעה בהעמדה לדין פלילי וענישה של תאגיד. הנחיות פרקליט המדינה 1.14 (התש"ף-2019).

Commentaires


RU_Arison-ESG-Center-Logo_Heb_WHITE-Transparent.png
הישארו מעודכנים!

תודה!

  • Instagram
  • Linkedin

© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת רייכמן 

bottom of page