פוסט זה מוקדש לסקירת עיקרי דבריו של פרופ' קולין מאייר בכנס השקת מרכז אריסון ל-ESG אשר נערך בחודש מאי 2024. פרופ' מאייר, אשר לאחרונה ניאות לשמש גם כיועץ בכיר למרכז אריסון ל- ESG, הוא פרופסור למנהל עסקים והדיקאן לשעבר של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד. במחקריו מתמקד פרופ' מאייר במימון תאגידי, ממשל, רגולציה, מיסוי והוא מהדמויות האקדמיות המובילות בעולם בשאלת מטרת החברה.
במהלך הכנס שוחח עימו פרופ' ניראון חשאי, דיקן בית הספר אריסון למנהל עסקים ומנהל אקדמי משותף של מרכז אריסון ל- ESG באוניברסיטת רייכמן, על מטרת החברה ועל ספרו החדש - "Capitalism and Crises: How to Fix Them?" בו הוא עוסק בצורה מעוררת השראה עם האתגרים הגדולים שעל הקפיטליזם המודרני להתמודד איתם, מה ניתן לשנות וכיצד אפשר להגיע למטרה משותפת של פתרון בעיות ויצירת שגשוג משותף.
ביקורת על התפיסה הקיימת ביחס למטרת החברה
בדבריו עמד פרופ' מאייר על כך שאנו נמצאים בשלב בו מתרחש שינוי עמוק בעולם העסקים. הבסיס לשינוי זה, לדידו, נעוץ בעובדה שעסקים הם אחד מהמוסדות החשובים ביותר בחיינו - הם המקור לשגשוג כלכלי וצמיחה של אומות, ובאותה הנשימה, עסקים הם גם הגורמים למספר בעיות עולמיות, כמו שינוי האקלים, אובדן המגוון הביולוגי וחוסר שוויון, מה שמוביל לאובדן האמון בהם.
פרופ' מאייר גורס שהסיבה לאובדן האמון בעסקים נעוצה בהבנה שגויה של תכליתם. המטרה האמיתית של עולם העסקים בעיניו, חורגת מחוקי החברות המסורתיים המתמקדים בחובות של דירקטוריונים לקדם את האינטרסים של החברה או את הצלחתה. הוא מאמין שהאינטרסים וההצלחות הללו צריכות להימדד לא רק בביצועים הפיננסיים של החברה, אלא גם ביכולתה ליצור ערך לטווח ארוך.
פרופ' מאיר התעמק במקורה של המילה 'רווח', Profit, שמקורה בביטוי הלטיני שמשמעותו "להתקדם".[1] הוא טוען שהרווח אכן צריך לייצר קידמה. עם זאת, בעולם העסקים, רווח נמדד לרוב כהפרש הפשוט בין ההכנסות וההוצאות של החברה. פרספקטיבה חשבונאית זו, לטענתו, מתעלמת מהנזקים להם אחראיות חברות. נזקים אלו יכולים לכלול פגיעה בעובדים או פגיעה סביבתית, כגון זיהום, הכחדת מינים, והחרפת ההתחממות הגלובלית עקב פליטת CO2 ומזהמים אחרים. חברות לא מפנימות את עלות הנזקים הללו, ולפיכך, העלויות המדווחות בדוחות הכספיים אינן משקפות את העלויות האמיתיות. הפער הזה מאפשר לחברות להתעשר שלא בצדק, על חשבון החברה והסביבה.
זאת ועוד, פרופ' מאייר ציין כי הקושי בדיווח מדויק של הרווח, נובע לא רק מדיווח שאינו מפנים את כלל הנזקים, אלא גם בשל חוסר דיווח של כל היבטי הרווח. כך למשל, רווחים הקשורים בתמיכה בעובדיה או שיפור הסביבה. פער זה בדיווח מחריף את האתגר של הבנת רווחיות החברה ומוביל לאומדן לא מלא של הרווח הנקי של החברה.
כלכלנים מתארים את היעדר הפנמת העלויות כבעיה חיצונית לחברה. בעיה זו בעולם החשבונאות, נובעת מגורמים רבים, ביניהם: כשל שוק, תחרות, רגולציה, מיסים או המוניטין של החברה. עם זאת, גישתו של פרופ' מאייר היא שעסקים חייבים להבין שהבעיה אינה חיצונית לחברה, אלא פנימית וקשורה למהות העולם העסקי ולהגדרת הרווח. הוא טוען כי כל עוד הבעיה תוגדר כבעיה חיצונית, התחרות בשוק צפוייה להיכשל. חברות "טובות" שמביאות בחשבון את העלויות האמיתיות שלהן ומרוויחות רווח הוגן מתחרות בחברות "רעות" שאינן מתחשבות בעלויות אלו ובכך מרוויחות רווח מופרז על חשבון אחרים, מה שעשוי להוציא את החברות "הטובות" מהשוק. לדבריו, הרגולציה והמיסים עלולים להיכשל גם משום שיועצי החברות עוזרים להן לעקוף את הכללים הללו, להגדיל את הרווח ולהמשיך להתחרות ולעקוף את החברות "הטובות". גם המוניטין נכשל, שכן חברות יכולות להרוויח גם מיצירת בעיות לחברה ולסביבה תחת השיטה הקיימת.
התפיסה המוצעת – יצירת רווח מפתרון בעיות חברתיות וסביבתיות באמצעות מודל "SCORE"
פרופ' מאייר מציע שעלינו להפסיק להיות פסיביים בעולם שבו רווחים נעשים לרוב על חשבוננו. במקום זאת עלינו לאמץ ציפיות, יוזמות וחדשנות שיובילו חברות וקובעי מדיניות להבין את המטרה האמיתית של עולם העסקים במאה ה-21: יצירת רווח מפתרון בעיות ולא מגרימתן, בעיות אלו עשויות להיות סוגיות חברתיות פרטניות או דאגות רחבות יותר המשפיעות על החברה והסביבה. לדידו, על חברות להתמודד עם אתגרים אלו בצורה רווחית, מסחרית וכזו היוצרת ערך לטווח הארוך.
פרופ' מאייר מציע אסטרטגית עבודה להטמעת גישה זו בקרב חברות. המפתח לאסטרטגיה זו הוא התמקדות החברה בערכי ESG תוך התבססות על חמשת האותיות של המילה SCORE. האות הראשונה, S, מייצגת פשטות - Simplify מטרתה להדגיש את הצורך ליישר את אסטרטגיית החברה עם הפשטות. האות השנייה, C, מייצגת חיבור - Connection ומדגישה את חשיבות החיבור בין מטרת החברה לבין פעילותה העסקית המעשית. האות השלישית, O, מסמלת בעלות - Ownership, ומשמעותה היא שבעלי מניות וחברי דירקטוריון יהיו חייבים לקחת אחריות ולוודא שהעובדים ובעלי המניות יכירו בתפקידיהם בהשגת רווחים הוגנים על ידי פתרון בעיות במקום יצירתן. האות הרביעית, R, מייצגת תגמול - Reward. תגמול העובדים בחברה כך שירגישו שהחברה מעריכה אותם ואת תוצרי עבודתם. האות האחרונה, E, מהותה להדגים - Exemplify, בכדי להסביר שהמטרה אינה מסתכמת בתגמול כספי אלא גם בערכי החברה והערכים שהחברה מייצרת על ידי פתרון הבעיות החברתיות והסביבתיות.
פרופ' מאייר מאמין שאימוץ הלך הרוח הזה יקדם שתי תוצאות משמעותיות. ראשית, בהיבט התחרות בשוק שכשלה – חברות 'טובות' המרוויחות רק רווחים הוגנים, בהתחשב בהשפעות החיצוניות האמיתיות שלהן, יתחרו עם חברות אחרות שגם ירוויחו רק רווחים הוגנים וכך גם התחרות תהיה הוגנת. שנית, האינטרס של עסקים להרוויח רווחים צודקים יתיישר עם האינטרסים של הציבור. חברות שיצליחו להגדיל את הרווחים ההוגנים שלהן יהיו אלו שהכנסותיהן מועילות ביותר לציבור ולסביבה על ידי פתרון בעיות במקום לגרום להן. התאמה זו של אינטרסים משתרעת לא רק על המגזר הציבורי אלא גם על המגזר העסקי, תוך שיפור השגשוג והרווחה החברתית והסביבתית.
התפישה המוצעת בראי יוזמות בינלאומיות
פרופ' מאייר דן בשני סוגי יוזמות המתפתחות כיום לתחום ה-ESG. היוזמה הראשונה, כוללת הצעות של רשות ניירות ערך בארה"ב וארגוני קיימות בינלאומיים, המתמקדות בסיכונים פיננסים הקשורים לקיימות והנובעים מפעילותם, ובמיוחד סיכונים פיננסים הקשורים לאקלים. פרופ' מאייר גורס כי פתרון מסוג זה אינו מתיישב עם התוצאה הרצויה מכיוון שהוא רק חושף את המשקיעים לסיכונים הפיננסים הנובעים משינויי האקלים, מבלי להתייחס לעלויות האמיתיות בהן נושאות החברות.
היוזמה השנייה, נוגעת לתקנות האיחוד האירופי, המחייבות חברות לדווח על ההשפעות החברתיות והסביבתיות שלהן. דיווח זה כולל לא רק את ההשפעות של פעילות החברות על בעלי מניות ומשקיעים פוטנציאליים אלא כולל כל השפעה שהיא, המשקפת את "המהותיות הכפולה" (Double Materiality) - השפעת החברה על בעלי המניות והמשקיעים, אך גם על החברה והסביבה עצמה. לדעת פרופ' מאייר, יוזמה זו מתקרבת למדידת העלויות הרלוואנטיות במלואן ולהשגת רווח הוגן.
עם זאת, פרופ' מאייר מזהה שלושה קשיים עיקרים העולים מיוזמה זו. ראשית, קיים אתגר בהערכת כל המשתנים הקשורים לחברה ולסביבה, מה שמקשה על קביעת העלות והרווח האמיתיים של חברות. שנית, היוזמה של האיחוד האירופאי, מתמקדת בדיווח אודות הנזקים והבעיות שנגרמו בידי החברות. דיווח זה, הכולל את הפנמת העלויות שהוגדרו עד עכשיו כחיצונית לחברה, מגדיל את העלויות לחברות האירופיות ומקטין את רווחיהן, ובכך מסכן את התחרותיות שלהן מול חברות אחרות בעולם. הקושי השלישי הוא שהיוזמה פשוט מסובכת מידי. עלינו לאמץ פתרונות פשוטים ומעשיים יותר שמפנימים את כל העלויות, ומבטיחים לחברות תחרות הוגנת תוך תרומה חיובית לחברה ולסביבה. כך או אחרת, הדרך קדימה ברורה – הרווח צריך להיווצר מפתרון בעיות, לא מיצירתן.
לצפייה מלאה בשיחה הנכם.ן מוזמנים.ות לצפות כאן.
[1] "Latin Definition for: profectus, profectus." Latdict, 2002-2024, https://latin-dictionary.net/definition/31779/profectus-profectus. Accessed 1 June 2024.
Comments