"יש מנעד בדו מהותי. אני חושב שהחברה היא לא שידור ציבורי, אבל אתם גם לא 'יוסף ובניו דגים מלוחים בע"מ'. כל המחלוקת איפה אנו נמצאים בדו מהותיות", העיר לאחרונה השופט עמית לבאי כוחה של חדשות 13, כאשר ביקשו לטעון כי החברה היא חברה פרטית במלוא מובן המילה במסגרת הליך שדן בהליכי מינוי מנכ"לית לחדשות 13.
בהליך הנדון, עיקר תשומת הלב ניתן לציר שבין המשפט הציבורי לפרטי, אך לטעמנו, דווקא לדיני החברות עצמם נודעים משקל ומשמעות רבים בדיון זה ובכמותו. בשורות הבאות, לפיכך, לא נרצה לדון בהיבטי האסדרה הציבורית בישראל שחלה על גופי תקשורת ועל חובות נושאי המשרה בהם מכוחה, ונתמקד דווקא בפיל שבחדר, עמדתם של דיני החברות המודרניים - שלא עמדו במוקד הליכים כאלה – בשאלות הנוגעות למטרת החברה, לממשל התאגידי בה ולחובותיהם של נושאי המשרה.
בעשורים האחרונים, ובמיוחד בשנים האחרונות, חל שינוי משמעותי בתפיסת תכלית החברה. המיקוד בתפיסה זו השתנה מהשאת רווחי בעלי המניות בלבד לגישה רחבה יותר המתחשבת במגוון בעלי עניין הקשורים בפעילותה של החברה. שינוי זה משתקף בעולם העסקי ובעולם המשפט גם יחד והוא אינו מפתיע. ככלות הכל, תאגידים עסקיים מהווים כיום את הבסיס העיקרי לפעילות האנושית, והם נשענים, במישרין ובעקיפין, על קיומם של יחסי גומלין הוגנים בין בעלי עניין רבים ומגוונים, ובהם עובדים, צרכנים, בעלי מניות ומנהלים, רגולטורים ואף הציבור הרחב.
הערכים הרלוונטיים השונים הכרוכים בפעילותו של המגזר העסקי כיום גם הם רבים ומגוונים וביניהם סוגיות של אקלים וסביבה בריאה וזכויות אדם שונות דוגמת שוויון, הזכות לפרטיות, חופש העיסוק וחופש הביטוי. ההגנה עליהם נחוצה כאוויר לנשימה לפעילותו של המגזר העסקי, לכלכלה, למשק ולחברה במובנה הרחב. מעורבות זו של המגזר העסקי, בצירוף להשפעתו הפוטנציאלית המשמעותית על חיי היומיום של כל אחת ואחד מאיתנו, מבהירה את הציפיות ממנו ליטול חלק משמעותי במחויבות החברתית הסובבת, כל תאגיד על פי אופיו, עיסוקו והשפעתו. ככל שהשפעתו של התאגיד על הציבור גדולה יותר, כך מוצדק יותר להחיל אחריות חברתית ומשפטית רחבה יותר, גם אם אותו תאגיד מצוי בספירה הפרטית כביכול.
ביטוי חזק למחויבות זו מצוי בפתח ההצהרה [1] המפורסמת בארה"ב של ארגון "השולחן העגול" משנת 2019, אשר נוסחה על ידי ארגון המייצג את התאגידים המשמעותיים בכלכלה האמריקאית - והוא מייצג את הסנטימנט העסקי-חברתי בעת הזאת. הצהרה זו מחדדת את המטרה העדכנית של החברה העסקית המודרנית אשר מיועדת לשרת את כלל בעלי העניין הקשורים בפעילותה של חברה, ולא רק את בעלי המניות. לצד ההצהרה האמורה, ניתן להזכיר גם את המניפסט של דאבוס מ–2020 [2], שמדגיש את התהוותו של קפיטליזם חדש המכיל גם את רווחתם של בעלי העניין- Stakeholder Capitalism, ואת הנחיות האו"ם משנת [3] 2011, אשר מדגישות את מחויבותם של תאגידים עסקיים לזכויות אדם, שאומצו גם על ידי ה־OECD.
יוזמות אלו ונוספות, מהוות מרכיב מרכזי בתפישת האחריות החברתית התאגידית המחלחלת כיום כעניין שבשגרה לכל תאגיד עסקי ומנחה את התנהלותו ברמה האסטרטגית, המשפטית, המימונית והתדמיתית. מגמה דואלית - עסקית-חברתית - זו תוארה היטב בדבריו של פרופ' קולין מאייר מאוניברסיטת אוקספורד אשר ממסגר את מטרת החברה ככזו המיועדת לפעילות על פי שיקולים עסקיים לפתרון אתגרים חברתיים, חלף חתירה לרווחים תוך יצירת בעיות חברתיות.
במישור המשפטי, ולמרות שסעיף 11 לחוק החברות בישראל מפרט כביכול את מטרת החברה ככזו אשר נועדה לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, הוא מהווה, הלכה למעשה, כמעט "אות מתה". עיון בפסיקה, בחקיקה ובהוראות האסדרה ההולכות ומתפתחות, פורסת תמונה שונה לחלוטין שחושפת מגמה גוברת של הרחבת האחריות החברתית של תאגידים ומטרתם הדואלית. מגמה זו הביאה אחד מאיתנו להציע להתאים את סעיף 11 לחוק להתפתחויות הפסיקתיות והרגולטריות כך שבמקום הכתוב בו כיום ולפיו "ניתן להביא בחשבון" את ענייני הנושים, העובדים והציבור במסגרת שיקולי החברה העסקית, ייכתב "יש להביא בחשבון" עניינים אלו. תיקון כזה משקף בבהירות את רוחם של דיני החברות כיום ביחס לשאלות ממשל תאגידיות שעומדות בחזית השיח הציבורי והמשפטי, ובלשונו של השופט עמית, בהליך משפטי אחר: "הממשל התאגידי עומד בשנים האחרונות במרכז השיח הציבורי, והוא מקיף נושאים של ניהול, פיקוח, אחריות ושקיפות, והגנה על בעלי מניות ובעלי עניין."[4]
הדיון שנערך לאחרונה בעניינה של חברת חדשות 13, מהווה מקרה מבחן מעניין במיוחד לנאמר עד כה. "ההצדקה החברתית-הדמוקרטית" לחשיבותו של תאגיד תקשורת, המשמשת כ"רשות הרביעית" בדמוקרטיה, מבליטה לא רק את חשיפתו והשפעתו הציבורית של התאגיד האמור, אלא גם את עיסוקו בליבת זכויות האדם ובהבניית בסיס חברתי דמוקרטי. נראה שאין כמו תאגיד מסוג זה להמחיש את ההתבוננות על מעמדם המתעצם והולך של תאגידים בעידן המודרני, ואת הזיקה המתהדקת בין חברה (company) לחברה (society).
חשיבותם של תאגידי תקשורת לדמוקרטיה מצדיקה החלת נורמות משפטיות מוגברות על פעילותם גם מכוחם של דיני החברות עצמם. העיתונות החופשית, שתפקידה לבקר את השלטון ולספק לציבור מידע אמין מצדיקה מאמץ רב לשמירה על עצמאותה של חברת החדשות ועל טוהר שיקוליה המקצועיים. מי שמציב דרישות וסף אחריות בפני התקשורת, לקיום אחראי ומוקפד של חובותיה ותפקידיה (כפי שנפסק בדנ"א 2121/12 פלוני נ' דיין (ניתן ביום 18.9.2014), ראוי שיעמוד גם על סביבת העבודה המתאימים לשמירתם. בין עיתונות אחראית בחברה דמוקרטית לבין ממשל תאגידי ראוי ומוקפד התומך במימוש החובות הציבוריות החלות על תאגיד תקשורת, עובר קו מקשר ברור.
דברים אלו לא נאמרים בחלל ריק. סימנים מעידים לכך ניתן למצוא כבר בפסק הדין בע"א 5365/11 אקו"ם בע"מ – אגודת קומפוזיטורים נ' הממונה על הגבלים עסקיים (ניתן ביום 3.9.2013) בו הצדיק בית המשפט העליון את הצורך בהרחבת כללי ממשל תאגידי עצמאי, מוקפד ורחב ראייה - הנדרש על פי החוק בדרך כלל רק לגבי חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בציבור - גם באקו"ם. הגם שאקו"ם הינה תאגיד פרטי אשר פועל לשמירת זכויותיהם של היוצרים הישראלים מתחומי המוזיקה, הספרות והמו"לים הישראליים למוזיקה, עמד בית המשפט על חשיבות קיומו של ממשל תאגידי נאות (מינוי דירקטורים חיצוניים באותו מקרה) שיכלול "נקודת מבט אובייקטיבית ורחבה, שתהיה ערה יותר להשלכות הציבוריות של פעילות התאגיד".
בדומה, מקרה חדשות 13, ממחיש גם הוא את השינוי בתפיסת החברה הפרטית במתכונתה המסורתית ומדגים כיצד התיאוריות והמגמות שתוארו לעיל מתגבשות לכדי מציאות מעשית, המחייבת התבוננות והתמודדות משפטית וציבורית מורכבת גם במשקפיהם של דיני החברות המודרנים אשר מאמצים, כשלעצמם, גישה דואלית המתכללת בין אינטרסים עסקיים לאחריות ציבורית ואשר ממנה נגזרת החובה להבניית ממשל תאגידי הוגן, מקצועי ועצמאי, כמו גם הרחבת היקפן של חובות נושאי משרה בחברות בעלות השפעה חברתית משמעותית.
נוסח מקוצר של הפוסט הופיע ב TheMarker ב- 10 בספטמבר 2024.
כותבים: פרופ' עלי בוקשפן, מנהל מרכז אריסון ל-ESG ועו"ד אלעד מן - היועץ המשפטי של הצלחה — לקידום חברה הוגנת, שביקשה להצטרף כידיד בית משפט לעתירה בעניין מינוי מנכ"לית חדשות 13.
רוצים.ות גם אתם.ן לכתוב פוסט מעולמות הESG? לחצו כאן
[1] Our commitment - Business roundtable - Opportunity agenda. (n.d.). https://opportunity.businessroundtable.org/opportunity-commitment
[2] Davos Manifesto 2020: The Universal Purpose of a Company in the Fourth Industrial Revolution. (2024, September 10). World Economic Forum. https://www.weforum.org/agenda/2019/12/davos-manifesto-2020-the-universal-purpose-of-a-company-in-the-fourth-industrial-revolution/
[3] ראו https://www.ohchr.org/sites/default/files/documents/publications/guidingprinciplesbusinesshr_en.pdf
[4] (רע"א 4024/14 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' רפאל כהן (ניתן ביום 26.04.2015).
Comments