צירוף האותיות ESG (Environment, Social, Governance) מבטא מגמה עולמית הולכת ומתפתחת של גילוי אחריות חברתית מצד תאגידים. הנושא תופס תאוצה ברחבי העולם, והפך להיות אורח קבוע ברשימת השיקולים המנחים משקיעים ברמות שונות, בבחירת השקעות. למעשה, ההישג המשמעותי ביותר של מצדדי האחריות החברתית התאגידית הוא בשיווק מוצלח של הרעיון כך שמשקיעות מוסדיות וקמעונאיות ברחבי העולם, עלולות לשנות את החלטות ההשקעה שלהם בשקלן שיקולים שלא מיוחסים לאומדן איכות ההשקעה ברמה הכלכלית, אלא לשביעות רצונן ממידת האחריות החברתית שמגלה התאגיד. רכיב זה הוא החשוב ביותר, משום שהוא טומן בחובו את התמריץ האפקטיבי ביותר. תאגידים מגלים אחריות חברתית וולונטרית הנובעת לעיתים מאג'נדה ערכית אותנטית. תאגידים אף מתומרצים על-ידי בורסות וגופים ממשלתיים לגלות אחריות חברתית. מבלי להוריד מערכם של תמריצים אלו, נטיית לבן של משקיעות היא בעלת משקל משמעותי יותר. התכלית המביאה תאגידים להיסחר, היא הגישה להון נזיל בלתי מוגבל וההנאה הכפולה מהיכולת להזרימו לקופתם לצרכים עסקיים ובמקביל מהשאת מחירי ניירות-הערך שלהם. לכן תמריץ כלכלי-שוקי מובהק, מעצב התנהגות תאגידית במידה רבה יותר מאשר תמריצים אלטרנטיביים.
בקרב משקיעים בינלאומיים מתגבש בשנים האחרונות קונצנזוס רחב לגבי חשיבות השקעות ערכיות כך שמדדים או ניירות-ערך ערכיים, זוכים לעדיפות על פני מקביליהם שאינם משלבים ערכים כגון סביבה, חברה וממשל תאגידי. בישראל, המגמה קיימת, אך בשיעור מצומצם בלבד. לפי דו"ח של PWC מאוקטובר 2022, השקעות ESG גלובליות עמדו על כ-18 טריליון דולר. הדוח אף חזה כי המספר צפוי לגדול לכ-33 טריליון דולר עד שנת [1]2026. בישראל ישנם רק כמה מוצרים בודדים העוקבים אחר מדדי ESG, וההון המושקע בהם הוא זניח בראייה יחסית.
הבורסה לניירות-ערך בת"א, דווקא הייתה אחת החלוצות העולמיות לקדם מדיניות תומכת ESG כאשר כבר בשנת 2005, השיקה הבורסה את מדד ת"א-מעלה, שקידם השקעות בתאגידים שבלטו בתחום האחריות החברתית. בשיאו, השיא המדד תשואה של כ-250%, כמעט פי שתיים ממדד הייחוס, מדד ת"א-125, שהשיא תשואה של כ-135% על פני אותה תקופה. חרף תשואתו העודפת ואופיו הערכי, המדד לא צבר היקף השקעות משמעותי ובשיאו הגיע לכ- 40 מיליון ₪[2]. קרן הסל מגדל ESG S&P500, מהווה מקרה מבחן מייצג לקושי של עולם ההשקעות הערכי להתרומם בשוק ההון בישראל. הקרן אימצה מדיניות השקעות הנהוגה במקומות רבים בעולם בה היא מרכזת השקעות באג"ח ירוקות ובחברות המקדמות שימוש באנרגיות מתחדשות והימנעות מפליטת גזי חממה. הקרן מנהלת כ-143 מיליון ₪. מדובר בסכום זעום באופן יחסי. כדיי לסבר את האוזן, בישראל פועלות 26 קרנות שונות העוקבות אחר מדד S&P500 הכללי (מבלי להידרש לאסטרטגיית השקעה המביאה בחשבון שיקולים ערכיים). במקובץ, מנהלות הקרנות למעלה מ-24 מיליארד ₪. נתון זה בולט במיוחד נוכח שתי עובדות- גרסת מדד ה-ESG השיאה תשואה מעט גבוהה יותר מגרסת מדד המקור, ובנוסף הקרן גובה 0% דמי ניהול. מכאן שעבור כל סוגי המשקיעים, ההשקעה בקרן זו, לא רק שהייתה מקדמת מטרות סביבתיות ראויות, אלא הייתה משיאה תשואה על ההשקעה שהיא גבוהה יותר מהאלטרנטיבות. חרף זו, נותרות המשקיעות בישראל אדישות.
אז מדוע מסרבות המשקיעות הישראליות לעלות על הגל ולהצטרף למקבילותיהן בשווקים הבינלאומיים בהשקעות חברתיות?
קושי קיים אחד הוא בתחום היצע המוצרים. כאמור, בישראל אין היצע ענף של מוצרי השקעה מבוססי ESG אלא מספר מוגבל מאוד של מוצרים. בבורסה לניירות-ערך קיימים שלושה מדדי ESG, ת"א-125 נקי, קלינטק ומדד מעלה הוותיק. בנוסף לזה ישנן קרנות בודדות בלבד שמיישמות אסטרטגיית השקעה המעוצבת על-ידי שיקולים חברתיים וערכיים. היצע ענף יותר של מוצרים ינגיש השקעות חברתיות עבור משקיעות ומשקיעים בצורה קלה יותר ויעודד השקעה במוצרי השקעה חברתיים. באופן כזה, עלויות ההשקעה במוצרי ESG יצטמצמו משום שעצם ההיצע הגבוה יהפוך אותם לנגישים ומוכרים יותר ולא יחייבו משקיעים בהשקעת משאבים בחיפוש ולמידה. דמיינו סופר-מרקט בו נמכרים מספר מזערי של מוצרי מזון בריאים, והללו נבלעים בים של מוצרים "רגילים" כך שלא קל עבור הצרכנים לאתרם בין המדפים, לעומת סופר-מרקט בו במרכז החנות מונגשים בקלות מדפים רבים המכילים מזון בריא בלבד. קל לשער באיזה מהם יימכרו יותר מוצרים בריאים.
היצע ענף של מוצרים, לא רק מגדיל את סל אפשרויות ההשקעה העומדות בפני משקיעים, אלא גם מדייק אותן. "אחריות חברתית" הוא מונח רחב מאוד שיכול להכיל מגוון רחב מאוד של פעילויות תאגידיות. היצע ענף יותר של קרנות ומוצרים שיתמקדו בנושא מסוים, יאפשרו למשקיעים לבחור במוצרי השקעה המשרתים נושא הקרוב לליבם. כך, יוכלו משקיעים בעלי מודעות סביבתית גבוהה, להשקיע במוצרים של תאגידים העוסקים בפיתוח אנרגיות מתחדשות. משקיעים המייחסים חשיבות לשיווין גיאוגרפי, יוכלו להשקיע בתאגידים המחויבים ליצירת תעסוקה באזורי הפריפריה ואותה חוקיות תעבוד לגביי כל מטרה אחרת.
קושי קיים נוסף הוא בתחום המתודולוגיה. משקיעות המחפשות בנוסף להשאת תשואה, גם החצנות חברתיות חיוביות להשקעתן, הן משקיעות בעלות מודעות גבוהה לאופי ההשקעה. מוצרי השקעה שיעודדו משקיעות כאלו להשקיע, צריכים להיעשות בשקיפות מלאה לגביי המתודולוגיה שלהם. למשל, נניח שמדד מסוים שואף להכיל חברות המקדמות תעשייה ירוקה. כיצד יבחר הגורם עורך המדד את החברות? האם חברה שבדוח ה-ESG שלה יופיעו תרומות לארגוני מגזר שלישי הפעילים לטובת הסביבה אך במקביל היא בעצמה עוסקת בייצור מזהם תוכל להיכנס למדד? איזה משקל יינתן לכל אחד מהרכיבים? שקיפות מתודולוגית תקל על משקיעים בעלי אג'נדה ערכית לבצע השקעות בהתאם. נקודה זו מתקשרת ישירות גם לנושא הגדלת ההיצע ודיוק המוצרים. מדד שיגדיר את עצמו כתומך השקעות חברתיות באופן כללי, יתקשה יותר בייצור מתודולוגיה ברורה ומבדלת. כיצד ידורג תאגיד המצטיין בשיווין מגדרי בהרכב ההנהלה אך עוסק בפעילות מזהמת? כיצד ידורג תאגיד שמייצר תרופות מצילות חיים, אך מעסיק עובדים זוטרים בתנאים מפלים? דיוק המתודולוגיה ושקיפותה, במקביל לפיתוח היצע רחב של מוצרי השקעה, ייצר סביבת השקעה מאפשרת עבור ציבור המשקיעות.
סוגיה נוספת, היא בתחום השיווק או בצורה כללית יותר יצירת מודעות בקרב המשקיעים. בשווקים זרים, בדגש על השוק האמריקני, יצירת המודעות להשקעות חברתיות היא ממוסדת יותר ולכן גם מצליחה בתפוסה רחבה. יצירת המודעות צריכה להתחיל בגופים המוסדיים ומשם תחלחל גם לרובד המשקיעים הקמעונאיים. הגופים המוסדיים מחזיקים בהון עתק והעדפות ההשקעה שלהם מנווטות את הכיוון בו צועד שוק ההון בישראל. כאשר כל אחד מאיתנו מצטרף למקום עבודה חדש, מפגיש אותנו המעסיק עם יועץ פנסיוני שמסייע לנו לבחור מסלולי השקעה במוצרי החיסכון שלנו. היועצים נוהגים לדבר איתנו על אופק ההשקעה, דמי הניהול, רמת החשיפה המנייתית וכיוצא בזה. כמה עובדים בישראל שמעו מהיועץ הפנסיוני שלהם על השקעה שמניבה גם ערך חברתי במקביל (ולא על חשבון) השאת תשואה?
באופן אידאלי, דרישה צרכנית שתגיע מלמטה לנושא ההשקעות החברתיות, תניע את הגופים המוסדיים בכיוון. אך כדיי לייצר את המודעות בקרב המשקיעים הישראליים, התמריצים צריכים לבוא בשלב ראשון מלמעלה, וכאן משחקים תפקיד משמעותי גם הרגולטורים. קיימת מודעות מסוימת בקרב הרגולטורים הפיננסיים בישראל לנושא. רשות שוק ההון פנתה בעבר לגופים המוסדיים בבקשה להגדיר את מדיניות ההשקעות החברתיות שלהם. גם רשות ניירות ערך פרסמה נייר עמדה העוסק בסוגיה, והפיקוח על הבנקים דרש מהבנקים להכניס שיקולי אקלים כחלק מהערכת הסיכונים שלהם. בשנת 2020 העמיד המשרד לנושאים אסטרטגיים מימון ל- 30 תאגידים נסחרים לצורך הכנת דוחות ESG. היוזמה נשאה פרי, וכיום רשומים למסחר בבורסה כ-70 תאגידים המפרסמים דו"ח ESG[3]. עם זאת, מדובר עדיין בפער גדול ביחס לשווקים הגלובליים. למשל- 90% מהחברות הנכללות במדד S&P500 מפרסמות דוח ESG. הבורסה לניירות-ערך משחקת אף היא תפקיד חשוב במשוואה, בתור הגורם המרכזי שמנפיק מדדים ומייצר מוצרי השקעה. בשנת 2022 פרסמה הבורסה דו"ח [4]ESG. באפריל 2023 הפיקה הבורסה שאלון בנושא אחריות תאגידית לחברות הנסחרות שטרם פרסמו דוח אחריות תאגידית. מטרת השאלון היא להגביר מודעות ולעודד חברות לפרסם דו"ח כאמור, וגם לסייע בהעלאת מודעות המשקיעים לנושא.
המאמצים ראויים, אך מבחן המציאות מראה כי הם לא מספיקים. תמריצים משמעותיים יותר מצד הרגולטורים, יניעו תאגידים נסחרים וגופים מוסדיים לתת משקל גדול יותר לנושא. בשורה התחתונה, שינוי מהותי יגיע רק כתוצאה מלחצים שוקיים, ולצורך כך, העדפות המשקיעים צריכות להשתנות.
ד"ר עידו צנג,
מומחה לשוק ההון, אשראי ובנקאות, דיני ניירות-ערך ודיני חברות. בוגר תואר מאסטר מאוניברסיטת Cambridge בבריטניה ודוקטורט מאוניברסיטת תל-אביב. שימש כמרצה לדיני תאגידים ולשוק ההון באוניברסיטת רייכמן ובפרויקט נבו אקדמיה. משמש כיום כאחראי ביקורת ופיקוח בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב.
הפוסט הינו על דעתו האישית של הכותב ואין לייחס את דבריו לבורסה לניירות ערך.
רוצים.ות גם אתם.ן לכתוב פוסט מעולמות הESG? לחצו כאן