נתחיל מהתחלה, SDGs אלו הם ראשי תיבות של Sustainable Development Goals ובעברית צחה: היעדים לפיתוח בר קיימא. אלו הם 17 יעדים הנוגעים לנושאים סביבתיים, חברתיים וכלכלים המהווים את הקונצנזוס הרחב ביותר לגבי האתגרים שהעולם חייב לעמוד בהם עד 2030, אם ברצונו לאפשר לדור העתיד להתקיים. אתגרים סביבתיים כגון: משבר האקלים (SDG 13), שמירה על מגוון ביולוגי (SDG 15), מים נקיים (SDG 6), אתגרים חברתיים כגון: מיגור העוני (SDG 1) שיוויון מגדרי (SDG 5), חינוך איכותי (SDG 4) ואתגרים כלכליים כגון: תעסוקה וצמיחה כלכלית (SDG 8), תשתיות וחדשנות (SDG 9) וצריכה וייצור אחראים (12 SDG )[1].
בשנת 2015 אושרו היעדים לפיתוח בר קיימא (SDGs) ע״י 193 המדינות החברות באו״ם, ביניהן ישראל [2].
הייתה זו עבודה לא קלה לרתום את כל המדינות להסכם שכזה, וודאי את המעצמות הגדולות סין וארה״ב. אך הדבר התאפשר בזכות איסוף דאטה חוצה מגזרים: עסקי- אקדמאי- ציבורי ואזרחי שלאחריו עיצב אותם והידק אותם האו״ם יחד עם 169 מטרות משנה, ו 232 אינדיקטורים לצורך בדיקה האם אנחנו בדרך להשגתם. [3]
ה-SDGs מהווים היום מסגרת עבודה עם יעדים, ומטרות אחידות שאליו העולם שואף וצריך ללכת בתחומים כמו: מים, אנרגיה, חינוך, חקלאות ומזון, עוני, שיוויון מגדרי, צריכה וייצור אחראים, שינויי האקלים ועוד. זוהי תופעה ייחודית שיש כיוון אחיד לכל מחזיקי העניין בעולם, בטח שלא לסקטורים שונים – האחידות הזאת, היא כוח אדיר ובגלל האופי הרב מגזרי של ניסוח היעדים - הם מטבעם הוליסטיים. כלומר, היעדים מהווים גישה שרואה נושאים שונים כגון: צריכה וייצור, אקלים ועוני כמחוברים ומשפיעים אלה על אלה, ולכן הם רלוונטיים לכמעט כל עסק או ארגון.
המדינות הן שמדווחות באופן וולונטרי לאו״ם על ההתקדמות ביחס להשגת היעדים. ולפיכך, האינדיקטורים למדידה הם מדדים מדיניים. אולם בכל הפלנטה אנשים, מוסדות, אקדמיות, עסקים, ממשלות וארגונים עובדים על פתרונות לקידום היעדים. לתהליך הזה קוראים ״לוקאליזציה של היעדים לפיתוח בר קיימא״.
אז, בעסקים כמו בעסקים נשאל מה האינטרס העסקי לקידום ה-SDGs?
שיפור מוניטין וערך המותג: חברות שיפעלו לקידום ה-SDGs יוכלו להשתמש בשפה כדי לעצב, לכוון, לתקשר ולדווח על האסטרטגיות, המטרות והפעילויות שלהם בתחום. וע״י כך לשפר את המוניטין שלהן ואת ערך המותג. הצרכנים מעדיפים יותר ויותר עסקים המפגינים מחויבות לקיימות ואחריות חברתית. עמידה בהלימה לציפיות שוק הצרכנים של המחר- לא רק יענה על הדרישות החברתיות לשקיפות ואחריות מוגברת, אלא גם יספק יתרון תחרותי על ידי מתן מענה לצורכי הצרכנים. שילוב ה-SDGs באסטרטגיות עסקיות יכול ליצור ערך פיננסי משמעותי.
הזדמנויות השקעה מוגברות: משקיעים רבים מחפשים כיום חברות הפועלות לקידום יעדים סביבתיים וחברתיים. על ידי קידום ה-SDGs, חברות יכולות למשוך השקעות נוספות ממשקיעים אחראיים חברתית וקרנות השקעה חברתיות. קרן האיחוד האירופאי Horizon לדוגמא מתעדפת השקעות במיזמי SDGs, שפה המאפשרת גם יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים חוצי מגזר [4].
חדשנות, השקעות והזדמנויות שוק: המרדף אחר ה-SDGs יכול להניע חדשנות ולפתוח שווקים חדשים. חברות יכולות לפתח מוצרים ושירותים חדשים המתמודדים עם אתגרים גלובליים, מה שמוביל לצמיחה והתרחבות פוטנציאליים. על פי הדו״ח של "Better Business, Better World”:״ קיים פוטנציאל שוק בשווי 12 טריליון דולר ברחבי מגזרים כלכליים מרכזיים ביעדים כמו SDG 2 (אפס רעב/חקלאות), 11 SDG (ערים וקהילות מקיימות), 7 SDG (אנרגיה), 6 SDG (מים נקיים), SDG 12 (צריכה וייצור אחראיים), ו-SDG 3 (בריאות טובה ורווחה)."[5]
חיסכון בעלויות וייעול: פרקטיקות של קיימות לרוב מובילות לייעול וחיסכון בעלויות, וכן לצורך בהטמעה של פתרונות חדשניים. לדוגמא: הפחתת פסולת ושיפור יעילות אנרגטית יכולים להוריד את העלויות התפעוליות [6], או לחילופין הטמעה של מערכות חדשניות לניהול דאטה ב-AI וכד׳.
עמידה ברגולציה וניהול סיכונים: על ידי התאמה ל-SDGs, עסקים יכולים להקדים את הדרישות הרגולטוריות ולהפחית סיכונים הקשורים לנושאים סביבתיים וחברתיים. גישה פרואקטיבית זו יכולה לסייע במניעת קנסות, בעיות משפטיות ונזק למוניטין. כפי שאנו כבר רואים זאת, במיסוי הפחמני של האיחוד האירופאי [7], אשר יכול לפגוע בהכנסות של חברות עסקיות ישראליות המייצאות לאירופה, וזה נכון גם לרגולציות נוספות שיגיעו בהמשך.
מעורבות עובדים ומשיכת כישרונות: עובדים, במיוחד הדורות הצעירים יותר, מחפשים יותר ויותר לעבוד עבור חברות שיש להן השפעה חיובית על החברה. קידום ה-SDGs יכול לשפר את מעורבות העובדים, שביעות הרצון ושימורם, כמו גם למשוך כישרונות מובילים.
דיווח ואחריותיות: דיווח תאגידי במסגרת ה CRM על תרומות ל-SDGs חיוני למעקב אחר התקדמות ולהבטחת אחריותיות. מסגרות כמו תקני היוזמה העולמית לדיווח (GRI [8]) מספקות הנחיות לעסקים לדווח על השפעתם על ה-SDGs. דיווח כזה עוזר לחברות לזהות פערי ביצועים, לטפח שיתוף פעולה ולהעצים את יתרונן העסקי. שקיפות בדיווח גם בונה אמון בקרב בעלי העניין, כולל לקוחות, משקיעים וממשלות.
ואחרון ואולי החשוב ביותר, האינטרס הקיומי משותף גם לחברה האנושית אך גם לחברה העסקית. קיימות תאפשר לעסקים צמיחה לטווח ארוך: עסקים המקדמים ומשקיעים ב -SDGs מבטיחים את אריכות הימים והצמיחה של החברה העסקית, יחד עם אריכות החברה האנושית על ידי טיפוח קהילות וסביבות יציבות ומשגשגות. דו״חות מראים כי כך רואים זאת גם 99% מהמנכ”לים של החברות הגדולות בעולם.[9] כולם מאמינים כי קיימות חשובה להצלחה העתידית של העסק שלהם בעקבות שינויים שייווצרו בשוק המחר, במוצרים ובשירותים שיינתנו. לצערנו, משבר האקלים החריף מראה לנו כי אם אלו לא יהיו העסקים של המחר, לא יהיה מחר.
לסיכום, שילוב ה-SDGs באסטרטגיות עסקיות אינו רק חובה מוסרית, או פנייה לטוב לבם של חברות אלא הכרח אסטרטגי. על ידי יישור הפעילות העסקית עם ה-SDGs, עסקים יכולים להניע פיתוח בר קיימא, לטפח חדשנות וליצור הזדמנויות כלכליות משמעותיות. תרומתו של המגזר הפרטי בלתי ניתן להפרדה מאחריותו של המגזר המדיני לצורך השגת היעדים השאפתניים שנקבעו בהסכם פריז בשנת 2015. נותרו רק 6 שנים לקידום היעדים, רק באמצעות יישור אסטרטגי, חדשנות ודיווח שקוף, עסקים יוכלו להוביל את הדרך לעתיד בר קיימא עבור כולם.
יעל איפרגן גיני מנכ״לית היום של SDGIsrael. ארגון הפועל לקידום והטמעה של היעדים לפיתוח בר קיימא בישראל. יעל מגיעה מתחום השיווק והקראייטיב החלה את דרכה כקופירייטרית במשרדי פרסום גדולים בישראל. לאחר תקופה ארוכה בסקטור המסחרי היא עשתה shift למגזר השלישי ועבדה במשך כעשור בעמותה הסביבתית הבינלאומית גרינפיס כמנהלת מחלקת התוכניות והדיגיטל של גרינפיס ישראל. יעל בעלת הסמכה בתחומים של כלכלה מעגלית, תכניות עסקיות ירוקות מטעם האיחוד האירופאי במסגרת תוכנית SwitchMed.
רוצים.ות גם אתם.ן לכתוב פוסט מעולמות הESG? לחצו כאן
[1] THE 17 GOALS | Sustainable Development. (n.d.). https://sdgs.un.org/goals
[2] משרד ראש הממשלה(2019, July 14). שילוב יעדי הפיתוח של האו"ם לשיפור המשילות ותהליכי תכנון אסטרטגי בממשלה . gov.il. https://www.gov.il/he/pages/dec4631_2019
[3] SDG ישראל. (2023, October 5). ישראל - פיתוח בר קיימא | מציאת פתרונות לבעיות הגדולות בעולם. SDG ישראל - פיתוח בר קיימא. https://www.sdgi.org.il/
[4] European Commission. (n.d.). Climate action and sustainable development - H2020 Online Manual. https://ec.europa.eu/research/participants/docs/h2020-funding-guide/cross-cutting-issues/climate-sustainable-development_en.htm
[5] Business and Sustainable Development Commission. (2017). Better Business, Better World. https://unglobalcompact.org/library/5051
[6] נאור, ב. א. (2018). התייעלות אנרגטית והפנמת העלויות החיצוניות במחיר החשמל(No. 117). מרכז מילקן לחדשנות, מכון ירושלים למחקרי מדיניות. https://milkeninnovationcenter.org/wp-content/uploads/2018/12/117-Final-BAT-EL-WEB.pdf
[7] תמחור פחמן בישראל – מסמך מדיניות, המשרד להגנת הסביבה, ישראל. https://www.idi.org.il/media/17224/carbon_pricing_in_israel.pdf
[8] GRI. (n.d.). STATE OF PROGRESS: BUSINESS CONTRIBUTIONS TO THE SDGS. In GRI. https://www.globalreporting.org/media/ab5lun0h/stg-gri-report-final.pdf
[9] D. Hughes, M., & Hull, E. (n.d.). CEO Climate Leadership & Sustainability Study | Accenture. https://www.accenture.com/us-en/insights/sustainability/ungc
Comments