מתוך שלל ההיבטים הסביבתיים, החברתיים והממשל-תאגידיים (ESG), ניהול חומרים בר קיימה מתבלט כאלמנט מרכזי.[1] ניהול חומרים בר-קיימה (Sustainable Materials Management, SMM), היא גישה אסטרטגית לניהול השימוש בחומרים ומשאבים באופן שמפחית את ההשפעה הסביבתית, הכלכלית והחברתית השלילית שלהם. הגישה מתמקדת בכל מחזור החיים של החומר, מהפקה ושימוש ועד לשלב סוף חיי המוצר או החומר, תוך דגש על הפחתת השימוש במשאבים (לעשות יותר מפחות), מניעת זיהום וצמצום הפסולת. מאמר קצר זה סוקר סוגיות מרכזיות בניהול חומרים בר קיימה, ביניהן ההתפתחות מ"יהלומי קונפליקט" ל"מינרלי קונפליקט", הרגולציה של מינרלי ה-3TG (טנטלום, בדיל, טונגסטן וזהב אשר באנגלית מכונים בקיצור 3TG), תפקידם של תאגידים גדולים דוגמת אפל ו-יוניליוור והאתגרים העתידיים שמציבים חומרים כמו קובלט, ליתיום ויסודות נדירים (משפחת יסודות כימיים המפוזרים לאורך ורוחב כדור הארץ בהיקפים משתנים ומצומצמים יחסית, rare earths). בנוסף, המאמר עוסק בדרך שבה חברות דירוג ESG ומשקיעים מתמודדים עם סוגיות אלו, לדוגמה במסגרת הטקסונומיה של האיחוד האירופי.
האבולוציה: מיהלומי קונפליקט למינרלי קונפליקט
המונח יהלומי קונפליקט, הידועים גם כ"יהלומי דמים" צבר תאוצה בשנות ה-90 המאוחרות, ואף היה מוקד סרט בכיכובו של לאונדרו דיקפריו (Blood Diamond, 2006). המונח מתייחס ליהלומים שנכרים באזורים הנשלטים על ידי כוחות מורדים אשר מתנגדים לממשלות החוקיות, והכנסותיהם משמשות למימון פעילויות צבאיות ואזרחיות כמו מלחמות אזרחים באנגולה וסיירה ליאון. הבעיה המרכזית עם יהלומי קונפליקט נוגעת להפרות זכויות אדם חמורות שנעשות בתהליך כרייתם, כולל עבדות, עבודת ילדים, עינויים ורצח. העלאת המודעות לבעיה הובילה לזעקה בינלאומית ולהקמת "תהליך קימברלי" - הסכם בינלאומי שנועד למנוע את הסחר ביהלומי קונפליקט באמצעות מערכת הסמכה שמבטיחה כי יהלומים גולמיים נשלחים ומיובאים בתנאים חוקיים בלבד. ההסכם, שנחתם בשנת 2003, כולל מעל 80 מדינות המחויבות לבקרת שרשרת האספקה של יהלומים ולהנפיק תעודות מקור ליהלומים.[2]
ההתמקדות הציבורית עברה במהלך הזמן מיהלומים למינרלים אחרים החשובים לניידים הסלולריים שלנו, וליישומים רבים אחרים. טנטלום, בדיל, טונגסטן וזהב (הידועים כ3TG-: Tantalum, Tin, Tungsten and Gold) הפכו למינרלי הקונפליקט או "מינרלי הדמים" החדשים, שנכרים גם הם לעיתים קרובות באזורי סכסוך, במיוחד ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC). מינרלים אלו חיוניים לייצור מכשירים אלקטרוניים, רכיבים לרכב ולחלקים בתעשיית החלל, כמו גם למוצרים בני קיימה חדשניים.
בתגובה לחששות מעולמות ה-ESG החברתיים והסביבתיים סביב ה-3TG, הוקמו מסגרות רגולטוריות שונות. חוק "רפורמת וול סטריט" ו"הגנת הצרכן דוד-פרנק" (סעיף 1502)[3] שנכנס לתוקף בשנת 2010 בארצות הברית, מחייב חברות לחשוף את השימוש שלהן במינרלי קונפליקט שמקורם ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובמדינות שכנות. באופן דומה, רגולציית מינרלי הקונפליקט של האיחוד האירופי,[4] שנכנסה לתוקף בינואר 2021, מחייבת את היבואנים של מינרלי 3TG להבטיח ששרשראות האספקה שלהם אינן כוללות מינרלי קונפליקט. מסגרות אלו נועדו להגביר את השקיפות והאחריות בשרשרת הערך, ולחייב חברות לבצע ביקורת על שרשרת האספקה שלהן ולהבטיח כי ניהול המשאבים הללו נעשה באופן אחראי.
מקרה בוחן: ניהול חומרים בר קיימה של חברת אפל (Apple)
חברת אפל הנה דוגמא לחברה הפועלת לקידום ניהול חומרים בר קיימה, במיוחד בנוגע ל-3TG. החברה נקטה מספר צעדים משמעותיים הכוללים דרישת קריטריונים מחמירים מספקיה, והבטחה שהם יעמדו בעקרונות אספקה אתיים באמצעות ביקורות צד ג' מחמירות לאימות מקורם של מינרלי 3TG במוצריה. בשנת 2022, אפל ביצעה מעל 1,100 ביקורות ספקים, שכיסו יותר מ-80% מההוצאות הכלכליות של הספקים שלה. בחינת הוצאות אלו תורמת לפיקוח שרשרת האספקה ומבטיחה כי מקורות הספקים אכן אתיים.[5]
על מנת להפחית את הצורך בכריית מינרלים חדשים, אפל משתמשת ביוזמות וטכנולוגיות לחילוץ ומחזור חומרים, כדוגמת הזרוע הרובוטית "דייזי" שהחברה פיתחה, אשר מפרקת מכשירי אפל ישנים כדי לחלץ מהם חומרים יקרי ערך. אפל מדווחת כי דייזי יכולה לפרק 1.2 מיליון מכשירים בשנה, ולחלץ ממוצריה חומרים כמו קובלט, אלומיניום ויסודות נדירים. בנוסף, אפל מפרסמת דו"חות שנתיים על התקדמות באחריות הספקים, המפרטים את המאמצים וההתקדמות בניהול חומרים בר קיימה.[6] בשנת 2022, אפל הגיעה לאחוזי זיהוי ישיר של 100% ממפעלי ההיתוך ובתי הזיקוק של 3TG בשרשרת האספקה שלה, וכולם נבדקים על ידי גורמים בלתי תלויים (צד ג').[7] צעדים אלו הנם חלק מרף חדש המתגבש בתעשיית הטכנולוגיה, ומדגימים שניהול חומרים בר קיימה אינו רק בר השגה אלא גם מועיל למוניטין החברה ולאמון הצרכנים.
שמן דקלים ותפקיד ה-RSPO
מלבד מינרלים, גם שמן דקלים, מרכיב שכיח מאוד במזון וקוסמטיקה, נקשר לבעיות סביבתיות וחברתיות משמעותיות. שמן דקלים הוא למעשה חומר גלם יעיל מאוד ואף סביבתי במידה רבה מכיוון שכצמח ניתן להפיק הרבה יותר שמן לדונם מאשר מקורות שמן צמחי אחרים. בנוסף, שמן דקלים הוא חומר גלם רב-שימושי ויציב בטמפרטורות גבוהות, מה שהופך אותו לאידיאלי לשימוש במגוון מוצרי מזון ויישומים תעשייתיים. עם זאת, כריתת יערות, השמדת בתי גידול והפרות זכויות אדם מכתימים את ייצורו, מה שהוביל לקריאות לנקיטת פרקטיקות יותר בנות קיימה. RSPO (Roundtable on Sustainable Palm Oil) הוא ארגון עולמי שהוקם ב 2004 ומטרתו לקדם את הייצור והשימוש בשמן דקלים בר-קיימה. הארגון מגדיר סטנדרטים סביבתיים וחברתיים לייצור שמן דקלים ומעניק אישור למוצרים שעומדים בהם. חברות שמשתמשות בשמן דקלים שעובר את הסמכת RSPO תורמות למניעת כריתת יערות, שמירה על המגוון הביולוגי ושיפור תנאי העבודה.[8]
כך, למשל, יוניליוור (Unilever), תאגיד מוצרי צריכה גלובלי, עשתה צעדים משמעותיים למעבר לשימוש בשמן דקלים בר קיימה.[9] יוניליוור רוכשת 100% משמן הדקלים שלה מספקים מוסמכי RSPO. החברה השיגה מעקב מלא אחר שרשרת האספקה של שמן הדקלים שלה, צעד שמשמעותו מעקב אחר השמן לאורך כלל מחזור החיים שלו עד למקורו. בשנת 2023, יוניליוור עקבה אחרי 90% משמן הדקלים שלה עד לרמת הטחנה ו-70% עד רמת המטע. בנוסף, יוניליוור עובדת בצמוד עם ספקים לשיפור פרקטיקות ולתמיכה בחקלאים קטנים. החברה הגיעה ליותר מ-200,000 חקלאים קטנים דרך תוכניות קיימות (Sustainability) שונות. באמצעות עמידה בתקני RSPO, יוניליוור מצהירה שהיא לא רק מקטינה את ההשפעה הסביבתית שלה אלא גם משפרת את ערך המותג ונאמנות הצרכנים.
אתגרים עתידיים: קובלט, ליתיום ויסודות נדירים
במבט לעתיד, קובלט, ליתיום ויסודות נדירים מציגים אתגרים והזדמנויות משמעותיות בניהול חומרים בר קיימה. חומרים אלו חיוניים לפיתוח טכנולוגיות ומוצרים סביבתיים דוגמת כלי רכב חשמליים (EV) ומערכות אנרגיה מתחדשת ועל כן מעוררים אתגרים שעומדים בלב הדיונים הנוכחיים.
כך למשל, קובלט הוא רכיב חיוני בסוללות ליתיום, בשלל מוצרים, ממכשירי טלפון חכמים ועד לרכבים חשמליים. הביקוש לקובלט צפוי לגדול לצד חשמול התחבורה והמעבר לאנרגיה מתחדשת. בדומה ל-3TG, חלק ניכר מאספקת הקובלט העולמית מגיע מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שם תנאי הכרייה הם לעיתים קרובות מסוכנים ומערבים אתגרי ESG זהים לאלו שקשורים בשמן דקלים וה3TG. אתגרים אלו כוללים נזקים סביבתיים כמו הרס יערות וזיהום מים, תנאי עבודה קשים, כולל עבדות ילדים ותאונות רבות, וניהול לקוי עם שחיתות ואי-שקיפות בתעשייה. כאמור, עיקר הבעיות מתמקדות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שם מרבית הקובלט נכרה בתנאים לא מוסדרים ולא אחראיים. בדומה ל-3TG עולה צורך דחוף בשיפור הפיקוח הבינלאומי ובאכיפה של כרייה בר-קיימה ואחראית.
בין היוזמות להתמודדות עם האתגרים אלו ניתן להפנות ליוזמה לקובלט אחראי (Responsible Cobalt Initiative, RCI), שיתוף פעולה תעשייתי שהוקם ב-2016 ומטרתו לשפר את תנאי הכרייה והפקת הקובלט ברחבי העולם. RCI פועלת להבטיח שהקובלט מופק בתנאים אתיים ובני-קיימה, תוך עמידה בסטנדרטים מחמירים של זכויות אדם והגנה על הסביבה. היוזמה כוללת מעקב ופיקוח על שרשרת האספקה, שיתוף פעולה עם ממשלות וארגונים לא ממשלתיים, והטמעת פרקטיקות עבודה בטוחות והוגנות.[10] ההתקדמות בניהול בר קיימה של קובלט באה לידי ביטוי גם בקרב חברות כמו אפל ו-טסלה אשר משקיעות בפרויקטים כדי להבטיח שאספקת הקובלט שלהן תהיה ממקורות שעומדים בקריטריונים ה ESG שלהן.
ליתיום, חומר גלם מרכזי נוסף לסוללות, מייצר גם הוא אתגרי ESG דומים. אתגרים אלו ניכרים במיוחד ב"משולש הליתיום" בדרום אמריקה, אזור גיאוגרפי הכולל חלקים מצ'ילה, ארגנטינה ובוליביה, שבו מרוכזים מרבצי ליתיום משמעותיים בעולם. שלושת המדינות הללו מחזיקות בכ-50-70% מעתודות הליתיום הגלובליות. כריית ליתיום במקומות כדוגמת מדבריות צפון צ'ילה צורכת כמויות עצומות של מים, מה שגורם לדלדול מקורות מים, פגיעה במערכות אקולוגיות ואיום על פרנסתן של קהילות מקומיות. בנוסף, התהליך הכימי להפקת ליתיום מזהם את הקרקעות ותורם לפליטת גזי חממה ותנאי העבודה במכרות לעיתים קרובות מסוכנים ואינם הוגנים, ומערבים הפרות זכויות אדם וזכויות עובדים. חברות מפתחות טכנולוגיות חדשות כדי להפיק ליתיום בצורה בת קיימה, שמפחיתה את השימוש במים ואת הנזק הסביבתי. חברות גדולות משקיעות במחקר ובשיתופי פעולה כדי להבטיח שמקור הליתיום שלהן יהיה בר קיימה. למשל, חברת BMW התחייבה להפיק ליתיום ממכרות בני קיימה ומתוכניות חילוץ ומחזור של חומר הגלם.[11]
לבסוף, יסודות נדירים (rare earths) גם הם חיוניים ליישומים טכנולוגיים מתקדמים רבים, כולל טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת. תהליכי הכרייה והעיבוד של יסודות נדירים יכולים להיות בעלי השפעות סביבתיות משמעותיות, דבר שמחייב פרקטיקות ניהול בנות קיימה. בהתאם, נעשים מאמצים לשפר את מחזור האלמנטים הנדירים ופיתוח שיטות כרייה סביבתיות יותר.[12]
דירוגי ESG ושיקולי משקיעים
כפי שראינו, ניהול של חומרים בר קיימה הופך למרכזי יותר ויותר, ובא לידי ביטוי באופן בו חברות דירוג ESG משלבות את הגורמים הללו בהערכותיהן. דירוגי ESG כוללים כיום הערכות מפורטות של פרקטיקות ניהול החומרים של חברות וניתוח הסיכונים הרגולטורים וה-ESG של חומרי גלם שונים ובהם מינרלי קונפליקט, שמן דקלים, קובלט, ליתיום ואלמנטים נדירים.[13] החברות נדרשות להגביר את השקיפות ולתקשר את מאמציהן בניהול חומרים בר קיימה, כולל ביצוע אימותים בלתי תלויים של ניהול שרשראות האספקה שלהן, עמידה בתיווי ותקינה ופרסום הממצאים במסגרת דוחות קיימות מפורטים. משקיעים עושים שימוש הולך וגדל בדירוגי ESG לבחינת סיכוני ESG במסגרת קבלת ההחלטות שלהם. לא מפתיע, על כן, שניהול חומרים בר קיימה נחשב כמדד מרכזי לכדאיות ארוכת הטווח של חברה ולניהול סיכוניה. עם זאת, רבות ממתודולוגיות הדירוג עדיין מסתמכות באופן ניכר על הערכות, במקום על נתונים, וחסרות הרמוניזציה בהגדרות, באופן השקלול של הנושאים השונים במסגרת המדדים השונים ובסוג המדדים שמרכיבים את המדרוג עצמו.
כדוגמה, ניתן לפנות לטקסונומיה האירופית (EU Taxonomy), מערכת סיווג שנועדה לסייע למשקיעים, חברות ורגולטורים לקבוע האם פעילויות כלכליות מסוימות נחשבות לבנות קיימה מבחינה סביבתית. המטרה של הטקסונומיה היא לקדם השקעות ירוקות ולתמוך במעבר לכלכלה דלת פחמן באיחוד האירופי והיא מייצרת מסגרת אחידה להגדרת פעילויות כלכליות בנות קיימה סביבתית על ידי קביעת קריטריונים ברורים וספציפיים שפעילויות חייבות לעמוד בהם כדי להיחשב כבעלות השפעה חיובית על הסביבה. מסגרת זו מבטיחה שקיפות והכוונה למשקיעים ולחברות בנוגע לתרומתם לקיימות. מסגרת זו מציעה ביטחון למשקיעים ובעלי עניין נוספים ומגנה עליהם מפני "התיירקקות" (Greenwashing).[14]
סיכום
ניהול משאבים בר קיימה הוא חלק חיוני באסטרטגיות ESG, המתמודד עם אתגרים מורכבים כמו "מינרלי סכסוך", שמן דקלים, קובלט, ליתיום ויסודות נדירים. באמצעות רגולציות מחמירות, פעולות פרואקטיביות של חברות והערכות ESG מקיפות, נסללת הדרך לכיוון ניהול חומרים בר קיימה. חברות כמו אפל ו-יוניליוור מציבות דוגמאות על ידי שילוב קיימות בליבת הפעילות שלהן ובקודי הספקים שלהן, בעוד שאתגרים עתידיים כמו ניהול חומרים בר קיימה ואתי של קובלט וליתיום דורשים חדשנות וערנות מתמדת.
משקיעים, המונחים על ידי דירוגי ESG ומסגרות כמו הטקסונומיה של האיחוד האירופי, משחקים תפקיד קריטי בתמיכה ובתגמול של חברות שמתחייבות לניהול חומרים בר קיימה. ככל שנתקדם, המאמץ המשותף של ממשלות, תאגידים ומשקיעים יהיה חיוני להנעת התקדמות משמעותית ולהבטחת עתיד בר קיימה לכולם.
ד"ר צרויה קלוואו שבח היא סמנכ"לית הקיימות בחברת Metha AI, חברה העוסקת בפיתוח של בינה מלאכותית להפחתת פליטות בשרשראות אספקה בסקטור החקלאות והמזון. היא מביאה עמה ניסיון רב הן מהתעשייה והן מתחום המדיניות, ומתמחה בשילוב ניהול חומרים בר קיימה ועקרונות ESG. בחמש השנים האחרונות העבירה קורסים ברגולציה סביבתית אימפקט, ESG ואחריות תאגידית בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן.
רוצים.ות גם אתם.ן לכתוב פוסט מעולמות הESG? לחצו כאן
[1] Blass, V., Ashkenazy, A., & Calvão Chebach, T. (2024). Sustainable Non-Renewable Materials Management. In Bouchery, Y., Corbett, C. J., Fransoo, J. C., & Tan, T. (Eds.), Sustainable Supply Chains. Springer Series in Supply Chain Management, vol 23. Springer, Cham. Retrieved from Springer
[2] Kimberley Process Certification Scheme. (2003). Retrieved from Kimberley Process
[3] U.S. Securities and Exchange Commission. (2010). Dodd-Frank Wall Street Reform and Consumer Protection Act. Retrieved from SEC.gov
[4] European Commission. (2021). EU Conflict Minerals Regulation. Retrieved from European Commission
[5] People And Environment In Our Supply Chain report – Apple (2023) https://www.apple.com/au/supplier-responsibility/pdf/Apple_SR_2023_Progress_Report.pdf
[6] Supply Chain Innovation Reports - Apple. (n.d.).
Apple Inc. (2022). Environmental Progress Report. Retrieved from Apple
[9] Unilever. (2023). Sustainable Palm Oil. Retrieved from Unilever
[10] Responsible Cobalt Initiative. (2016). About RCI. Retrieved from RCI
[11] BMW Group. (2022). Sustainability and Resource Management. Retrieved from BMW Group
[12] USGS. (2020). Rare Earth Elements - End Use and Recyclability. Retrieved from USGS
European Commission. (2021). Study on the EU's list of Critical Raw Materials. Retrieved from European Commission
[13] Example of a rating company: MSCI. (2022). ESG Ratings methodology MSCI Materiality Map . Retrieved from MSCI
[14] European Commission. (2020). EU Taxonomy for Sustainable Activities. Retrieved from European Commission
Comments