חברות ממשלתיות בישראל ממלאות תפקיד מכריע בקידום נושאים חברתיים וסביבתיים, בעיקר בשל השפעתן הרחבה על הכלכלה והחברה. החברות הממשלתיות משמרות את יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם אתגרי העתיד ולהבטיח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים למערכת הביטחון, תשתיות לאומיות נאותות לתושבי המדינה, פתרונות דיור לאוכלוסיות מגוונות וקידום ההשקעה בחינוך, במיזמים עתירי הון ובתחומים אחרים שבהם נדרשת מעורבות ציבורית כתוצאה מכשלי שוק של השוק הפרטי.
מניין החברות הממשלתיות בשנת 2024 הינו 71 חברות בסך הכל עליהן אחראית רשות החברות הממשלתיות. מלבד החברות הממשלתיות אחראית רשות החברות הממשלתיות על 38 חברות נוספות, מתוכן 19 חברות בת ממשלתיות, 15 חברות מעורבות ו-4 עמותות. התאגידים הממשלתיים מחזיקים בכוח כלכלי ניכר ויכולים להוביל תהליכים משמעותיים לקידום קיימות ושוויון חברתי. יש להם יתרונות רבים, כולל גישה למימון ציבורי, יכולת להשפיע ותמיכה חקיקתית. במקביל לכך, החברות הממשלתיות ניצבות בפני אתגרים משמעותיים כאשר תהליכי הרגולציה ארוכים ומסורבלים. אך עם שיתופי פעולה בין החברות הממשלתיות ומשרדי הממשלה המאפשרת יישום רגולציה מחייבת, חברות ממשלתיות יכולות להוביל את המגזר הציבורי בקידום ה ESG בישראל.
בחברות הממשלתיות מועסקים כ- 57,000 עובדים, שווי כלל נכסיהן נאמד במאות מיליארדי שקלים ושווי כלל הכנסותיהן עומד על עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה.[1] עם החברות הממשלתיות נמנות חברות מהגדולות במשק, מהמורכבות והחשובות בו, הפועלות בתחומי הביטחון, האנרגיה, התשתיות, החשמל, תחבורה יבשתית וימית, תקשורת, תיירות, חינוך ותרבות.
על פי ראיית רשות החברות הממשלתיות הכפופה למשרד האוצר, 17 מתוך 71 החברות הממשלתיות (בין החברות הממשלתיות: רפאל, התעשייה האווירית, נתיבי הגז הטבעי לישראל, מקורות, תשתיות נפט, חברת החשמל, החברה לניהול המערכת, רכבת ישראל, נתיבי ישראל, נתיבי איילון, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, דואר ישראל, עמידר החדשה, החברה לשירותי איכות הסביבה, החברה למתנ"סים הינן חברות מובילות ומשמעותיות במיוחד - לחברות אלו השפעה גבוהה על השווקים בהם הן פועלות ועל המשק בישראל. הכנסות החברות הללו מהוות כ-97% מסך ההכנסות של כלל החברות הממשלתיות, והן בעלות כ-96% מסך הנכסים של כלל החברות הממשלתיות.
מספיק לעצור לרגע, להביט על הרשימה של החברות הממשלתיות הללו ולהבין את המשמעות של שרשרת האספקה של כל אחת מהן, על המשמעות והיקף של חברות פרטיות וציבוריות הנכללות כנותני שירות לאותן חברות. מעצם כך, תאגידים אלו הם שחקנים מרכזיים בקידום פוטנציאלי של נושאים חברתיים וסביבתיים בישראל ורתימת המגזר הציבורי והחברות הממשלתיות מהווה נתיב קריטי להטמעה אמיתית. הם יכולים להוביל מדיניות, להוות דוגמה, להשפיע על קהילות, ולתמוך במחקר ופיתוח. לפיכך, הטמעת עקרונות של ESG בשרשרת האספקה של חברות ממשלתיות חשובה לשמירה על אתיקה, הפחתת סיכונים סביבתיים, שיפור יעילות כלכלית, שיפור המוניטין וציות לרגולציה. כל אלו יחדיו יכולים לסייע לקידום קיימות ואחריות תאגידית במגזר הציבורי ובחברה כולה.
הטמעת פרמטרים של ESG במכרזים ובחוזים של חברות ממשלתיות היא הנתיב המשמעותי ביותר להשפיע על המשק בישראל, ראוי שיהיה גם תשלום ותגמול על הביצועים של שרשרת האספקה, עידוד חדשנות ברת קיימא המאפשרת הטמעת תהליכים ומוצרים חדשים. גישה זו מתבקשת גם לאור החיבור בין האמנות הבינלאומיות עליהן חותמות ממשלות ישראל לדורותיהן ואשר מחייבות את החברות הממשלתיות כזרוע ביצוע להיות מסוגלות למימוש התחייבויות אלו. החברות יהיו מסוגלות לעמוד ביעדיהן באמצעות שרשראות האספקה שלהן, העסקים הקטנים הבינוניים והגדולים, בין אם הם ציבוריות הנסחרות בשוק ההון בארץ ובעולם ובין אם הם חברות פרטיות. כך לדוגמא, עמידה ביעדי האו"ם לקיימות עליהן התחייבה מדינת ישראל, מחייבת את זרועות הביצוע שלה (החברות הממשלתיות) לעמוד בהן. אחת הדרכים היא באמצעות החוזים והמכרזים המפורסמים. בכלל זה, שילוב של פעילות אקטיבית לשימור המגוון הביולוגי, הרחבת השימוש במוצרים או חומרים הכוללים מחזור בכל רכש, שיוויון מגדרי, שיוויון הזדמנויות למגוון של עסקים קטנים ובינוניים, נתיבי התקשרות לקידום חדשנות בכל אחד מהפעילויות של כל חברה.
קידום נושאי ESG בחברות הממשלתיות בהיבטים העסקיים כמנוע צמיחה משמעותי בכלל, ובימים אלו בפרט, תגדיל את האמון של הציבור בישראל במגזר הציבורי, תשפיע על המשקיעים בארץ ובעולם לאור העובדה כי על פי דוח של רשות החברות הממשלתיות נכון ליום 31.12.2022, היקף איגרות החוב של החברות הממשלתיות, הנסחרות בשוק ההון בישראל, עמד על כ- 36 מיליארד ש"ח.[2]
כיום, במגזר העסקי, כחלק מהנחיות רשות ניירות ערך בישראל והרגולציה ברחבי העולם, על חברות ציבוריות לעמוד בדרישות ESG ולדווח לכלל המשקיעים שלהם על הפעילויות בתחום; עם זאת, חברות פרטיות יידרשו לכך מעצם העובדה שהן לקוחות או ספקים של חברות ציבוריות או משום שהן פועלות במרחב הבינלאומי וממילא הרגולציה שם מתקדמת. אך השאלה הגדולה היא אסטרטגית עסקית עבור חברות אלו באם ארגונים אלו רוצים לנהל בצורה מושכלת, להיערך בצורה מיטיבה לתמורות בשווקים ולשלוט בתוצאות העסקיות או לבצע את ההתאמות הנדרשות תוך לחצים חיצוניים של מחזיקי העניין בתקווה שלא להתעורר ולגלות את כללי המשחק החדשים מאוחר מידי.
אחת הדוגמאות המשמעותיות היא היערכות לשינוי האקלים של חברות ממשלתיות בארץ ובעולם. חשוב וראוי שקביעת יעדים רב שנתיים, אשר כוללים תוכניות הפחתה המצמצמים את מפת הסיכונים של החברות, כחברות המנהלות שרשראות אספקה, יתורגמו במכרזים ובחוזים של רכש טובין בחברות ממשלתיות. תהליכי עומק שכאלו יאפשרו למשקיעים להביע אמון גדול יותר בחברות הממשלתיות, ואלו לעמוד ביעדים שהמדינה הציבה לעצמה.
מעל לכל, חשוב לזכור ולהזכיר, החברות הממשלתיות נועדו לשרת את הציבור ולשם כך נוסדו. היום יותר מתמיד, אימוץ סטנדרטים של ESG יסייעו לחברות להגשים את מטרת הקמתם וייעודם. ויפה שעה אחת קודם.
עדי גמליאל
סמנכ"ל חדשנות, אסטרטגיה ו-SGE בנתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה ויו"ר איגוד סביבה וקיימות בלשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל
מחבר הספר: אחריות מ א' יעד ת' מייצרת IMPACT
[1] דוח רשות החברות הממשלתיות לשנת 2022 https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/gca_companies_report_2022/he/gca_reports_gca-companies-report-2022-accessible-version.pdf
Comments