הדרכון הדיגיטלי למוצר (DPP): תשתית הנתונים החדשה של רגולציית המוצרים באיחוד האירופי
עידן חדש של שקיפות בשוק האירופי
הדרכון הדיגיטלי למוצר (Digital Product Passport - להלן DPP) הוא אחד המנגנונים המרכזיים שנקבעו במסגרת תקנת העיצוב האקולוגי למוצרים בני־קיימא (ESPR) של האיחוד האירופי. התקנה קובעת את המסגרת המשפטית והטכנולוגית הכללית ליישום הדרכון, אך אינה מטילה בשלב זה חובת DPP אחידה על כל המוצרים. לגבי מרבית קבוצות המוצרים, תכולת הדרכון, זהות הגורמים שהחובה תחול עליהם, רמות הגישה ומועדי התחולה ייקבעו בהמשך באמצעות חקיקה ייעודית. החזון של האיחוד האירופי העומד בבסיס התקנה מתמקד במעבר ממודל של כלכלה ליניארית למודל מתקדם של כלכלה מעגלית. ה־DPP נועד לשמש תשתית דיגיטלית אחידה לשקיפות, לאמינות ולעקיבות של נתונים לאורך שרשרת הערך של המוצר, בהתאם לדרישות שייקבעו לכל קבוצת מוצרים.
יישום ה־DPP אינו מסתכם בפרויקט מחשוב מבודד או בעמידה טכנית בדרישות רגולטוריות. יישומו בארגון צפוי לדרוש התאמות בתהליכי ניהול המידע, בשרשרת האספקה ובממשל הנתונים, לצד מעורבות של מחלקות מגוונות ושיתוף פעולה הדוק ביניהן, בהן מחלקות מחקר ופיתוח, רכש, שרשרת אספקה, תפעול, ייעוץ משפטי, טכנולוגיות מידע, ולעיתים גם מחלקות השיווק והמכירות.
הארכיטקטורה של ה־DPP: מה המוצר שלנו באמת מספר?
ה־ESPR קובעת את המסגרת הכללית ואת קטגוריות המידע שניתן יהיה לכלול בדרכון הדיגיטלי. עם זאת, תכולת הדרכון המחייבת, רמת הפירוט והגורמים שיוכלו לגשת למידע ייקבעו לכל קבוצת מוצרים בחקיקה הייעודית.
המידע עשוי לכלול מספר רבדים מרכזיים:
זהות המוצר ומקורו: עשויים להיכלל נתוני זיהוי ייחודי, פרטי יצרן ויבואן ומידע על שרשרת האספקה ומקורות חומרי הגלם, ככל שיידרשו בחקיקה הייעודית לקבוצת המוצרים.
הרכב טכני וחומרים: עשוי להידרש פירוט של רכיבי המוצר וחומרי הגלם, לרבות מידע על "חומרים מדאיגים" (Substances of Concern) וחומרים מסוכנים, בהתאם לדרישות שייקבעו לקבוצת המוצרים.
ביצועים סביבתיים: הדרכון עשוי לכלול מדדים כמותיים הנוגעים להשפעה הסביבתית לאורך מחזור החיים, כגון טביעת רגל פחמנית, צריכת אנרגיה ושיעור חומרים ממוחזרים, אם ייקבעו כדרישות מחייבות בחקיקה הרלוונטית.
מדדי מעגליות וסוף חיים (End-of-Life): בהתאם לקבוצת המוצרים, עשויות להיקבע דרישות למידע המיועד לצרכנים, למתקני מחזור ולגופי תיקון מקצועיים, לרבות הוראות פירוק ותחזוקה, זמינות חלקי חילוף ופוטנציאל המחזור והתיקון.
הממשק הפיזי־דיגיטלי וארכיטקטורת המערכת: בהתאם למסגרת שנקבעה ב־ESPR, הגישה למידע צפויה להתבצע באמצעות "מנשא נתונים" (Data Carrier) המקושר למוצר. סוג המנשא, מיקומו ורמת הזיהוי הרלוונטית ייקבעו בחקיקה החלה על קבוצת המוצרים. בין האפשרויות ניתן למנות ברקוד, קוד QR או אמצעי קרבה כגון NFC ו־RFID. סריקת המנשא תוביל למזהה הדיגיטלי הייחודי ולמידע שיוגדר בדרכון.
מבחינה ארכיטקטונית, ה־DPP אינו מאגר מידע ריכוזי וסגור של האיחוד האירופי, אלא פועל כמערכת נתונים מבוזרת המתוחזקת על ידי המפעילים הכלכליים הרלוונטיים או על ידי ספקי שירות מטעמם. כדי לאפשר שיתוף מידע בטוח לאורך שרשרת הערך, המערכת מבוססת על תקנים פתוחים התומכים ברמה גבוהה של תאימות הדדית (Interoperability). עיצוב זה נועד להבטיח את ניידות הנתונים ולמנוע את כבילת הלקוח לספק טכנולוגיה אחד או לחברה אחת בלבד, תוך שמירה על רמות גבוהות של אבטחת מידע ופרטיות.
מפת הדרכים והלו"ז הרגולטורי
נכון לשנת 2026, ה־ ESPR נמצאת בשלב מעבר ממסגרת רגולטורית כללית לגיבוש דרישות יישומיות לפי קבוצות מוצרים. מפת הדרכים שלהלן מציגה אבני דרך רגולטוריות מסוגים שונים: מועד תחולה מחייב שנקבע בתקנת הסוללות, לצד מועדי יעד לאימוץ חקיקה ייעודית מכוח ה־ESPR לקבוצות מוצרים נוספות. מועדי האימוץ אינם מועדי הציות בפועל; הדרישות המחייבות ומועדי תחולתן ייקבעו בכל חקיקה ייעודית, לאחר אימוצה ובתום תקופת ההיערכות הרלוונטית.
אבן דרך ראשונה - דרכון הסוללות (החל מ־18 בפברואר 2027): תקנת הסוללות האירופית קובעת את היישום המחייב הראשון של דרכון מוצר דיגיטלי. החל ממועד זה, החובה תחול על סוללות לרכב חשמלי, סוללות לכלי תחבורה קלים (LMT) וסוללות תעשייתיות בקיבולת העולה על 2 קוט״ש, המשווקות באיחוד האירופי. דרכון הסוללות מוסדר בחקיקה מגזרית נפרדת ואינו מהווה כשלעצמו שלב יישום מכוח ה־ESPR.
אבן דרך שנייה - קבוצות מוצרים בעדיפות (אימוץ חקיקה מתוכנן בשנים 2027-2026): במסגרת תוכנית העבודה של ה־ESPR מתוכנן אימוץ חקיקה לברזל ולפלדה בשנת 2026, ולאחר מכן לטקסטיל, לצמיגים ולאלומיניום בשנת 2027. דרישות המוצר, שדות המידע ותכולת הדרכון ייקבעו בכל חקיקה. ככלל, הדרישות צפויות לחול לא לפני שיחלפו 18 חודשים מכניסת החקיקה הרלוונטית לתוקף, אלא אם ייקבע אחרת מטעמים מוצדקים; לפיכך, טרם נקבע מועד ציות אחיד לקבוצות אלה.
אבן דרך שלישית - קטגוריות נוספות (אימוץ חקיקה מתוכנן בשנים 2029-2028): תוכנית העבודה מתעדפת אימוץ דרישות לריהוט בשנת 2028 ולמזרנים בשנת 2029. מוצרי טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) נכללים בשלב זה במסגרת מחקר והערכה, ולכן טרם ניתן לציין לגביהם מועד אימוץ או תחולה סופי. גם ביחס לקבוצות אלה, הדרישות המחייבות ומועדי התחולה ייקבעו רק בחקיקה הייעודית ולאחר תקופת ההיערכות הרלוונטית.
היקף החברות הכפופות לרגולציה: מי נמצא בטווח ההשפעה?
תקנת ה־ESPR אינה מבדילה עקרונית בין חברות אירופיות לחברות ממדינות שלישיות. עם זאת, חובות ה־DPP יחולו רק כאשר מוצר נכלל בהיקף של חקיקה ייעודית שנכנסה לתוקף. במקרה כזה, המפעילים הכלכליים הרלוונטיים למוצר המשווק באיחוד יידרשו לעמוד בדרישות שנקבעו, ללא תלות במדינת מושבם או במדינת הייצור.
ה־ESPR מגדירה מסגרת אחריות למפעילים כלכליים לאורך שרשרת האספקה; החובות הקונקרטיות יחולו בהתאם לחקיקה הספציפית של קבוצת המוצרים:
יצרנים: עשויים לשאת באחריות ליצירת הדרכון, לאיסוף הנתונים ולרישום המידע הנדרש לפני הצבת המוצר בשוק, ככל שהדבר ייקבע בחקיקה החלה על המוצר.
יבואנים ונציגים מורשים: עשויים להידרש לוודא כי למוצר קיים דרכון תקין ונגיש וכי מולאו דרישות הגיבוי והזמינות, בהתאם לחובות שיוגדרו בחקיקה הייעודית.
מפיצים וקמעונאים: ככל שייקבע בחקיקה החלה, יהיו אחראים לוודא שהגישה לדרכון זמינה ללקוחות בעת הרכישה, בחנויות פיזיות או באמצעים מקוונים.
פלטפורמות מסחר מקוונות: עשויות להידרש להציג או להנגיש את נתוני ה־DPP בעמודי המכירה, בהתאם להוראות שיחולו על קבוצת המוצרים ועל המפעיל הכלכלי הרלוונטי.
אפקט ה"גלגול לאחור" בשרשרת הערך: אחד האתגרים המרכזיים של ה־DPP הוא שהדרישות עשויות להתגלגל לאורך שרשרת האספקה. החקיקה הייעודית עשויה לדרוש נתונים על הרכב חומרים, מקורות חומרי גלם, פליטות פחמן ונוכחות חומרים מדאיגים, בהתאם למאפייני קבוצת המוצרים. במקרים כאלה, יצרנים עשויים להידרש להסתמך גם על מידע מספקים (ככל שהמידע יוגדר כחלק מדרישות קבוצת המוצרים הרלוונטית), ולא רק על נתוני הקצה שלהם.
יישום הדרישות עשוי לחייב איסוף נתונים ושקיפות גם מצד ספקי משנה בדרגים מרוחקים יותר בשרשרת (Tier 2 ו־Tier 3), שלעיתים חסרות להם מערכות מתאימות להעברת נתונים מובנים. היקף הדרישות ומנגנוני האימות ייקבעו בחקיקה הרלוונטית; בהתאם לכך, חברות עשויות להידרש לפתח מנגנוני בקרה, תיעוד ושיתוף מידע עם גורמי שרשרת האספקה.
תשתית הנתונים של ה־DPP: האיזון המורכב בין שקיפות לסודיות מסחרית
ה־DPP נועד לאזן בין דרישות השקיפות לבין ההגנה על קניין רוחני, סודות מסחריים ומידע רגיש בשרשרת האספקה. המידע המפורט נשמר במבנה מבוזר אצל המפעילים הכלכליים או אצל ספקי השירות מטעמם, בעוד שמרשם ה־DPP האירופי משמש לזיהוי המוצר ולקישור למידע הרלוונטי.
הגישה למידע תהיה מובחנת לפי סוג המשתמש ובהתאם לדרישות שייקבעו לכל קבוצת מוצרים: צרכנים עשויים לקבל מידע ציבורי התומך בקבלת החלטות; רשויות מכס ופיקוח - מידע הדרוש לאכיפה; ואנשי מקצוע מורשים - מידע טכני לצורכי תיקון, שימוש חוזר ומחזור. היקף המידע ורמות ההרשאה ייקבעו בחקיקה הייעודית, תוך הגנה על מידע מסחרי רגיש.
ההשלכות המרכזיות על חברות ישראליות
חובות ה־DPP אינן מוגבלות למוצרים המיוצרים באיחוד האירופי. כאשר דרישות ייעודיות נכנסות לתוקף לגבי קבוצת מוצרים מסוימת, הן חלות על המפעילים הכלכליים הרלוונטיים המעמידים מוצרים אלה בשוק האיחוד, לרבות מוצרים המיוצרים מחוץ לאירופה. לפיכך, ההשפעה על חברות ישראליות עשויה להתבטא בשני ערוצים מרכזיים:
חברות המייצאות לאיחוד האירופי: חברות המעמידות בשוק האירופי מוצרים הנכללים בהיקף החקיקה הייעודית עשויות להידרש להבטיח שלמוצר קיים DPP העומד בדרישות החלות עליו, לרבות יצירת הדרכון, תחזוקת המידע ורישומו, בהתאם לתפקידן בשרשרת האספקה. במקרים אלה, עמידה בדרישות ה־DPP תהווה תנאי לשיווק המוצר באיחוד האירופי.
חברות המשמשות ספקיות בשרשרת הערך :גם כאשר חברה ישראלית אינה מעמידה את המוצר הסופי בשוק האירופי ולכן אינה נושאת ישירות בחובת הנפקת הדרכון, לקוחותיה עשויים לדרוש ממנה לספק נתונים הנחוצים להשלמת ה־DPP. היקף המידע ורמת הפירוט ייקבעו לפי קבוצת המוצרים והחקיקה החלה עליה. בהתאם לכך, דרישות בדבר איכות הנתונים, עקיבותם ואפשרות אימותם עשויות להשתלב בהסכמי התקשרות, בשאלוני ספקים ובתהליכי רכש וניהול ספקים.
במקרים רבים, האתגר המרכזי בהיערכות ל־DPP אינו טכנולוגי בלבד, אלא נוגע לאיכות הנתונים, לעקיבותם, לזמינותם וליכולת הארגון לאמת את מקורם לאורך שרשרת הערך. בהתאם לכך, ממשל נתונים (Data Governance) צפוי להיות מרכיב מרכזי בהיערכות ליישום הדרישות.
היערכות מוקדמת כמנוף לחדשנות ולמוכנות רגולטורית
אף שההיערכות ל־DPP כרוכה בהשקעה במערכות, בתהליכים ובאיסוף נתונים, היא עשויה להניב גם תועלות עסקיות. פיתוח מוקדם של יכולות לניהול מידע מוצר מובנה, אמין ועקיב יכול לשפר את איכות הנתונים ואת שיתוף המידע לאורך שרשרת הערך. יכולות אלה עשויות גם לתמוך בתהליכי תכנון ופיתוח של מוצרים עמידים יותר, הניתנים לתיקון, לשימוש חוזר ולמחזור - בכפוף למאפייני המוצר ולדרישות שייקבעו לקבוצת המוצרים הרלוונטית.
מעבר לכך, חלק מהנתונים שייאספו לצורך ה־DPP עשויים לשמש גם לצורכי דיווח סביבתי, מענה לשאלוני לקוחות, הערכות קיימות ובדיקות נאותות. לדוגמה, מידע על חומרים, מקורם, רכיבים והשפעות לאורך שרשרת הערך עשוי לתמוך גם בחישובי פליטות עקיפות, לרבות מכלול 3, ככל שהמידע רלוונטי ומתאים למתודולוגיית החישוב. שימוש חוזר בנתונים בין תהליכים שונים עשוי להפחית כפילויות, לשפר את עקביות המידע ולחזק את המוכנות לדרישות רגולטוריות ומסחריות בישראל ובשווקים נוספים.
מהיערכות רגולטורית להזדמנות אסטרטגית
יישום הדרכון הדיגיטלי למוצר אינו צריך להיתפס כנטל או כדרישת ציות רגולטורית גרידא, אלא כמהלך אסטרטגי המייצר ערך עסקי מוחשי ומשמש ממנוע לצמיחה. בסביבה העסקית הנוכחית, הנתונים המדויקים, המאומתים והשקופים המאוחסנים בדרכון עשויים לסייע בצמצום סיכוני "גרינוואשינג" ולחזק את יכולתן של חברות לבסס הצהרות סביבתיות על מידע מתועד ועקיב. היכולת לגבות טענות סביבתיות במידע אמין, נגיש וניתן לאימות עשויה לחזק את אמון הלקוחות, המשקיעים ובעלי עניין נוספים.
ה־DPP מספק תשתית מידע אמינה, שקופה ועקיבה לאורך מחזור חיי המוצר, ובכך עשוי להפחית חסמי מידע ולתמוך בהרחבת מודלים עסקיים מעגליים קיימים, ובהם:
מעבר לכלכלת שירותים והשכרה: תיעוד אמין של מצב המוצר והיסטוריית השימוש בו תומך במודלים המבוססים על שימוש, תחזוקה והשכרה.
שירותי תיקון וקצירת רכיבים: הנגשת מידע ברמת הרכיב, לרבות הוראות פירוק ותחזוקה, מאפשרת הרחבת שירותי תיקון, שימוש חוזר וקצירת חלקי חילוף תקינים לשילוב במוצרים מחודשים.
שיפור העמידות והחוסן של שרשרת האספקה: רמת עקיבות גבוהה יותר של חומרים ורכיבים משפרת את ניהול הסיכונים, מגבירה שקיפות ותורמת לחוסן שרשרת האספקה.
כדי להיערך בצורה אופטימלית, מומלץ לחברות לאמץ שלוש פעולות אופרטיביות:
הקמת תשתית ממשל תאגידי ייעודית: יש להקים צוות פרויקט חוצה ארגון המשלב נציגים ממחלקות הקיימוּת, הרכש, שרשרת האספקה, ה־IT והפיתוח. יש לגבות את הצוות באמצעות מלווה מדרג ההנהלה הבכירה ולמנות פונקציה ארגונית שתוביל את הפרויקט בפועל.
עריכת סקר פערים מובנה: יש למפות פערים מול דרישות שכבר נקבעו בחקיקה החלה על מוצרי החברה, ובמקביל לזהות קטגוריות מידע שעשויות להידרש בעתיד בהתאם לתוכנית העבודה ולהתפתחויות בחקיקה. המיפוי יבחן את המידע הקיים במערכות התפעוליות, כגון ERP, פלטפורמות רכש ומערכות לניהול מחזור חיי מוצר, וכן את היכולת להשלים מידע מספקים כאשר הדרישות יהפכו למחייבות. כחלק מהתהליך, מומלץ למפות את מקורות הנתונים לאורך שרשרת הערך ולזהות את בעלי הנתונים האחראים לאיסופם, לתחזוקתם ולאימותם.
תחילת פרויקטי פיילוט ממוקדים: מומלץ להימנע מפריסה רוחבית בכלל הארגון בשלב הראשון, ובמקום זאת ליזום פיילוט מבוקר בקו מוצרים נבחר או מק"ט ספציפי. פיילוט מסוג זה נועד לבחון בפועל את זרימת המידע, לשפר את תהליכי האינטגרציה של מערכות ה־IT מול ספקי המשנה, ולאתר חסמים בזמן אמת בטרם תבוצע הרחבה (Scale-up) מקיפה לכלל החברה.
אביאל ברנשטיין, מנהל בכיר, מערך הייעוץ, חטיבת קיימות, KPMG ישראל
סייעה בהכנת הרשומה: נועה פישר, יועצת בכירה, מערך הייעוץ, חטיבת קיימות, KPMG ישראל
תגובות