סטארט-אפים שמקדמים אימפקט: קטגוריה חדשה, הזדמנות מוחמצת?

בעשור האחרון הולכת ומתהווה בשוק הגלובלי קטגוריה ארגונית חדשה, אימפקט סטארט-אפ (Impact Tech Startup; בקיצור: ITS). הופעתה של קטגוריה זו אינה מקרית. היא נולדה מהצטלבות של שלושה גלים: גל ההכרה הגוברת במשבר האקלים ובמשברים חברתיים בעולם; גל השיח על כלכלת אימפקט ופיתוח בר קיימא, שמצא ביטוי רשמי גם ב-17 יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם (SDGs); וגל הסטארט-אפים, שהפך בעשורים האחרונים למנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה העולמית. כאשר שלושת הגלים נפגשו, נוצרה ישות ארגונית ייחודית: חברה שבונה מוצר טכנולוגי חדשני, כאשר פוטנציאל ההתרחבות שלו מאפשר להתמודד עם בעיה חברתית או סביבתית בקנה מידה בינלאומי.

מהו סטארט-אפ מוכוון אימפקט?

גדרון ועמיתיו הגדירו במאמרם  The Impact Tech Startup: Initial Findings on a New, SDG-Focused Organizational Category ארגונים אלה כמיזם טכנולוגי שהכוונה המוצהרת (Intention) ליצירת אימפקט החברתי או הסביבתי היא חלק מרכזי במשימתו ובמודל העסקי שלו. הורן ופיכטר טוענים שסטארט-אפים של אימפקט אינם רק פותרים בעיה חברתית או סביבתית, אלא שואפים להרחיב את יישומם של פתרונות אלה בקנה מידה רחב. לפי גישתם, סטארט-אפים אלה תורמים באופן פעיל לקידום קיימות ולהשגת יעדי הפיתוח בר-קיימא. יתרה מכך, הם מדגישים את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של מיזמים אלה: ככל שנתח השוק שלהם גדל, הם אינם רק משתלבים בשווקים קיימים אלא מחוללים שינוי מערכתי, באמצעות החלפת דפוסי פעולה שאינם בני־קיימא, הנהוגים בקרב שחקנים ותיקים, בחדשנות מוכוונת קיימות.

המאפיין המבחין בין ה-ITS לבין חברה רגילה שמוסיפה את המונח "קיימות" לחומריה השיווקיים הוא שהאימפקט אינו תוצר לוואי של הפעילות – הוא הסיבה לקיום הארגון. חברה שמפתחת מכשיר לאבחון סרטן שד מוקדם, פלטפורמה ללמידה מרחוק לאוכלוסיות מוחלשות, או טכנולוגיה לייעול ניצול מים בחקלאות – כולן הן ITSs, כל עוד האימפקט הוא המהות ולא משמש סיסמה שיווקית למטרות יחסי ציבור.

לחברות אלו כמה מאפיינים מרכזיים:

• טכנולוגיה וחדשנות כמנוע – לא שיפור אינקרמנטלי בלבד, אלא חדשנות מהותית לטובת פתרון בעיות חברתיות או סביבתיות.

• מטרה כפולה – יצירת ערך עסקי וקידום מטרה חברתית או סביבתית בליבת הארגון, ולא בנפרד.

• התמודדות עם אי-ודאות קיצונית – בדומה לסטארט-אפים רגילים, הפעילות מתנהלת בסביבה תנודתית, תוך חיפוש מתמיד אחר מודלים עסקיים חדשים.

• פוטנציאל לגידול מהיר (scalability) – בשונה מארגונים חברתיים, אימפקט סטארט-אפ שואף להגיע לקנה מידה רחב, מה שמאפשר השפעה חברתית או סביבתית בהיקף משמעותי.

• מדידת אימפקט – ITS אמור להגדיר מראש את האימפקט שהוא שואף לייצר ולמדוד אותו לאורך זמן, לרוב בהתאמה ל-SDGs.

  
  

כמה חברות כאלה קיימות? נתונים מישראל ומהעולם

ישראל, המזוהה עם הכינוי ה-"Start-up Nation", נחשבת לסביבה תומכת במיוחד ליזמות טכנולוגית, ושואפת להפוך ל-"Impact Nation״. גדרון ועמיתיו, שבחנו 1,657 סטארט-אפים ישראליים, מצאו כי כשליש מהם יכולים להיות מסווגים כ-ITS. הפיזור שלהם לפי יעדי ה-SDG מלמד באילו תחומים מתרכזת חדשנות מוכוונת אימפקט בישראל: כמעט שליש (28%) פועלים בתחום הבריאות ורווחה כללית (SDG 3), ואחריהם תשתיות וחדשנות (SDG 9 – 12%), תעסוקה הוגנת וצמיחה כלכלית (SDG 8 – 11%), חינוך (SDG 4 – 10%), שלום וצדק (SDG 16 – 8%), ביטחון מזון (SDG 2 – 7%), ערים חכמות (SDG 11 – 6%) ואנרגיה נקייה (SDG 7 – 5.5%). אלא שמאחורי הנתונים המרשימים מסתתרת שאלה מסקרנת: כמה מהם אכן מגדירים את האימפקט שהם יוצרים, מודדים אותו ומדווחים עליו?

מחקר השוואתי שנערך בשנת 2023 ב-7 מדינות (ישראל, צרפת, איטליה, פורטוגל, ליטא, אסטוניה ופולין) מצא כי בין 25% ל-29% מסך הסטארט-אפים בכל מדינה עשויים להיות מיושרים עם לפחות אחד מהיעדים של SDG ולכן מסווגים כסטארט-אפים המקדמים יעדי אימפקט (Impact-Aligned Start-ups), ובסך הכול 19,329 סטארט-אפים בשבע המדינות. אלא שמבין כלל החברות האלה, כפי שניתן לראות בטבלה שלהלן, רק 2,020 (כ-10.4%) מגדירים באופן מפורש חיבור לקידום ה-SDGs ומודדים את האימפקט שלהם בפועל. גם בישראל התמונה דומה: מתוך 3,273 סטארט-אפים שמקדמים בפועל יעד כלשהו מבין ה-sSDG, רק 314 (כ-9.6%) מגדירים זאת מפורשות ומודדים את האימפקט שלהם.

נתוני הטבלה: מתוך כ-75,150 סטארט-אפים בשבע המדינות, כ-25% מיושרים עם SDGs –אך רק 2.7% מודדים ומדווחים על האימפקט שלהם בפועל.

מניסיוני כיועצת בתחום יזמות האימפקט ומממצאי מחקר הדוקטורט שלי, זיהיתי כמה סיבות מרכזיות לפער זה. ראשית, יזמים רבים מגיעים מעולמות מקצועיים שונים – מדעים, טכנולוגיה, מנהל עסקים – ומכיוון שמדובר בתחום חדש ומתפתח, הם לרוב לא נחשפו באופן מסודר לעולם האימפקט: למושגים, למודלים, למתודולוגיות וכן להזדמנויות שהוא מציע. שנית, ניהול ומדידת אימפקט אינם דבר טריוויאלי, אף לא בארגונים חברתיים ותיקים, ודורשים ידע, משאבים פיננסיים וקשב ניהולי שלא תמיד עומדים לרשות ארגונים צעירים. הסיבה השלישית, והמעניינת במיוחד: מראיונות עם יזמים בישראל למדתי שבשלב גיוס ההון יש חשש אמיתי מלהיות מוגדר כ"ארגון אימפקט", כיוון שהתיוג הזה עלול להרחיק משקיעי הון סיכון המכוונים לאקזיט מהיר.

יחד עם זאת, הפער הזה מייצג גם הזדמנות עסקית אדירה. לפי Grand View Research, שוק השקעות האימפקט הגלובלי הוערך בשנת 2025 בכ-100 מיליארד דולר וצפוי לגדול למעלה מ-400 מיליארד דולר עד 2033. סטארט-אפ שאינו מגדיר, מודד ומדווח על האימפקט שלו – גם אם הוא יוצר ערך חברתי וסביבתי אמיתי בפועל – נשאר מחוץ למפה של עולם השקעות האימפקט, שדורש הגדרה ומדידה כתנאי כניסה. ITSs שמתכווננים לפתרון בעיות חברתיות או סביבתיות ומודדים את האימפקט שהם יוצרים,מסוגלים להתחבר לאקוסיסטם של משקיעים ומממנים שעבורם האימפקט המדיד הוא משמעותי – ובכך ליצור ערך מסחרי רב יותר בטווח הקצר, הבינוני והארוך.

מה עוזר לאימפקט סטארט-אפים להצליח?

שאלה זו עמדה במרכז מחקר הדוקטורט שלי, שבחן אילו גורמים מנבאים שרידות וצמיחה של מיזמי אימפקט, בהנחיית פרופ' בני גדרון ופרופ' ריקי סויה באוניברסיטת תל אביב. במחקר השתתפו 142 ארגונים מסוגים שונים – 87 עמותות, 44 עסקים ו-40 סטארט-אפים – שעמדו בקריטריון אחד: פעילות עסקית לצד קידום לפחות יעד אחד מה-SDGs. מכיוון שרשומה זו מתמקדת ב-ITSs, להלן כמה נתוני רקע עליהם.

הסטארט-אפים שהשתתפו במחקר בעלי וותק ממוצע של כ-5 שנים, 55% מהם ממוקמים באזור המרכז, ולמרות גילם הצעיר כ-58% פועלים ברמה בינלאומית – נתון המחזק את הטענה בדבר פוטנציאל ההתרחבות הגלובלי שלהם.

התפלגות ההכנסות מציגה דפוס מקוטב ומעניין: כ-35% הם סטארט-אפים קטנים עם הכנסות של עד 500 אלף ₪, אך כמעט מחציתם (47.5%) מגיעים למחזור של למעלה מ-2 מיליון ₪, ושיעור משמעותי (25%) אף עובר את רף ה-10 מיליון ₪. בהקשר זה מעניינים הממצאים של גדרון ועמיתיו, שניתחו מדגם רחב של 546 ITSs ישראלים ולא מצאו הבדלים מובהקים בהיקפי ההכנסות בין אימפקט סטארט-אפים לסטארט-אפים אחרים. ממצא זה מטיל ספק בתפיסה הרווחת שלפיה מחויבות לאימפקט באה על חשבון ביצועים עסקיים.

ביחס למקורות המימון, במחקר הדוקטורט שלי נמצא כי בשלב ההקמה או ההרחבה ה-ITSs הישראלים מציגים דפוס הנשען על מקורות מימון מגוונים: הון עצמי (62.5%), משקיעי אנג׳ל (52.2%), קרנות הון סיכון (45%), רשות החדשנות (40%), קרנות אימפקט (25%) ואף קרנות פילנתרופיות (15%). בפעילותן השוטפת, הכנסותיהן מתבססות בעיקר על מכירות ללקוחות ארגוניים, B2B (62.5%), בעוד שמכירות ללקוחות פרטיים ולגופים ממשלתיים נמוכות יותר (כ-20% כל אחד). נוסף על כך, כ-27.5% מה-ITSs נהנים ממכרזים ומענקים ממשלתיים, וכ-10% מפתחים שותפויות לאיגום משאבים.

בין המשתנים שנבחנו נמצאו כמה משתנים הקשורים לשרידות, חלקם רוחביים המשותפים לכלל סוגי הארגונים במחקר, ואחרים ייחודיים לסוגים מסוימים של ארגונים. מבין המנבאים הרוחביים, שלושה משתנים מעניינים במיוחד: 

• הראשון הוא גיוון במקורות המימון: ככל שלמיזם יש סוגים שונים של מקורות מימון בשלב ההקמה או ההרחבה ובפעילות השוטפת – כך גדלים סיכויי שרידותו (r = .30, p < .001). כלומר, מיזם שמשלב הכנסות מלקוחות, מימון ממשלתי והשקעות או תרומות, מדד השרידות שלו גבוה יותר ממיזם שמגייס סכומים גדולים מסוג מקור יחיד בלבד. בהשוואה בין הקבוצות נמצא כי מיזמים עם שני סוגי מקורות מימון או יותר הציגו שרידות גבוהה באופן מובהק מאלה שנשענו על סוג מקור אחד.

• השני הוא השקעות אימפקט: מיזמים שקיבלו מימון מקרנות אימפקט בשלב ההקמה או ההרחבה הציגו מתאם מובהק עם נתוני שרידות (r = .21, p = .01). קרנות אימפקט, המשלבות דרישה לתשואה עם מחויבות לאימפקט, מתבררות כמקור מימון בעל ערך ייחודי למיזמי אימפקט כיוון שהן מספקות לא רק הון, אלא גם שותפות אסטרטגית מבוססת ערכים משותפים וליווי במשימה הכפולה – יצירת ערך עסקי לצד ערך חברתי או סביבתי.

• השלישי הוא שותפות עם המגזר הציבורי: זהו הקשר החזק ביותר שנמצא בכל המחקר (r = .48, p < .001). מבין כל השותפויות שנותחו, השותפות עם המגזר הציבורי במימון ובהעמדת משאבים היא שנמצאה כמשמעותית ביותר לשרידות. זאת משום ששותפות עם מוסדות המדינה מספקת מידה מסוימת של ודאות מימונית – חוזה ממשלתי יוצר אופק תכנוני יציב בניגוד לאפיקי הכנסה אחרים; ולגיטימציה מוסדית – שותפות ציבורית נתפסת כאות איכות שמחזק אמון אצל גורמי מימון נוספים ומקל על גיוס משאבים ושותפים. ניתן לשער כי גם עבור ITSs שמכוונים לשווקים בינלאומיים, שותפות עם גוף ציבורי ישראלי יכולה לשמש כאות איכות ראשוני שמחזק אמינות מול משקיעי אימפקט ולקוחות בזירה הגלובלית.

מעבר לגורמים הרוחביים, שני ממצאים ייחודיים ל-ITSs ראויים לתשומת לב מיוחדת:

הראשון הוא מגוון מקורות מימון בפעילות השוטפת: בשונה מעמותות ועסקים חברתיים, בקרב סטארט-אפים דווקא נמצא הבדל מובהק בין אלה שמשלבים לפחות שני סוגי מקורות מימון בשוטף, כגון מכירות ללקוחות ארגוניים לצד זכייה במכרזים או קבלת מענקים ציבוריים, לבין אלה שנשענים על סוג מקור יחיד. הראשונים הציגו שרידות גבוהה משמעותית. ממצא זה מדגיש את החשיבות הקריטית של בניית מודל הכנסות מגוון, דווקא עבור סטארט-אפים הנוטים להסתמך בעיקר על השקעות.

השני הוא מעורבות פעילה של גורמי מימון עסקיים: לא רק נוכחותם של משקיעים עסקיים, אלא המעורבות הפעילה שלהם לקידום הסטארט-אפ (כגון: מנטורינג, פתיחת דלתות, השתתפות בדירקטוריון, דיווחים ובקרה) נמצאה כמנבאת שרידות מובהקת, ואפקט התיווך שלה נמצא מובהק סטטיסטית. ממצא זה מחדד נקודה חשובה: הכסף לבדו אינו מספיק; מה שממנף את המיזם הוא הידע, הקשרים והמעורבות שהמשקיע מביא עמו.

הזדמנות שדורשת תשתית תומכת

יITSs הם אחת ההתפתחויות המרתקות בנוף הכלכלי-חברתי של עשור זה. הם מהווים ניסיון רציני לאחד בין כוח החדשנות ויכולת ההתרחבות של ההייטק לבין מגמת כלכלת האימפקט. אך כדי שהפוטנציאל הזה יתממש, נדרשת עבודה משלושה כיוונים:

לאימפקט סטארט-אפים: לפני הכול, להגדיר מפורשות את הבעיה החברתית או הסביבתית שהמיזם מכוון לפתור, וככל שהפעילות מתבגרת, גם למדוד ולדווח על האימפקט שנוצר. הגדרה כזו מחזקת את הארגון מבפנים, בכך שהיא מסייעת לצוות להיות מדויק ואסטרטגי בניהול המשימה הכפולה, וכלפי חוץ, היא מאפשרת למשוך משקיעים, מממנים ושותפים שחולקים ערכים דומים. בנוסף, בניגוד לסטארט-אפים רגילים, מיזמי אימפקט פועלים בצומת שבין שלושה מגזרים - הציבורי, העסקי והחברתי - ולכן יכולים ליהנות ממשאבים של שלושתם. הממצאים מצביעים על כך שהמפתח לשרידות ולצמיחה של ITSs הוא פיתוח מודל פיננסי מגוון שאינו נשען על סוג מקור מימון אחד, וזאת לצד טיפוח מעורבות פעילה של גורמי המימון העסקיים לטובת המיזם.

למוסדות אקדמיים ולארגוני תשתית: אחד הגורמים התורמים לפער שתואר לעיל הוא שיזמים רבים מעולם לא נחשפו לעולם האימפקט: מושגיו, כליו ומתודולוגיות המדידה שלו. שילוב תכנים אלה בתוכניות יזמות ומנהל עסקים, תוך הקניית שפה, כלים ומסגרת חשיבה מתאימים יכול לצמצם את הפער הזה משמעותית.

לגורמי מימון: הממצאים מראים שמעורבות פעילה של משקיעים בקידום המיזם היא מנבא לשרידות,לא פחות חשוב מגובה ההשקעה. במקביל, הרחבת סל המכשירים הפיננסיים ויצירת הזדמנויות נוספות להשקעות אימפקט בישראל תאפשר לסטארט-אפים לגשת למקורות מימון שמבינים את המשימה הכפולה שלהם ועוזרים להם לממש אותה במקום להתנצל עליה.

לסיכום, הפוטנציאל קיים הן ברמת ההון הגלובלי המכוון להשקעות אימפקט, והן ברמת הכישרון היזמי הייחודי שיש בישראל. כעת נדרש לפתח ולחזק את התשתית המערכתית שתגשר בין הפוטנציאל למציאות.

---

מילנה יערי, ד"ר בתחום יזמות אימפקט, מרצה ויועצת ארגונית ואסטרטגית.