התנהגות עסקית נאותה – ה־OECD ונקודת הקשר הלאומית בישראל

מבוא

להתנהגות עסקית נאותה פנים רבות, ולעיתים היא גם מכונה במגוון מונחים כגון Responsible Business Conductא(RBC) או Environment Social Governanceא(ESG) או Corporate Social Responsibilityא(CSR). בכל מדינה התייחסות שונה לנושא: מהמלצות שאינן מחייבות ועד לחקיקה ולתקנות מחייבות. מקצת המדינות חוקקו חוקים רבים הנוגעים לאחריות תאגידית, ובשנים האחרונות גם האיחוד האירופי עוסק בגיבוש הנחיות מחייבות בתחום זה.

תחום האחריות התאגידית רלוונטי לבעלי עניין רבים – ממשלות, חברות, ארגוני עובדים, ארגוני החברה האזרחית ואפילו האקדמיה. בשנים האחרונות ארגון ה־OECD מוביל את העיסוק בתחום, ובפרט את נושא בדיקת הנאותות (due diligence). בוועדת ההשקעות בארגון פועלת קבוצת עבודה ייעודית לנושא האחריות התאגידית – Working Party on Responsible Business Conductא(WPRBC). קבוצת העבודה עוסקת בהכנת מסמכי מדיניות בתחום, מדריכים מגזריים, המלצות ליישום מדיניות ממשלתית בתחום ופעילות נקודות הקשר הלאומיות לאחריות תאגידית. משרד הכלכלה והתעשייה שותף פעיל בדיוני הקבוצה, והפיק מהשתתפותו תובנות רבות.

רשומה זו מציגה את תרומתו של ארגון ה־OECD לקידום תחום האחריות התאגידית ותתמקד בקווים המנחים לחברות רב־לאומיות ובפעילותה של נקודת הקשר הלאומית הפועלת בישראל.

הקווים המנחים של ה־OECD להתנהגות עסקית אחראית

המסמך העיקרי של ארגון ה־OECD בתחום האחריות התאגידית הוא "קווים מנחים של ה־OECD לארגונים רב־לאומיים בנושא התנהגות עסקית אחראית". מדובר במסגרת התנדבותית לאחריות תאגידית במסגרת "עקרונות התנהגות טובה" (best practice) עבור חברות רב־לאומיות. המסגרת מעמידה עקרונות וסטנדרטים לא מחייבים משפטית להתנהגות עסקית אחראית בתחומים האלה: שקיפות, הגנת הסביבה, מיסוי, מאבק בשוחד ובצורות אחרות של שחיתות, זכויות אדם, זכויות העובדים, אינטרסים צרכניים, מדע, טכנולוגיה, חדשנות ותחרות.

מדובר באחד הכלים הוותיקים והמקיפים ביותר של ה־OECD בתחום האחריות התאגידית, ולפיכך לעיתים הוא מכונה גם "סטנדרט הזהב" של התחום. מדובר ב"מסמך חי" המתעדכן מעת לעת לפי השינויים בסביבה העסקית. העדכון האחרון נכנס לתוקף ביוני 2023. הקווים המנחים גובשו ועודכנו בשיתוף עם נציגים של כלל בעלי העניין העיקריים – הקהילה העסקית, ארגוני עובדים והמגזר השלישי – המשמשים נציגים משקיפים ב־OECD באמצעות ארגונים מייצגים. המסמך נועָד לשמש בסיס לחברות הפועלות בכל תחום תעשייתי או שירותי ומבקש להנחות התנהלות אחראית בסביבה עסקית עולמית.

מעמדו הבין־לאומי של ה־OECD ומגוון התחומים הרחב שהמסמך מקיף הופכים את המסמך למעין "מדריך כלל עולמי" אחיד להתנהגות עסקית נאותה של חברות רב־לאומיות. בשל חשיבותו וניסוחו המקיף אפשר להצביע על אסדרה וחקיקה במגוון מדינות, לרבות במדינות האיחוד האירופי, הנשענות על עקרונותיו.

על אף השוני והגיוון שבדרישות למיניהן במדינות למיניהן, יישום הקווים המנחים עשוי לסייע לחברות לעמוד בדרישות החוק המקומי והבין־לאומי. במובן זה הם משמשים מעין "מגשר" בין המסגרות המשפטיות ברחבי העולם.

מדריכי בדיקת נאותות מגזריים של ה־OECD – שישה שלבים להתנהגות עסקית אחראית

לצד הקווים המנחים פרסם ה־OECD מדריך מקיף לבדיקת נאותות בנוגע לאחריות תאגידית. במדריך שישה שלבים עיקריים:

1. הטמעת תחום האחריות התאגידית למדיניות החברה;

2. זיהוי והערכת השפעות שליליות אפשריות (adverse impacts);

3. מניעה או הקטנה או הקלה של ההשפעות השליליות;

4. מעקב אחר יישום מדיניות בתחום האחריות התאגידית ואחר תוצאות היישום;

5. דברור ההתייחסות להשפעות שליליות אפשריות;

6. ניסיון לתקן את ההשפעות השליליות במקרים רלוונטיים.

תהליך בדיקת הנאותות דורש מחויבות ארגונית אמיתית, מערב תהליכים פנימיים רבים וצריך להיות מותאם למאפייניה של כל חברה. מדובר בתהליך מניעתי, דינמי ומתמשך. חשוב להבהיר – לא מצופה מחברות לפעול בכל מקום ובכל זמן באופן מושלם. התהליך דורש תיעדוף מהחברה והוא פרופורציונלי לחומרת ושכיחות ההשפעות השליליות האפשריות. לכן מדובר בסטנדרט לשיפור, לא למושלמות.

זאת ועוד, ה־OECD פרסם גם הנחיות העוסקות בהיבטים של אחריות תאגידית במגזרים למיניהם כגון מינרלים ממקורות סכסוך, הנעלה והלבשה, חקלאות והשקעות. הנחיות אלו צפויות לסייע לחברות לדעת כיצד לפעול בתחום עיסוקן.

נקודות הקשר הלאומיות לאחריות תאגידית בישראל

מתוקף מחויבות המדינות להצהרת ההשקעות של ארגון ה־OECD הן נדרשות להקים נקודות קשר לאומית לאחריות תאגידית (NCP – National Contact Point for RBC). בישראל נקודת הקשר הלאומית כפופה למִנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה והתעשייה. אלו תפקידיה העיקריים:

· הפצת הקווים המנחים והעלאת המודעות להם בקרב קהילת העסקים, ארגוני העובדים, ארגונים לא ממשלתיים, האקדמיה וארגוני החברה האזרחית באמצעות עריכת הדרכות, כינוסים ואירועי הסברה;

· פעילות עם ממשלות זרות לעידוד אימוץ הקווים המנחים וקידום מדיניות אחראית בתחומי האחריות התאגידית.

· טיפול בפניות, תלונות ובקשות לבירור טענות על הפרת הקווים המנחים מצד מיזמים ישראלים בחו"ל או מצד מיזמים זרים הפועלים בישראל;

· תיווך בין הצד המתלונן ובין הצד שנגדו הוגשה התלונה וניסיון להגעה לפתרון מוסכם באמצעות שיח בונה שאינו משפטי;

· מתן מענה על שאלות בנוגע לקווים המנחים מצד נקודות הקשר הלאומיות במדינות אחרות, הקהילה העסקית, ארגוני העובדים, האקדמיה, החברה האזרחית ועוד;

· השתתפות בכינוס השנתי של ה־OECD ודיווח שנתי לוועדת ההשקעות של ה־OECD.

יצוין שחברי נקודת הקשר הלאומית בישראל הם עובדי מדינה והם מחויבים לפעול בהיעדר משוא פנים ולהימנע מניגוד עניינים. לפיכך פעילות נקודת הקשר הלאומי משקפת נדבך חשוב ביישום נורמות של אחריות תאגידית בישראל, והיא רלוונטית למגוון רחב של נושאים ומגזרים.

פעילות נקודות הקשר הלאומיות והשפעתה על הטמעת עקרונות ה־ESG

נכון להיום פועלות כחמישים נקודות קשר לאומיות במדינות החברות בארגון ה־OECD וכן במדינות שאינן חברות אבל מחויבות להצהרת ההשקעות של הארגון. בכל שנה מתפרסם דוח מקיף על פעילויות נקודות הקשר הלאומיות. בשנים 2000–2023 טיפלו נקודות הקשר הלאומיות ביותר משבע מאות תלונות הנוגעות לפעילת עסקית ב־105 מדינות וטריטוריות ובמגוון מגזרים – ייצור, כרייה, פיננסים, חקלאות, אנרגייה, קמעונאות, תקשורת ושירותים. התלונות נגעו לכלל ההיבטים המופיעים בקווים המנחים, ובייחוד לזכויות אדם, תעסוקה, מדיניות כללית ונושאי סביבה. רבות מהתלונות נפתרו באמצעות מנגנון הגישור של נקודות הקשר הלאומיות. הן המתלוננים והן החברות שנגדן הופנו התלונות הסכימו לפתרונות.

לנקודות הקשר הלאומיות במדינות למיניהן תפקיד חשוב גם בהטמעת עקרונות ה־ESG, בין השאר משום שנקודות הקשר הלאומיות משמשות בתפקיד מנגנון מוסדי ייחודי לטיפול בתלונות, גישור ויישוב מחלוקות. לכן יישום הקווים המנחים של ה־OECD באמצעות נקודת הקשר הלאומית המקומית צפוי לעודד חברות לאמץ פרקטיקות אחראיות, תקינות וראויות יותר.

אתגרים בתחום האחריות התאגידית בעתיד הקרוב

מנקודת המבט של נקודת הקשר הלאומית בישראל, ובפרט לאור פעילותי בארגון ה־OECD, אפשר לציין כמה אתגרים הצפויים בתחום האחריות התאגידית: ראשית, ריבוי החקיקה המדינתית, האסדרה והמנגנונים למיניהם – מנגנונים שאינם תמיד מתואמים זה עם זה – עלול להקשות על חברות ביישום כולל של ההמלצות והדרישות הרבות המוטלות עליהן.

שנית, מקצת הדרישות בתחום הן דרישות מחייבות, ובהן מנגנוני אכיפה, פיקוח וענישה. דרישות אלו יוצרות לחברות אתגרים נכבדים, והחברות מחויבות להשקיע משאבים ניכרים כדי לעמוד בהן.

שלישית, הפעילות של חברות בשווקים עולמיים מחייבת גמישות והתאמה לאסדרה במדינות למיניהן – עניין המוסיף מורכבות מצד התפעול ומצד האסדרה.

רביעית, יש חשש שנקודת הקשר הלאומית תשמש בעתיד בתפקיד כלי לניגוח פוליטי בשל האפשרות לנצל את המנגנון להגשת תלונות ממניעים זרים או מגמתיים. נכון להיום חשש זה לא התממש ואנו מקפידים לשמר את אופיו המקצועי של המנגנון ולבחון כל פנייה ביסודיות ובאופן מעמיק.

סיכום

האחריות התאגידית נהייתה חלק בלתי נפרד מהשיח העולמי, והיא נוגעת למגוון רחב של בעלי עניין. ה־OECD מוביל את התחום, בייחוד באמצעות קבוצת העבודה לאחריות תאגידית והקווים המנחים שפרסם – מסמך יסוד בתחום זה.

משרד הכלכלה והתעשייה בישראל שותף פעיל בפעילות זו. במסגרתו פועלת נקודת קשר לאומית לאחריות תאגידית, והיא מקדמת את יישום הקווים המנחים הן ברמה המקומית, הן בזירה הבין־לאומית. מדובר בכלי חשוב להטמעת אחריות תאגידית במציאות משתנה ומורכבת.

רונן כץ, מנהל נקודת הקשר הלאומית לאחריות תאגידית, משרד הכלכלה והתעשייה