קוד המִשְׁמָרִיוּת (Stewardship): כלי עדכני לאקטיביזם בעולם ה־ESG
- ד"ר בני פירסט
- 23 באוק׳
- זמן קריאה 5 דקות
מושג חדש בעולם הניהול והאחריות התאגידית
רשומה זו תעסוק במושג שכמעט ואינו מוכר במרחב האקדמי ובמגזר העסקי בישראל, וכנראה שלא בכדי גם לא נקלט עדיין התרגום העברי שהוצע לו בעבר. מדובר במושג "קוד המִשְׁמָרִיוּת" (Stewardship Code), שהוא למעשה כלי מדידה לבחינת ביצועי סביבה וקיימות של ארגונים עסקיים. תחילה אציג את המושג באופן תיאורטי, ולאחר מכן אפרט את משמעותו ורכיביו ככלי מדידה ניהולי ולבסוף אתאר את התפתחות הרשת העולמית המבוססת על השימוש היישומי בו.
לפני כעשרים שנה, בהיותי עובד אגף התכנון במשרד להגנת הסביבה, קיבלתי משימה מאתגרת מהממונה עלי: להציע תרגום עברי הולם למונח stewardship, שהלך ותפס תאוצה בתחום החשיבה והמעשה של הקיימות הסביבתית בעולם. השם העברי שהצעתי ושהתקבל בהמשך על ידי הועדה למונחי איכות הסביבה של האקדמיה ללשון עברית- "מִשְׁמָרִיוּת", הוגדר כ"אחריות החברה להעביר לדורות הבאים את נכסי הקרקע במצב טוב ככל האפשר".[1] בשנים שחלפו מאז, למרות ההתקדמות שחלה בארץ במודעות ובפרקטיקה בכל הקשור לקיימות ומשילות סביבתית, המונח משמריות מזוהה בישראל רק עם עולמות התוכן של אקו-תאולוגיה, כמו למשל בהקשר של מצוות השמיטה או הציווי התנכ"י "לְעֹבְדָה ולְשֹמְרָה".[2]
מקור המושג stewardship הוא באנגלית עתיקה ומשמעותו "ניהול משק בית", ובמושגים מודרניים הכוונה גם לשמירה וטיפול בילדים קטנים (babysitter) וגם למקצוע הדָיָלוּת (airline stewarding). בעולם העסקים והפיננסים, הכוונה במִשְׁמָרִיוּת היא שאלה המנהלים נכסים של אחרים (הכוונה בעיקר לקרקע במובן נדל"ני, אך גם לתכנון המרחב במובנו הסטטוטורי), מן הראוי שיעשו זאת באופן אחראי ונבון, ממש כאותו שמרטף השומר על ילדים או דיילת הדואגת לשלום הנוסעים. בשונה מעולם העסקים והניהול, המושג כמעט ואינו מוכר בעולם המשפט, למעט בהקשר של "תיאוריית השליחות"[3], לפיה השחקנים פועלים מתוך תמריץ פנימי וערכי יסוד של אמון, אחריות אישית ותחושת שליחות אותנטית לטובת הצלחת הארגון או החברה אליה הם משתייכים, ובאופן כללי רואים את טובת הקולקטיב על פני טובתם האישית. בהקשר לעולם הקיימות והמשילות התאגידית, חובת "העמידה על המשמר" מוטלת אם כן על היזמים ובעלי העסקים להביא לכך שמשאבי הקרקע, הטבע והסביבה יישמרו ויעברו במצב הטוב ביותר לדורות הבאים.
שלא כמו בישראל, במדינות המפותחות זכה המושג מִשְׁמָרִיוּת stewardship)) להפוך למושג עיקרי ויישומי, הן בהקשר של מחשבה סביבתית והן כרכיב יישומי בתחום האחריות התאגידית ESG. בהקשר זה, מִשְׁמָרִיוּת היא חובתם המוסרית והערכית של משקיעים ויזמים לגלות אחריות ארוכת טווח בעת הקצאה של משאבי קרקע, הון ומתן שירותים[4]. זאת לעומת הגישה הישנה המנוגדת, בה יזמים, מנהלי פירמות ויזמים כלכליים רואים וקובעים את צעדיהם מתוך ראיה לטווח קצר ולמען תועלתם הכלכלית שלהם עצמם.
הרקע להתפתחות קוד המִשְׁמָרִיוּת ועקרונותיו
קוד המִשְׁמָרִיוּת (Stewardship Code, מכונה לעתים בקיצור SC) נקבע לראשונה בבריטניה בשנת 2010, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 2008 ("משבר האשראי") שחשף בין היתר את חולשת המשילות של מדינות ביחס לבנקים וגופים כלכליים גדולים אחרים. הקוד גובש על ידי המועצה לביקורת פיננסית (FRC-Financial Reporting Council) מתוך מטרה לחזק ולשפר את המודעות וכישורי הניהול של משקיעים וחברות עסקיות בכל הקשור לאחריותן לגבי ההון המושקע בהקשרי תכנון קרקע, שימור הסביבה וקיימות לטווח ארוך. הרציונל שעמד מאחורי גיבוש הקוד היה פשוט וקצר: ליצור ערך קיימותי (כלומר כלכלי, חברתי וסביבתי) לטווח ארוך ללקוחות, צרכנים ומוטבים מכל פעולת השקעה או פיתוח.[5] הקוד כולל 12 עקרונות עליהם נדרשים החברות[6] והגופים החותמים לדווח אחת לשנה על האופן והמידה בה הם עומדים ביחס אליהם. העקרונות נחלקים לארבע קטגוריות כלדלהן:[7]
קטגוריה א: יעדים ומשילות
1) יעדי החברה, האסטרטגיה שלה והתרבות הארגונית.
2) משילות, משאבים העומדים לרשות החברה, תמריצים בהם היא עושה שימוש.
3) קונפליקטים הניצבים בפני יעדי החברה.
4) קידום ועידוד שווקים יעילים ומשגשגים.
5) קיום מנגנון בקרה ובטחון כלכלי (אמינות).
קטגוריה ב: מדיניות ההשקעות
6) הענות לצרכי הלקוחות והמוטבים.
7) מידת האחריות, ראיה לטווח ארוך, יישום עקרונות ESG.
8) בקרה על מנהלים, ספקים ונותני שירות.
קטגוריה ג: מחויבות
9) מידת המעורבות של החברה בקהילה ועם גורמים חברתיים (סוציאליים).
10) שיתופי פעולה, יצירת התקשרויות.
11) האצה והגברה של הפעילות.
קטגוריה ד: זכויות ואחריות
12) מידת הלמידה וההקפדה על שמירת זכויות הלקוחות, המוטבים והקהילה.
למרות שבמקור יועד קוד המִשְׁמָרִיוּת להנחות חברות הביטוח, קרנות פנסיה ומנהלי השקעות, ועל אף שהוא וולונטרי ולא מחייב, הוא אומץ על ידי עסקים רבים בבריטניה, בה יש מעל 300 גופים שחתמו על קוד המִשְׁמָרִיוּת, מה שמשקף היקף של כ 50 טריליון פאונד בניהול נכסים וקרקעות. לאחר מספר שנים בהן נצבר נסיון ונאספו ביקורות על מהותו והרכבו, פרסם ה FRC ביוני 2025 עידכון לקוד המִשְׁמָרִיוּת, האמור להכנס לתוקפו בינואר 2026.
ההבדלים והחידושים בקוד המִשְׁמָרִיוּת 2026 החדש[8] נוגעים בעיקר לחיזוק הטמעת ערכי הקיימות לטווח ארוך בכל הקשור לפעולות פיתוח ובניה, וכן לניהול מבוסס הערכת סיכונים. כמו כן, נקבעה הגדרה עדכנית למִשְׁמָרִיוּת, לפיה מדובר בתכנון הניהול של נכסים, הון או שירותים תוך ראיה ארוכת טווח מקיימת על שלושת רכיביה- שגשוג כלכלי, שימור הסביבה ומשאבי טבע והעצמה חברתית, ללא העדפה של אחד מהם על פני האחר.[9] כאמור, הקוד אינו מחייב מבחינה משפטית, ולכן הטמעתו נעשית באמצעות "דחיפות קלות" (Nudge) של מתן תמריצים ועידוד "חקיינות" חיובית בקרב משקיעים ובעלי עסקים.
הקוד בשימוש אקטיביסטים סביבתיים
קוד המִשְׁמָרִיוּת ((CS הוא אחד הביטויים היישומים לכך שתחום האחריות התאגידית ועקרונות ה ESG הפכו זה מכבר לחלק מרכזי בעולם העסקים והניהול הכלכלי, ולמעשה לגורם (פקטור) לפיו משקיעים ויזמים מקבלים החלטות.[10] בין אם הם עושים זאת משיקולי תועלת כלכלית ישירה, תפיסה ערכית חברתית וסביבתית או התמודדות עם שינוי האקלים, נראה שמבחינה כמותית יותר ויותר חברות בעולם מאמצות את קוד המִשְׁמָרִיוּת. יש בכך משום "הדבקה" או חיקוי חיובי המביא ליצירת רשת שהיא הרבה מעבר לטרנד חולף, שכן קונגולמרטים וחברות עולמיות המגדירות עמידה ביעדי סביבה ומאבק בשינוי האקלים מביאות לידי התניות שחברות בינוניות וקטנות הקשורות אליהן מתיישרות לפי הקוד החדש. אחת הדוגמאות הבולטות לאקטיביזם ESG התרחשה בשלהי שנת 2020, כאשר מסע הסברה יעיל ומאבק ציבורי עיקש של אנשי קרן גידור קטנה (Engine no.1) הביאה לכך שארבעה חברי דירקטוריון חדשים שדגלו בהפסקת הפקת דלקים מאובנים הצליחו להיבחר לועד המנהל של חברת האנרגיה העולמית ExxonMobil, למורת רוחם של שאר המשקיעים והיזמים בקבוצה. המקרה נחשב לנקודת מפנה בכל הקשור לשינוי אותו מבקשים להביא אקטיביסטים סביבתיים בעידן שינוי האקלים.
יישומו של הקוד ברשת מִשְׁמָרִיוּת עולמית
קוד המִשְׁמָרִיוּת הבריטי המקורי על גרסאותיו השונות, מקובל כיום ומופעל ב 20 מדינות, בהן הוא זכה לגרסאות שונות ויישום המותאם לצרכים והחזון המקומי. יחד עם זאת, לא בכל המדינות באים לביטוי מלא עקרונות ה- ESG. כך למשל, ביפאן עיקר הקוד מדגיש את הצורך בשקיפות העסקית של משקיעים ויזמים, בעוד שבקֶניה הוא הפך לחלק מחייב ברפורמה משפטית שמטרתה לחזק את כלכלת המדינה במרחב האפריקני. בדרום אפריקה יש הדגשה יתרה של רכיבים חברתיים וצדק סביבתי, דבר המבטא את שאיפתה להעצים את הנפגעים מדורות של שלטון האפרטהייד. בפועל במרבית המדינות והחברות בהן אומץ הקוד, הוא הפך לחלק מ"חקיקה הרכה", קרי שאינה מחייבת מבחינה פורמלית אך היא מקובלת כנורמה לקביעת תנאי סף כלכליים וסביבתיים.
למעשה קיימת כיום בעולם רשת של מאות שחקנים - משקיעים, חברות (פירמות), תאגידים, ארגונים לא ממשלתיים ונותני שירותים שפועלים לאורו של קוד המִשְׁמָרִיוּת המהווה כלי אפקטיבי ליישום ערכי ה ESG. לא בכדי המונח השגור כיום בהקשר זה הוא ESG Stewardship, המתאר יוזמה אקטיבית של כל אותם שחקנים להצטרף לאקו-סיסטם הגלובלי החדש. קוד המִשְׁמָרִיוּת העדכני, שכאמור יכנס לתוקפו בינואר 2026, הוא הזדמנות להרחיב את מעגל השחקנים ואנשי העסקים להצטרף לגל זה, המבטיח לא רק יצירת קוד אתי לכשעצמו, אלא גם הזדמנות להגביר את האימפקט של אחד הכלים העדכניים ביותר להתמודדות גלובלית עם משבר האקלים. בתוך, כך, ראוי שגם שוק העסקים הישראלי יראה בכך הזדמנות להצטרף לזרם החדש ולחזק את האחריות התאגידית וערכי ה ESG שלו ושל החברה כולה, כמאמר הסיסמא "from saving the company to saving the planet".
[3] התרגום של stewardship כ"שליחות" בהקשר של תיאוריה זו הוצע על ידי בוקשפן וידין במאמרם משפחה ועסקים- החברה כאישיות משפ(חת)טית: על המפגש בין דיני החברות לחברות משפחתיות, משפטים, מ"ח, תשע"ט.
[5] Reddy, B. (2021), The Emperor’s New Code? Time to Re-Evaluate the Nature of Stewardship Engagement Under the UK’s Stewardship Code, The Modern Law Review, University of Cambridge.
[6] בכל מקום בו לא נאמר אחרת, כאשר נכתב "חברה" הכוונה לארגון כלכלי עסקי עם מטרת רווח (company, firm), ולא society במובנה הסוציולוגי.
[9] https://www.dentons.com/en/insights/articles/2025/june/13/recent-changes-to-the-uk-stewardship-code-streamlining-reporting-and-enhancing-flexibility
[10] Bowley, T., & Hill, J. G. (2024). Stewardship codes, ESG activism and transnational ordering. In Research handbook on environmental, social and corporate governance (pp. 117-137). Edward Elgar Publishing.
ד"ר בני פירסט הוא מתכנן ערים, חוקר סביבה וקיימות, מנהל ההכשרה בתוכנית "ממשק" באגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובטכניון
תגובות