רבות נכתב ונאמר על חשיבות אימוץ ערכי ESG, בעיקר בשל משבר האקלים ומתחים חברתיים שונים שצמחו במדינות שונות ברחבי העולם ו"הטרנד" אף הגביה עוף ואומץ על ידי כל החברות הציבוריות הגדולות ואף על ידי חברות פרטיות גלובלית. עם זאת, לאחרונה התעורר גל של ביקורת, לא מעטה בטענות שונות, מסוג "Green Washing" וכן טענות של בעלי מניות אשר לדידם השקעות בתחום הקיימות שאין ערך כלכלי בצידן לחברה, עלולות לגרום לפגיעה בבעלי המניות ובשל כך להחשב כהפרת חובת הנאמנות של נושאי המשרה לחברה. עוד מעלים המתנגדים טענות התוקפות את העשייה כאילו החברות מתהדרות בציציות לא להן, מתכסות בעלי תאנה וממשיכות בעסקיהן כרגיל תוך רמיסת רבים מהערכים אשר תורת ה ESG דוגלת בהן.
לטעמי, טעות בידי המבקרים והציניקנים למיניהם אשר מתייחסים לעשייה בתחום ה-ESG בהסתכלות צרה וקצרת מועד. לטענתי, יש להמשיך ולאמץ את הגישה הקיימת תוך התאמתה הפרטנית לכל חברה ועשיית שינוי חשיבתי שכן הדרך היחידה להבטיח תשואה ארוכת טווח לחברה היא על ידי אימוץ עקרונות של קיימות בדרך של שילוב לחינוך לערכי תורת ה-ESG (או Sustainability כפי שנקראת כיום) תוך אימוץ גישה של "קיימות רציונאלית" אשר יחדיו יהוו הבטחה להצלחה ארוכת טווח של כל חברה תוך מתן מענה לכל בעלי העניין שלה כפי שיורחב בהמשך.
מתנגדי תורת ה-ESG מבקשים לחסל אותה ולהימנע מכל השקעה שבסיסה הוא אידאולוגיה של קיימות, לעומתם תומכי התורה מבקשים להמשיך ולשמר אותה ואת ההשקעות הנדרשות מתוך אידאולוגיה בטענה כי נטישת עקרונות של קיימות ימנעו הבטחת הצלחה ארוכת טווח לעסקי החברה.
על מנת ליישב את המחלוקת האמורה והסיכונים שנלווים לנושאי המשרה אשר תומכים בהמשך שימורה של תורת הקיימות, הגה פרופ' Alex Edmans מלונדון ביזנס סקול London Business School, גישה חדשה אשר אמורה לשמש פתרון הולם לשני הצדדים.
טוען Edmans, כי תורת ה-ESG נמצאת תחת מתקפה מכל הכיוונים. מאמינים אמיתיים רוצים להמשיך ולהטמיע ESG אבל קוראים לזה משהו אחר ((sustainability; אופורטוניסטים מכירים בכך שתווית ESG כבר לא עוזרת לגייס כספים או למשוך לקוחות; המתנגדים מבקשים לאסור ESG על הסף בטענה שהוא גורם לפגיעה ברווחיות המנייה. הגישה הקיימת אינה נותנת מענה לאתגרים הלגיטימיים של ESG ולכן לגישתו של Edmans הפתרון נעוץ בגישה חדשנית המכונה על ידו "קיימות רציונלית" אשר מתייחסת למטרה העיקרית של יישום ערכי ESG – יצירת ערך לטווח הארוך .
קיימות רציונלית מבוססת על ראיות, מחקר ותוצאות ולא על אידאולוגיה, אימוץ ראייה ארוכת-טווח המטמיעה באופן הוליסטי שיקולים כלכליים מובהקים ועימם גם שיקולים סביבתיים וחברתיים. ESG רציונלי מכיר בחשיבות התשואות; הוא מבוסס על ראיות וניתוח; ושומר מפני גישת קיימות לא רציונלית. קיימות רציונלית אינה מיתוג מחדש או שינוי שם, אלא שינוי מהותי בפרקטיקה של ESG ליצירה מושכלת של ערך לטווח ארוך. הוא אף מרחיק לכת וממליץ כי בעת קבלת החלטה על השקעה יש להוציא את המילה sustainability מהמשוואה, ולבסס את ההחלטה אך ורק על שיקולים כלכליים, כאשר החלטה כאמור תקפל בתוכה גם ערכים של קיימות . [1]
קיימות רציונלית מכירה בכך שגורמי קיימות כפופים לאותם חוקי כבידה כמו כל השקעה אחרת מה שדוחף את מקבלי ההחלטות להסתכל על התמונה הגדולה – במקום לבחון רק את היתרונות, יש לקחת צעד אחורה ולשקול את העלויות גם כאשר המטרה שלנו היא יותר מאשר רק להשיג תשואה כספית. הערכת העלות הכספית נחוצה כדי להבחין אם התמורה החברתית הנוספת שתתקבל מההשקעה מספיקה כדי לעלות על התמורה הכספית המופחתת, ולא לרוץ ישר קדימה כי התשואות החברתיות הן "דבר טוב".
עד לאחרונה התורה המקובלת הייתה כי חברה שאימצה ערכי ESG תשקיע משאבים בהטמעה וקידום פרויקטים ייעודיים ליישום עקרונות ESG ללא בחינה כמותית מראש של תוצאות ההשקעה או השפעה שלהם. המטרה העיקרית הייתה יישום מדיניות ועקרונות של ESG. בעקבות כך החלה מגמה של מדידת ההשפעה של פרויקטים אלו אשר ניסתה לבחון את התועלת במונחים כמותיים של פרויקטים אלו על הסביבה או החברה שבה יושמו. אולם, בעקבות טענות של בעלי מניות שונים כי ההשקעות הללו אינן נושאות פרי כלכלי ובשל כך פוגעות בעסקי החברה, חל שינוי בגישה והקריאה כיום הינה לבצע את בחינת הכדאיות כבר בשלב קבלת ההחלטה בדבר ההשקעה בה מדובר; יש מי שיסכם ויאמר כי המדובר בהיפוך החשיבה.
כאמור , קיימות רציונלית משמעה יצירת איזון נכון בין צרכים עסקיים בראש וראשונה לבין הצורך בשמירה על הסביבה, התחשבות בהשלכות חברתיות, ושקיפות וממשל תאגידי ראויים. חברה אשר תוודא טרם ביצוע השקעה כלשהי כי היא אכן נדרשת לעסקיה ומוצדקת מהפן העסקי תוכל לשלב בה גם עקרונות של קיימות ובכך לתרום הן לקידום ושיפור עסקיה והן ליצור הבטחה לעתיד טוב יותר וארוך טווח.
במאמרו קובע פרופ' Edmans כי קיימות רציונלית איננה יין ישן אותו מטמיעים בבקבוקים חדשים אלא מדובר בשינוי מהותי באופן שבו קיימות מיושמת, ולא רק מתויגת. הוא מונה עשרה מאפיינים, חמשת הראשונים מתמקדים ב"קיימות" וחמשת האחרים ב"רציונליות":
קיימות רציונאלית עוסקת ביצירת ערך ולא בפוליטיקה; קיימות רציונאלית עוסקת בתוצאות ולא בתוויות; קיימות רציונלית היא מהותית, לא אינסטרומנטלית; קיימות רציונלית היא הליבה, לא השוליים; קיימות רציונלית היא מאפשרת, לא מנחה; קיימות רציונלית מתבססת על ראיות וניתוח; קיימות רציונלית מכירה בירידה בתשואות ובפשרות; קיימות רציונלית מציבה גבולות; קיימות רציונלית שומרת מפני אי-רציונליות ומשיבה לשאלות קשות.
פרופ' Edmans מביא דוגמאות שונות להחלטות שאומצו על ידי חברות מתוך שיקול כלכלי ואלו הניבו תשואה גם לתחום הקיימות: כך למשל טסלה שמוצריה הידידותיים לסביבה נותנים לה יתרון תחרותי במחיר ובשיווק, או וודאפון אשר פיתחה פתרון של העברות כספיות טלפוניות כדי לסייע לתושבי קניה ולבסוף הפכה את הפיתוח הזה למרכז רווח כלכלי, דוגמאות הממחישות שחינוך לקיימות רציונאלית הוא השקעה נבונה בטווח הארוך - הוא לא רק ממלא חובה אתית, אלא גם תורם להצלחה, צמיחה וחיסכון בעלויות דרך שיטות עבודה חדשניות ופרגמטיות המאזנות בין כל ההיבטים הכלכליים, חברתיים וסביבתיים. יש להטמיע גישה זו בארגונים באמצעות חינוך מערכתי, משילוב העקרונות באסטרטגיה ארוכת הטווח ועד יישום בפעולות היום-יומיות.
ומדוע חינוך? כשם שהחינוך לערכים חיוניים כמו כבוד, הוגנות ואחריות חברתית הוא מרכיב בסיסי בגידול ילדים, כך גם חינוך ארגונים וחברות לאמץ גישה של אחריות סביבתית, חברתית תוך שמירה על ממשל תאגידי חייבת להיות נדבך מרכזי בניהול עסקי ופיתוח ארגוני והיא הבסיס להטמעה עליה מדבר פרופ' Edmans . בעידן של משברי אקלים, אי שוויון חברתי מתגבר ופערים כלכליים הולכים וגדלים, אימוץ עקרונות ESG אינו רק משנה כיוון חיוני אלא הכרח קיומי. כשם שאנו רוצים לחנך את ילדינו להיות הגונים ואחראים עלינו לצייד את הארגונים שמעצבים את עולמינו בכלים לפעילות אחראית ברת קיימא.
חשיבות החינוך ל-ESG הוא אם כן, צעד חיוני הן מבחינה ערכית והן מנקודת מבט פרגמטית. מבחינה ערכית, ערכי כבוד, הוגנות והתחשבות בזולת, הינם ערכים בסיסיים לכל סוג של תקשורת ובפרט זו המנהלת חברה עם בעלי העניין שלה ובפרט המשקיעים והמחזיקים במניותיה, ובהכרח בסיס להבנה עסקית נכונה ובונה; ומנקודת מבט עסקית, בתוך תהליכי החינוך האמורים חובה לשלב את הבסיס הכלכלי של תורות אלו ולכוון ולעצב את החינוך כך שבבסיסו ישולבו עקרונות של "קיימות רציונלית", המשלבת בין מטרות כלכליות מובהקות וברורות לאלו הסביבתיות/חברתיות.
ככל שיותר חברות יאמצו ויטמיעו קיימות רציונלית, ויעשו כן בדרכי חינוך לאורך זמן, כך הקיימות תשתלב בעקרונות בסיסיים של רציונליזציה עסקית, או אז יווצרו התנאים האידאליים לאישור עסקאות רבות יותר המקדמות את שתי המטרות - השאת ערך ותשואה תוך שמירה על ערכי קיימות ארוכי טווח.
כך נוכל ליצור עתיד טוב ובר-קיימא יותר לכולנו.
מיכל ארלוזורוב היא עו"ד יועצת בכירה למנכ"ל אדמה פתרונות לחקלאות, דירקטורית בחברות ציבוריות, מאמנת, מרצה ומומחית בתחום ה-ESG.
[1] Edmans, Alex, Rational Sustainability (February 14, 2024). Available at SSRN: https://ssrn.com/abstract=4701143 or http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.4701143
מעניין מאוד ועושה שכל!