חיפוש פוסטים

מבוא מערכת השיקולים וניהול הסיכונים ש־ESG מספק לחברות נועדה לתת תמונה הוליסטית של הסיכונים העומדים בפני ארגון מסוים. בין השאר היא שואפת לצלול אל שרשראות האספקה ולהפיק מהן מידע חיוני: מאין החומרים הדרושים לחברה באים? כמה פחמן דו־חמצני נפלט בדרך? האם העובדים במורד שרשרת האספקה מקבלים שכר הוגן? כל אלה חשובים לאין ערוך, אך ברשומה זו ארצה להפנות את תשומת הלב לסיכון שעל אף השפעתו על מערכות כלכליות, חברתיות וביטחוניות חסרת תקדים – לדעתי תשומת הלב המופנית אליו אינה גדולה דייה.   הסיכון המדובר הוא זעזועי היצע (Supply Shocks) – שיבושים פתאומיים ביכולות הייצור והשינוע של חומרים. שיבושים אלו עלולים להתגלגל לכלכלה העולמית ולגרום לאינפלציה , צווארי בקבוק בסחר ובייצור, ואפילו חוסר יציבות חברתית – ממדפים ריקים בסופר ועד למחסור במשאבים חיוניים כמו מים וחשמל . משבר האקלים, המכפיל הלא כל כך חשאי של הסכנה, מחמיר את התופעה באמצעות הגברת אירועי מזג אוויר קיצוניים, שיבוש עונות חקלאיות והחרפת מתחים כלכליים וחברתיים. הפגיעה אינה מוגבלת לקבוצה מסוימת – היא משפיעה על כולם: מאינדיווידואלים ועד תאגידים ומדינות. יש דרכים להתכונן ולהפחית את הנזק, ועל ממשלות, עסקים ויחידים מוטל האחריות לפעול בעוד מועד.   הסיבות לפגיעות היתר לזעזועי היצע במאה האחרונה התפתחו רשתות הסחר העולמיות בשקט בשקט למבנה מורכב להפליא של שרשראות אספקה התלויות זו בזו והמשמשות עמוד השדרה של הכלכלה העולמית המודרנית. לפי נתוני הבנק העולמי הסחר העולמי הוא 59% מהתמ"ג העולמי, יותר מפי שניים מחלקו בשנת 1970. הקישוריות בין שרשראות האספקה ניכרת בכל התחומים: שבב מעגל משולב (IC), רכיב קריטי בטכנולוגיות מודרניות רבות, חוצה יותר מ־70 גבולות בין־לאומיים  בייצורו בטרם הגעתו לצרכן הסופי. בו בזמן חומרי הגלם החיוניים למסחר העולמי במאה העשרים ואחת מרוכזים בעיקר במדינות מתפתחות הרגישות במיוחד לשינויי האקלים: גינאה מחזיקה ברבע מעתודות הבוקסיט העולמיות (הרכיב העיקרי בייצור אלומיניום), והיא יצרנית הבוקסיט השנייה בגודלה בעולם. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מפיקה כמעט שלושה רבעים מכמות הקובלט בעולם  – רכיב חשוב באלקטרוניקה, סוללות ורכבים חשמליים. אף על פי שהמורכבות של הסחר העולמי אפשרה צמיחה כלכלית יוצאת דופן והתקדמות טכנולוגית, היא גם יצרה תלות שברירית בשרשראות האספקה האלה.   זעזועי היצע יכולים להיגרם ממגוון סיבות. אתמקד בשתיים הבולטות במיוחד עקב החמרת משבר האקלים והמעבר לכלכלה דלת פחמן – אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועים גאופוליטיים.   אירועי מזג אוויר קיצוניים אזורים הנפגעים מאירועי מזג אוויר קיצוני כגון סופות, שיטפונות ושריפות מתקשים לייצא או לייבא מוצרים. קושי זה יוצר גלי הדף המשבשים את שרשראות האספקה העולמיות. משך השיבושים יכול לנוע בין ימים אחדים בלבד, כמו שקורה בעקבות הוריקנים או גלי חום, ובין חודשים של התאוששות לאחר בצורות או שיטפונות. תעלת פנמה, שלאחרונה עלתה לכותרות בעקבות רצונו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ  "לקחת אותה בחזרה", רק מסיימת להתאושש ממשבר משל עצמה. הבצורת בפנמה בשנים 2023–2024, שנגרמה בעקבות ירידת משקעים נמוכה באופן חריג, צמצמה את קיבולת המעבר של התעלה ב־15 מיליון טון בשנת 2023 . השיבוש הזה האריך את זמני המעבר והגביל את מספר כלי השיט היומי שעברו בה, צמצום שהגיע למחצית מהקיבולת הרגילה בפברואר 2024. פגיעות זו נובעת מהישענות התעלה על אגם גאטון, מאגר המוזן מגשמים, להפעלת מערכת השערים שלה. צריכת המים היומית שלה עומדת על כשבעה מיליארד ליטרים. תעלת פנמה משמשת מעבר חשוב ל־5% מהסחר הימי העולמי , והבצורת הייתה מכה לא קלה  לזמני השילוח מסביב לעולם. עליית התדירות והעוצמה של אירועים אלו בעקבות משבר האקלים תגרום לחברות רבות להתמודד עם שיתוק זמני ועיכובים של חומרים  במורד שרשראות האספקה. עקב כך גם ההשפעה על תזרימי המזומנים והעמידה ביעדים של חברות יכולה להיפגע.   שימוש בטכנולוגיות חיזוי מתקדמות ושיפור הגישה לנתוני מזג האוויר הם צעדים הכרחיים להפחתת הפגיעות הגוברת לזעזועי היצע הנגרמים מאירועי אקלים. כלי חשוב במאמץ זה הוא תאומים דיגיטליים. תאומים דיגיטליים מאפשרים למחליטי החלטות לקבל העתק וירטואלי ודינמי של מערכות פיזיות כגון נמל או רשת תחבורה באמצעות שימוש בנתונים בזמן אמת מחיישנים ומערכות מעקב. כך לדוגמה אוניברסיטת אוקספורד וקרן המטבע הבין־לאומית פיתחו את Port Watch , תאום דיגיטלי המנטר פעילויות נמלים ותנאי מזג אוויר. הפלטפורמה מאפשרת למשתמשים לדמות את ההשפעה של תרחישי אקלים של ה־IPCC על נמלים ועל הסחר העולמי. תאום דיגיטלי בולט אחר הוא Earth 2 , פרי פיתוחה של חברת NVIDIA. תאום זה של כדור הארץ יאפשר הבנה וחיזוי טובים יותר של דפוסי מזג האוויר.   חשוב לציין שהאפקטיביות של טכנולוגיות אלו תלויה במידה רבה בנגישות לנתוני מזג אוויר מדויקים, נגישות לא אחידה המשתנה מאזור לאזור. כך לדוגמה באפריקה, בעלת 1.2 מיליארד איש ו־30 מיליון קמ"ר, פועלות רק 37 תחנות מזג האוויר, ויותר ממחציתן אינן מדויקות . לעומת זאת, באירופה ובארצות הברית, בעלוֹת 1.1 מיליארד איש ו־20 מיליון קמ"ר, מתוחזקות 636 תחנות. ללא גישה שוויונית לנתוני מזג אוויר איכותיים ייתקלו התאומים הדיגיטליים במגבלות ויותירו את הכלכלות פגיעות ולא מוכנות לשיבושים ששינויי האקלים יגרמו.   אירועים גאופוליטיים שנת 1973 חקוקה בזיכרון העולם בין השאר משום שבשנה זו ובשנים שאחריה היו הריבית ומחירי הדלק גבוהים במיוחד. בעקבות מלחמת יום הכיפורים, מדינות ערביות החברות בארגון המדינות המייצאות נפט (OPEC) הטילו אמברגו (חרם כלכלי) בצורת אי־יצוא נפט למדינות שתמכו בישראל. האמברגו הוביל למשבר הנפט של שנות השבעים. זעזוע היצע הנפט הוביל לאינפלציה גבוהה , אבטלה גבוהה וצמיחה איטית של כלכלות רבות (כלכלה סטגפלציה).   דוגמה דומה ועדכנית אפשר למצוא בפלישת רוסיה לאוקראינה. הפלישה הובילה לזעזועי היצע רבים באירופה ובעולם בשל העיצומים שהוטלו על רוסיה. מחירי הנפט, הגז הטבעי ומוצרי מזון עלו, והעלייה גררה עלייה עולמית באינפלציה וביוקר המחייה. בשני המקרים כוח השוק היה מרוכז בידי ספקים מעטים (OPEC ורוסיה), מה שהבליט את הפגיעוּת של כלכלות התלויות בהם.   תמונת המצב הגאופוליטית בעולם מורכבת, ולכאורה זעזועי ההיצע הקשורים אליה בלתי נמנעים. עם זה, יש ציר אחד שאפשר לצפות לו ולהיערך אליו כבר היום. הכלכלה העולמית עוברת לאנרגייה מתחדשת ומתבססת על טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, ולכן יש להסיט את תשומת הלב לשרשראות אספקה של אלמנטים קריטיים כמו קובלט, ליתיום, ניקל ואלמנטים נדירים, החיוניים לכלכלת האנרגייה והטכנולוגיה החדשה. לא מעט מאלמנטים אלו נמצאים באזורים החשופים לאירועים גאופוליטיים . נוסף על המדינות שהופיעו במבוא, רלוונטיות גם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שברשותה הרוב המוחלט של הקובלט העולמי, סין, המחזיקה עתודות ליתיום נרחבות, ורוסיה, המחזיקה עתודות ניקל.   הפתרון התאורטי למיתון ההשפעות של זעזועי אספקה כאלה עשוי להיראות פשוט: גיוון שרשראות האספקה. המשמעות היא הפחתת התלות באזורים או במדינות ספציפיים באמצעות ביזור המקורות של מוצרים לספקים מרובים. כך לדוגמה חלקו של OPEC בייצור הנפט העולמי ירד מ־49% בשנת 1973 ל־36% בשנת 2022  כיוון שמדינות גיוונו את תערובות האנרגייה והיבואנים שלהן. חלקה של רוסיה ביצוא הגז הטבעי למדינות האיחוד האירופי עלה מעט ברבעון השלישי של 2024 בהשוואה לשנת 2022, ואילו חלקם של יצוא הנפט והניקל שלה ירד דרמטית . עם זה, יישום פתרון זה אינו פשוט כלל. ביזור שרשראות האספקה כרוך בעלויות גבוהות, דורש הקצאת משאבים כלכליים ואנושיים נכבדים ומחייב הבנה מעמיקה של מורכבותן ופגיעותן של שרשראות האספקה. קושי בולט אחר הוא אחד מהפרדוקסים המאפיינים את ההתמודדות עם משבר האקלים: הצורך בפעולות מקדימות כמו ביזור שרשראות אספקה או הפחתת פליטות גזי חממה הוא קריטי לחוסן חברות, אך בדרך כלל ההשלכות החיוביות שלהן אינן נראות מייד. כל עוד משבר לא מתפרץ, הצורך בשינוי נראה דחוף פחות, וחברות נותרות פגיעות. כך מדינות וחברות רבות לומדות לא לשים את כל הביצים בסל אחד רק לאחר זעזועים כואבים – בין אם מדובר בחרם נפט על ארצות הברית, ובין אם מדובר בעיצומים כלכליים על יבוא ניקל מרוסיה.   סיכום יש להכיר בכך שכלכלת העולם מבוססת על מערכות סחר מורכבות ושבריריות. זאת ועוד, שרשראות האספקה מבוססות על האזורים הפגיעים ביותר למשבר האקלים, אזורים שלעיתים רעועים פוליטית, חברתית וכלכלית. התאומים הדיגיטליים וביזור שרשראות האספקה הם חלק מהכלים שאפשר לנקוט כדי למזער סיכונים אלו. כך או כך, הצעד הראשון הוא העלאת הנושא בדיוני מחליטי ההחלטות – הן בפירמות, הן במדינות. הנושא ראוי למקום מכובד בדו"חות ה־ESG. המסגרת הקיימת והצומחת של ESG יכולה לשמש פלטפורמה קריטית לניהול סיכוני זעזועי היצע, בניית חוסן ארגוני והבטחת היציבות הכלכלית והאסטרטגית של תאגידים בעידן של אי־ודאות גוברת. בר שגיא היא סטודנטית שנה ג לתואר ראשון בכלכלה וקיימות באוניברסיטת רייכמן. עוזרת מחקר במכון אהרן למדיניות כלכלית ובמכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה. משתתפת בתוכנית אבירם לקיימות ואקלים ובתוכנית המצטיינים בכלכלה באוניברסיטת רייכמן. מנחה את הפודקאסט "מדברות ירוק". בוגרת המחזור הראשון של תוכנית המתמחים של מרכז אריסון ל־ESG

בעידן שבו סוגיות סביבה, חברה וממשל תאגידי תקין (ESG) מקבלות מקום בולט בזירה העולמית, ובייחוד בזירה האירופית (Matos, 2020), עולה השאלה כיצד נושא זה מטופל בישראל. לעמדתנו השיח בציבור ובתקשורת בנושא האחריות התאגידית בישראל סובל ממחסור בתשומת לב מקצועית ומעמיקה. מהיכרות רבת שנים עם הנושא ומבדיקות חוזרות ומדגמיות שערכנו עולה שהנושא נחשב זניח יחסית, ולעיתים קרובות נתפס כחלק מאסטרטגיות יחסי ציבור של תאגידים, ולא כעשייה חשובה.   שיח ציבורי פגום והשלכותיו מהות הבעיה: השיח בציבור סביב ESG בישראל מתמקד בעיקר בהצהרות חיצוניות של תאגידים במקום בבחינה אמיתית של ביצועיהם. לעיתים קרובות דיון זה נתפס כרטוריקה ריקה או גרינוושינג – כלומר, ניסיון לתאר עשייה ירוקה או חברתית שאינה משקפת את הפעילות בפועל. המצב הנוכחי פוגע באמון הציבור בתאגידים ובחשיבות התחום (Lyon & Montgomery, 2015).   האתגרים העיקריים: פער בין הצהרות לעשייה: חברות מצהירות על מחויבות לנושאי סביבה וחברה, אך בביצועיהן לא תמיד ניכָּר שיפור מהותי. חוסר היכרות ציבורי:  הציבור הרחב ומשקיעים מוסדיים רבים בישראל אינם מכירים מושגים בסיסיים בתחום ה־ESG ואינם מבינים את חשיבותו. שיח שטחי בתקשורת:  במקום דיון מקצועי ומעמיק, הדיון בתקשורת נשלט על ידי יחסי ציבור ומדדים שאינם שקופים ושאינם אמינים. מיקוד ביחסי ציבור:  חלק נכבד מהדיון מתמקד בתדמית ובמותג, ולא בהשפעות הממשיות של תאגידים על החברה והסביבה. פער בין ישראל לעולם:  במדינות מערביות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה המערבית השיח סביב ESG הולך וגובר (KPMG, 2020), ואילו בישראל הוא נותר משני ושולי יחסית, בעיקר בשל סדרי עדיפויות אחרים, וכמובן לנוכח המצב הביטחוני והפוליטי התופס את הזירה העיקרית בתקשורת.   המדדים לדירוג תאגידים: האתגר שבשקיפות הבעיה במדדים הקיימים: בישראל אין מדדים אחידים ומקובלים המאפשרים להעריך את ביצועי התאגידים בנושאי ESG. מרבית המדדים הקיימים אינם נגישים לציבור הרחב והמתודולוגיות שלהם אינן תמיד שקופות ואינן תמיד אמינות. מצב זה פוגע ביכולת הציבור והמשקיעים להחליט החלטות מושכלות המבוססות על נתונים מהימנים.   דוגמאות למדדים הקיימים: מדד מעלה : מדד ותיק ה זוכה לביקורת על שהוא מבוסס בעיקר על דיווחי החברות עצמן. המדד מעניק ציונים לחברות המשתתפות בו, אך אינו משקף בהכרח את הביצועים בפועל. ואף על פי כן הוא מעמיד בסיס ראשוני להערכת תחום האחריות התאגידית בישראל. דירוגים פרטיים:  חברות דירוג כמו Greeneye ו־Entropy מציעות דירוגים, אך המידע שלהן אינו גלוי במלואו לציבור. דירוגים אלו משמשים בעיקר את המשקיעים הגדולים, ולא את הציבור הרחב. דירוגים עיתונאיים: מדי פעם בפעם מופיעים דירוגים ייעודיים בעיתונות, אך בדרך כלל הם נקודתיים ואינם חלק משיח ציבורי מתמשך.   אתגר המדדים הבין־לאומיים: בזירה הבין־לאומית קיימים מדדים רבים ושיטות דירוג מגוּונות, אך אין הסכמה רחבה על מתודולוגיה אחידה. הפערים בין הדירוגים למיניהם מקשים ביצירת תמונה ברורה של ביצועי התאגידים. תאגידים עשויים לבחור מדדים המתאימים להם, ואפשרות זו מעלה חשש לניפוח תדמיתם האתית (Ramakrishnan et al., 2022).   השלכות על המשקיעים והציבור: חוסר האחידות וחוסר השקיפות במדדים פוגעים ביכולת המשקיעים להעריך את הביצועים האמיתיים של תאגידים בתחום. הציבור הרחב, שבדרך כלל אינו נחשף לדירוגים מקצועיים, אינו מבין את חשיבותם של נושאי ESG בעת בחירת מוצרים או השקעות ב שוק ההון (Clark, 2015) .   גרינוושינג: בין מיתוג לעשייה חשובה תופעת הגרינוושינג  מתארת את השימוש של חברות במסרים ירוקים או חברתיים כדי לשפר את תדמיתן אפילו שהעשייה האמיתית שלהן בתחום מוגבלת. תאגידים רבים מקדמים מיזמים נקודתיים במקום לשנות את דרכי הפעולה שלהם שינוי מהותי (Lyon & Montgomery, 2015).   דוגמאות בולטות: תעשיית האופנה:  חברות אופנה רבות מתפארות ביוזמות ירוקות, אך מוסיפות לזהם באופן נרחב. כך לדוגמה מותגים מובילים מצהירים על מחויבותם לקיימות, אך אינם מפחיתים את פליטות גזי החממה או את צריכת המשאבים שלהם, החלפת הדגמים המהירה, זריקה של מוצרים וזיהום נרחב הנובע מהתעשייה. בנקים וחברות מזון:  תאגידים רבים מעלים קמפיינים שיווקיים המדגישים תרומה חברתית נקודתית, אך בפועל פועלים להעלאת מחירים או עמלות ומרווחי ריביות. כך למשל חברות מזון מקדמות מוצרים עם יצגנים בעלי מוגבלות, אך בה בעת מעלות מחירים לצרכנים. חברות אנרגייה:  חברות דלקים המצהירות על תמיכה במיזמים ירוקים, אך בה בעת ממשיכות בפעילות מזהמת בקנה מידה נרחב.   תועלת לצד ביקורת: חרף הביקורת – תופעה זו של גרינוושינג אינה נטולת ערך לחלוטין. היא מסייעת בהעלאת המודעות החברתית ובהצבת נורמות חדשות במרחב הציבורי, גם אם באופן חלקי. פרסומות המציגות ערכים של גיוון והכלה עשויות להשפיע על נורמות חברתיות, גם אם מניעיהן הראשוניים אינם נקיים לחלוטין.   לצד ההשפעות השליליות של גרינוושינג אפשר לראות עלייה במודעות הציבורית לחשיבות נושאי ESG. אומנם מדובר בתהליך איטי, אך יש פוטנציאל רב להשפעה על התנהגות הצרכנים וליצירת השקעות אחראיות.   תקשורת ורשתות חברתיות: כוח מניע או מכשול? משבר אמון בעידן הדיגיטלי: התקשורת והרשתות החברתיות ממלאות תפקיד חשוב בשיח על ESG, אך הן סובלות ממשבר אמון עמוק. הציבור חשדן כלפי דיווחים בתקשורת המסורתית, ומתקשה להבדיל בין מידע מהימן ובין תוכן שיווקי (קרניאל ולביא־דינור, 2022). בדקנו את התקשורת בישראל באמצעות סקירה מדגמית אך מקיפה של פרסומים בנושאי אחריות חברתית של תאגידים ו־ESG בתקשורת הכלכלית בישראל. אלו המאפיינים והדוגמאות הבולטים שמצאנו:   מאפייני הסיקור בתקשורת בישראל: היעדר עומק: בדרך כלל הכתבות עוסקות בתוכן שיווקי או בקידום כינוסים ואירועים. תוכן כזה אינו מציע ניתוח מעמיק של ביצועי התאגידים בנושאי ESG. מיקוד בציניות: עיתונאים ואזרחים ברשתות החברתיות נוטים להדגיש את הפערים בין הצהרות התאגידים ובין העשייה בפועל של אותם תאגידים. לעיתים ציוצים פופולריים מלמדים על ניצול ציני של ערכים חברתיים למטרות מיתוג. נושאים פוליטיים: לעיתים דיון ב־ESG נתפס כקשור לאג'נדות פוליטיות, בעיקר בארצות הברית ובמידה מסוימת גם בישראל. השיח הפוליטי מקשה בניהול דיון מקצועי בנושא (Dimson et al., 2015).   דוגמאות מהתקשורת: כתבות רבות עוסקות במותגים ובקמפיינים פרסומיים, אך מעטות מנתחות את השפעתם על החברה והסביבה. דמויות מובילות כמו מנכ"לית לובי 99 מעלות במידה החברתית ביקורת על תאגידים שאינם פועלים לפי המחויבות החברתית שהם מציגים.   המלצות לשיפור השיח בציבור והשיח המקצועי כדי לשנות את המצב אנו מציעים לנקוט כמה צעדים חשובים: שיפור השקיפות: יש לחייב תאגידים בדיווח מלא על ביצועיהם בנושאי ESG לפי סטנדרטים אחידים ומקובלים. דיווח כזה יגביר את אמון הציבור בתאגידים הנגשת התחום לציבור:  קמפיינים ציבוריים והכשרה של אנשי מקצוע יכולים להעלות את המודעוּת לחשיבות האחריות התאגידית. הציבור זקוק למידע זמין ואמין כדי להעריך את פעילות התאגידים. מדדים אמינים:  פיתוח מדדים שקופים וברורים שיזכו לתמיכת השוק כולו ושיהיו זמינים לציבור הרחב. יש להשקיע בפיתוח מדדים בין־לאומיים אחידים שיגשרו על הפערים. שילוב תחום ה־ESG במערכת החינוך:  חינוך והכשרה של סטודנטים ואנשי מקצוע יטמיעו את חשיבות התחום בקרב דור העתיד של מנהיגי המשק. אפשר להטמיע את התחום בתוכניות לימודי ניהול, משפטים, תקשורת וסביבה. תקשורת מקצועית: עידוד עיתונאים להעמיק את העיסוק בנושא ולעסוק בו עיסוק מקצועי, ביקורתי ושקוף.   סיכום נייר העמדה סוקר את המצב הקיים בתחום האחריות התאגידית בישראל באמצעות התמקדות בשיח בציבור ובתקשורת בישראל בהשוואה לדיון הבין־לאומי ולמגמות המובילות בעולם. המסקנה העיקרית היא שהנושא אינו מוכר דיו. הוא אינו זוכה לבולטות ציבורית ולדיון מקצועי ולעיתים נתפס כזניח או כפעילות של יחסי ציבור מצד תאגידים המבצעים גרינווש במקום פעולות מהותיות. תלות תרבותית וערכית:  ניתוח הספרות מראה שההתייחסות לאחריות תאגידית משתנה בין תרבויות וערכים. בישראל הקשר בין אחריות תאגידית ובין השפעתה על הציבור ועתידו נתפס כמצומצם במיוחד, ותפיסה זו מקשה על הנושא לזכות למקום שהוא ראוי לו. היעדר שקיפות:  תאגידים רבים אינם מעמידים דיווחים אמינים על פעילותם בתחומי ESG. המדדים הקיימים אינם נתפסים כמהימנים בשל הסתמכות רבה על דיווח עצמי. כשל תקשורתי:  התקשורת בישראל אינה ממלאת תפקיד מכריע בהעלאת המודעוּת ובסיקור ביקורתי של התחום, ולעיתים משמשת כלי ליחסי ציבור של התאגידים. פערי מומחיות:  ניכָּר מחסור במומחים בתחום האחריות התאגידית, בייחוד בקרב עיתונאים, עורכים, משפטנים וכלכלנים.   המלצות עיקריות: הגברת שקיפות וחובות דיווח:  יש לחייב את התאגידים בפרסום נתונים מפורטים ואמינים וביצירת מנגנוני פיקוח ובקרה חיצוניים שיאמתו את הדיווחים. תפקידה של התקשורת:  יש להכשיר עיתונאים ועורכים לעיסוק מעמיק בנושאי ESG ולפתח פלטפורמות חדשות לסיקור ביקורתי ומעמיק, לרבות תחקירים, פינות קבועות ופורמטים ייחודיים. חינוך ואוריינות ציבורית:  יש לשלב נושאי ESG בתוכניות לימוד בבתי ספר ובאקדמיה, ובכלל זה חינוך פיננסי ואוריינות תקשורתית, כדי להכשיר את דור העתיד לקידום חברה אחראית ובת קיימה. שיפור המדדים: יש לפתח מודלים חדשים למדידת ESG שיבחנו את השפעת התאגידים ושלא יסתמכו על קריטריונים שוליים. המדדים צריכים לשקף את השפעתם המהותית של תאגידים על החברה והסביבה. יצירת "מדד בושה":  יש להגדיר מדד שיציג את הפער בין הצהרות תאגידים ובין פעולותיהם בפועל, לסקרו סיקור תקשורתי נרחב ולהתמקד במחדלים. שיתופי פעולה גלובליים:  יש ללמוד וליישם פרקטיקות מתקדמות ממדינות אירופה וארצות הברית ולהתאימן לנסיבות הייחודיות של ישראל. אסטרטגיות פרואקטיביות לתאגידים:  יש לאמץ שקיפות, יכולת ניהול משברים פרואקטיבית וסיפורי שינוי שימחישו לציבור את תרומת התאגידים.   השיח בציבור על אחריות תאגידית בישראל נותר שולי ומתמקד ביחסי ציבור. כדי לשנות מצב זה יש להעלות את המודעוּת לנושא באמצעות שקיפות, חינוך ותקשורת מעמיקה, לצד פיתוח וקידום מדדים אמינים ואימוץ מודלים בין־לאומיים מתקדמים. התקשורת, גורם חשוב   בקביעת סדר היום הציבורי, נדרשת להיות מעורבת ואחראית יותר בקידום הדיון.   התקשורת המקצועית והממוסדת עדיין ממלאת תפקיד חשוב בעיצוב השיח בציבור בתחום האחריות התאגידית. עם זה ניכָּר שהסיקור לוקה בחסר ומתמקד התמקדות יתר ביחסי ציבור על חשבון ניתוח מקצועי ואובייקטיבי. על התקשורת המקצועית לשאוף לשיפור איכות הסיקור, להעמיק את הביקורת ולהציג מידע מבוסס ואמין לציבור הרחב. מהלך כזה יוכל להעלות את המודעות הציבורית, לחזק את אמון הציבור בתאגידים ולתרום לקידום תחום ה־ESG בישראל.   רשומה זו היא גרסה קצרה של נייר עמדה  בנושא ד"ר יובל קרניאל הוא משפטן, חוקר תרבות ותקשורת ומומחה לאתיקה ולממשל תאגידי. מרצה בכיר למשפט ותקשורת בבית הספר סמי עופר לתקשורת, אוניברסיטת רייכמן. לשעבר הרקטור והמשנה לנשיא בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים. לשעבר היועץ המשפטי של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. חבר מליאת רשות השידור ויו"ר ועדת העתיקה ברשות. ממייסדי התנועה לחופש המידע ד"ר עמית לביא דינור היא חוקרת ערכים ואידאולוגיה בתכנים ויזואליים ובתרבות דיגיטלית. לשעבר דקנית בית הספר סמי עופר לתקשורת, אוניברסיטת רייכמן. לשעבר חברת מועצת הקולנוע וחברת מועצת הרשות השנייה. מחברת שותפה (עם יובל קרניאל) של הספרים Privacy and Fame (2016) ומשבר אמון (2022)   קרניאל, י' ולביא־דינור, ע' (2022). משבר אמון: השתקפותו בתקשורת ובפוליטיקה . רסלינג. Clark, G. L., Feiner, A., & Viehs, M. (2015). From the Stockholder to the Stakeholder: How Sustainability Can Drive Financial Outperformance . SSRN . Dimson, E., Karakaş, O., & Li, X. (2015). Active ownership.  The Review of Financial Studies ,  28 (12), 3225–3268. KPMG (2020). The Time Has Come: The KPMG Survey of Sustainability Reporting 2020 . Lyon, T. P., & Montgomery, A. W. (2015). The means and end of greenwash.  Organization & environment ,  28 (2), 223–249. Matos, P. (2020). ESG and Responsible Institutional Investing Around the World: A Critical Review . CFA Institute Research Foundation. Ramakrishnan, J., Liu, T., Yu, R., Seshadri, K., & Gou, Z. (2022). Towards greener airports: Development of an assessment framework by leveraging sustainability reports and rating tools.  Environmental Impact Assessment Review ,  93 , 106740.

ב מאמר  שפורסם לאחרונה ב־Harvard Business Review פרופ' רוברט ג'י אקלס (Robert G. Eccles) [1] מציע תוכנית פעולה חדשה לאחריות תאגידית ומנהיגות עסקית בעידן שלאחר ה־ESG. ברשומה זו נסקור את המאמר ונדון בקצרה ביישום אסטרטגיות אלו בישראל. משבר האמון ב־ESG  בשנים האחרונות הפך השימוש ב־ESG – המושג הפופולרי למדידת ביצועי סביבה, חברה וממשל תאגידי של חברות – לשק חבטות בשיח הפוליטי בארצות הברית. הביקורת מהאגף השמאלי טוענת ש־ESG אינו משפיע דיו כדי לכפות על עסקים להתמודד עם אתגרים חברתיים, ובפרט עם השלכות שינויי האקלים. הביקורת מהאגף הימני רואה ב־ESG כפיית אג'נדה ליברלית המסלפת את השוק והתחרות החופשית. מבקרים מכל הקשת הפוליטית התלוננו על שימוש ב־Greenwashing (התיירקקות), מקרים שבהם חברות מפריזות או מציגות מצג שווא בתיאור מאמצי ה־ESG שלהן. עקב כך מנהלים רבים החלו להימנע מהצהרות פומביות על נקיטת יוזמות ESG ונמנעו מלדווח מחשש מביקורת או מתביעות משפטיות. פרופ' אקלס מכנה תופעה זו בשם Greenhushing. [2] על אף הקשיים הפוליטיים והטכניים, עדיין יש צורך בשקיפות מטעם מנהלי החברות בכל הנוגע לקשר בין הביצועיים הפיננסיים של החברה ובין ביצועי ה־ESG שלה.   שאלת המהותיות במדידת ביצועי ESG פרופ' אקלס טוען שהדיון סביב ESG אינו מתמקד רק בשאלות של יישום והתמודדות עם לחצים פוליטיים, אלא גם נוגע בלב הגישה התאורטית והמעשית למדידת הצלחתן של חברות בביצועי ESG. תובנה זו משתקפת בדילמה בין הגישות המנוגדות של מהותיות יחידה (Single Materiality) ומהותיות כפולה (Double Materiality). לפי פרופ' אקלס מהותיות יחידה מתמקדת בסיכונים מנושאי ESG על פעילות התאגיד ועל הערך הכלכלי לבעלי המניות בלבד. כיום זו הגישה הדומיננטית. לעומת זאת, "מהותיות כפולה" מבקשת להעריך לא רק את ההשפעות של ESG בהיבטי סביבה, חברה וממשל על פעילות התאגיד, אלא גם את ההשפעות של התאגיד על תחומים אלו בכללותם.   גישת המהותיות היחידה מזוהה עם השמרנים האמריקנים, הטוענים שגישת המהותיות הכפולה אינה מעשית ואינה ראויה. לטענתם גישת המהותיות הכפולה מנסה לכפות ערכים ומטרות ליברליים על שוק ההון, ובכך היא סוטה מעקרונות השוק החופשי. מטרת החברה היא להשיא ערך כלכלי לבעלי המניות ותו לא. לעומת זאת, גישת המהותיות הכפולה נתמכת בידי הליברלים האמריקנים ומדינות אירופאיות. לתפיסת הליברלים גישה זו מקדמת יעדים חברתיים כגון התמודדות עם השלכות שינויי האקלים ועם האתגרים הטכניים והפוליטיים הכרוכים במדידת ההשפעות האלה.   במילים אחרות, המחלוקת סביב סוגיית המהותיות משקפת את הדיון העקרוני בשאלת תפקידם של תאגידים בעיצוב אחריות חברתית ובאיזון בין יוזמות עסקיות חופשיות ובין אסדרה מדינתית. לאור זאת פרופ' אקלס מציע לאמץ גישה מעשית לניהול נושא ה־ESG. לדעתו הביקורות שנשמעו בשנים האחרונות כלפי השימוש בגישת המהותיות הכפולה, הביאו לכך שאי אפשר לאמצה במלואה. הוא טוען שיש להתמקד בהגדרת מטרות ברורות המדגישות את הערך הכלכלי לבעלי המניות, לצד התייחסות לנושאי ESG (ובפרט לנושאי החברה והסביבה) – גורמים מהותיים בניהול החברה והעלולים להציב סיכונים לערך זה.   גישתו קוראת לאיזון בין גישת המהותיות היחידה לבין גישת המהותיות הכפולה באמצעות זיהוי מדויק של נושאי ESG המשפיעים ישירות על הערך הכלכלי של החברה. זאת ועוד, הוא מדגיש את הצורך להכיר במגבלות היכולת של חברות ליזום שינוי מהותי בגישתן ללא התערבות מצד המאסדר – התערבות שתכפה עליהן לאמץ עקרונות ה־ESG, כמפורט לעיל. לדבריו הקפדה על מדידה מדויקת של ביצועי ה־ESG ושמירה על שקיפות מול בעלי העניין תאפשר לחברות לא רק לשמר את מטרתן העיקרית – יצירת ערך פיננסי – אלא גם לפעול לטובת החברה (society) בכללותה.   האסטרטגיות המוצעות לניהול ESG פרופ' אקלס סבור מנהיגים עסקיים יכולים להיעזר בשלוש אסטרטגיות להתמודדות עם הלחצים במלחמה הפוליטית סביב תחום ה־ESG: ראשית, הגדרת מטרות ברורות וממוקדות – מטרות החברה צריכות להיות ספציפיות, מדידות וברורות. במקום להתמקד בסיסמאות כלליות כמו "שמירה על קיימות", מוצע להגדיר באופן ממוקד את יעדי ה־ESG שהחברה תציב לעצמה וכיצד היא מתכננת ליישמם. כך למשל חברת ExxonMobil הגדירה את מטרתה: "לשרת את צרכי האנרגייה העולמיים ברווחיות". מנכ"ל החברה מאמין שעסקי הפחמן הנמוך של החברה (כגון לכידה ואחסון פחמן ומימן) צפויים להיות גדולים יותר מעסקי הנפט והגז המסורתיים שלה בתוך עשר שנים. עם זה הוא לא מתנצל שהחברה מוסיפה לענות על צורכי האנרגייה של היום באמצעות שימוש בדלקים מאובנים. עניין זה מעלה ספק באשר ליכולתה להשיג מטרה זו במלואה.   לצד הגדרת יעדי ESG פרופ' אקלס ממליץ לזהות את גורמי ה־ESG העלולים לסכן את יצירת הערך הכלכלי למשקיעים. המקרה של חברת Tesla מדגים כיצד היעדר זיהוי גורמי ה־ESG יכולים לסכן את יצירת הערך. על אף שלמכוניותיה השפעה סביבתית וחברתית חיובית, החברה קיבלה ציון ESG נמוך של 40 מתוך 100, ציון סביבתי של 53, וציון ממשל תאגידי של 40. הסיבה העיקרית לציונים הנמוכים היא בעיות בתחום דיני העבודה. בעיות אלו פגעו במחיר המניה.   שנית, שיפור השקיפות והאמינות בדיווחי ESG – על חברות לספק מידע מדויק ומבוסס על הביצועים שלהן בתחום ה־ESG. לצורך כך עליהן להשתמש במדדים מוסכמים ולהסביר בבירור את תהליך המדידה של החברה. כיום טרם גובשה מסגרת כלל עולמית ואחידה של תקנים לדיווחי ESG, אך המסגרת צפויה להתגבש בקרוב. באירופה פיתח ה־SRB ס (Sustainability Reporting Board) 12 תקנים לדיווחי ESG. כמו כן ה־ SEC  (רשות ניירות הערך האמריקנית) קבעה בשנת 2024 כללי דיווח של סיכוני האקלים, אולם נתקלה בביקורת על כללים אלו. זאת ועוד, ה־ ISSB ס (International Sustainability Reports) וה־ GRI ס (Global Reporting Initiative) מציעים כיום מסגרות לדיווח על ביצועי קיימות. מומלץ לארגונים להצטרף ולפעול לפי מסגרות אלו, לפחות עד שתתגבש מסגרת אחידה ומוסכמת לדיווחי ESG. יש לבחור את המערכת המתאימה ביותר לצורכי החברה וסיכוניה. שלישית, פיתוח קשרי עבודה ודיאלוג עם בעלי עניין – ניהול מערכת יחסים אפקטיבית עם בעלי עניין גם הוא קריטי להצלחת הטמעת ערכי ה־ESG. בארצות הברית גדַל מספר ההצעות להחלטות הקשורות ל־ESG מ־273 הצעות בשנת 2022 ל־337 הצעות בשנת 2023. הצעות אלו הוגשו בעיקר באספות הכלליות השנתיות של חברות בעלות השפעה על סוגיית האקלים (חברות כגון Chevron ו־ExxonMobil) או סוגיות חברתיות גדולות (כגון סוגיית זכויות עובדים בחברת Amazon וסוגיית השוויון הגזעי בחברת Walmart). עם זה תמיכת המשקיעים בהצעות אלו ירדה מממוצע של כ־30% ל־20% באותה תקופה ועקב כך החלו להגיש הצעות המתנגדות ל־ESG. כדי לפתור בעיה זו פרופ' אקלס מציע למנהיגים העסקיים לנהל דיאלוג עם עובדים, לקוחות, משקיעים, מאסדרים ואפילו פעילים חברתיים ולהקפיד על גישה שקופה ומכילה. לאחר ששמעו את מבקריהם עליהם להסביר אֵילו סוגיות אינן חשובות ליצירת ערך פיננסי, לזהות תחומים שבהם נדרשת אסדרה ולעצב נרטיב במקום לנקוט מדיניות מתגוננת נגד הלחצים. שיתוף פעולה זה יכול לסייע בזיהוי הסיכונים וההזדמנויות ולבנות אמון בקרב בעלי העניין.   פרופ' אקלס מאמין שאפשר להתגבר על החסמים הפוליטיים והטכניים באמצעות השקעה באמון ושיתוף פעולה וכך לסייע בקידום אג'נדה של קיימות עסקית. לשיטתו הקונפליקט בין המהותיות היחידה ובין המהותיות הכפולה בר־פתרון אם החברות והארגונים יאמצו מתוך מעורבות ארוכת טווח את הגישה המעשית ואת האסטרטגיות שלעיל.   ישראל ותחום ה־ESG: אתגרים והזדמנויות בישראל תחום ה־ESG בשלבי התפתחות ראשוניים בהשוואה למדינות המערב המובילות. ניכרת מגמה ברורה של הגברת המודעות והשיח הציבורי בנוגע ל־ESG והשקעות בתחום. בשנים האחרונות נקטו המאסדרים, ובהם רשות שוק ההון , רשות ניירות הערך  ו רשות החדשנות , כמה צעדים לקידום תחום זה. לצד ההתפתחות באסדרה בתחום ה־ESG, אפשר להצביע גם על עלייה  בכמות החברות המדווחות על ESG בשנים האחרונות. לפי דירוג ארגון מעלה  כ־155 חברות ממגוון מגזרים בישראל השתתפו בדירוג בנושאי אחריות תאגידית וסיכוני ESG לשנת 2024, אולם מדובר במספר נמוך של חברות בהשוואה לסך החברות בשוק בישראל. [3]   על אף הצעדים שננקטו מדובר באסדרה רכה  שאינה מחייבת את החברות הציבוריות והפרטיות בשוק לאמץ וליישם את עקרונות ה־ESG בפעילותן העסקית. היא גם אינה מחייבת דיווח מקיף על ביצועיהן בתחום. יצוין שכיום האסדרות המחייבות היחידות הן החוזר  מטעם רשות שוק ההון, המחייב גופים מוסדיים [4] לדווח על היבטי ESG, ו החוזר  מטעם הפיקוח על הבנקים, המחייב תאגידים בנקאיים בישראל לספק גילוי מקיף בנושאי ESG. לאור זאת נוצר פער בולט בהטמעת תחום ה־ESG בישראל.   אפשר להצביע על מקורו של הפער בשאלה היסודית מה הוא "עסק אחראי" בישראל. סעיף 11 לחוק החברות מעניק לכאורה בכורה לתכלית החברה העסקית – השאת רווחים לטובת בעלי מניותיה (בדומה לגישת המהותיות היחידה). [5] עם זה בתי המשפט בישראל דוגלים בגישה הרומזת על תפיסת ה"מהותיות הכפולה". [6] ראו למשל את דברי השופטת פרוקצ'יה בפסק דין משנת 2009: "בעידן האחרון, מתאפיין התאגיד העיסקי בדואליות , שהפן האחד שלה הוא – שיקולים עיסקיים המודרכים על־ידי שיקולי יעילות ותועלת, והפן האחר הוא – קיום חובות הגינות ותום לב ביחסים עם קבוצות שונות עימן בא התאגיד במגע במסגרת פעילותו העיסקית". [7]   המאסדרים בישראל התייחסו לאחרונה לאפשרות אימוץ גישת המהותיות הכפולה במסגרת הנחיותיהם לדיווח על היבטי תחום ה־ESG. כך למשל בהתייחסו לקול הקורא של רשות ניירות הערך  בנוגע לגילוי אחריות תאגידית וסיכוני ESG המליץ המשרד להגנת הסביבה  לאמץ גישה זו, המאפשרת למשקיע לבחור מדעת כיצד לפעול לפי תפיסת עולמו החברתית והסביבתית ובה בעת להגן על הונו. המשרד גם סיווג את הסיכונים הסביבתיים והפיננסיים [8] לארבעה סוגים עיקריים: סיכון משפטי, סיכון אסדרתי, סיכוניי אקלים וסיכון תדמיתי. סיווג זה נועד לסייע בהפנמת העלויות החיצוניות ובשיפור ניהול הסיכונים הסביבתיים בפעילות הכלכלית, לצד המלצתו להקפיד על גילוי, שקיפות ובקרה מצד התאגיד בנוגע לפעילותו בתחום ה־ESG לטובת בעלי העניין.   האסטרטגיות שפרופ' אקלס מציע במאמרו  עשויות להיות רלוונטיות מאוד לשוק בישראל, אך יישומן ידרוש התאמה לאתגרים המקומיים. בדומה לארצות הברית, חברות וארגונים בישראל מושפעים מלחצים פוליטיים וכלכליים הפוגעים ביכולתם ליישם את תחום ה־ESG. לכך מצטרפת סוגיית היעדר מסגרת אסדרה אחידה ומחייבת לדיווחי ESG בישראל. עד שתוסדר מסגרת כלל עולמית, אימוץ גישת המעשיות העסקית עשויה להיות הגישה המתאימה ביותר למנהלי החברות והארגונים, והיא יכולה לסייע להם להטמיע את עקרונות ה־ESG באפקטיביות ולהתאים את עצמם למגמות באירופה ובארצות הברית, מגבלות המשפיעות על חברות ישראליות הפועלות בשווקים האלה.   לפיכך אם חברות בישראל יגדירו מטרות ברורות , יזהו את הסיכונים הסביבתיים והפיננסיים, ידווחו בשקיפות ובמהימנות על פעילותן (למשל באמצעות אימוץ הסטנדרטים הבין־לאומיים בתחום ה־ESG של ה־ISSB או ה־GRI) וינהלו דיאלוג שוטף עם בעלי העניין בחברה (company) בנושא ביצועי ה־ESG שלהן – אפשר לצפות לשיפור ניכר במחויבותן לנושאים ש"מֵעֵבֶר ל־ESG". כותבים: צוות הבלוג במרכז אריסון ל־ESG [1]  מרצה אורח בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד והיו"ר המייסד של מועצת התקנים לחשבונאות בתחום הקיימות (SASB). [2]  להגדרת המונח Greenhushing ראו ינון ברזאני בארי "הסיכונים וההזדמנויות לחברות עסקיות בשינויי האקלים" בלוג מרכז אריסון ל־ESG  (2.1.2025) https://did.li/2PFIw . [3]  ראו שלומי שוב ושושי כהן אסדרת דיווח ESG בישראל (מרכז אריסון ל־ESG 2024). [4]  גופים המנהלים יותר מ־2 טריליון ש"ח מתוך כ־5 טריליון ש"ח נכסים המנוהלים בישראל. [5]  ראו זוהר גושן ואסף אקשטיין דיני חברות  215–226 (2023). [6]  לסקירה רחבה של עמדת המשפט בישראל בנושא זה ראו עלי בוקשפן "עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני" המשפט  כו 141 (2021). [7]  ע"א 4263/04 משמר העמק נ' מפרק אפרוחי הצפון בע"מ , פ"ד סג(1) 548, 593 (2009) (ההדגשה אינה במקור). [8]  ראו פרט 28 לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), התשכ"ט–1969.

בלוג מרכז אריסון ל־ESG נועד לשמש פורום עדכני ומוביל בישראל להטמעת ושיפור השיח בנושאים הקשורים לאחריותו הסביבתית, החברתית והממשל תאגידית של המגזר העסקי. בלוג מרכז אריסון ל־ ESG Arison ESG Center Blog Stay up to date with articles, posts and the ESG center's current activities הישארו מעודכנים בכתבות, פוסטים ובעשייה השוטפת של המרכז שלח תודה! Send Thank You! אודותינו בלוג מרכז אריסון ל־ESG נועד לשמש פורום עדכני ומוביל בישראל להטמעת ושיפור השיח בנושאים הקשורים לאחריותו הסביבתית, החברתית והממשל תאגידית של המגזר העסקי. מטרת הפורום היא לפרסם פוסטים מזוויות מבט מגוונות ובין־תחומיות הקשורות לעולמות ה־ESG, אשר ייכתבו על ידי חוקרים, סטודנטים, אנשי תעשייה ורגולטורים בעבר ובהווה, וכל בעלי העניין המתעניינים ומצויים בממשקים שבין החברה, הסביבה, והממשל התאגידי לבין העולם העסקי. הבלוג יהווה במה מקוונת אקדמית, ומקצועית לשיח פורה ומהימן בנושאי ESG. בהתאם, הפוסטים בבלוג מייצגים את עמדות כותביהם ואין בהם לשקף את עמדת מרכז אריסון ל־ESG. צוות הבלוג, בהנחיית פרופ' עלי בוקשפן ותבל דקל, מונה מתמחים במחזור השני למרכז אריסון ל־ESG – סטודנטים וסטודנטיות מבתי הספר השונים, ביניהם, משפטים, מנהל עסקים, ממשל, קיימות, כלכלה, פסיכולוגיה ותקשורת, שיוצרים סביבה אקדמית מגוונת המסייעת להביא את מגוון התחומים הנוגעים ב־ESG לתוך הבלוג ושרואים בחזונם את הבלוג משתלב במהפכת ה־ESG העולמית וכאמצעי שמתווך ומעשיר את הידע בתחום, ותורם להטמעתו בישראל. צוות הבלוג הנוכחי כולל את רותם ליפסקר, טל משקובסקי, ליאור נאוי ואדם קרני. בר שגיא לפני יום 1 זמן קריאה 5 דקות E שיבושים בהמשך הדרך – זעזועי היצע בעידן משבר האקלים מבוא מערכת השיקולים וניהול הסיכונים ש־ESG מספק לחברות נועדה לתת תמונה הוליסטית של הסיכונים העומדים בפני ארגון מסוים. בין השאר היא שואפת... 93 0 תגובות 0 2 לייקים. הפוסט לא סומן בלייק 2 ד"ר יובל קרניאל וד"ר עמית לביא דינור 6 במרץ זמן קריאה 7 דקות S האחריות התאגידית בישראל: השיח בציבור ובתקשורת בעידן שבו סוגיות סביבה, חברה וממשל תאגידי תקין (ESG) מקבלות מקום בולט בזירה העולמית, ובייחוד בזירה האירופית (Matos, 2020), עולה השאלה... 163 תגובה 1 1 5 לייקים. הפוסט לא סומן בלייק 5 צוות הבלוג במרכז אריסון ל־ESG 27 בפבר׳ זמן קריאה 7 דקות G מהותיות כפולה או פרגמטיות עסקית? כיוונים חדשים לשלב ש"מֵעֵבֶר ל־ESG" במרכז הדיון על ה־ESG עומדת השאלה על תפקיד העסק בחברה: מהו "עסק אחראי"? 130 0 תגובות 0 4 לייקים. הפוסט לא סומן בלייק 4 לקריאת פוסטים נוספים

< חזור ועדת תגמול Compensation / Remuneration Committee פירוש: תיקון 20 לחוק החברות קבע כי כל דירקטוריון של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב, חייב למנות מבין חבריו ועדת תגמול. מספר חבריה של הוועדה, לא יפחת משלושה וכל הדירקטורים החיצוניים יהיו חבריה, יהוו בה רוב ואחד מהם ישמש כיו''ר שלה. תפקידיה של וועדת התגמול: המלצה לדירקטוריון על מדיניות תגמול של כלל נושאי המשרה בחברה בחינת יישום מדיניות התגמול והצורך בעדכונה המלצה לדירקטוריון על אישור המשך תוקפה של מדיניות התגמול באם נקבעה לתקופה של יותר משלוש שנים החלפת תפקידי ועדת הביקורת בכל הנוגע לאישור תנאי כהונתם והעסקתם של נושאי משרה בחברה החלטה כי תנאי כהונתו והעסקתו של מועמד לכהן כמנכ''ל לא יובאו לאישור האסיפה הכללית סיווג ESG: G מקור המושג: מילון מונחים של רשות החברות הממשלתית ס' 118 א ו- ב לחוק החברות תגיות: דירקטוריון, ממשל תאגידי, תאגידים, כלכלי הקודם הבא

< חזור קוד אתי Code of Ethics פירוש: מסמך שמגדיר את ההנחיות והפרקטיקות והאתיות המומלצות של הארגון, במטרה להבטיח יושרה, כנות ומקצועיות. המסמך כולל בדרך כלל את החזון והערכים של הארגון, חלקים על אתיקה עסקית, קוד מקצועי לעובדים וקוד התנהגות. סיווג ESG: G, S מקור המושג: אתר הבורסה לניירות ערך תגיות: אתיקה, ציות, ממשל, ערכים, נהלים הקודם הבא