דיווחי קיימות בעידן טראמפ: האם זה בכלל רלוונטי?

בחירת דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית בפעם השנייה מעוררת את הדיון – העירני ממילא – לגבי קיימות ומידת הרלוונטיות שלה למגזר העסקי.

לכאורה התנגדותו הידועה של טראמפ לאמנת פריז ולמדיניות האקלים מחזירה את הגלגל לאחור בהיבטי ESG וחובת דיווח של נתוני קיימות (non-financials) ומשחררת את השוק מחובות הדיווח.

האומנם מדובר בפניית פרסה?

לא, ואפילו רחוק מזה. המציאות מורכבת הרבה יותר. כיוון ההתקדמות ברמה הגלובלית ברור: אירופה, וכך גם מדינות אחרות וגופים בין־לאומיים, מוסיפה להתקדם לעבר סטנדרטים ברורים של שקיפות, הנגשת מידע והיקף דיווחים הולך וגדל בתחום הקיימות. הרגולציה האירופית, התַקנות החדשות שנכנסו לתוקף בתחילת 2024 (CSRD), תקני הדיווח החשבונאיים (S1, S2) שהארגון העולמי לרשויות ניירות הערך אימץ לפני כשנה – כולם מייצרים שינוי דרמטי בשוק.

כך למשל תקנות הדיווח באירופה גרמו לכך שבשנים הקרובות מספר החברות המחויבות לדווח צפוי לזנק בהדרגה מ־10,000 לכ־50,000 חברות. התבחינים לכניסה לחובת הדיווח הם בין השאר מחזור הכנסות מינימלי, מספר עובדים וכן פרמטרים אחרים המרחיבים מאוד את מעגל החברות המחויבות בדיווח. משמעות הדבר – חברה המחויבת בדיווח ולא תעמוד בכך תמצא את עצמה בהפרה של היבטי ציות (compliance).

השפעות הרגולציה האירופית חורגות הרבה מעבר לגבולות היבשת. חברות אמריקאיות רב־לאומיות כבר נערכות לדיווח בשל קשריהן העסקיים באירופה, וכך גם חברות ישראליות הפעילות בשוק האירופי. למעשה כל שרשרת הערך העסקית ברחבי העולם, ובכלל זה ספקים וקבלני משנה, מושפעת מרגולציה זו. ללא עמידה בדרישות הדיווח חברות עלולות למצוא את עצמן מחוץ למשחק העסקי באירופה.

איך נראֶה החיבור בין המנהלים בחברה ובין דיווחי non-financials?

מנהלי הכספים נדרשים להתמודד עם אתגר חדש: דיווחי קיימות שצריכים להתפרסם צמוד לפרסום הדוחות הכספיים ולהתייחס להתעניינות הגוברת מצד גופים פיננסיים, בנקים ומבטחים. בה בעת תקנים חשבונאיים חדשים לדיווחי קיימות ואקלים – תקנים שהארגון העולמי לרשויות ניירות הערך אימץ אשתקד – מייצרים מציאות שכבר אי אפשר להתעלם ממנה, מציאות המצריכה קשב מצד מנהלי הכספים.

מנהלי קשרי המשקיעים מוצאים את עצמם בעוד חזית: לא רק משקיעים מאירופה דורשים מידע מקיף על ביצועי הקיימות, אלא גם ה־SEC האמריקני, המקדם דרישות דיווח בנושאי אקלים. מנהלי קשרי משקיעים ומנהלי הקיימות נדרשים לערוך ניתוחים מעמיקים של סיכוני קיימות ואקלים לפי מגוון תרחישים ולהעריך את השפעתם של תרחישים אלו על המודל העסקי. כבר אי אפשר להסתפק בניתוח סיכונים סטנדרטי הנערך בחברות. 

גם מנהלי המכירות מוצאים את עצמם בלב הסערה: הם מתמודדים עם דרישות חדשות משרשרת הערך ומלקוחות בין־לאומיים. אי־עמידה בדרישות לגילוי נתונים בתחומי הקיימות למיניהם עלולה להביא לאובדן לקוחות, המחויבים בעצמם לדיווח ואינם רוצים להפר את הרגולציה. במקרים הולכים ומתרבים דיווח נתוני קיימות הוא תנאי סף להתקשרות מסחרית או ליכולת להתמודד במכרזים.

היועצים המשפטיים נדרשים להתמודד עם מערך חדש של סיכונים: החל בתביעות בנושאי אקלים ו־Greenwash, וכלה בהבנת המשמעויות המשפטיות של הפרת הנחיות דיווחי non-financials בכל מיני מדינות או התמודדות עם מצבים משפטיים מורכבים עם לקוחות הכפופים לחובת הדיווח ומשרשרים את דרישות המידע לעבר הספקים.

מנהלי הדיגיטל יפגשו דרישת דיווח מבוססת מערכות מידע ותהליכי איסוף נתונים מכלל יחידות הארגון לפי מסגרת הזמנים המוגדרת בהנחיות הדיווח. בדומה לתחום עצמו, מערכות הדיווח מתפתחות בזמן תנועה, והזינוק במספר חברות הטכנולוגיה המקדמות פתרונות בתחום ניכר.

מנכ"לים ודירקטורים, העומדים בראש הפירמידה, נושאים באחריות הכוללת להיערכות הארגון לעידן החדש של שקיפות בת קיימה. כבר כיום דירוגי ESG בודקים מה מידת ההיכרות של קברניטי הארגון עם התחום וההשלכות הפוטנציאליות של הנושא ברמה אסטרטגית ארוכת טווח.

היקף הדיווח הנדרש לפי הרגולציה האירופית מונה יותר מ־1,000 סוגי נתונים, והנחיות ממוקדות מגזר צפויות להתפרסם בעתיד הנראֶה לעין.

לסיכום, בעידן של כלכלה גלובלית מקושרת השפעתן של רגולציות חוצה גבולות גאוגרפיים ופוליטיים. הדרישות לשקיפות ולדיווחי קיימות צפויות להמשיך ולהתרחב ללא קשר לשינויים הפוליטיים בארצות הברית. דרישות אלו אינן מתרכזות אך ורק בהיבטי אקלים וסביבה – הן מתייחסות להיבטים רבים אחרים כגון ניהול המשאב האנושי, ניהול הבטיחות, ניהול הסיכונים, אסטרטגיה, הצבת יעדים בשלל תחומים והגדרת אבני דרך למימוש היעדים.

עבור מנהלי הקיימות בארגון הדרך הטובה ביותר לגשת לנושא היא שילוב כלל המנהלים הרלוונטיים והיערכות בעוד מועד. החברות שישכילו להיערך לכך מוקדם יוכלו לשמור על תחרותיות בשוק העולמי המתפתח, וחשוב לא פחות – ייהנו מהתנהלות התואמת סטנדרטים ברורים ומשופרים בתחומי הסביבה, החברה והקהילה והאתיקה.

---

חגית גניש גיל היא עורכת דין, ראש מערך ESG בקבוצת בזן

בוגרת תכנית קיימברידג' לניהול קיימות בעסקים ובעלת תואר שני במנהל עסקים

חברה בוועדת ההיגוי של מרכז אריסון ל־ESG