top of page

תפקיד המגזר העסקי בריפוי החברה הישראלית

תמונת הסופר/ת: צוות הבלוג במרכז אריסון ל־ESGצוות הבלוג במרכז אריסון ל־ESG

עודכן: 9 בדצמ׳ 2024

 

כחלק מכנס השקת מרכז אריסון ל-ESG אשר נערך ב-15.5.24, נערך פאנל בנושא "תפקיד המגזר העסקי בריפוי החברה הישראלית". בפוסט זה נדון בעיקרי הדברים שנאמרו בפאנל זה.

לצפייה מלאה בפאנל הנכם מוזמנים לצפות בסרטון.

 

את הפאנל הנחה פרופסור עלי בוקשפן מבית ספר רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן ומנהל אקדמי משותף של מרכז אריסון ל-ESG.

השתתפו בפאנל: 

ג'וליה זהר – אשת עסקים ערבייה ישראלית נוצרית, בעבר בעלים ומנכ"לית של מפעל אל-ארז, מפעל ידוע ומוכר בישראל ובעולם לייצור טחינה וחלבה, והייתה האישה הראשונה שמנהלת מפעל בחברה הערבית. כיום הינה יו"ר ההנהלה של קרן "מסירה" של הג'וינט למען בעלי מוגבלויות בחברה הערבית, פעילה בנושא תעסוקת נשים והפחתת האלימות במגזר הערבי וזכתה בהוקרה ופרסים רבים, ביניהם, אות אבירות מרכז פרס לשלום ולחדשנות, תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן, עמיתת כבוד מהמכללה האקדמית תל אביב יפו אחת מ-50 הנשים המשפיעות של גלובס לשנת 2019.

ד"ר מיכל צור שלו – מייסדת משותפת של חברת סאיוטה, מייסדת משותפת ונשיאת קלטורה, ומייסדת ומנכ״לית משותפת של חברת Remepy, חברה בתחום הבריאות הדיגיטלית שמפתחת תרופות היברידיות. מיכל משמשת, בין היתר, כחברת הוועד המנהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, זכתה מספר פעמים בפרס יזמית השנה הישראלית, נבחרה בעבר כאחת מעשר הנשים המבטיחות של עולם ההיי טק ועוד.

אורי לוין – מנכ"ל קבוצת תדהר ולפני כן שימש כמנכ"ל בנק דיסקונט, דורג בעבר במקום הראשון בסקר המנהלים המצטיינים של כלכליסט ובמקום הראשון מקרב המנהלים בגופים הפיננסים.

 

בדברי ההקדמה לפאנל, פרופ' בוקשפן התייחס לעיתוי הכנס: "אתמול ציינו את יום העצמאות ה-76 של ישראל, לאחר שהשנה החולפת הביאו את המשברים הגדולים ביותר שישראל עברה: מה שכונה 'הרפורמה המשפטית', והמלחמה שהאיומה שמלווה אותנו מאז השבעה באוקטובר. אין ספק שישראל מעתה ואילך אינה אותה חברה שהייתה עד כה, וזו לא תהיה הגזמה לומר שישראל נמצאת בימים אלו בצומת קריטי, כאשר המעורבות של החברה האזרחית, שהמגזר העסקי מהווה בה מרכיב מרכזי, ניכרת לא פחות מהממשלה."

 

פרופ' בוקשפן טען כי מעורבות המגזר העסקי לא צריכה להפתיע בימי שלום ולא בימי מלחמה. ככלות הכל, תאגידים מהווים כיום בסיס עיקרי לפעילות האנושית, והם תורמים ונתרמים מביטחון, יציבות, זכויות אדם, שוק גלובאלי וחופשי ותקווה. חוסנם של מרכיבים אלו נחוץ כאוויר לנשימה לפעילותו של המגזר העסקי ולציבור גם יחד וכך גם ניתן להיווכח מהמגמה המתגברת ברחבי העולם אשר ממסגרת יותר ויותר את התכלית הדואלית - העסקית והחברתית - של המגזר העסקי. תפיסת עומק זו אינה משקפת רק מודעות מתגברת לסיכונים וסיכויים עסקיים, מימוניים, תדמיתיים ואתיים, אלא גם משפטיים, כמו שניתן לשמוע בדבריו של אחד מגדולי השופטים בישראל, מאיר שמגר ז"ל, בפסק-דין ידוע שנתן עוד ב- 1983 ולפיהם: "המגמה המודרנית והמתפתחת היא כי על החברה ועל מנהליה הפועלים עבורה לקחת בחשבון לא רק את טובתם של בעלי המניות... אלא גם את טובתם של עובדי החברה, צרכניה והציבור הרחב בכללותו" [1].

 

מטרת הפאנל לשפוך אור על התפקיד המצוי והרצוי של המגזר העסקי בישראל ובמיוחד בעת המלחמה ושגרת החירום. לדברי פרופ' בוקשפן "המשברים הדרמטיים וקו פרשת המים בישראל מהווים קריאת השכמה לכולנו ולמגזר העסקי, אשר בשל עוצמתו והשפעתו ובשל הווקום השלטוני, מעורר אצל רבים את הציפיות ממנו להירתם ולסייע בצורה יצירתית בשיקום ועיצוב מחדש של החברה הישראלית כחברה סולידרית, הוגנת ובת קיימא".

 

השאלה הראשונה שהובאה לדיון הייתה בהמשך ישיר לדבריו של פרופסור קולין מאייר אשר התארח גם הוא בכנס ושוחח עם פרופ' ניראון חשאי, דיקאן בית ספר אריסון לעסקים ומנהל אקדמי משותף של מרכז אריסון ל- ESG (דבריו מוצגים בפוסט קודם). במסגרת שאלה זו חברות וחבר הפאנל נתבקשו לענות - כל אחת ואחד מהם מזווית אחרת שמייצגת את המשברים וההזדמנויות הייחודיים לישראל - האם לדעתם מטרתה של כל חברה עסקית בעת הנוכחית לא מסתכמת רק בהשאת רווחים, אלא במטרה עמוקה יותר שמיועדת להשביח ולשרת באופן עסקי גם צרכים חברתיים בהתאם לאופייה וזהותה של כל חברה נתונה?  

 

ג'וליה זהר טענה שהתשובה היא כן. ג'וליה שיתפה שהיא מממשת את המטרה הדואלית בעשייתה היום – יומית: שילוב בעלי מוגבלויות ומתן עזרה לאוכלוסיות מוחלשות, שילוב נשים בדרג הניהולי, מתן הרצאות לעמותות וכן הלאה. מתוך אופייה והאכפתיות שלה לאוכלוסיות מוחלשות, הנושא השתלב גם בעסקיה. ג'וליה הביאה סיפור אישי על הצעה שקיבלה בתחילת דרכה להקמת קרן לבעלי מוגבלויות בחברה הערבית. על אף העומס המקצועי שחוותה באותה עת, היא עיינה בחוברת הנתונים שקיבלה והבינה כי היא אינה יכולה להישאר אדישה. קריאת הנתונים על בעלי המוגבלויות בחברה הישראלית פתחה לה צוהר לעשייה משמעותית בתחום, והיוותה אבן דרך במסעה לשילוב פעולות למען החברה הישראלית ביחד עם העשייה העסקית.

 

אורי לוין טען כי באמונתו, תפקידו של העסק הוא למקסם את הערך לאורך זמן לבעלי המניות. באותה עת, לטענתו "אין דרך למקסם ערך של חברה לאורך זמן בלי להתחשב בכל בעלי העניין ולנסות לעשות טוב לעובדים, ללקוחות, לספקים ולכל הגורמים עליהם הוא משפיע. עסקים כאלה מצליחים לעשות את מקסום הערך לאורך זמן". לוין הדגים דרך סיפורו האישי בחברת תדהר, שם הקפיד על בניית אסטרטגיית ארוכת טווח ו"תמונת ניצחון" שילוו את החברה לאורך שנים, על מנת למסגר את מקסום הערך כמטרת החברה. לוין הדגיש את העובדה כי תמיד יהיו בישראל בעיות קשות שיגרמו לקיימות להיראות משהו שלא שווה לטפל בו. לדבריו, יש מקום להמשיך לראות איך לשלב את נושא הקיימות בישראל.

 

ד"ר מיכל צור שלו טענה כי כיום רוב החברות שמשיאות רווחים מתמודדות עם היבטים חברתיים וסביבתיים. יתרה מכך, לקוחות ועובדים מצפים לקחת בחשבון את ההיבטים האלה. לדבריה, הכשל המנהיגותי והציבורי בישראל שהיה בולט והתחדד לאחרונה בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה, הוכיח כי המגזר העסקי חייב להירתם לעשייה חברתית, זאת אמורה להגן על המשך הקיום של המדינה מפני החלטות הרות אסון ובה בעת להגן על המגזר העסקי עצמו.  

ד"ר צור שלו שמה דגש על תעשיית ההייטק, אשר לדבריה חלק מחוזקתה הוא הייצוא של מוצריה. כתוצאה מאופיו היצואני, כל מה שפוגע בענף הזה פוגע ישירות במדינה. מתוקף תפקידו כאחראי לכלכלת המדינה, המשתתפים בענף משרתים את המדינה. לדבריה "המגזר העסקי צריך להירתם לדגל."

 

השאלה השנייה שנשאלה בפאנל היא מה לדעת חברות וחבר הפאנל הינו האתגר המרכזי שהמגזר העסקי יכול לסייע לו בחברה הישראלית בימים אלה?

 

לטענת ג'וליה זהר, האתגר החשוב ביותר הוא חוסר הקשר והחברות בין החברה הערבית ישראלית לחברה היהודית. לטענתה, כל עוד ערביי ישראל לא מרגישים שייכות אנחנו בבעיה, וכי חייבים לעבוד על כך במהירות. ג'וליה זהר קוראת לעסקים לתרום לחיבור בין העמים, ומדגימה דרך מפגשים משותפים שערכה שבהם ערבים ויהודים נפגשו על מנת להתחבר. זהר מדגימה דרך השתתפות חברת אל-ארז במדד "מעלה", מדד ישראלי המשמש כמדד הראשי להערכת אחריות תאגידית בישראל ובוחן כל חברה עסקית המשתתפת בדירוג על מחויבותה והשפעתה החברתית-סביבתית. זהר מדגישה את היותם החברה הקטנה ביותר הנכללת בדירוג "מעלה".

 

לוין אמר בדבריו כי זאת התקופה הכי מאתגרת של המדינה, אשר בראשה חוסר ההנהגה. לוין טען ש"אי אפשר לעמוד כמוביל עסק ולהגיד שזו בעיה של אחרים. יש לנו אחריות לעשות, לדבר, להשפיע ולוודא שזו המדינה הכי טובה שאנחנו יכולים." לוין הדגיש את תסכולו מחוסר העשייה ואת הדילמות באופן הפעולה בתור מנכ"ל, אשר שותפות גם למנכ"לים ומנהיגים נוספים בסקטור העסקי. לטענתו, טיפול בבעיה זו הוא הכרחי על מנת להמשיך לטפל בשאר הבעיות של החברה הישראלית.  

 

לדברי ד"ר שלו "החברה הישראלית מיוחדת ושונה, יש בה ערבות הדדית שונה משאר העולם. זה משליך על הערבות שצריכה להיות במגזר העסקי." לדברי ד"ר שלו תחושת הערבות תלויה באופן חד משמעי בהחזרת החטופים, ובחיזוק השוויון בחברה הישראלית. ד"ר שלו חזרה והדגישה את תפקידו של המגזר העסקי להירתם לסוגיות הללו ולהטיל וטו על מה שמנוגד לפתרון הנכון.

לדבריה, "עד שלא נמשיך לשמור על דמוקרטיה, אין סיכוי למגזר עסקי פורה ומצליח."

 

 

 

 


 

רוצים.ות גם אתם.ן לכתוב פוסט מעולמות הESG? לחצו כאן 


[1] ד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 673 (1983)


97 צפיות

Comments


RU_Arison-ESG-Center-Logo_Heb_WHITE-Transparent.png
הישארו מעודכנים!

תודה!

  • Instagram
  • Linkedin

© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת רייכמן 

bottom of page