צוות הבלוג של מרכז אריסון ל־ESG

במסגרת כנס הרצליה, קיים מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן פאנל שעסק בשאלה החורגת מגבולותיו הרגילים של השיח העסקי: מהו תפקידו של המגזר העסקי בשמירה על חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית?

פורמולה 1 היא מותג ספורט גלובלי המשלב תחרות, חדשנות, טכנולוגיה והשפעה כלכלית רחבה, לצד יעדי Net Zero, מעבר לדלקים בני־קיימא והשקעה בפתרונות סביבתיים מתקדמים. עם זאת, היא מעוררת שאלה מהותית: האם הצלחה סביבתית לבדה מספיקה כדי להגדיר ארגון כמוביל בתחום ה־ESG, או שהובלה בתחום מחייבת התמודדות מקיפה גם עם זכויות אדם, גיוון והכלה, שקיפות, אחריות כלפי קהילות וממשל תקין?

עבירות צווארון לבן אינן רק תוצאה של בחירה אישית, אלא גם של סביבת עבודה, תמריצים ומוקדי כוח בתוך הארגון. הרשומה בוחנת כיצד הטמעה אותנטית של עקרונות ESG ובפרט ממשל תאגידי תקין, תרבות אתית ומנגנוני דיווח ופיקוח - יכולה לצמצם הזדמנויות לעבירה, לערער הצדקות פנימיות ולחזק מניעה מפנים כהשלמה לאכיפה הפלילית.

בהמשך לרשומה שפורסמה בשבוע שעבר, אנו מציגים כעת את החלק השני והמשלים בסדרה המסכמת את התובנות המרכזיות מהוובינר "The EU Sustainability Omnibus" שנערך ב-12 במרץ 2026. חלק זה מתמקד בתובנותיו של פרופ׳ רועי שפירא (בית הספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן) לגבי האחריות האישית של נושאי משרה ודירקטורים בישראל בעקבות הרגולציה האירופית.

הדיונים בוובינר ״The EU Sustainability Omnibus״ שנערך בשבוע שעבר משקפים מעבר מבני בעולם התאגידי: מעידן של אחריות חברתית וולונטרית, לעידן של ניהול סיכוני ESG וציות משפטי. למרות הסתירות במערכת הגלובלית, כיוון התנועה ברור וקיימות ממשיכה להיות שפה עסקית מרכזית גם כשהרגולציה משתנה.