top of page

להיות ESG Friendly ויתרונות תחרותיים ארוכי טווח

תמונת הסופר/ת: פרופ' ניראון חשאי ופרופ' דרור עציוןפרופ' ניראון חשאי ופרופ' דרור עציון

עודכן: 31 בינו׳

האם התמקדות רבה יותר בנושאים סביבתיים וחברתיים ובממשל תאגידי תקין (ESG) מגדילה את היתרון התחרותי ארוך הטווח של חברות? יש חוקרים הסבורים שחברות המשקיעות יותר בנושאים אלו – נקרא להן חברות ESG Friendly – נהנות מביצועים פיננסיים עדיפים על חברות אחרות (Eccles, Ioannou & Serafeim, 2014). חוקרים אלו טוענים שחברות ESG Friendly עולות בטווח הארוך על מתחרותיהן הן מצד הביצועים בשוק המניות, הן מצד הביצועים החשבונאיים. הרשות לניירות ערך בארצות הברית ציטטה טענות אלו בהרחבה (Blake, 2020; Lee, 2020). הטענות גם הדהדו בפרסומים אחרים הטוענים שחברות המתמקדות בנושאים אלו עולות על ביצועי חברות שאינן עושות זאת (Gore & Blood, 2011), והיו הבסיס לעדויות בפני הסנאט בארצות הברית, שבהן נטען שבטווח הארוך ביצועי חברות ESG Friendly עולים על ביצועי חברות שאינן עושות זאת (Crasi, 2015).


חוקרים אחרים טוענים שהבסיס האמפירי לממצאים אלו רעוע, מבוסס על טעויות, דיווחים מעורפלים ומדגם מוטה בשל בעיות survival (כלומר, שמקצת חברות ESG Friendly נוטות להיסגר יותר מחברות אחרות), וששכפול מהימן של הנתונים אינו מראה קשר בין התמקדות בהיבטי ESG ובין ביצועים פיננסיים (Berchicci & King, 2022; King, 2024).


ברשומה שפורסמה לאחרונה בבלוג מרכז אריסון ל־ESG הובא מאמר חדש של פרופ' אנדרו קינג. במאמרו קינג מציע ניתוח ביקורתי לספרות המבקשת לקשר בין ESG ובין ביצועים פיננסיים. רשומה זו מבקשת להתמודד עם אותה שאלה – האם וכיצד ESG תורם לביצועים פיננסיים ארוכי טווח – אך מזווית אחרת.


בלי להיכנס לוויכוח האמפירי בנושא, ועל אף עדויות אמפיריות עקיבות בתחומי ESG שלפיהן ההתמקדות אינה גוררת הפסדים לחברות (Whelan et al., 2022), אנו חוזרים למקורות התאורטיים של יתרון תחרותי ארוך טווח של חברות וטוענים:

  1. חברות ESG Friendly יכולות לשפר את יתרונותיהן התחרותיים ארוכי הטווח כל עוד התמקדות זו מאפשרת להן להקטין את בסיס עלויותיהן או להגדיל את התועלת שמוצריהן או שירותיהן מספקת ללקוחותיהן.

  2. ההחלטה על היבטי והיקפי הטמעת ESG ייחודית לכל חברה ואסטרטגיה עסקית, ולכן תהיה שונה מענף לענף ובין חברות באותו ענף.


מקורות יתרון תחרותי ארוך טווח

התאוריה המקובלת בתחום האסטרטגיה היא שחברות המצליחות ליצור ערך גדול יותר מהערך שמתחרותיהן מצליחות ליצור תהיינה חברות בעלות יתרון תחרותי ארוך טווח.[1] נדגים את ההיגיון שביסוד תפיסה זו באמצעות ניתוח שני מצבי קיצון: מצב קיצון אחד נוגע לחברה היוצרת בממוצע יותר תועלת ללקוחותיה מהתועלת שמתחרותיה יוצרות, ובה בעת בסיס העלויות שלה דומה לבסיס העלויות של מתחרותיה.[2] כך למשל בפני חברת אפל עומדות שתי אפשרויות תמחור: אם החברה תציע מחירים דומים למחירים שמתחרותיה מציעות, רוב הלקוחות יעדיפו לקנות מחברה זו, שכן היא מציעה מוצרים או שירותים המקנים ללקוחות תועלת גבוהה יותר במחיר דומה למחיר שהמתחרים מציעים עבור מוצרים או שירותים בעלי תועלת פחותה. לחברה כזאת יתרונות בידול (differentiation), והיא אמורה להשתלט על השוק או לפחות להגדיל מאוד את נתח השוק שלה. אפשרות אחרת העומדת בפניה היא להעלות את מחיריה. אפשרות זו מאפשרת לחברה לנצל את התועלת הגבוהה יותר שמוצריה ושירותיה מספקים, וכך להגדיל את רווחיה תמורתם. חברה כזאת יכולה להגדיל את נתח השוק שלה או להגדיל את רווחיה או לשלב בין השניים בזכות הערך שהתועלת העודפת של מוצריה או שירותיה מקנה.


מצב קיצון אחר נוגע לחברה שאינה יוצרת ללקוחותיה תועלת גדולה יותר מהתועלת שמתחרותיה יוצרת, אך בסיס העלויות שלה נמוך מבסיס העלויות של מתחרותיה. בסיס העלויות נוגע לכלל עלויות החברה, ובכללן עלויות הפיתוח, הייצור, התפעול, ההפצה והשיווק. כך למשל בפני חברת וולמרט עומדות שתי אפשרויות תמחור: החברה יכולה להציע מחירים דומים למחירים שמתחרותיה מציעות. במקרה כזה בסיס העלויות הנמוך של החברה יאפשר לה להרוויח יותר ממתחרותיה. המשמעות בפועל של דרך פעולה זו היא שהחברה מציעה מחיר דומה למחיר שמתחרותיה מציעות, אך בסיס העלויות הנמוך שלה מאפשר לה להיות רווחית יותר. אפשרות אחרת העומדת בפניה היא להוריד את מחיריה. החברה יכולה לעשות זאת בלי להיות רווחית פחות ממתחרותיה, שכן בסיס העלויות שלה נמוך יותר. אם החברה תבחר באפשרות זו, היא תציע ללקוחותיה מוצרים או שירותים המקנים את אותה תועלת שהמוצרים או השירותים שמתחרותיה מקנים, אך במחיר נמוך יותר. לחברה כזאת יתרונות עלות והיא אמורה להשתלט על השוק או לפחות להגדיל מאוד את נתח השוק שלה, שכן היא מציעה מוצרים ושירותים דומים למוצרים והשירותים שמתחרותיה מציעות, אך במחיר זול יותר. גם בנוגע למקרה קיצון זה, החברה יכולה להגדיל את נתח השוק שלה או להגדיל את רווחיה או לשלב בין השניים בזכות הערך שבסיס העלויות הנמוך יותר של מוצריה או שירותיה מקנה.


המסקנה היא שכל עוד חברה יכולה ליצור ערך גדול יותר ממתחרותיה, היא יכולה לשלוט בשווקים שבהם היא פועלת או להרוויח יותר מהן. לכן בבחינת השפעת ההתמקדות בהיבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי של ביצועי חברות ויתרונם התחרותי ארוך הטווח ראוי לאמץ גישת עלות–תועלת. משמעות הגישה היא שהתועלות הנוספות או הפחתת העלויות שחברות יכולות להשיג בהיותן ESG Friendly, בניכוי העלויות הנגרמות עקב הוצאות על פעילות בתחומי ESG – הן שתכתבנה באיזו מידה עצם היותן ESG Friendly תורם לערך החברה. כל עוד התמקדות בהיבטי ESG תשפר את יחס העלות–תועלת של חברות, היא תורמת ליצירת יתרונות תחרותיים ארוכי טווח ושימורם. ברגע שהיא משיתה על החברה עלויות גבוהות מהתועלות, היא פוגעת ביתרונות התחרותיים.


התמקדות ב־ESG והגדלת תועלת

יש אלמנטים רבים המאפשרים לחברות ESG Friendly להגדיל את התועלת הממוצעת שמוצריהן ושירותיהן מספקים ללקוחות, ולכן גם את מוכנות הלקוחות לשלם עבורם. חברות בעלות ממשל תאגידי תקין המתמקדות בהיבטים סביבתיים וחברתיים נהנות מיתרון במשיכת לקוחות שהיבטים אלו חשובים להם, ולכן חברות ESG Friendly יכולות ליצור תועלת גבוהה יותר מהתועלת שמתחרותיהן יכולות ליצור (Serafeim, 2023). חברות מצליחות ליצור תועלת עודפת עבור נתח גדול דיו של לקוחות באמצעות ייצור מוצרים ושירותים ידידותיים לסביבה ולחברה.


בה בעת התמקדות ב־ESG מאפשרת להגדיל את המוניטין שלהן (Iskander et al., 2023), כך שגם אם עוד עלויות כרוכות בייצור מוצרים ושירותים כאלה, עדיין התועלת הצומחת גבוהה מהעלויות. העלאת מוניטין צפויה להעלות את מוכנות הלקוחות לרכוש את מוצרי ושירותי החברה, ולעיתים אפילו לשלם עבורם יותר בהשוואה לתשלום לחברות שהמוניטין שלהן ייפגע בשל התייחסות חסרה להיבטי ESG. הדבר נכון הן בשווקים צרכניים (Business to Customer), הן בשווקים מוסדיים (Business to Business).


התמקדות ב־ESG והפחתת עלויות

אלמנטים רבים מאפשרים לחברות ESG Friendly להפחית את העלויות הכרוכות בייצור ובאספקת מוצריהן ושירותיהן ללקוחותיהן. כך למשל הפחתת עלויות זיהום סביבה יכולה להוביל להפחתת עלויות סילוק אשפת החברה ועלויות עמידה בדרישות ותקנים, וכך להוביל להפחתת עלויותיה הכלליות. באופן דומה התייעלות בצריכה אנרגטית עוזרת להפחית את העלויות הכלליות של חברות. זאת ועוד, התמקדות ב־‏ESG מאפשרת להפחית עלויות עובדים, שכן עלויות גיוס העובדים תרדנה (משום שיותר עובדים ירצו לעבוד עבור החברה), והעובדים שיגויסו יהיו מחויבים ופרודוקטיביים יותר.


חברות ESG Friendly מפחיתות גם סיכונים שהתממשותם עלולה לגרור עלויות כבדות. הסיכונים יכולים להיות סיכונים פיזיים למשאבים ולשרשראות אספקה, סיכוני חבות משפטית וסיכוני מעבר (transition) במקרה שבו אסדרות לשמירה על איכות הסביבה צפויות להתרחש. חברות שתהיינה מוכנות לשינויים צפויים באסדרה תהיינה בעלות עלויות נמוכות יותר מעלויות מתחרותיהן, וכך תיצורנה יתרון תחרותי עבור עצמן.


חברות אלו גם צפויות ליהנות מסובסידיות ממשלתיות בשל עמידתן באסדרות מסוימות, וכך להפחית את עלויותיהן עוד יותר (Henisz, Koller & Nuttall, 2019). למעשה כל עוד העלויות הכרוכות בהתמודדות עם סיכונים אלו נמוכות מהעלות שתושט על החברה במקרה שבו אחד הסיכונים יתממש, יש היגיון כלכלי לנקוט אסטרטגיות שנועדו למנוע פגיעה בערך שחברה יוצרת בשל עליית עלויותיה בהתממשות הסיכונים האלה. חברות ESG Friendly יכולות להפחית את עלויות גיוס הונן לא רק כי הן אטרקטיביות יותר לגופים פיננסיים המעריכים היבטים אלו, אלא גם כי הן יכולות להראות למַלְווים שפרופיל הסיכון שלהן נמוך יותר, וכך להפחית עלויות ריבית וכד' (Serafeim, 2023).


התמקדות ב־ESG ויתרון תחרותי בר־קיימה

פועל יוצא הוא שחברות ESG Friendly יכולות להגדיל את התועלת שמוצריהן ושירותיהן מספקים, וכך להקטין את עלויותיהן. כל עוד הן מצליחות לעשות זאת טוב יותר ממתחרותיהן, יש הלימה בין התמקדות ב־ESG ובין יצירת יתרון תחרותי בר־קיימה. חברות יכולות ליצור יתרונות תחרותיים כאלה במגוון דרכים. כך למשל יצרני סחורות (commodities) המתקשים ליצור תועלת עודפת לעומת מתחריהן או להיות בעלי בסיס עלויות נמוך יותר יכולים לנצל יתרונות ראשוניוּת בהיערכות לאסדרה צפויה בתחום ה־ESG באמצעות מחקר ופיתוח מתאימים או באמצעות בניית שרשרת הערך שלהן מחדש כדי שתתאים למעבַר ל־ESG, וכך לשפר את מצבן לעומת מתחרותיהן. היערכות מוקדמת יכולה לחסוך עלויות המרה גבוהות שאליהן יהיו חשופים המתחרים, וכך ליצור יתרון עלות לחברה. יצרנים כאלה גם יכולים להיות פרואקטיביים וליצור לובי שיעודד את הרשויות לחוקק חוקים פרו־סביבתיים או פרו־חברתיים, אם הם סבורים שהם מוכנים יותר ממתחריהם לחוקים ואסדרות כאלה. עם זה חשוב לזכור שהדוגמה בעיקר מאפשרת לחברות ליהנות מיתרונות הראשוניוּת בהיערכות לאסדרה צפויה בתחום ה־ESG בטווח הקצר, ולא צפוי שתוביל ליתרונות תחרותיים ארוכי טווח.


מכאן נובע שחברות צריכות לבדוק אֵילו הנחות יסוד יש בשווקים שבהם הן פועלות. נדרָש בירור יסודי אם יש פלח שוק גדול דיו המוכן לשלם פרמיה עבור מוצרים ושירותים שבגדר ESG Friendly, מה היקף החיסכון בעלויות שהתמקדות ב־ESG יכולה להביא וכמה קשה, יקר ואי־ודאי עבור מתחרותיהן לחקות אותן, וכך לבטל את הערך העודף שהן יוצרות. בירור כזה אמור להכתיב אֵילו השקעות וצעדים בתחום ה־ESG נכון לחברה לעשות כדי להגדיל את הערך שהיא יוצרת.


סיכום ומסקנות

המסקנה העיקרית היא שאין בסיס תאורטי מוצק לטענות שככל שחברות יותר ESG Friendly, כך הן צפויות להיות בעלות יתרונות תחרותיים ארוכי טווח. התמקדות ב־ESG צריכה להתבסס על ניתוח עלות–תועלת, ולא על הגישה שככל שחברה תהיה יותר ESG Friendly, כך ישתפרו ביצועיה הפיננסיים ויתרונותיה התחרותיים. אכן, כל עוד התמקדות ב־ESG משפרת את יחס העלות–תועלת, היא תהיה בסיס ליצירת יתרונות תחרותיים, אבל לא כך ברגע שהעלויות תעלינה על התועלות (Jensen, 2002). יוצא מכך שצריכה להיות שונות בין־ענפית ובין חברות במידה שבה הן שואפות להיות ESG Friendly.


תנועת ה־ESG כבר מבוססת בנוף העסקי וספק אם תיעלם. נוסף על ההיבטים האידאולוגיים הקשורים ליישום היבטי ESG, יישומם הנכון צריך להדגיש עקרונות מבוססים לניהול בריא של עסק והבטחת יתרון תחרותי ארוך טווח. מיקוד נכון בהיבטי ESG יכול לשפר את שביעות רצון הלקוחות, להגדיל את מוכנותם לשלם עבור המוצרים והשירותים שהחברות מציעות, ועקב כך להגדיל את נתח השוק שלהן, בה בעת לזיהוי הזדמנויות להפחתת עלויות וחוסר יעילות במערכיהן. בפועל אין תבנית אחידה ליישום היבטי ESG, וכל חברה צריכה למצוא דרך ייחודית מִשֶלה ליצירת ערך מ־ESG בהתבסס על האסטרטגיה המקיפה שלה והתחרות העומדת בפניה. בטווח הארוך בעלי המניות צפויים להעריך בחיוב חברות שידעו ליישם נכונה היבטי ESG בהחלטותיהן העסקיות, יישום שיגדיל את הערך שהן יוצרות.


 

רשומה זו היא גרסה קצרה של נייר עמדה בנושא

פרופ' ניראון חשאי, בית הספר אריסון למנהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן

פרופ' דרור עציון, בית הספר גרוסמן למנהל עסקים, אוניברסיטת ורמונט, ארצות הברית


 

Berchicci, L., & King, A. A. (2022). Corporate Sustainability: A Model Uncertainty Analysis of Materiality. Journal of Financial Reporting7(2), 43–74.

Blake, L. (2020, Oct. 5). RE: Proposed Rule on Fiduciary Duties Regarding Proxy Voting and Shareholder Rights (RIN 1210-AB9). Letter from Office of Regulations and Interpretations.

Crasi, T. (2015, Apr. 30). Hearing on Energy Efficiency Legislation. Testimony on Behalf of the National Association of Home Builders Before the Senate Committee on Energy and Natural Resources.

Eccles, R. G., Ioannou, I., & Serafeim, G. (2014). The Impact of Corporate Sustainability on Organizational Orocesses and Performance. Management Science60(11), 2835–2857.

Gore, A., & Blood, D. (2011, Dec. 14). A Manifesto for Sustainable Capitalism: How Business Can Embrace Environmental, Social and Governance Metrics. Wall Street Journal.

Henisz, W., Koller, T., & Nuttall, R. (2019). Five Ways That ESG Creates Value. McKinsey Quarterly4, 1–12.

Iskander, S., Goerzen, A., Asmussen, C. G., & Hashai, N. (2023). On Socially Responsible GVC Governance Structures: Outsourcing vs. Internalization in the First Mile. In AIB 2023 Annual Meeting: International Business Resilience Under Global Disruptions (p. 188). Academy of International Business.

Jensen, M. C. (2002). Value Maximization, Stakeholder Theory, and the Corporate Objective Function. Business Ethics Quarterly, 235–256.

King, A., (2024). Do Sustainable Companies have Better Financial Performance? Revisiting a Seminal Study. SSRN.

Lee, A. H. (2020). Playing the Long Game: The Intersection of Climate Change Risk and Financial Regulation. Keynote Remarks at PLI's 52nd Annual Institute on Securities Regulation.

Serafeim, G. (2023). ESG: From Process to Product. Harvard Business School Accounting & Management Unit Working Paper, No. 23-069.

Whelan, T., Atz, U., Van Holt, T., & Clark, C. (2022). Uncovering the Relationship by Aggregating Evidence from 1,000 Plus Studies Published Between 2015–2020. NYU, ESG and Performance.


[1] יתרון תחרותי ארוך טווח (sustainable competitive advantage) הוא היכולת חברה להרוויח לאורך זמן יותר ממתחרותיה. ערך הוא הפער שבין התועלת שמוצריהן או שירותיהן נותנים ללקוחותיהן ובין בסיס עלויותיהן.

[2] תועלת גדולה יותר ללקוחות מוגדרת כתועלת הכספית שמוצרים או שירותים מקנים ללקוחות ומתבטאת במוכנות הלקוחות לשלם (willingness to pay) עבור מוצרי או שירותי החברה.

134 צפיות

Comentarios


RU_Arison-ESG-Center-Logo_Heb_WHITE-Transparent.png
הישארו מעודכנים!

תודה!

  • Instagram
  • Linkedin

© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטת רייכמן 

bottom of page