ברוכים.ות הבאים.ות לבלוג מרכז אריסון ל- ESG! הבלוג נועד לשמש פורום עדכני ומוביל בישראל לשיח פורה בנושאים הקשורים לאחריות הסביבתית, החברתית והממשל תאגידית של המגזר העסקי. מטרתנו לפרסם פרסומים ועדכונים מזוויות מבט מגוונות ובינתחומיות הקשורים לעולמות ה-ESG ואשר נכתבו על ידי חוקרים.ות, סטודנטים.ות, אנשי ונשות תעשייה, רגולטורים.יות בהווה ובעבר וכל בעלי העניין המתעניינים ומצויים בממשקים שבין החברה, הסביבה, והממשל התאגידי לבין העולם העסקי.
צוות הבלוג, בהנחיית פרופ' עלי בוקשפן, מונה מתמחים במחזור הראשון למרכז אריסון ל- ESG – סטודנטים וסטודנטיות מבתי הספר השונים, ביניהם: משפטים, עסקים, ממשל, קיימות, כלכלה, פסיכולוגיה ותקשורת אשר יוצרים סביבה אקדמית מגוונת המסייעת להביא את מגוון התחומים הנוגעים ב-ESG לתוך הבלוג ואשר רואים בחזונם את הבלוג משתלב במהפכת ה-ESG העולמית וכאמצעי אשר מתווך ומעשיר את הידע בתחום ותורם להטמעתו בישראל.
צוות הבלוג הנוכחי כולל את ברקן הרשקו, מעיין ימין, שירה יניב ובר שגיא.
בחרנו לפתוח את הבלוג בפרסומם של שני פוסטים. האחד פוסט שנכתב על ידי צוות הבלוג שעוסק בסקירת רקע של עולם ה- ESG, והשני פוסט שכתבו פרופ' עלי בוקשפן ופרופ' ניראון חשאי, המנהלים האקדמיים של מרכז אריסון ל- ESG, בנושא של "עסקים וחברה בישראל בימי מלחמה".
הפוסט הראשון יסקור בתמציתיות את התפתחות ה-ESG ב-20 השנים האחרונות, ידון במשמעות האותיות השונות, באתגרים העומדים בפני תנועת ה-ESG כיום בישראל ובעולם, ובמגמות העתידיות של התנועה.
הפוסט השני יעסוק בשאלת מטרתה הדואלית -עסקית-חברתית - של החברה העסקית ומימוש האחריות החברתית של המגזר העסקי, כפוטנציאל לחיזוק החברה הישראלית לאור אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.
ESG 101 - משמעויות, אתגרים ומבט לעתיד
כותבים: צוות הבלוג – ברקן הרשקו, מעיין ימין, שירה יניב ובר שגיא
משמעות הביטוי ESG
לפני שנצלול לעומקי הסוגיות וההתפתחויות בעולמות ה-ESG, ראשית נדון במשמעותו והגדרתו של תחום ה-ESG, כמו גם באתגרים העומדים בפני התחום בתקופה זו.
צירוף האותיות ESG מסמל שלושה תחומים בהם מוטלת על התאגיד אחריות תאגידית כלפי הרווחה החברתית והסביבתית. מטרתו להציג מחד גיסא את כלל הסיכונים שאינם רק כלכליים, ומאידך גיסא את ההזדמנויות העומדות בפני החברה בפעילותה השוטפת, הכל במסגרת תחומי ה-ESG. כל אחת מהאותיות מסמלת תחום אחר – Environmental – הסביבה, Social – החברה ,ו- Governance – ממשל תאגידי. לדעתנו, קיימים קשרי גומלין הדוקים בין התחומים הללו. המשמעות של יישום שיקולי ESG היא ההתייחסות לסיכוני וסיכויי החברה ולהשפעות כלכליות וחברתיות הנובעות מפעילותן הסביבתית, החברתית, והממשל תאגידית. לעומת האחריות התאגידית (CSR), המתמקדת בפעילות הוולונטרית של החברה בתחומים סביבתיים וחברתיים הנובעים מפעילותה, שיקולי ESG שמים דגש על הסיכונים וההזדמנויות בתחומי הסביבה, החברה והממשל התאגידי העומדים בפני כל חברה נתונה ונובעים מאופן פעילותה השוטף.
כיום משקיעים רבים, עובדים ובעלי עניין מעוניינים להתחשב בביצועי חברות, הסיכונים העומדים בפני החברות וההזדמנויות העומדות בפני חברות בתחומים אלו. על כן, רואות כיום לנכון החברות ולעיתים הן אף נדרשות להנגיש לכל בעלי העניין את המידע אודות ה- ESG במסגרתן דרך דו"חות בהם מפורטים ביצועי ה-ESG של החברה בכל אחד מהתחומים לעיל. כל תחום מהווה מטרייה של פעולות ונושאים.
E - Environment
השיקולים הסביבתיים מתייחסים להשלכות הסביבתיות הנגרמות כתוצאה מפעילות החברה ולפעילות החברה להביא בחשבון את ההשלכות הללו. דוגמאות לשיקולים סביבתיים הן פליטות גזי חממה, כריתת יערות, פגיעה במגוון הביולוגי, זיהום רעש, אוויר, מים וקרקע, שימושי החומרים של החברה (האם משתמשים בחומרים שאינם מתכלים/חומרים ממוחזרים) וניתוח האופן בו החברה מטפלת בחומרים שלה לאחר השימוש בהם. השפעות חיוביות על הסביבה יכולות להיות התייעלות אנרגטית שבעקבותיה נפלטים פחות גזי חממה (כגון מעבר לאנרגיה סולארית), אירועים למען שמירה על הסביבה ומעבר לחומרים ברי קיימא וממוחזרים. ההשלכות הסביבתיות הנובעות מפעילות החברה נחשבות בתיאוריה הכלכלית הקלאסית כ"עלויות חיצוניות" - פעילויות הגורמות לנזק כלכלי שעלותו אינה מוטלת על החברה, אלא על גורמי צד שלישי שנפגעים מהפעילות הכלכלית של אותה חברה. תנועת ה-ESG ושילוב השיקולים הסביבתיים בקבלת החלטות אצל בעלי עניין ומשקיעים מאפשרים לצמצם את העלויות החיצוניות הללו ולגרום לארגונים להפנים את העלויות החיצוניות הנובעות מפעילותם.
S - Social
בתחום החברתי חברות מצופות לדווח על ניהול ופיתוח העובדים שלהן, גיוון תעסוקתי בחברה, בטיחות ובריאות עובדיה ונהלי הבטיחות והבריאות של עובדי שרשראות האספקה שלה. כמו כן, נכללת תחת התחום החברתי גם שמירה על זכויות האדם של העובדים והקהילות המושפעות מפעילות החברה.
דוגמא להשפעות חברתיות חיוביות הינה תרומה ומעורבות קהילתית. למשל, חברות אשר דואגות לחזק ולהעצים את הקהילה המועסקת על ידי החברה, לאורך כל שרשראות האספקה. שילוב שיקולים חברתיים, שאינם מופיעים בשורות הרווח וההפסד של דו"חות פיננסיים של חברות, מאפשר למשקיעים ולבעלי עניין לקבל תמונה מלאה של פעילות החברה על כלל גווניה. שילוב הנושאים הללו בשיח הציבורי מעודד שקיפות של חברות בנושאים אלו. שקיפות זו יכולה לתרום לביצוע שינויים חיוביים, בין היתר בזכויות העובדים, תנאיהם וקידום שוויון מגדרי בקרב חברות ועוד.
G - Governance
בתחום הממשל התאגידי, שיקולי ESG מתייחסים בין היתר לגיוון הדירקטוריון, לקוד האתי של החברה, למנגנוני פיקוח, בקרה והטמעה, לזכויות בעלי המניות, לתגמול מנהלים, לפעילות החברה נגד שחיתות ופעולות שאינן תחרותיות, ללובינג פוליטי ובקרה ועוד.[1]
הממשל התאגידי הוא הלב הפועם של החברה, של תהליכי קבלת ההחלטות בה, פיקוח ובקרה, והאופן בו היא מוציאה מן הכוח אל הפועל את מטרתה. הממשל התאגידי מאפשר לחברה להטמיע תרבות ארגונית ראויה ומאפשר לציבור להבין את התנהלות הנהלת החברה ולוודא כי קבלת ההחלטות בחברה לא מושפעת משיקולים לא עניינים ואף משחיתות.
מקור המושג ומגמות
אף על פי שפופולריות תנועת ה-ESG התגברה רק בשנים האחרונות, המונח ESG קיים מזה שני עשורים. המונח הופיע לראשונה בדו"ח של האו"ם משנת 2004 הנקרא "Who cares wins", בו האו"ם ביקש לראשונה להתחשב בשיקולי ESG בהשקעות.[2] המונח ESG הופיע בדו"ח זה 116 פעמים! אך זה בלבד לא הספיק להטעמת שיקולי ESG. השיח על שיקולי ESG והטמעתם בעולם העסקי התעצמה בשנים שלאחר מכן בעקבות, בין היתר, תנועת " Occupy wall street " ב-2011, הסכמי פריז ב-2015 והתגייסות העולם לעמידה ביעדי ה-SDG's. [3] שיקולי ESG אף הגיעו למושבים המרכזיים בועידת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בשנת 2019 וכיום הם נוכחים בשיח היום-יומי של מקבלי החלטות, דירקטוריונים, כנסים וארגונים.
ב-20 השנים שחלפו מאז שהמונח ESG הוזכר לראשונה, התחום נוסק מבחינת העיסוק בו, מבחינת הרגולציה הפיננסית והן מבחינת המודעות החברתית והארגונית בעולם בכלל ובישראל בפרט. עם זאת, יש הקוראים לESG "טרנד" אשר צפוי לחלוף בשנים הקרובות. איננו מסכימים עם טענה זו. החברות מהוות חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, השפעתן עלינו גוברת והולכת ותנועת ההשקעות, העסקים והמשפט נעה לכיוון זה.
כך, למשל, מבחינה משפטית-מקומית, אם נפרש את החוק בישראל בצורה דווקנית, סעיף 11 לחוק החברות קובע שתכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים על מנת להשיא רווחיה ומשכך ניתן לטעון כי ESG הינם לכאורה קבוצת שיקולים משנית ולא מחייבת. ברם, ריבוי החקיקה הישראלית והעולמית אשר מטילה אחריות כלפי בעלי עניין, כמו גם פסקי דין של בתי המשפט אשר פירשו את השיקולים ברבות השנים, קבעו שניתן ואף חובה לקחת בחשבון שיקולי ESG בניהול החברה, ובכך הופכים את התחום למחייב בקצב מתגבר והולך.[4]
אתגרים
על אף התגברות הפופולריות של תנועת ה-ESG, צפויים לה מספר אתגרים, הן בישראל והן בעולם.
ראשית, המידע על ארגונים הנדרש להטמעת ESG אינו נגיש ומסורבל לביצוע מעקב. דוגמה בולטת לכך היא מעקב אחרי פליטות גזי החממה, בפרט אלו הנכללות תחת סקופ (scope) 3 - פליטות הנובעות מפעילות לא ישירה של החברה (דוגמת שינוע מוצרים לאורך שרשרת האספקה, טיסות עובדים, כריית חומרי גלם וכו') [5]. איסוף הנתונים של פליטות סקופ 3 מסורבל והוא אחד מהמחסומים למהימנות תחום ה-ESG.
נוסף על כך, נתונים רבים הם איכותניים (כגון רמת השמירה על הזכות לפרטיות של העובדים והסיפוק שלהם מסביבת העבודה) ועל כן יש קושי באיסופם וחישובם למען השוואת ביצועי החברה לעומת חברות אחרות. בראייה כוללת, נטען שמחצית מהנתונים בדוחות ESG אינם מדויקים ומתקבלים מהערכות המתבססות על מודלים סטטיסטיים וחישובים מושכלים, אך מקורם אינם במידע אמיתי ומהימן של החברה [6].
ישראל בפרט מתקשה ליישר קו עם ההירתמות הכלל-עולמית מבחינת הנכונות להכניס שיקולי ESG לתרבות העסקית המקומית. עם זאת, ישראל היא חלק מהעולם הגלובלי. חברות ישראליות שמעוניינות להמשיך להיות חלק משרשרת האספקה של אירופה וארה"ב מתחייבות לעבוד לפי חוקים ונהלים שמוכתבים מלמעלה וחלים גם על לקוחות וספקים.
שנית, הקושי באיסוף הנתונים מוביל לאתגר נוסף - גרינוושינג (Greenwashing): האופן שבו חברות גורמות לצרכנים להאמין כי מוצריהן ופעולותיהן הם "ירוקים" או ידידותיים לסביבה למרות שאינם כאלה הן עושות זאת ע"י שימוש בנתונים מוטים, צבעים ותיאורים המטים את תחושת הצרכן [7]. חוסר המהימנות של מחצית מנתוני דיווחי ה-ESG אשר הוזכר קודם משאיר פתח לביצוע גרינוושינג והטעיה של משקיעים שרוצים להתחשב בשיקולי ESG בהשקעותיהם. לתחום ה-ESG מצפה אתגר משמעותי במיגור תופעה זו.
שלישית, אתגר נוסף במיסוד ה-ESG כגורם מחייב ומשמעותי בקבלת החלטות הוא אי הקיום של מסגרת וסטנדרטיזציה בינלאומית בתחום. נובעים מכך מספר קשיים: חברות דומות יכולות לדווח על נושאים דומים באופן שונה ובכך להקשות על משקיעים לבצע השוואה ביניהן. בשנים האחרונות מתפתחות רגולציות ותקנות כגון ה- (CSRD (Corporate Sustainability Reporting Directive באירופה אשר נותנות מסגרת לדיווח ה-ESG, אך עדיין נושאים רבים לדיווח הינם וולונטריים. לכן, כיום חברות נשארות עם החלטות רבות לגבי נושאי הדיווח, אופן המדידה והדיווח והסטנדרט בו צריך לעמוד.
הוולונטריות המאפיינת את התחום כיום מובילה להיעדר מודעות לנושא ה-ESG בתרבות העסקית המקומית, כמו גם לחוסר פעולה של ארגונים הנובע מציפייה של גורמים רבים לראות כיצד יישום שיקולי ESG תורם לערך החברה. בקרב הארגונים המיישמים את השיקולים כיום במסגרתו הוולונטרית, הניווט בתוך המסגרת הרגולטורית המתהווה ומתפתחת צפוי להיות אתגר משמעותי בתחום ה-ESG, במיוחד בקרב ארגונים הפועלים במספר מדינות ועליהם לעמוד בסטנדרטים שונים.
מחשבות לעתיד
ניתן לשער כי העתיד של עולם ה- ESG יכלול עסקים אשר משתמשים יותר ויותר בטכנולוגיה כדי לשפר את השקיפות והאחריות ביוזמות ה-ESG שלהם. ישנו דגש הולך וגובר על טיפול בשינויי האקלים באופן ישיר יותר בהשקעות ובהחלטות פיננסיות. גם באשר להיבטים החברתיים, חברות צפויות לפעול לעבר תיעדוף זכויות העובדים ומעורבות בקהילה, וניתן להניח שהמשפט יתפתח עם תקני ציות ותקני דיווח מחמירים יותר, המשקפים דחיפה גלובלית לאחריות תאגידית גדולה יותר. מגמות אלו משקפות מעבר לעבר נוף עסקי בר קיימא, שוויוני ושקוף יותר, תוך שימת דגש על ערך לטווח ארוך על פני רווחים בטווח הקצר.
לסיכום, אף גוף לא יכול לפתור לבד את הבעיות של האנושות, אך פירוק הדיכוטומיה של ההנחה הסמויה שהמגזר העסקי מתמקד ברווח עסקי והמגזר הממשלתי והחברתי מתמקד בעשיית טוב יזרז את המגמה הקיימת והנחוצה לכולנו ולדורות הבאים.
[1] Deloitte. (n.d.). #1 What is ESG? https://www2.deloitte.com/ce/en/pages/global-business-services/articles/esg-explained-1-what-is-esg.html
[2] ESG TODAY. (2023, January 4). Origin of ESG: Global Compact “Who cares wins” ESG TODAY. https://www.todayesg.com/origin-of-esg-global-compact-who-cares-wins
[3] שבעה-עשר יעדים שנועדו לאפשר פיתוח בר קיימא תוך התחשבות בסביבה ובקהילה, תוך קידום סוגיות חברתיות-סביבתיות-כלכליות כגון שוויון מגדרי, צמצום אי השוויון, מיגור הרעב ושמירה על האוקיינוסים. היעדים נחתמו במסגרת הסכמי פריז בועידת האקלים העולמית ב2015.
[4] בוקשפן, ע. (2020). עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני. המשפט, 26, 141–180.
[5] נהוג לחלק את מקורות פליטות גזי החממה לשלושה סקופים: סקופ 1- הפליטות הנובעות באופן ישיר מפעילות החברה, סקופ 2- הפליטות הנובעות מצריכת החשמל ואספקת האנרגיה לפעילות הישירה של החברה, וסקופ 3- הפליטות הנובעות מהפעילות הלא-ישירה של החברה.
[6] Makower, J. (2022, May 11). How ESG ratings are built. GreenBiz. https://www.greenbiz.com/article/how-esg-ratings-are-built
[7] קליגר, ר. & צרכנות מודעת בישראל. (2022, June). GreenWashing. Tsumi. https://www.tsumi.co.il/greenwashing/
Comments