חיפוש פוסטים

פוסט זה מוקדש לסקירת עיקרי דבריו של פרופ' קולין מאייר  בכנס השקת מרכז אריסון ל-ESG אשר נערך בחודש מאי 2024. פרופ' מאייר, אשר לאחרונה ניאות לשמש גם כיועץ בכיר למרכז אריסון ל- ESG,  הוא פרופסור למנהל עסקים והדיקאן לשעבר של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד. במחקריו מתמקד פרופ' מאייר במימון תאגידי, ממשל, רגולציה, מיסוי והוא מהדמויות האקדמיות המובילות בעולם בשאלת מטרת החברה. במהלך הכנס שוחח עימו פרופ' ניראון חשאי, דיקן בית הספר אריסון למנהל עסקים ומנהל אקדמי משותף של מרכז אריסון ל- ESG באוניברסיטת רייכמן, על מטרת החברה ועל ספרו החדש - " Capitalism and Crises: How to Fix Them ?" בו הוא עוסק בצורה מעוררת השראה עם האתגרים הגדולים שעל הקפיטליזם המודרני להתמודד איתם, מה ניתן לשנות וכיצד אפשר להגיע למטרה משותפת של פתרון בעיות ויצירת שגשוג משותף.   ביקורת על התפיסה הקיימת ביחס למטרת החברה בדבריו עמד פרופ' מאייר על כך שאנו נמצאים בשלב בו מתרחש שינוי עמוק בעולם העסקים. הבסיס לשינוי זה, לדידו, נעוץ בעובדה שעסקים הם אחד מהמוסדות החשובים ביותר בחיינו - הם המקור לשגשוג כלכלי וצמיחה של אומות, ובאותה הנשימה, עסקים הם גם הגורמים למספר בעיות עולמיות, כמו שינוי האקלים, אובדן המגוון הביולוגי וחוסר שוויון, מה שמוביל לאובדן האמון בהם. פרופ' מאייר גורס שהסיבה לאובדן האמון בעסקים נעוצה בהבנה שגויה של תכליתם. המטרה האמיתית של עולם העסקים בעיניו, חורגת מחוקי החברות המסורתיים המתמקדים בחובות של דירקטוריונים לקדם את האינטרסים של החברה או את הצלחתה. הוא מאמין שהאינטרסים וההצלחות הללו צריכות להימדד לא רק בביצועים הפיננסיים של החברה, אלא גם ביכולתה ליצור ערך לטווח ארוך. פרופ' מאיר התעמק במקורה של המילה 'רווח', Profit, שמקורה בביטוי הלטיני שמשמעותו "להתקדם". [1]  הוא טוען שהרווח אכן צריך לייצר קידמה. עם זאת, בעולם העסקים, רווח נמדד לרוב כהפרש הפשוט בין ההכנסות וההוצאות של החברה. פרספקטיבה חשבונאית זו, לטענתו, מתעלמת מהנזקים להם אחראיות חברות. נזקים אלו יכולים לכלול פגיעה בעובדים או פגיעה סביבתית, כגון זיהום, הכחדת מינים, והחרפת ההתחממות הגלובלית עקב פליטת CO2 ומזהמים אחרים. חברות לא מפנימות את עלות הנזקים הללו, ולפיכך, העלויות המדווחות בדוחות הכספיים אינן משקפות את העלויות האמיתיות. הפער הזה מאפשר לחברות להתעשר שלא בצדק, על חשבון החברה והסביבה. זאת ועוד, פרופ' מאייר ציין כי הקושי בדיווח מדויק של הרווח, נובע לא רק מדיווח שאינו מפנים את כלל הנזקים, אלא גם בשל חוסר דיווח של כל היבטי הרווח. כך למשל, רווחים הקשורים בתמיכה בעובדיה או שיפור הסביבה. פער זה בדיווח מחריף את  האתגר של הבנת רווחיות החברה ומוביל לאומדן לא מלא של הרווח הנקי של החברה. כלכלנים מתארים את היעדר הפנמת העלויות כבעיה חיצונית לחברה. בעיה זו בעולם החשבונאות, נובעת מגורמים רבים, ביניהם: כשל שוק, תחרות, רגולציה, מיסים או המוניטין של החברה. עם זאת, גישתו של פרופ' מאייר היא שעסקים חייבים להבין שהבעיה אינה חיצונית לחברה, אלא פנימית וקשורה למהות העולם העסקי ולהגדרת הרווח. הוא טוען כי כל עוד הבעיה תוגדר כבעיה חיצונית, התחרות בשוק צפוייה להיכשל. חברות "טובות" שמביאות בחשבון את העלויות האמיתיות שלהן ומרוויחות רווח הוגן מתחרות בחברות "רעות" שאינן מתחשבות בעלויות אלו ובכך מרוויחות רווח מופרז על חשבון אחרים, מה שעשוי להוציא את החברות "הטובות" מהשוק. לדבריו, הרגולציה והמיסים עלולים להיכשל גם משום שיועצי החברות עוזרים להן לעקוף את הכללים הללו, להגדיל את הרווח ולהמשיך להתחרות ולעקוף את החברות "הטובות". גם המוניטין נכשל, שכן חברות יכולות להרוויח גם מיצירת בעיות לחברה ולסביבה תחת השיטה הקיימת.   התפיסה המוצעת – יצירת רווח מפתרון בעיות חברתיות וסביבתיות באמצעות מודל "SCORE" פרופ' מאייר מציע שעלינו להפסיק להיות פסיביים בעולם שבו רווחים נעשים לרוב על חשבוננו. במקום זאת עלינו לאמץ ציפיות, יוזמות וחדשנות שיובילו חברות וקובעי מדיניות להבין את המטרה האמיתית של עולם העסקים במאה ה-21: יצירת רווח מפתרון בעיות ולא מגרימתן , בעיות אלו עשויות להיות סוגיות חברתיות פרטניות או דאגות רחבות יותר המשפיעות על החברה והסביבה. לדידו, על חברות להתמודד עם אתגרים אלו בצורה רווחית, מסחרית וכזו היוצרת ערך לטווח הארוך. פרופ' מאייר מציע אסטרטגית עבודה להטמעת גישה זו בקרב חברות. המפתח לאסטרטגיה זו הוא התמקדות החברה בערכי ESG תוך התבססות על חמשת האותיות של המילה SCORE . האות הראשונה, S, מייצגת פשטות - Simplify מטרתה להדגיש את הצורך ליישר את אסטרטגיית החברה עם הפשטות. האות השנייה, C, מייצגת חיבור - Connection ומדגישה את חשיבות החיבור בין מטרת החברה לבין פעילותה העסקית המעשית. האות השלישית, O, מסמלת בעלות - Ownership, ומשמעותה היא שבעלי מניות וחברי דירקטוריון יהיו חייבים לקחת אחריות ולוודא שהעובדים ובעלי המניות יכירו בתפקידיהם בהשגת רווחים הוגנים על ידי פתרון בעיות במקום יצירתן. האות הרביעית, R, מייצגת תגמול - Reward. תגמול העובדים בחברה כך שירגישו שהחברה מעריכה אותם ואת תוצרי עבודתם. האות האחרונה, E, מהותה להדגים - Exemplify, בכדי להסביר שהמטרה אינה מסתכמת בתגמול כספי אלא גם בערכי החברה והערכים שהחברה מייצרת על ידי פתרון הבעיות החברתיות והסביבתיות. פרופ' מאייר מאמין שאימוץ הלך הרוח הזה יקדם שתי תוצאות משמעותיות. ראשית, בהיבט התחרות בשוק שכשלה – חברות 'טובות' המרוויחות רק רווחים הוגנים, בהתחשב בהשפעות החיצוניות האמיתיות שלהן, יתחרו עם חברות אחרות שגם ירוויחו רק רווחים הוגנים וכך גם התחרות תהיה הוגנת. שנית, האינטרס של עסקים להרוויח רווחים צודקים יתיישר עם האינטרסים של הציבור. חברות שיצליחו להגדיל את הרווחים ההוגנים שלהן יהיו אלו שהכנסותיהן מועילות ביותר לציבור ולסביבה על ידי פתרון בעיות במקום לגרום להן. התאמה זו של אינטרסים משתרעת לא רק על המגזר הציבורי אלא גם על המגזר העסקי, תוך שיפור השגשוג והרווחה החברתית והסביבתית.   התפישה המוצעת בראי יוזמות בינלאומיות פרופ' מאייר דן בשני סוגי יוזמות המתפתחות כיום לתחום ה-ESG. היוזמה הראשונה, כוללת הצעות של רשות ניירות ערך בארה"ב וארגוני קיימות בינלאומיים, המתמקדות בסיכונים פיננסים הקשורים לקיימות והנובעים מפעילותם, ובמיוחד סיכונים פיננסים הקשורים לאקלים. פרופ' מאייר גורס כי פתרון מסוג זה אינו מתיישב עם התוצאה הרצויה מכיוון שהוא רק חושף את המשקיעים לסיכונים הפיננסים הנובעים משינויי האקלים, מבלי להתייחס לעלויות האמיתיות בהן נושאות החברות. היוזמה השנייה, נוגעת לתקנות האיחוד האירופי, המחייבות חברות לדווח על ההשפעות החברתיות והסביבתיות שלהן. דיווח זה כולל לא רק את ההשפעות של פעילות החברות על בעלי מניות ומשקיעים פוטנציאליים אלא כולל כל השפעה שהיא, המשקפת את "המהותיות הכפולה" (Double Materiality) - השפעת החברה על בעלי המניות והמשקיעים, אך גם על החברה והסביבה עצמה. לדעת פרופ' מאייר, יוזמה זו מתקרבת למדידת העלויות הרלוואנטיות במלואן ולהשגת רווח הוגן. עם זאת, פרופ' מאייר מזהה שלושה קשיים עיקרים העולים מיוזמה זו. ראשית, קיים אתגר בהערכת כל המשתנים הקשורים לחברה ולסביבה, מה שמקשה על קביעת העלות והרווח האמיתיים של חברות. שנית, היוזמה של האיחוד האירופאי, מתמקדת בדיווח אודות הנזקים והבעיות שנגרמו בידי החברות. דיווח זה, הכולל את הפנמת העלויות שהוגדרו עד עכשיו כחיצונית לחברה, מגדיל את העלויות לחברות האירופיות ומקטין את רווחיהן, ובכך מסכן את התחרותיות שלהן מול חברות אחרות בעולם. הקושי השלישי הוא שהיוזמה פשוט מסובכת מידי. עלינו לאמץ פתרונות פשוטים ומעשיים יותר שמפנימים את כל העלויות, ומבטיחים לחברות תחרות הוגנת תוך תרומה חיובית לחברה ולסביבה. כך או אחרת, הדרך קדימה ברורה – הרווח צריך להיווצר מפתרון בעיות, לא מיצירתן.   לצפייה מלאה בשיחה הנכם.ן מוזמנים.ות לצפות כאן . [1]  "Latin Definition for: profectus, profectus." Latdict, 2002-2024, https://latin-dictionary.net/definition/31779/profectus-profectus . Accessed 1 June 2024 .

נתחיל מהתחלה, SDGs אלו הם ראשי תיבות של Sustainable Development Goals ובעברית צחה: היעדים לפיתוח בר קיימא. אלו הם 17 יעדים הנוגעים לנושאים סביבתיים, חברתיים וכלכלים המהווים את הקונצנזוס הרחב ביותר לגבי האתגרים שהעולם חייב לעמוד בהם עד 2030, אם ברצונו לאפשר לדור העתיד להתקיים. אתגרים סביבתיים כגון: משבר האקלים (SDG 13), שמירה על מגוון ביולוגי (SDG 15), מים נקיים (SDG 6), אתגרים חברתיים כגון: מיגור העוני (SDG 1) שיוויון מגדרי (SDG 5), חינוך איכותי (SDG 4) ואתגרים כלכליים כגון: תעסוקה וצמיחה כלכלית (SDG 8), תשתיות וחדשנות (SDG 9) וצריכה וייצור אחראים (12 SDG ) [1] .   בשנת 2015 אושרו היעדים לפיתוח בר קיימא (SDGs) ע״י 193 המדינות החברות באו״ם,  ביניהן  ישראל [2] . הייתה זו עבודה לא קלה לרתום את כל המדינות להסכם שכזה, וודאי את המעצמות הגדולות סין וארה״ב. אך הדבר התאפשר בזכות איסוף דאטה חוצה מגזרים: עסקי- אקדמאי- ציבורי ואזרחי שלאחריו עיצב אותם והידק אותם האו״ם יחד עם   169 מטרות משנה, ו 232 אינדיקטורים לצורך בדיקה האם אנחנו בדרך להשגתם. [3]   ה-SDGs מהווים היום מסגרת עבודה עם יעדים, ומטרות אחידות שאליו העולם שואף וצריך ללכת בתחומים כמו: מים, אנרגיה, חינוך, חקלאות ומזון, עוני, שיוויון מגדרי, צריכה וייצור אחראים, שינויי האקלים ועוד. זוהי תופעה ייחודית שיש כיוון אחיד לכל מחזיקי העניין בעולם, בטח שלא לסקטורים שונים – האחידות הזאת, היא כוח אדיר ובגלל האופי הרב מגזרי של ניסוח היעדים - הם מטבעם הוליסטיים. כלומר, היעדים מהווים גישה שרואה נושאים שונים כגון: צריכה וייצור, אקלים ועוני כמחוברים ומשפיעים אלה על אלה, ולכן הם רלוונטיים לכמעט כל עסק או ארגון.   המדינות הן שמדווחות באופן וולונטרי לאו״ם על ההתקדמות ביחס להשגת היעדים. ולפיכך, האינדיקטורים למדידה הם מדדים מדיניים. אולם בכל הפלנטה אנשים, מוסדות, אקדמיות, עסקים, ממשלות וארגונים עובדים על פתרונות לקידום היעדים. לתהליך הזה קוראים ״לוקאליזציה של היעדים לפיתוח בר קיימא״.   אז, בעסקים כמו בעסקים נשאל מה האינטרס העסקי לקידום ה- SDGs ? שיפור מוניטין וערך המותג :  חברות שיפעלו לקידום ה-SDGs יוכלו להשתמש בשפה כדי לעצב, לכוון, לתקשר ולדווח על האסטרטגיות, המטרות והפעילויות שלהם בתחום. וע״י כך לשפר את המוניטין שלהן ואת ערך המותג. הצרכנים מעדיפים יותר ויותר עסקים המפגינים מחויבות לקיימות ואחריות חברתית. עמידה בהלימה לציפיות שוק הצרכנים של המחר- לא רק יענה על הדרישות החברתיות לשקיפות ואחריות מוגברת, אלא גם יספק יתרון תחרותי על ידי מתן מענה לצורכי הצרכנים. שילוב ה-SDGs באסטרטגיות עסקיות יכול ליצור ערך פיננסי משמעותי. הזדמנויות השקעה מוגברות : משקיעים רבים מחפשים כיום חברות הפועלות לקידום יעדים סביבתיים וחברתיים. על ידי קידום ה-SDGs, חברות יכולות למשוך השקעות נוספות ממשקיעים אחראיים חברתית וקרנות השקעה חברתיות. קרן האיחוד האירופאי  Horizon לדוגמא מתעדפת השקעות במיזמי SDGs, שפה המאפשרת גם יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים חוצי מגזר [4] . חדשנות, השקעות והזדמנויות שוק :  המרדף אחר ה-SDGs יכול להניע חדשנות ולפתוח שווקים חדשים. חברות יכולות לפתח מוצרים ושירותים חדשים המתמודדים עם אתגרים גלובליים, מה שמוביל לצמיחה והתרחבות פוטנציאליים. על פי הדו״ח של  "Better Business, Better World”:״ קיים פוטנציאל שוק בשווי 12 טריליון דולר ברחבי מגזרים כלכליים מרכזיים ביעדים כמו SDG 2 (אפס רעב/חקלאות), 11  SDG (ערים וקהילות מקיימות), 7 SDG (אנרגיה), 6 SDG (מים נקיים), SDG 12 (צריכה וייצור אחראיים), ו-SDG 3 (בריאות טובה ורווחה)." [5] חיסכון בעלויות וייעול: פרקטיקות של קיימות לרוב מובילות לייעול וחיסכון בעלויות, וכן לצורך בהטמעה של פתרונות חדשניים. לדוגמא: הפחתת פסולת ושיפור   יעילות  אנרגטית  יכולים להוריד את העלויות התפעוליות [6] , או לחילופין הטמעה של מערכות חדשניות לניהול דאטה ב-AI וכד׳. עמידה ברגולציה וניהול סיכונים:  על ידי התאמה ל-SDGs, עסקים יכולים להקדים את הדרישות הרגולטוריות ולהפחית סיכונים הקשורים לנושאים סביבתיים וחברתיים. גישה פרואקטיבית זו יכולה לסייע במניעת קנסות, בעיות משפטיות ונזק למוניטין. כפי שאנו כבר רואים זאת, במיסוי הפחמני של האיחוד האירופאי [7] , אשר יכול לפגוע בהכנסות של חברות עסקיות ישראליות המייצאות לאירופה, וזה נכון גם לרגולציות נוספות שיגיעו בהמשך. מעורבות עובדים ומשיכת כישרונות: עובדים, במיוחד הדורות הצעירים יותר, מחפשים יותר ויותר לעבוד עבור חברות שיש להן השפעה חיובית על החברה. קידום ה-SDGs יכול לשפר את מעורבות העובדים, שביעות הרצון ושימורם, כמו גם למשוך כישרונות מובילים. דיווח ואחריותיות:  דיווח תאגידי במסגרת ה CRM על תרומות ל-SDGs חיוני למעקב אחר התקדמות ולהבטחת אחריותיות . מסגרות כמו תקני היוזמה העולמית לדיווח  (GRI [8] ) מספקות הנחיות לעסקים לדווח על השפעתם על ה-SDGs. דיווח כזה עוזר לחברות לזהות פערי ביצועים, לטפח שיתוף פעולה ולהעצים את יתרונן העסקי. שקיפות בדיווח גם בונה אמון בקרב בעלי העניין, כולל לקוחות, משקיעים וממשלות.   ואחרון ואולי החשוב ביותר, האינטרס הקיומי משותף גם לחברה האנושית אך גם לחברה העסקית. קיימות תאפשר לעסקים צמיחה לטווח ארוך : עסקים המקדמים ומשקיעים ב -SDGs מבטיחים את אריכות הימים והצמיחה של החברה העסקית, יחד עם אריכות החברה האנושית על ידי טיפוח קהילות וסביבות יציבות ומשגשגות. דו״חות מראים כי כך רואים זאת גם 99% מהמנכ”לים של החברות הגדולות בעולם . [9] כולם מאמינים כי קיימות חשובה להצלחה העתידית של העסק שלהם בעקבות שינויים שייווצרו בשוק המחר, במוצרים ובשירותים שיינתנו. לצערנו, משבר האקלים החריף מראה לנו כי אם אלו לא יהיו העסקים של המחר, לא יהיה מחר. לסיכום, שילוב ה-SDGs באסטרטגיות עסקיות אינו רק חובה מוסרית, או פנייה לטוב לבם של חברות אלא הכרח אסטרטגי. על ידי יישור הפעילות העסקית עם ה-SDGs, עסקים יכולים להניע פיתוח בר קיימא, לטפח חדשנות וליצור הזדמנויות כלכליות משמעותיות. תרומתו של המגזר הפרטי בלתי ניתן להפרדה מאחריותו של המגזר המדיני לצורך השגת היעדים השאפתניים שנקבעו בהסכם פריז בשנת 2015. נותרו רק  6 שנים לקידום היעדים, רק באמצעות יישור אסטרטגי, חדשנות ודיווח שקוף, עסקים יוכלו להוביל את הדרך לעתיד בר קיימא עבור כולם. יעל איפרגן גיני מנכ״לית היום של SDGIsrael. ארגון הפועל לקידום והטמעה של היעדים לפיתוח בר קיימא בישראל. יעל מגיעה מתחום השיווק והקראייטיב החלה את דרכה כקופירייטרית במשרדי פרסום גדולים בישראל. לאחר תקופה ארוכה בסקטור המסחרי היא עשתה shift למגזר השלישי ועבדה במשך כעשור בעמותה הסביבתית הבינלאומית גרינפיס כמנהלת מחלקת התוכניות והדיגיטל של גרינפיס ישראל. יעל בעלת הסמכה בתחומים של כלכלה מעגלית, תכניות עסקיות ירוקות מטעם האיחוד האירופאי במסגרת תוכנית SwitchMed. רוצים.ות גם אתם.ן לכתוב פוסט מעולמות הESG? לחצו כאן [1] THE 17 GOALS | Sustainable Development . (n.d.). https://sdgs.un.org/goals   [2]  משרד ראש הממשלה(2019, July 14).   שילוב יעדי הפיתוח של האו"ם לשיפור המשילות ותהליכי תכנון אסטרטגי בממשלה . gov.il . https://www.gov.il/he/pages/dec4631_2019   [3]  SDG ישראל. (2023, October 5). ישראל - פיתוח בר קיימא | מציאת פתרונות לבעיות הגדולות בעולם. SDG  ישראל - פיתוח בר קיימא. https://www.sdgi.org.il/   [4] European Commission. (n.d.). Climate action and sustainable development - H2020 Online Manual . https://ec.europa.eu/research/participants/docs/h2020-funding-guide/cross-cutting-issues/climate-sustainable-development_en.htm   [5]  Business and Sustainable Development Commission. (2017). Better Business, Better World . https://unglobalcompact.org/library/5051   [6]  נאור, ב. א. (2018). התייעלות אנרגטית והפנמת העלויות החיצוניות במחיר החשמל (No. 117).  מרכז מילקן לחדשנות, מכון ירושלים למחקרי מדיניות. https://milkeninnovationcenter.org/wp-content/uploads/2018/12/117-Final-BAT-EL-WEB.pdf   [7]  תמחור פחמן בישראל – מסמך מדיניות, המשרד להגנת הסביבה, ישראל.  https://www.idi.org.il/media/17224/carbon_pricing_in_israel.pdf   [8]  GRI. (n.d.). STATE OF PROGRESS: BUSINESS CONTRIBUTIONS TO THE SDGS. In GRI . https://www.globalreporting.org/media/ab5lun0h/stg-gri-report-final.pdf   [9]  D. Hughes, M., & Hull, E. (n.d.). CEO Climate Leadership & Sustainability Study | Accenture . https://www.accenture.com/us-en/insights/sustainability/ungc

רבות נכתב ונאמר על חשיבות אימוץ ערכי ESG, בעיקר בשל משבר האקלים ומתחים חברתיים שונים שצמחו במדינות שונות ברחבי העולם ו"הטרנד" אף הגביה עוף ואומץ על ידי כל החברות הציבוריות הגדולות ואף על ידי חברות פרטיות גלובלית. עם זאת,  לאחרונה התעורר גל של ביקורת, לא מעטה בטענות שונות, מסוג "Green Washing" וכן טענות של בעלי מניות אשר לדידם השקעות בתחום הקיימות שאין ערך כלכלי בצידן לחברה, עלולות לגרום לפגיעה בבעלי המניות ובשל כך להחשב כהפרת חובת הנאמנות של נושאי המשרה לחברה. עוד מעלים המתנגדים טענות התוקפות את העשייה כאילו החברות מתהדרות בציציות לא להן, מתכסות בעלי תאנה וממשיכות בעסקיהן כרגיל תוך רמיסת רבים מהערכים אשר תורת ה ESG דוגלת בהן. לטעמי, טעות בידי המבקרים והציניקנים למיניהם אשר מתייחסים לעשייה בתחום ה-ESG בהסתכלות צרה וקצרת מועד. לטענתי, יש להמשיך ולאמץ את הגישה הקיימת תוך התאמתה הפרטנית לכל חברה ועשיית שינוי חשיבתי שכן הדרך היחידה להבטיח תשואה ארוכת טווח לחברה היא על ידי אימוץ עקרונות של קיימות בדרך של  שילוב לחינוך  לערכי תורת ה-ESG (או Sustainability כפי שנקראת כיום) תוך אימוץ גישה של "קיימות רציונאלית" אשר יחדיו יהוו הבטחה להצלחה ארוכת טווח של כל חברה תוך מתן מענה לכל בעלי העניין שלה כפי שיורחב בהמשך.  מתנגדי תורת ה-ESG מבקשים לחסל אותה ולהימנע מכל השקעה שבסיסה הוא אידאולוגיה של קיימות, לעומתם תומכי התורה מבקשים להמשיך ולשמר אותה ואת ההשקעות הנדרשות מתוך אידאולוגיה  בטענה כי נטישת עקרונות של קיימות ימנעו הבטחת הצלחה ארוכת טווח  לעסקי החברה. על מנת ליישב את המחלוקת האמורה והסיכונים שנלווים לנושאי המשרה אשר תומכים בהמשך שימורה של תורת הקיימות, הגה פרופ' Alex Edmans מלונדון ביזנס סקול London Business School, גישה חדשה  אשר אמורה לשמש פתרון הולם לשני הצדדים.  טוען Edmans, כי תורת ה-ESG נמצאת  תחת מתקפה מכל הכיוונים. מאמינים אמיתיים רוצים להמשיך  ולהטמיע ESG אבל קוראים לזה משהו אחר ((sustainability; אופורטוניסטים מכירים בכך שתווית ESG כבר לא עוזרת לגייס כספים או למשוך לקוחות; המתנגדים מבקשים לאסור ESG על הסף בטענה שהוא גורם לפגיעה ברווחיות המנייה. הגישה הקיימת אינה נותנת מענה לאתגרים הלגיטימיים של ESG ולכן לגישתו של Edmans הפתרון נעוץ בגישה חדשנית המכונה על ידו "קיימות רציונלית" אשר מתייחסת למטרה העיקרית של יישום ערכי ESG – יצירת ערך לטווח הארוך  .  קיימות רציונלית מבוססת על ראיות, מחקר ותוצאות ולא על אידאולוגיה, אימוץ ראייה ארוכת-טווח המטמיעה באופן הוליסטי שיקולים כלכליים מובהקים ועימם גם שיקולים סביבתיים וחברתיים. ESG רציונלי מכיר בחשיבות התשואות; הוא מבוסס על ראיות וניתוח; ושומר מפני גישת קיימות לא רציונלית. קיימות רציונלית אינה מיתוג מחדש או שינוי שם, אלא שינוי מהותי בפרקטיקה של ESG ליצירה מושכלת של ערך לטווח ארוך. הוא אף מרחיק לכת וממליץ כי בעת קבלת החלטה על השקעה יש להוציא את המילה sustainability מהמשוואה, ולבסס את ההחלטה  אך ורק על שיקולים כלכליים, כאשר החלטה כאמור תקפל בתוכה גם ערכים של  קיימות . [1] קיימות רציונלית מכירה בכך שגורמי קיימות כפופים לאותם חוקי כבידה כמו כל השקעה אחרת מה שדוחף את מקבלי ההחלטות להסתכל על התמונה הגדולה – במקום לבחון רק את היתרונות, יש לקחת צעד אחורה ולשקול את העלויות גם כאשר המטרה שלנו היא יותר מאשר רק להשיג תשואה כספית. הערכת העלות הכספית נחוצה כדי להבחין אם התמורה החברתית הנוספת שתתקבל מההשקעה מספיקה כדי לעלות על התמורה הכספית המופחתת, ולא לרוץ ישר קדימה כי התשואות החברתיות הן "דבר טוב". עד לאחרונה התורה המקובלת הייתה כי חברה שאימצה ערכי ESG תשקיע משאבים בהטמעה וקידום פרויקטים ייעודיים ליישום עקרונות ESG ללא בחינה כמותית מראש של תוצאות ההשקעה או השפעה שלהם. המטרה העיקרית הייתה יישום מדיניות ועקרונות של ESG. בעקבות כך החלה מגמה של מדידת ההשפעה של פרויקטים אלו אשר ניסתה לבחון את התועלת במונחים כמותיים של פרויקטים אלו על הסביבה או החברה שבה יושמו. אולם, בעקבות טענות של בעלי מניות שונים כי ההשקעות הללו  אינן נושאות פרי כלכלי ובשל כך פוגעות בעסקי החברה, חל שינוי בגישה והקריאה כיום הינה לבצע את בחינת הכדאיות כבר בשלב  קבלת ההחלטה בדבר ההשקעה בה מדובר; יש מי שיסכם ויאמר כי המדובר בהיפוך החשיבה . כאמור , קיימות רציונלית משמעה יצירת איזון נכון בין צרכים עסקיים בראש וראשונה לבין הצורך בשמירה  על הסביבה, התחשבות בהשלכות חברתיות, ושקיפות וממשל תאגידי ראויים. חברה אשר תוודא טרם ביצוע השקעה כלשהי כי היא אכן נדרשת לעסקיה ומוצדקת מהפן העסקי תוכל לשלב בה  גם עקרונות של קיימות ובכך לתרום הן לקידום ושיפור עסקיה והן ליצור הבטחה לעתיד טוב יותר וארוך טווח. במאמרו קובע פרופ' Edmans כי קיימות רציונלית איננה יין ישן אותו מטמיעים בבקבוקים חדשים אלא מדובר בשינוי מהותי באופן שבו קיימות מיושמת, ולא רק מתויגת . הוא מונה עשרה מאפיינים, חמשת הראשונים מתמקדים ב"קיימות" וחמשת האחרים ב"רציונליות": קיימות רציונאלית עוסקת ביצירת ערך ולא בפוליטיקה; קיימות רציונאלית עוסקת בתוצאות ולא בתוויות; קיימות רציונלית היא מהותית, לא אינסטרומנטלית; קיימות רציונלית היא הליבה, לא  השוליים; קיימות רציונלית היא מאפשרת, לא מנחה; קיימות רציונלית מתבססת על ראיות וניתוח; קיימות רציונלית מכירה בירידה בתשואות ובפשרות; קיימות רציונלית מציבה גבולות; קיימות רציונלית שומרת מפני אי-רציונליות ומשיבה לשאלות קשות.   פרופ' Edmans מביא דוגמאות שונות להחלטות שאומצו על ידי חברות מתוך שיקול כלכלי ואלו הניבו תשואה גם לתחום הקיימות: כך למשל טסלה שמוצריה הידידותיים לסביבה נותנים לה יתרון תחרותי במחיר ובשיווק, או וודאפון אשר פיתחה פתרון של העברות כספיות טלפוניות כדי לסייע לתושבי קניה ולבסוף הפכה את הפיתוח הזה למרכז רווח כלכלי, דוגמאות הממחישות שחינוך לקיימות רציונאלית הוא השקעה נבונה בטווח הארוך - הוא לא רק ממלא חובה אתית, אלא גם תורם להצלחה, צמיחה וחיסכון בעלויות דרך שיטות עבודה חדשניות ופרגמטיות המאזנות בין כל ההיבטים הכלכליים, חברתיים וסביבתיים. יש ל הטמיע גישה זו בארגונים באמצעות חינוך מערכתי, משילוב העקרונות באסטרטגיה ארוכת הטווח ועד יישום בפעולות היום-יומיות. ומדוע חינוך? כשם שהחינוך לערכים חיוניים כמו כבוד, הוגנות ואחריות חברתית הוא מרכיב בסיסי בגידול ילדים, כך גם חינוך ארגונים וחברות לאמץ גישה של אחריות סביבתית, חברתית תוך שמירה על ממשל תאגידי חייבת להיות נדבך מרכזי בניהול עסקי ופיתוח ארגוני והיא הבסיס להטמעה עליה מדבר פרופ' Edmans  . בעידן של משברי אקלים, אי שוויון חברתי מתגבר ופערים כלכליים הולכים וגדלים, אימוץ  עקרונות ESG  אינו רק משנה כיוון חיוני אלא הכרח קיומי. כשם שאנו רוצים לחנך את ילדינו להיות הגונים ואחראים עלינו לצייד את הארגונים שמעצבים את עולמינו בכלים לפעילות אחראית ברת קיימא. חשיבות החינוך ל-ESG הוא אם כן, צעד חיוני הן מבחינה ערכית והן מנקודת מבט פרגמטית. מבחינה ערכית, ערכי כבוד, הוגנות והתחשבות בזולת, הינם ערכים בסיסיים לכל סוג של תקשורת ובפרט זו המנהלת חברה עם בעלי העניין שלה ובפרט המשקיעים והמחזיקים במניותיה, ובהכרח בסיס להבנה עסקית נכונה ובונה;  ומנקודת מבט עסקית, בתוך תהליכי החינוך האמורים חובה לשלב את הבסיס הכלכלי של תורות אלו ולכוון ולעצב את החינוך כך שבבסיסו ישולבו עקרונות של "קיימות רציונלית", המשלבת בין מטרות כלכליות מובהקות וברורות לאלו הסביבתיות/חברתיות. ככל שיותר חברות יאמצו ויטמיעו קיימות רציונלית, ויעשו כן בדרכי חינוך לאורך זמן, כך הקיימות תשתלב בעקרונות בסיסיים של רציונליזציה עסקית, או אז יווצרו התנאים האידאליים לאישור עסקאות רבות יותר המקדמות את שתי המטרות - השאת ערך ותשואה תוך שמירה על ערכי קיימות ארוכי טווח. כך נוכל ליצור עתיד טוב ובר-קיימא יותר לכולנו. מיכל ארלוזורוב היא עו"ד יועצת בכירה למנכ"ל אדמה פתרונות לחקלאות, דירקטורית בחברות ציבוריות, מאמנת, מרצה ומומחית בתחום ה-ESG.   [1]  Edmans, Alex, Rational Sustainability (February 14, 2024). Available at SSRN:  https://ssrn.com/abstract=4701143  or  http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.4701143

נושאי משרה מאיישים את השדרה המרכזית של הניהול בחברה. בהתאם להגדרות בחוק החברות, הגדרת "נושאי משרה" כוללת את חברי הדירקטוריון, את המנכ"ל והסמנכ"לים [1] . אלו חבים בשתי חובות ייחודיות: האחת, חובת זהירות שמשמעה החובה לפעול ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות ולנקוט באמצעים סבירים לקבלת מידע הנוגע לכדאיות העסקה או של פעולה הנעשית בתוקף התפקיד; השנייה, חובת אמונים, שעיקרה פעולה בתום לב ולטובת החברה. ברשימה להלן נציג ארבע תובנות והמלצה אחת לגבי השאלה האם לאור החובות לעיל, צריכה ההנהלה הבכירה בארגון לדון בסוגיות העוסקות בשיקולי ESG: חברה, סביבה וממשל תאגידי. ראשית נבהיר: אין עיגון בדין לדרישה ספציפית לדון בשיקולי ESG. יכול שהדרישה לדון בשיקולי ESG תוסק מאוסף סעיפי חוק העוסקים במחזיקי העניין, דוגמת דיני הגנת הסביבה, או כחלק מפרקטיקה ניהולית מקובלת או כרכיב בניהול סיכונים עסקיים. עוד נבהיר כי דיון באסטרטגיית ESG אינו דומה לדיון בנושאים אחרים שאינם מוזכרים בדין, כגון סוגיות סייבר והשפעות מלחמה משום שהאחרונים הם בעלי משמעות ישירה וקריטית על התנהלות החברה שחובה לדון בהם, ואילו שיקולי ESG אינם איומים ישירים על רווחי החברה או על ניהולה השוטף.  תובנה ראשונה: מדדי ESG מהווים חלק מהערכת שווי חברה מדדי ESG מהווים חלק משמעותי מהערכת שווי החברה והפכו לכלי בידי גורמים בשוק ההון להערכה נוספת של החברה, בבחינת "שורת רווח ערכית" לצד "שורת רווח פיננסית". משקיעים, לקוחות ועובדים מודעים יותר ויותר להשפעה הסביבתית והחברתית של חברות עסקיות. השקעה בESG  משקפת תפיסה רחבה של מנהלים וראיית הנכון והראוי. שיקולי ESG אינם באים להחליף את תכלית החברה להשיא רווחיה, אלא באים לצידם ומעצימים אותם. הם מדגישים את האסטרטגיה של חשיבה לטווח ארוך ולמעשה משפיעים על הביצועים הפיננסיים של חברות [2] . במובן זה, התעלמות משיקולי ESG עלולה לפגוע במוניטין החברה, בנאמנות הלקוחות ובסופו של דבר בהשקעות ובשווי המניה, ועלולה לעלות כדי הפרת חובת הזהירות ובכללה החובה לקבלת מידע הנוגע לפעולות הנעשות בתוקף תפקידו של נושאי משרה. עוד ניתן לטעון כי התעלמות מתמשכת מדיון עקרוני בסוגיית ESG מהווה חוסר תום לב ועולה כדי הפרת החובה לפעול בתום לב ולטובת החברה תוך זיהוי מגמות עסקיות. תובנה שנייה: ממשל תאגידי נאות מונע נזקים עתידיים מחקרים הראו כי חברות שקבעו לעצמן עמידה ביעדי ESG חשופות פחות לתביעות אזרחיות ולהתערבות הרגולטור [3] . יישום ממשל תאגידי נאות הכולל הרכב דירקטוריון נאות, גיוון בהנהלה, שמירה על זכויות בעלי מניות, שתדלנות (לובינג) הגון, קשר עם הרגולטור ושקיפות חשבונאית מהווים הגנה טובה מפני תביעות מנהליות, אזרחיות ואף מאפשרים הורדת רף המחשבה הפלילית במקרה של תביעה כנגד נושאי משרה. אף יותר מכך: הוכח כי חברות עם ממשל תאגידי רופף והיעדר שקיפות כלפי המשקיעים עשויה לגרום לפגיעה בתשואות ארוכות הטווח של המניה [4] . מכאן, שדיון אקטיבי ואפקטיבי של הנהלת החברה בנושאי ESG ובעיקר ממשל תאגידי, הוא חלק אינטגרלי מהחובה לפעול לטובת החברה ובתום לב ולמנוע נזקים עתידיים. הימנעות מדיון ומקביעת מדיניות מתאימה לחברה עלולה להיחשב כפעולה שלא לטובת החברה תוך חשיפתה לסיכונים מיותרים שמשמעה הפרת חובת האמונים. תובנה שלישית: דיווח אודות ESG מומלץ על פי הרגולטורים בישראל בחודש אפריל 2021 פרסמה רשות ניירות ערך בישראל מתווה מוצע לגילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוני ESG על ידי תאגידים מדווחים – להבדיל מחברות פרטיות [5] . הרשות קוראת לפרסם לציבור המשקיעים מדי שנה דו"ח באופן וולונטרי. כאמור, מבלי שהחובה תעוגן בחקיקה בשלב זה. לתאגידים שיבחרו לעשות כן, תוענק תמיכה. עיקר ההמלצות נוגעות לעריכה ופרסום דוח ESG על בסיס קריטריונים בינלאומיים מקובלים כגון GRI או SASB, ובשפה האנגלית על מנת לאפשר למשקיעים בינלאומיים להיחשף לדוח". בדצמבר 2020 פרסם המשרד לעניינים אסטרטגיים כשלב בתוכנית Impact Nation החלטה לגבי עידוד ממשלתי של דיווח ESG, וזאת כחלק מההעצמה הכלכלית החיובית של מדינת ישראל. [6] מגמה זו מתרחבת גם לרגולטורים נוספים המכירים בחשיבות הטמעת שיקולי ESG ורואים בכך מנוף להתפתחות הכלכלה הישראלית העוקבת אחר השווקים הבינלאומיים. גופי ממשלה נוספים פרסמו המלצות לפעול בהתאם לשיקולי ESG ואף החילו על עצמם חובות כאלה [7] .   שיקולי ESG הפכו להיות נושא בעל חשיבות מקומית ובינלאומית, תוך שהרגולטורים השונים מביעים עמדה חיובית ומומלצת שעם חלוף הזמן תהפוך למחייבת. בארבע השנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר החברות שמפרסמות דוח ESG: מ-27 בשנת 2020, ל-81 בשנת 2024 [8] . סביר להניח כי ראוי שדיון בשיקולי ESG יהפוך לפרקטיקה נוהגת ומקובלת. מכאן, כי על מנת לעמוד בחובת הזהירות ו"לפעול ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר באותה עמדה ובאותן נסיבות" קמה חובה לדון בסוגיות ESG ולמצער להחליט אם הנושא קשור לטובת החברה ואם הוחלט בחיוב, לבחון הטמעת הנושאים הרלוונטיים. תובנה רביעית: דיון בסוגיות ESG הוא דווקא העמסה מיותרת של חובות והסטת המיקוד העסקי על אף העמדות המוצגות לעיל בעד דיון בשיקולי ESG, הרי שנשמעת גם עמדה לפיה דווקא התמקדות בשיקולי ESG עלולה להסיט את תשומת הלב של המנהלים מליבת תפקידם: השאת רווחים לבעלי המניות. השקעת יתר בסוגיות כגון התקנת טכנולוגיות ירוקות, העסקה מגוונת ותרומה לקהילה פוגעות במישרין ברווחיות החברה וספק אם תורמות בטווח הארוך. בוודאי נכון הדבר בתקופות משבר מקומי ועולמי במהלכן מצווים המנהלים להיות זהירים במיוחד בשימוש שנעשה בכספי החברה. מעבר לכך, קיים קושי אובייקטיבי במדידה והטעמה של אסטרטגיות ESG יעילות. דיונים בהנהלה על מה היא התנהגות ESG אחראית יוצרים חילוקי דעות ועיכובים ואף חוסר בהירות וחוסר שקיפות. יש שיטענו כי השקעה מעורפלת ב-ESG כמוה כ"טיוח ירוק" (Greenwash), בזבוז משאבים ויציאה ידי חובה רק על מנת לעמוד בסטנדרט הנראות והדיווח. בנוסף, שיקולי ESG משמעותיים מופיעים ממילא בחוק ובפסיקה, כגון החובה לגיוון מגדרי בדירקטוריון [9] , כתיבת פרוטוקולים, ניגוד עניינים ושקיפות [10] ; חוקי איכות הסביבה השונים [11]  והתייחסות מכבדת לעובדים במסגרת דיני עבודה [12] ולפיכך אין צורך להעמיס חובות וולונטריות מיותרות הפוגעות ברווחי החברה.  מכאן, שדווקא דיון בסוגיות ESG שאינו חובה על פי דין, עלול לעלות כדי הפרת חובת האמונים משום שיש בכך משום הסטת המיקוד העסקי אל עבר שיקולים של נראות וריצוי גורמים ואינטרסים זרים תחת פעולה לטובת החברה ובעלי מניותיה.  ולבסוף המלצה: דיון בדירקטוריון יסיר ספק ויכניס את נושאי המשרה למתחם שיקול הדעת העסקי מהאמור לעיל עולה כי דיון בסוגיות ESG אינו מעלה מסקנה אחת מובהקת. ברור כי לכל חברה אפיונים שונים ורלוונטיות אחרת לגבי ESG: אין דינה של חברת סייבר כדינה של חברת אנרגיה סולארית; אין דינו של תאגיד מדווח בינלאומי כדינה של חברה פרטית מקומית. ועם זאת, המשותף לכולן הוא התכלית להשאת רווחים והחובות המוטלות על נושאי משרה. לכן אנו סבורים כי יש לקיים לכל הפחות דיון אחד אסטרטגי משמעותי בדירקטוריון אשר יסיר את הספק לגבי שאלת חובות הזהירות והאמונים, ואף יאפשר לנושאי המשרה לטעון להפעלת שיקול הדעת העסקי במקרה של תביעה עתידית. נדמה שעל כך יסכימו גם מתנגדי גישת ה-ESG. הדיון כמובן, צריך להיות כן ואמיתי ולהשתקף בפרוטוקול. לפיכך, המלצתנו היא לפעול בהתאם לשלבים הבאים: 1.     דיון עקרוני בדירקטוריון : חברה חייבת לכל הפחות לדון בנושא העקרוני של שיקולי ESG: מהי הרלוונטיות לחברה, אם בכלל, ואם כן - באילו תחומים. האורגן המתאים לדיון הוא הדירקטוריון, כחלק מתפקידו כמתווה מדיניות [13] . הדירקטוריון עשוי להקים ועדה שבה יהיו חברים גם גורמים חיצוניים מומחים בתחום. 2.     יישום על ידי המנכ"ל : אם נקבע שהחברה תיישם עקרונות ESG, ימליץ המנכ"ל, כאחראי על הניהול השוטף, כיצד לפעול ובאילו תחומים: הון אנושי, סביבה וקיימות, או ממשל תאגידי, או שילוב ביניהם. 3.     הקצאת משאבים : תבוצע תוך התחשבות במינוי יועץ ESG או צוות מומחים, קביעת מימון, סדרי עדיפויות ומדדי הצלחה בטווח קצר וארוך.   לסיכום, אנו מאחלים השקעות פוריות ויציבות, תרומה לקהילה ובימים אלו גם שקט, רגיעה ואחדות ובכך נשיא כולנו את רווחי ורווחת מדינת ישראל ותושביה. עו"ד רצון פיקובסקי , קצינת ציות, מומחית בתחום ממשל תאגידי ואחריות דירקטורים ונושאי משרה; מרצה בכירה בלהב, אוניברסיטת תל-אביב; בעלת תואר שני LL.M במשפטים ובמדיניות ציבורית, שניהם מאוניברסיטת תל-אביב.  ביוגרפיה מלאה תמצאו כאן . לעדכונים נוספים הירשמו לניוזלטר שלנו!  ________________________________________________________________________ [1]  סעיף 1 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. [2]   ראו מאמרם של צבירן וגורן, מרץ 2023: " תפיסת ESG בקרב מנהלים ודירקטורים בחברות ציבוריות בישראל ", עמ' 25. [3]  ראו גילוי אודות אחריות תאגידית וסיכוני ESG  – מתווה מוצע על-ידי רשות ניירות ערך, אפריל 2021, עמ' 6, הערת שוליים 8. [4]  לעיל הערה 2. [5]  לעיל הערה 2.  [6]  ראו תכנית Impact Nation והחברות הצפויות לפרסם דוחות אחראיות חברתית. [7]  ראו למשל: הוראות משרד הכלכלה כלפי אגודות שיתופיות ; הבורסה לניירות ערך שהחילה על עצמה כללי ESG, דוח אחריות תאגידית ; חוזר רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון בנוגע לקופות גמל מנובמבר 2021; ועוד.  [8]  ראו דוח אחריות תאגידית לגבי חברות נסחרות שפרסמו דוח ESG בשנת 2024. [9]  ראו למשל חוק החברות סעיף 239(ד) והוראות ממשל תאגידי בתוספת הראשונה; חוק החברות הממשלתיות, סעיף 18א, 18א1, 18א2 לעניין חברות ממשלתיות.  [10]  סעיף 108 לחוק החברות בעניין פרוטוקולים, סעיף 278 לחוק החברות בעניין ניגוד עניינים וכן חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 ותקנותיו בעניין שקיפות והגינות כלפי ציבור המשקיעים. [11]   ראו באתר המשרד להגנת הסביבה : מחזור פסולת, איכות אוויר, בנייה ירוקה, הגנה על בעלי חיים, חנוך סביבתי, קיימות, ועוד.  [12]  ראו באתר משרד העבודה : הגנה על עובדים בקבלה לעבודה, תנאי עבודה, פיטורים וסיום העסקה, העסקת נשים, זכויות עובדים זרים, ועוד. [13]  סעיף 92(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999: "הדירקטוריון יתווה את מדיניות החברה ויפקח על ביצוע תפקיד המנהל הכללי ופעולותיו...".

כיצד נבנה תשתית מימונית יציבה ורציפה לפיתוח טכנולוגיות אקלים חדשניות בסקטורים הקשים במיוחד לפיצוח? כיצד ננטרל את הסיכון הטכנולוגי ונגשר על פערי המימון להקמת אתרי פיילוט בשלבי הפיתוח המוקדמים? מנהלים בכירים לאורך שרשרת המימון התגייסו לפורום המימון המשותף שהושק על ידי מרכז אריסון ופלנטק, שיעסוק בפיצוח אתגרים אלה ובקידום דיאלוג מימוני פורה בין חברות קליימטק, שחקני הסקטור הפיננסי והמדינה. ב-18.6.24 התקיים שולחן עגול במסגרת כנס PLANETech 2024, כאשר התמה המרכזית עסקה באתגרים, חסמים והחשיבות הקיימת ביצירת מודל מימון רציף לייזמות וחדשנות טכנולוגית בתחומי האקלים, רציפות ממועד היזמות הראשונית ועד לבגרות של ייצור סדרתי והגעה להיקפים מסחריים משמעותיים. השולחן העגול הובל על ידי ד"ר רות דגן ויאיר אבידן ממרכז אריסון ל-ESG, קובי אלטמן  מ-Remilk, טליה רפאלי  – קרן הון סיכון KOMPAS , יוני אופיר  –First time Credit, כפיר מזרחי  – בנק לאומי, מני נאמן  – הפניקס, רונית אשל אשכנזי   – רשות החדשנות, ו נעם סוננברג  מ-PLANETech. בפתיח של השיח, הכרזנו על השקתו של פורום קבוע משותף של מרכז אריסון ל-ESG ופלנטק בנושא מימון טכנולוגיות אקלים Climatech Finance Forum  -  פורום מימון קליימטק. הפורום יעסוק בהבניה של כלים ליצירת רציפות מימונית התומכת בתהליכי הבשלה של טכנולוגיות אקלים ישראליות חדשניות, ויצירת דיאלוג בין השחקנים לאורך שלבי המימון השונים. ניתן דגש לחשיבות הרבה ביצירת פלטפורמה פיננסית מגוונת ואג'ילית ככל שניתן בראיית מחזור החיים של המיזמים על תהליכי ההתפתחות שלהם והאתגרים/חסמים שבהם, שלמעשה תהיה פלטפורמה מאפשרת למימון בר קיימא. המשתתפים בשולחן העגול מייצגים את כל שלבי החיים הנדרשים במימון הטכנולוגיה האקלימית, משלב הרעיון והמיזם התחילי, עובר לעולם המימוני התואם את מאפייני קרנות הון הסיכון, עובר לעולם החוץ בנקאי, משם לעולם הבנקאי ומסיים בעולם המוסדי. לצד ובמקביל לכל שלבים אלה, מלווה את התהליך רשות החדשנות, כאשר עם אמצעיה וכליה יש ביכולתה להשתלב בכל שלב ממחזור החיים של המיזם. בעולם הגלובלי ובהינתן שישראל משתרכת מאחור בכל מה שקשור לרגולציה בנושאי ESG וככל שאנו חפצי חיים, אך ברור הוא שנדרש לבצע התאמה למקובל במשקים איתם אנו סוחרים, אחרת נהפוך למשק אוטרקי. ההתאמה הינה רחבה, רלוונטית לעולמות הרגולציה, דיווח חשבונאי, גילויים וכמובן, עולמות המימון בהם עסקינן. פיתוח מוצר טכנולוגי של ClimaTech  מאופיין בפרק זמן של שנים רבות ולכן הפיתוח שלו יקר ובעל סיכון גבוה. כמו כן, נדרשת השקעה משמעותית ועל החברות לשרוד תקופה ארוכה יותר ולספוג הפסדים לפני הגעה לרווחיות ("עמק המוות" מעמיק ומתרחב ככל שהאתגר משמעותי יותר ובוודאי הסנטימנט השלישי של השקעות בישראל בימים אלה אינו מיטיב את המצב). המודלים הקלאסים של קרנות "הון סיכון" השואפים להחזיר השקעה תוך מספר שנים מתקשים לתמוך בחברות אלו, ובהתאם לכך בישראל יש מספר קטן יחסית של חברות השקעה המתמחות בהשקעה בחברות קליימטק, ובעיקרן הן קרנות VC המתמקדות ב-Early Stage ומובילות את הפעילות בתשוקה ומחוייבות רבה. בהקשר זה ניתן לזהות את קיומו של מתח מובנה בין קבועי הזמנים הנדרשים לפיתוח טכנולוגיות אקלים כמו גם הזמן הנדרש כדי להוריד את רמת הסיכון הטכנולוגי, לבין קבועי הזמנים המאפיינים את גופי המימון וההשקעה השונים. קרנות הון סיכון בנויות במהותן להתמודד עם הסיכון שבתחילת הדרך אולם רוצות לראות התקדמות טכנולוגית ויישומית מהירה, ואילו גופי המימון המסורתיים יותר, בנויים לתהליכי הבשלה פרוייקטליים ארוכי טווח, אולם לא בנויים להכיל את הסיכון הטכנולוגי. הפרדוקס הזה מקשה על חברות הזנק אקלימיות לגייס השקעות ומימון באופן רציף שיאפשר להן להגיע להבשלה טכנולוגית והנדסית, והדבר נכון שבעתיים כשמדובר בטכנולוגיות במה שמכונה ה-hard to abate sectors ובצורך בהקמה של First of a kind facilities (FOAK). באקוסיסטם המימון האקלימי הגלובלי קיים שיח נרחב בסוגייה הזו, כאשר מדינות האיחוד האירופי וארצות-הברית נרתמות לתהליכים באופן משמעותי ומציעות כלים מימוניים שונים שפותחו במשולב על ידי גורמי ההשקעה והמימון, ביחד עם המדינה. בארץ לעומת זאת הנושא מפותח פחות, וכאן נכנס לתמונה פורום המימון המשותף למרכז אריסון ולפלנטק. אנו מקווים שהפורום ישמש כקטליזטור להבנייה של חיבורים ותקשורת בין שלבי המימון וההשקעה השונים, מתוך מטרה ליצור רציפות מימונית לחברות הנזק בתחום. לצד אתגרים אלה, קיימים כמובן סיכוני המעבר להם מאפיינים ומשמעויות רבות, בהן, בין היתר, אי-ודאות בנוגע לטכנולוגיות שיבשילו ואי-ודאות בנוגע לרגולציה שתתגבש שיש בהם בכדי להשפיע על מגוון ענפים ושרשראות האספקה להן משמעות רבה גם כן. במסגרת ההתבוננות והניתוח של עולם המעבר, קיים אתגר לבחון ולהבין את המשמעויות המימוניות ומרכיבי הסיכון בין העולם הישן והמסורתי המוגדר כעולם ה"חום" לבין העולם החדשני והנקי הנקרא "ירוק", היבטי הקצאת הון, משמעויות על התיק הקיים בהשוואה לתיק החדש ועוד ועוד, ומכאן, חשיבות להזכיר את עולם הטקסונומיה המתפתח מאד בעולם ובמיוחד באירופה ועושה צעדים ראשונים בישראל, ולו צפויה להיות השפעה על היבטי המימון, סיווגו, הנגשתו ומחירו. מכאן, אין זה מפתיע שהמכשול הראשון בדרך לקידום פרויקטי אקלים בישראל הוא מימון ונגישות להון. שוק המימון בר-קיימא נכון שיבחן במספר מישורים. האחד הוא איזו פעילות לממן – פעילות המקדמת פתרונות חברתיים וסביבתיים תיחשב בת קיימא ויש לקדם להן מימון. לאור השונות בין מיזמי אקלים למיזמים אחרים אותם אנו מכירים, יש צורך בפתרונות מימון ייחודיים לקידום טכנולוגיית האקלים בישראל. השני הוא רגולציה – רגולציה הרלוונטית לעולמות חברתיים וסביבתיים, דורשת רמה גבוהה של ממשל תקין ושקיפות, אחריות תאגידית וסטנדרטיזציה של תקנים. השלישי הינו יצירת מכשירים וכלים פיננסיים המתאימים לאתגרי המיזמים והפעילויות התומכים בכלכלה בת קיימא. החברים סביב השולחן, מהפרספקטיבה שלהם נתנו מספר דגשים חשובים בהם החשיבות הרבה שקיימת למימון התעשייה בכדי להגיע ל-Scale זאת כאשר בדרך כלל עסקינן במוצרים פיזיים בשונה מעולם התוכנה; ניתן דגש לחשיבות של קיומו של מודל עסקי בר קיימא הצופה בכל מועד את מכלול השלבים עד להבשלה והגעה ל-Scale; ניתן דגש להעדרם של גורמי השקעה המתאימים להיקף השקעה ההולם את ה-Middle Market, זאת בהשוואה לקיומן של קרנות שביכולתן להשקיע בהיקף משמעותי; הודגשה החשיבות של יכולת המימון היצירתי והתפור למידות המיזם; וגופי מימון התמקדו בהיבטים הקשורים בעלות הכסף, בסיכון ובתשואה המצופה אגב מחוייבותם כלפי בעלי המניות ולחוסכים. לצד זאת, וכחוט השני, דובר על החשיבות של התקשורת והתיאום בין הגורמים השונים בשרשרת הערך המימונית לאורך חיי המיזם, תקשורת שעשויה לסייע במימון בכל שלב ושלב וגם במעבר משלב לשלב. במסגרת הדיון איתגרנו את המשתתפים לזהות ולציין נושאים בהם הפורום המשותף יתמקד בעתיד וניתן לסכמם כדלקמן: 1.     מאמץ לשיתוף פעולה של מומחים מתחומים שונים והועלה הרעיון של מודל PPP-Public-Private-Partnership כמודל שעשוי לקדם מיזמים טכנולוגים בעולמות האקלים. 2.     על מנת שמיזם יגיע ל-Scale ויחצה את "עמק המוות" בשלום, נדרשת שרשרת ערך מאד מפותחת, שרשרת שמחייבת תקשורת איכותית ומקצועית בין השחקנים השונים. שיח זה לא קיים כיום באופן מספק בישראל ויש מקום לפעול על מנת לפתחו. 3.     חשיבות של מעורבות שחקנים רבים בתהליך המימון וקיומו של Skin in the Game של הרבה שחקנים (לדוגמא במסגרת של Blended Finance). 4.     חשיבות ליצירת "ארגז חול" בו המיזמים יוכלו להתנסות בחצרות של חברות תעשייתיות אגב התהליך. בהינתן כל אלה, ומכיוון שיש לנו משמרת אחת וכדור אחד, ולצד הכלכלה הטהורה, ולא בכדי, הכלכלה הינה חלק ממדעי החברה, חשוב שנשאל את עצמנו וניתן גם מענה לאורך זמן, מה בין ה-IRR הטהור והתשואה הטהורה לבין בחינת שיקולים רכים בהיבטי ההשפעה על הכדור, וכן, בראייה ארוכת טווח, איזה תמהיל ראוי לשיקולי גובה התשואה  אל מול השיקול הקיומי של התחממות כדור הארץ, קרי, מה בין IRR לאי השגת היעד של Net Zero במועד ופגיעה בחיות של הכדור אגב, אין לנו כדור אחר. הדרך ארוכה היא ורבה רבה ועם כל האתגרים, כוכב הצפון די ברור ומימוש מוצלח עשוי להביא אותנו לכדור, משק וחברה טובים יותר. סוכם שהפורום שזה עתה הוקם ידון באתגרים שעלו, ימשיך ויקיים קשר עם התעשיה והאקדמיה ויפעל ככל שניתן על מנת לייצר פלטפורמה מימונית רציפה ובת קיימא. לארוע המלא ראו כאן יאיר אבידן הוא יו"ר הועדה המייעצת וראש פורום עמיתים במרכז אריסון ל- ESG ד"ר רות דגן   היא ראש תחום אקלים ושיתופי פעולה בינלאומיים במרכז אריסון ל- ESG

הפוסט הבא יעסוק בהבדלים שבין ESG אחריות תאגידית קיימות ואימפקט, יציג את הקשר שבין ESG וכלכלה, ויעמוד בקצרה על החשיבות של רגולציה בתחום.   צירוף שלושת האותיות הכי מדובר היום בתחומי הקיימות בתאגידים הוא כנראה ESG. אמנם, בזמן שרוב האנשים מכירים כי ראשי התיבות הללו מייצגים סביבה, חברה וממשל (Environmental, Social, Governance) נדמה שלא רבים יודעים מהי המשמעות הפרקטית שעומדת מאחורי המונח ESG, כיצד זה בא לידי ביטוי, ומה ההבדל בין המונח הזה, לבין מונחים בתחומים דומים כגון אחריות תאגידית, קיימות ואימפקט. על ההבדלים הללו, הביטוי הפרקטי של ESG ועוד נעמוד במאמר הזה.   ראשית, כמה הגדרות בסיסיות שיעזרו להבהיר מהם ההבדלים בין התחומים, וגם מדוע יש נטייה להתבלבל ביניהם:   אחריות תאגידית (CSR) : אחריות תאגידית הוא קונספט רחב מאוד, שמתייחס לפעולות הוולונטריות של חברה בקשר להשפעות החברתיות והסביבתיות שלה, וכן הפעילות והאינטראקציה שלה מול בעלי העניין שלה. האחריות תאגידית של חברה נתונה לחלוטין להגדרתה של החברה – כלומר, אין מרכיב משפטי שמחייב את החברה לנהוג באופן כזה או אחר. אחת הדוגמאות הפשוטות ביותר של אחריות תאגידית היא חברה שתורמת סכום כספי לארגון ללא מטרות רווח. בעוד שאחריות תאגידית יכולה לכלול פרמטרים של ESG, לרוב ההגדרה מתייחסת לפעילויות ויוזמות של תאגיד שאין להן השפעה על הרווחים והסיכונים של החברה.     אימפקט (IMPACT)  : אימפקט מתייחס לתוצאות המדידות  שיש לפעולות של תאגיד על החברה ו/או הסביבה. למרות שיש למילה קונוטציה חיובית, אימפקט יכול להיות חיובי או שלילי. ברוב המקרים אימפקט יימדד באמצעות הפרמטרים הרלוונטיים לתחום ההשפעה הרצוי - אם האימפקט הרצוי הוא חברתי, המדדים הרלוונטיים יהיו social return on investment. בעוד שאם האימפקט הוא סביבתי, המדדים יהיו כאלו של טביעת רגל סביבתית כגון אחוז פליטת הגזים המזהמים ליחידת ייצור.   סביבה, חברה וממשל (ESG): המונח ESG מתייחס לאופן שבו בעלי עניין מודדים כיצד שלושת האלמנטים: סביבה, חברה וממשל, משפיעים על פעילות של תאגיד לצורכי השקעה, וכיצד שלושת האלמנטים הללו משפיעים על התאגיד והפוטנציאל הכלכלי שלו. מבלי להרחיב כאן על השורשים ותהליך התפתחות של התחום, אדגיש כי ESG במהותו נועד להעריך את התאגיד במדדים שהם לא רק ״שורת הרווח״, כלומר הרווחיות של תאגיד. יש לציין כי הבסיס לרבות מהטענות שעולות נגד שילוב אלמנטים של ESG בתאגיד נובע בדיוק מהנקודה הזאת, שהרי על פי רוב, ולכאורה גם על פי החוק בישראל (אם כי לא על פי הפסיקה ועל פי חקיקת בעלי העניין המתרבה והולכת [1] ), מטרתו של תאגיד היא להשיא רווחים לבעלי המניות. לא לדאוג לגורמים סביבתיים או אחרים.   כיצד מוערך תאגיד במונחים שהם לא הרווחים גרידא? עבור כל אחד משלושת הגורמים: סביבה, חברה וממשל, ישנם קריטריונים רבים ומגוונים שעל פיהם נמדדים ביצועי ESG של חברה. אלמנט הסביבה למשל מתייחס לפליטות גזים, שימוש במים ושימוש באנרגיה. האלמנט של חברה מתייחס לבריאות כוח העבודה, בטיחות בעבודה, וגיוון והכלה של העובדים. ואלמנט הממשל מתייחס למשל לגיוון של הדירקטוריון, אפקטיביות של תהליכים פנימיים, בקרה ושליטה.   כמה נקודות חשובות על ההבדלים בין שלושת המושגים:   1.  אימפקט וESG הם מדדים מוחשיים שמשמים משקיעים ובעלי עניין בתהליך הערכה וקבלת ההחלטות להשקעה, רכישה או עסקה. בניגוד לאחריות תאגידית, שבאופן קטגורי אינו תחום מדיד ואינו משמש גורמים פיננסים בתהליך קבלת החלטות.   2. בשנים האחרונות מתפתחת הרגולציה בתחום ה-ESG, וברוב המדינות המפותחות, ואף בחלק מן המדינות המתפתחות, לא מדובר עוד בתחום וולונטרי. במדינות רבות, ביניהן אירופה, ארה״ב, סין, אוסטרליה, סינגפור, אנגליה ועוד תאגידים מחויבים  לדווח על פעילות ה-ESG שלהם באופן שתואם את החוק. אין לתאגיד אפשרות בחירה איך ומה לדווח, בניגוד ל CSR למשל. 2.א. חשוב לציין שרגולציית ה-ESG מתפתחת במועד כתיבת שורות אלו. ישנן דעות לכאן ולכאן לגבי טיב ואופן החקיקה, ישנם פערים והבדלים בין החקיקות השונות במדינות השונות וכן ביקורות על סטנדרטי הדיווח הקשורים ב- ESG כגון TCFD ו- GRI. ולמרות זאת, ישנה חקיקה וישנה אכיפה על דיווחים כוזבים ושימוש שווא בדיווחי ESG, המהווים סיכון ממשי לתאגידים מפרים. 2.ב. בישראל, אין רגולציה ייעודית עבור ESG, כפי שיש באירופה. על אף שיש חקיקות ותובענות ייצוגיות שעוסקות במחזיקי עניין שכן מתייחסות לכך. התחום ברובו נחשב וולונטרי- כלומר, אין חוק שמחייב חברות להגיש דוחות ESG, אין גורם שבוחן אמיתות של דיווחים ואין סטנדרט אחיד של גילוי. גם לא קיימת רגולציה על מדדי דירוג והערכה של ביצועי ESG, מה שתורם להחרפה של חוסר האחידות בדירוג, היעדר שקיפות, וערעור האמינות של הדירוג בקרב משקיעים ובעלי עניין שמבקשים להסתמך עליו. 2.ג. המיעוט ברגולציה ייעודית עבור ESG בישראל תורמת גם לבלבול בין התחום ESG לבין תחום האחריות התאגידית. היות ושניהם (כמעט באופן מוחלט) באותו מעמד חוקי, הם נתפסים כתחומי זהים וחופפים, שלמעשה הם לא. מה שמאפשר לחברות לדווח כמעט באותו אופן על האחריות התאגידית ופעילות ה ESG שלהן. 3. אחריות תאגידית ו-ESG הם תחומים דומים אך שונים. אחריות תאגידית היא הגדרה מאוד רחבה שכוללות יוזמות ופעילויות של חברה בהקשרים של חברה וסביבה. לכן, יתכן מאוד כי פעילות של חברה תחת אחריות תאגידית תמצא גם כפעילות שנופלת תחת הקריטריונים של ESG- למשל מעורבות קהילתית, אבל אין זה אומר ש- ESGואחריות תאגידית הן מילים נרדפות. ההבדל המרכזי הוא אופן המדידה, הדיווח וההשפעה שיש לביצועים של מעורבות קהילתית כשזו מוגדרת תחת אחריות תאגידית לעומת אם מעורבות קהילתית היא חלק מאסטרטגית ה- ESG של חברה.   כלכלה, רגולציה ו-ESG: התקדמות טכנולוגית, שינויי האקלים ומגמות חברתיות מעצבות את הכלכלה העולמית, שעוברת בהלימה שינויים אדירים בימינו. בין הבעיות המשמעותיות ביותר שהעולם ניצב בפניהן כיום הן הדרדרות במאגרי משאבי הטבע ומצב האקלים, המשפיעים באופן ישיר גם על המשך קיומה של החברה. לשילוב של שיקולי ESG תפקיד משמעותי בהקשר של פתרון הבעיות הללו. שימוש בשיקולי ESG בהחלטות כלכליות ואסטרטגיות של תאגידים, משקיעים וגופים רגולטוריים, מאפשר הזרמה של כספים, משאבים ותשומת לב לטובת מימון פתרונות לבעיות הבוערות ביותר בחברה. זאת לצד יתרונות כלכליים לגוף המיישם. ניקח לדוגמא את הקשר בין שיקולי ESG לגוף השקעה: מחקר שערכה חברת Bloomberg מצא, שהעלות של בלימת גידול פליטת גזי פחמימה מזהמים (GHG) מוערכת בכ-300 מיליארד דולר. [2] הטמעה של קריטריונים של סביבה (הלא זה ה-E של ESG) בתוך האסטרטגיה של גוף השקעה, תאפשר לנתב משאבים כלכליים, שיהיו חלק מהסכום שנדרש לפתרון הבעיה. למשל, גוף השקעה מקבל החלטה אסטרטגית להשקיע אחוז מסוים מכספי הקרן בחברות עם טביעת רגל פחמנית נמוכה, או בחברות שמייצרות מקורות של אנרגיה מתחדשת. ההחלטה הזאת, שנתמכת בשיקולים של סביבה, תזרים משאבים לצמצום הבעיה וקידום הפתרון לאיום שמהווה פליטת גזי הפחמן על קיומנו.   יד ביד עם היתרונות החברתיים שבהטמעת  ESG באסטרטגיות ההשקעה הולכים יתרונות כלכליים מובהקים. כגון גיוון פרופיל השקעות הממגר את הסיכון האינהרנטי המצוי בהשקעה, וכן רווח מהתשואה שיש במוצרים כאלו. דוגמא מובהקת היא חברת פטגוניה (Patagonia) חברת טקסטיל אמריקאית, הידועה בשנים האחרונות במחויבותה הגבוהה לאחריות סביבתית וחברתית. אמנם החברה תמיד דאגה לתרום מרווחיה, אך ב-2018 יצאה החברה בהצהרה כי We're in business to save the planet" [3] ", והייתה לאחת מהחברות הקמעונאות הראשונות בארה״ב שאיחדה מטרות של סביבה חברה וממשל עם המטרות הכלכליות שלה [4] . תוך שנה משינוי האסטרטגיה שלה, החברה שהייתה על סף פשיטה התאוששה והשלימה מחזור מכירות שעלה על מיליארד דולר [5] . מאז החברה ממשיכה לנקוט בצעדים נוספים הכוללים תרומה, לקידום סטנדרטים גבוהים יותר של בטיחות סביבתית ואחריות חברתית בתעשיית האופנה, הקפדה על תנאי עבודה לאורך שרשרת האספקה, שימוש בחומרים ממוחזרים ועוד ועוד ועוד. למחויבות הזו ישנה עלות, אך היא שולית ביחס לקרדיט והנאמנות לה זוכה החברה מצד הלקוחות והצרכנים, שמרוויחים רגישות סביבתית וחברתית כחלק מחוויית הקנייה שלהם. זה גורם להם להעריך את המותג ולהפוך אותו לבחירה מועדפת בקרב קהלים רחבים- כך על פי סקר צרכנים שמצא כי פטגוניה היא החברה בעל הערך התדמיתי השני הגבוה ביותר בארה״ב [6]  ובפועל יוצא מגדיל את רווחים החברה- שהייתה כאמור על סף פשיטת רגל [7] , והיום מוערכת במעל 3 מיליארד דולר, עם מעל 200 מיליון דולר של רווח ב2023 [8] .     אי אפשר לציין את הפעילות של גופי השקעה וחברות בהקשר ESG מבלי להתייחס לחשיבות של רגולציה. רגולציה של ESG מסייעת להגביר את היכולת של משקיעים לקבלת החלטות מושכלות לגבי השקעות בתחום, וכן להכווין את המשק באופנים הבאים: ראשית, מניעה של מצג שווא וניצול בעלי עניין: בשנים האחרונות היה קל מאוד להצדיק השקעות והחלטות שנקשרו לקריטריונים של ESG. לכן, היה קל מאוד לגייס ולהזרים כסף למטרות הללו. תאגידים וגופים אחרים שמחו מאוד להנות מההטבות שנלוו לכך שהמוצרים או החברה שלהן ״ירוקות״ או ״אחראיות חברתית״ וניצלו את השימוש של התוויות הללו, לרוב בלי קשר להשפעות של הפעילות או המוצרים שלהן, ואם אלו אכן מיטיבים עם הסביבה, החברה או הממשל. התופעה הזאת נודעת היום כ- greenwashing, או בעברית טיוח ירוק. המונח מתאר בביקורתיות ארגונים ותאגידים המציגים בפני צרכנים והציבור מצג שווא, לפיו שיטות הפעולה הננקטות, המוצרים או השירות שהם מספקים, אינם פוגעים ואף תומכים בסביבה. וזאת במטרה להשיא רווחים או הטבות הקשורות באג'נדה סביבתית.   שנית, הגברת האמינות, השקיפות והאחידות: כפי שצוין לעיל,ESG משמש ככלי להעריך את הפוטנציאל של התאגיד, ומשקיעים ובעלי עניין משתמשים בהערכה הזו בתהליך הערכת הסיכונים וקבלת ההחלטות של או לגבי התאגיד. מכאן, שהיכולת להסתמך על דוחות ודיווחי ESG היא אלמנטרית לכלכלה של ימינו, שכאמור משלבת בתוכה ESG. בדומה לדו"חות כלכליים של חברה, שמוגדרים ומוסדרים בחוק על מנת שבעלי עניין יוכלו להסתמך על התוכן שלהם. ובהינתן שמשקיעים מסתמכים יותר ויותר על קריטריוני  ESGבתהליך קבלת ההחלטות שלהם, רגולציית ESG נחוצה כי היא מקדמת מצג זהה ובר השוואה, לפיה דו"ח ESG משקף נאמנה את פעילותה של החברה, כך בעלי עניין יוכלו להשוות בין הדו"חות והפעילויות של חברות שונות ולפעול על הסיס מידע מהימן- בדומה דו״ח כלכלי.   סיבה שלישית, הכוונת פעילות של המשק: רגולציה מאפשרת לגופים ממשלתיים להכווין פעילות של תאגידים בין אם באמצעות תמריצים ובין אם באמצעות ענישה. בהקשר של ESG, ישנה רגולציה שמעניקה תמריצים, כמו חוק הInflation Reduction Act  בארה״ב, המעניק הטבות מס משמעותיות לחברות שמשתמשות בטכנולוגיות לא מזהמות. וכן רגולציה שנוקטת בענישה, כמו חובת הדיווח על אסטרטגיות ESG לחברות באירופה, המטילה קנסות ואף הפסקת פעילות לחברות שאינן עומדות בחובות שבחוק.   לסיכום, ESG הוא כלי, וכוחו גדל ככל שהמשתמש בו מבין את האופן הטוב ביותר לנצל אותו. יש להבין את הכוח והפוטנציאל הטמון בכלי האדיר הזה, ולא להירתע מכך. שכן, על ידי מינוף נכון, שילוב ESG באסטרטגיה יכול לא רק להעשיר חברות, אלא את המשק הישראלי בכלל, וזאת תוך כדי קידום פתרון לסוגיות הבוערות הקשורות בסביבה, חברה וממשל. סוגיות אשר משפיעות על המשכיות חיינו כחברה ובכלל.         עו״ד גל שרגיל-יערי היא יועצת ESG בכירה, חברת בורד ב- ESG Committee של לשכת עו״ד של מדינת ניו יורק [1] עלי בוקשפן "עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני " המשפט כ"ו 141 (2021)   [2]  The Cost To End Global Warming,  Adam Majendie  and  Pratik Parija , Bloomberg, October 2019. [3]  Patagonia's environmental mission hasn't just been good for the planet — it's also boosted the bottom line, Richard Feloni  Dec 21, 2018 [4]   The Patagonia C.E.O.’s Mission: ‘Save Our Home Planet’,  David Gelles , The New York Times Dec. 10, 2021 [5] https://www.statista.com/chart/28257/patagonia-inc-revenue-company-db/ [6] https://www.axios.com/2023/05/23/corporate-brands-reputation-america [7] Patagonia shows how turning a profit doesn’t have to cost the Earth, McKinsey & Co. April 20, 2023 [8]   https://www.zippia.com/patagonia-careers-213543/revenue/

שינויים משמעותיים שהתחוללו בעולם התאגידי ובמציאות החברתית בעיקר בשנים האחרונות יצרו מציאות חדשה, הדוחפת את המגזר העסקי להתנהלות עסקית הוליסטית והוגנת. אחת השאלות המעסיקה בשנים האחרונות היא האם וכיצד ניתן למשטר ולהניע את החברות ונושאי המשרה לאמץ מדיניות של אחריות תאגידית ולנהל סיכוני ESG. אמצעי משטור אינטואיטיבי אך לא בהכרח אפקטיבי נשען על רגולציה כופה מסוג 'ציווי ושליטה' הנוגעת להיבטי הגילוי המתבצעת באופן חד כיווני ישיר וכופה על ידי מוסדות המדינה באמצעות נורמות משפטיות שבצידן סנקציות אזרחיות או פליליות. ההנחה היא כי ללא סנקציות, הסיכוי כי הגופים המוסדרים יצייתו לחובות ההתנהגות הקבועות בדין הוא נמוך. [1]  לעומת רגולציה כופה, הרגולטור בישראל בחר בשלב זה ברגולציה רכה שמטרתה לעודד חברות לאמץ אחריות תאגידית ולתת גילוי על בסיס וולונטרי. רובד חשוב נוסף בפירמידת האכיפה הרגולטורית הוא הביוש הרגולטורי המוגדר בעיקרו פעילות מנהלית של רגולטורים ברשות המבצעת שעניינה הוא במתן פומביות למידע שלילי ישיר או עקיף מכל סוג שהוא, אודות תאגידים עסקיים המספקים שירותים או מוצרים לציבור. הביוש הרגולטורי מגביר ציות, ויוצר אפקט של הרתעה ישירה וכללית בשוק. [2]  למרות שבשלב זה, נראה כי הרגולטור בישראל אינו מעוניין להתערב ישירות בשוק, הוא כן מעוניין לקדם אינטרס ציבורי חשוב. ככל והשוק לא יקלוט בהצלחה את האיתות, הרשות לניירות ערך יכולה לנקוט באמצעות כלי "רך" של ביוש ולפרסם את רשימת התאגידים שלא דיווחו ואף ליצור דירוג חברות על בסיס הנתונים המתעדכן באופן שוטף, במטרה להפעיל לחץ על החברות שלא קלטו את האיתות. אופן הגילוי יכול שיכלול פילוח של החברות בהתאם לגודלן ובעיקר לגודל הסיכון הנגזר מאופי פעילות החברה. אמצעי משטור אחר מבוסס על כוחות השוק שבאים לידי ביטוי בשתי תופעות סימביוטיות - ביוש תאגידי על ידי הציבור והטלת סנקציות מוניטיניות. הביוש התאגידי, פרי יוזמה פרטית של אמצעי תקשורת או של ארגונים שונים, מוגדר "ענישה" עממית ודמוקרטית, המאפשרת לאזרחים למתוח ביקורת על חברות שפוגעות בהם ובזכויותיהם או חברות שלא משקפות את הערכים שלהם. [3] טקטיקת הביוש בנויה על הרעיון שלפיו תאגידים או מנהליהם יתומרצו על יד לחץ ציבורי וכלכלי לשנות את התנהגותם. התאגיד המותקף עלול לחשוש מהנזק שייגרם למוניטין שלו או לערך מוצריו או מפגיעה ביכולתו לגייס הון וכו'. [4]  ועל כן, הביוש יכול לשמש כלי נוסף שיגרום למנהלים העומדים בראש התאגידים העסקיים לקלוט את רחשי הציבור, להפנים את חשיבות הערכים החברתיים והסביבתיים שהציבור מייחס ולהקדים "תרופה" באמצעות הטמעת אחריות תאגידית. לצד החשש של החברה מפני ביוש התאגידי, קיים בנוסף, חשש מפני הטלת סנקציה מונטינית הנגרמת כאשר בעלי העניין של החברה כמו משקיעים, עובדים, לקוחות, ספקים ועוד, מעדכנים כלפי מטה את מה שהם חושבים על החברה. חדשות על התנהגות בעייתית של החברה עלולות לגרום לכך שבעלי העניין יחשבו שהחברה פחות איתנה פיננסית או שהיא מנוהלת בצורה פחות טובה מכפי שסברו, ולא בהכרח שהחברה הפרה את החוק. כאשר בעלי העניין מורידים את ציפיותיהם בנוגע לחברה, בדרך כלל הם גם יפחיתו את נכונותם להתקשר עם החברה בעתיד, והחברה תאבד הזדמנויות עסקיות. סך ההזדמנויות העסקיות שהחברה תאבד בשל השינוי התפיסתי שנגרם אצל בעלי העניין הוא הסנקציה המונטינית על ההתנהגות שבמחלוקת. [5]  גובה הסנקציה, קרי, שוויין של ההזדמנויות העסקיות שהחברה תאבד, נקבע בעיקר על פי אמת מידה כללית אחת: אינדיקטיביות. כאשר בעלי העניין קוראים חדשות רעות על החברה, הם שואלים את עצמם עד כמה התנהגות החברה בעבר אינדיקטיבית, קרי עד כמה היא מנבאת התנהגות בעתיד. בהקשר זה, ניתן לומר בהכללה כי חברה תיענש בחומרה על ידי השוק ככל וההתנהגות שלה הבעייתית נתפסת כמשהו שיטתי הנוגע בדרך שבה החברה מתנהלת בניגוד להתנהגות הנתפסת כטעות חד פעמית. גורם דומיננטי אחר המשפיע לקידום אג'נדה של אחריות חברתית בתאגידים הם המשקיעים המוסדיים המשמשים שחקני מפתח בשוק ההון בעולם וגם בישראל. בשנים האחרונות מתרחבת המגמה במסגרתה משקיעים בינלאומיים בדגש על משקיעים מוסדיים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים כדוגמת BlackRock, Vanguard, UBS ועוד, שוקלים בנוסף לשיקולי התשואה הצפויה בהשקעותיהם, גם שיקולים הנוגעים לאחריות התאגידית ולניהול סיכוני ה-ESG של החברות בהן הם משקיעים. [6] השקעות המבוססות על שיקולים כאלה מכונות השקעות עם אחריות חברתית - Socially Responsible Investments. בבסיס הגישה, עומדת הדעה כי למשקיעים איכפת לאן מופנה כספם, ולמרות שהם מעוניינים להרוויח מהשקעתם - אין הם מוכנים לעשות זאת בכל מחיר. ולכן במסגרת שיקולי ההשקעה שלהם עליהם להביא בחשבון שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי. השקעות אחראיות המתבססות על ניתוח לפי קריטריונים של ESG כוללות ניהול סיכונים מקיף יותר, המתייחס לאופן שבו החברה מתמודדת עם סיכוניה הסביבתיים והחברתיים. על רקע החזקותיהם העצומות, הניסיון, הידע והמומחיות, להחלטות ההשקעה של המשקיעים המוסדיים יש משמעות גדולה בהתנהלות החברות העסקיות במשק ובמיוחד באותן חברות בהן הם משקיעים לאימוץ ESG. לצד אמצעי המשטור השונים שצוינו לעיל, התמריץ העיקרי והמשפיע ביותר על אופן הניהול של בכירים לשרת את טובת החברה ולא את טובתם האישית הוא שכרם ועל כן יש לוודא שהתמריצים מותאמים להשגת תכלית ומטרות התאגיד. בשנים האחרונות התגברה תופעה עולמית מעניינת וחשובה במסגרתה חברות שהטמיעו שיקולי ESG בתוכניות האסטרטגיות שלהן החלו ליישם מודל חדש הקושר את התגמול למנהלים הבכירים ליעדים אלו. חברות במגזרי תעשיה שונים משלבות שיקוליESG  בתוכניות תגמול למנהלים בכירים ונבדלות במספר היעדים, במשקלם, ברכיבי השכר בהם יעדים אלו נכללים, בסוג התגמול ועוד. לדוגמא Royal Dutch Shell חברת הנפט השנייה בגודלה בעולם, בשנת 2020 הגדירה בתוכנית התגמול משקל של 10% מהתגמול ארוך הטווח בין שלוש לחמש שנים לעמידה ביעדי הפחתת הפחמן. [7]  חברת Siemens הגדירה שלושה מדדים במשקל זהה להפחתת פליטת הפחמן, למספר שעות ההדרכה המועברות לעובדים ולמדידת שביעות רצון הלקוחות. גם חברת המזון הענקים Unilever הגדירה מדד קיימות במשקל של 25% מהתמריצים לטווח ארוך. [8] הרציונל העומד מאחורי מגמה זו היא שעל מנת להניע הטמעה משמעותית של אחריות תאגידית ושיקולי ESG, יש ליצור קשר ישיר ומתמרץ באמצעות תוכנית תגמול למנהלים שתשקף את שמצופה מהם במטרה להביא את החברה לתוצאות הרצויות. באשר לשאלת המניע ליישום מודל זה על ידי החברות, נראה כי אצל חלקן נבע, בין היתר, יישום המודל כתגובה ללחץ שהופעל עליהן מצד בעלי המניות לרבות התנגדותם לשכר הגבוה המשולם לבכירים ולפערי השכר העצומים בתוך החברה. כמובן, שביחס לחלק מהחברות, קשירת תגמול הבכירים לשיקולי ESG הייתה מהלך טבעי במסגרת מחויבותם הערכית והאסטרטגית, ועל כן ניתן להתייחס למודל זה כהתפתחות אבולוציונית שבאה להאיץ ולהבטיח התקדמות משמעותית באימוץ אחריות תאגידית. בלי קשר לשאלת המניע של החברה, קיימים יתרונות בשילוב יעדי ESG בתוכניות התגמול למנהלים, בין היתר בכך ששילוב זה עשוי להוות איתות פנימי וחיצוני חזק בקשר לכוונות החברה ולמחויבותה לסוגיות ESG ובכך להניע את הארגון לשנות את סדרי העדיפות שלו. החברה מראה שהיא “Walking the talk” כלומר שהיא נוקטת בצעדים העולים בקנה אחד עם הצהרותיה. יתרון אחר קשור להשפעת סוג התמריץ על מנהלים בדרגות שונות לרבות מנהלים בכירים שהם חלק מהנהלת החברה הנוטים להתמקד בתמריצים לטווח קצר. מכיוון שיעדי ESG עשויים להיתפס בעיניהם כחסרי חשיבות ובולטות בהשוואה ליעדים אחרים, שילוב יעדי ESG בתוכניות התגמול יכול לטפל בבעיה זו וליצור איזון שכנגד. כמו כן, יעדי ESG עשויים לספק מידע מועיל על "איך" כמו גם "על מה", באופן שהם מספקים תחושת נוחות כי מאמצי ההנהלה לשפר את הרווחים הינם יציבים ואינם מבוססים על קיצורי דרך. [9] סט נוסף של טיעונים המצדיקים שילוב יעדי ESG בתוכניות תגמול, מתמקד בתפיסה לפיה ערך בעלי המניות אינו המטרה היחידה, קרי, המוטיבציה לכלול יעדי ESG בתוכניות תגמול עשויה להיות מעבר להשאת ערך פיננסי לבעלי המניות. [10] הטיעון הראשון מתייחס לכך שמטרות ויעדי ESG יכולים ליישר את החברות העסקיות לפעול בהתאם לציפיות חברתיות שאינן קשורות ישירות למחיר המניה. חברות מעוניינות להראות שהן על הסיפון עם הנושאים החברתיים הגדולים של היום. "כללי המשחק" המוגדרים על ידי החברה חורגים משלטון החוק, אלא משקפים קודי ממשל, יוזמות וולונטריות ועוד. החברה (Society) מצפה מחברות עסקיות לנקוט בפעולות שלא בהכרח תשתקפנה מיידית במחיר המניה, ועל כן חברות תרצנה להפגין את מחויבותן למטרות החברתיות דרך האופן שהן קובעות תמריצים. הטיעון השני קשור להנחה כי העדפות בעלי המניות רחבות מעבר ליצירת ערך פיננסי. העדפות אלו מתבטאות ברצון להשקעות חברתיות, ברצון לגיוון, לסטנדרטי מינימום של עבודה או להפחתת טביעת רגל פחמנית ועוד, גם אם המשמעות שהרווחים בגין אחזקותיהם יקטנו. במקרים אלו, הגיוני שמדדי ESG ייכללו בתוכניות התגמול כדי לקשור אותם להעדפות בעלי המניות. במקום בו העדפות בעלי המניות משמשים הצדקה להכללת מדדי ESG, מאוד חשוב ליצור מכניזם שירכז העדפות אלה, במיוחד לאור השונות בגישות של המשקיעים. ולבסוף, חברות מתמקדות עכשיו במטרה כיצד להביא תועלת לחברה כולה מעבר לערך בעלי המניות. נקיטת פעולות ESG מהווה קישור חזק למטרה זו, ושילובם בתגמול המנהלים עשוי להיות הצעד הבא של החברה. המטרה חייבת לזרום בכל ההיבטים בארגון, כמו התנהגויות יום יומיות עם כוח אדם, אינטראקציות עם לקוחות וסדרי העדיפות של המנכ"ל. אם ESG הוא חלק קריטי במטרה, נכון יהיה להציג אותו בתוכניות התגמול לבכירים. לצד היתרונות שצוינו, על הדירקטוריונים וועדות התגמול להיות מודעים לקשיים ולאתגרים שבמקרים מסוימים יכולים להוות בסיס להחלטה לגיטימית שהכללת יעדי ESG בתוכניות תגמול, אינה הדרך הנכונה עבורן. אחד הקשיים העיקריים קשור באתגר הארגוני סביב בחירת המדדים שישולבו בתוכניות התגמול ומשקלם, אשר משליך על קשיים נוספים. בין היתר, ניתן לציין כי חברה יכולה לפגוע ביעדים אך לפספס את המטרה או לשגות בבניית תמהיל תמריצים לא מאוזן וככזה שממוקד בטווח הקצר ופחות בטווח הארוך ובכך להחטיא את המטרה. כמו כן, קיימים מחקרים שמראים כי תגמול תלוי ביצועים לא בהכרח מבטיח ביצועים טובים יותר, כיוון שהוא מעודד את המנהלים לפגוע ביעדים אך לא לשפר ביצועים. [11] קושי נוסף קשור בדירוג ובכיול של יעדי ה- ESG, שכן חלק מהמדדים אינם פשוטים לכימות. גם אם ניתן לקבוע יעדים הגיוניים וסבירים במועד אישור תוכנית התגמול, עם הזמן, שכשנבחנים ביצועי המנהלים, יתכן שהעולם התקדם והדגשים השתנו, מה שהופך את היעד המקורי או המדד ללא רלבנטי. בנוסף, שילוב כזה גורם לתוכניות התגמול להיות מורכבות ומסובכות ליישום, במיוחד כשלחברה קיימים מספר יעדים המצויים בסדר עדיפות עליון שלה, דבר שעלול לגרום שהתגמול תלוי ביצועיESG  מאבד כל אפקט מוטיבציוני על המנכ"ל. ובעיקר, קיים סיכון שהמנהלים יחלישו את עסקי הליבה של החברה על מנת להשיג יעדי ESG. על אף הקשיים והסיכונים, נראה כי דירקטוריון וועדות תגמול שיהיו מודעים מראש, ישכילו לשאול את השאלות הנכונות, ינהלו תהליך מובנה ובכך יצלחו את המהמורות.  לסיכום, השיקולים של חברה לאמץ מדיניות של אחריות תאגידית וניהול סיכוני ESG יושפעו מתמהיל של כלל אמצעי המשטור שפורטו. אם כי לדעתי, חבילת שכר לבכירים מהווה את אחד התמריצים החשובים והאפקטיביים ביותר שיעודדו את הדירקטורים והמנהלים להפעיל שיקול דעת ניהולי לאמץ מדיניות של אחריות תאגידית ולאזן בין האינטרסים של בעלי המניות ובעלי העניין.   עו״ד אורלי ליבוב בוגרת LLM, אוניברסיטת רייכמן, יועצת משפטית ומזכירת החברה בטיב טעם הולדינגס 1 בע"מ   *הפוסט מבוסס על עבודת התזה של עו"ד ליבוב " מבט על אחריות תאגידית, שכר בכירים ומה שביניהם ", בהנחייתו של פרופ' עלי בוקשפן* [1] יצחק גל-נור "מבוא" רגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות  9 (יצחק גל-נור ואיל טבת עורכים, 2019) נגיש בקישור הבא:  http://hazan.kibbutz.org.il/hafrata%20-2/mboa_rgoltzia_-_prk_glnor_vetbt_-_22_3_17.pdf . [2] שרון ידין "המרחב ההבעתי של הרגולציה: האם המדינה צריכה לבייש?" משפט ועסקים כג 2019.  [3] הדרה בר-מור "ביוש מעסיק תאגידי בתביעות הטרדה מינית" משפט ועסקים  כג 457, 462 (2020). [4] שירלי נוה "ביוש והזירה הסביבתית" משפט ועסקים  כג 627, 637-636 (2020). [5] רועי שפירא "משפט ומוניטין: כיצד ההליך המשפטי מכתבי סנקציות מוניטיניות" משפט ועסקים  כג 79, 84-85 (2020). [6]  לניתוח החובות של המשקיעים המוסדיים לאור המשמעות הכלכלית של החזקותיהם ראו: Gerard Hertig, Governance by Institutional Investors World , in THE OXFORD HANDBOOK OF CORPORATE LAW AND GOVERNANCE 821, 823, 832 (Jeffrey N. Gordon & Wolf-Georg Ringe eds., 2018) [7] Royal Dutch Shell, media releases, Leading investors back Shell’s climate targets  (Dec.3, 2018), https://www.shell.com/media/news-and-media-releases/2018/leading-investors-back-shells-climate-targets.html [8] דוגמאות לחברות נוספות שקושרות מדדי  ESG לשכר ראו: Viewpoint, Integrating ESG into Executive Compensation  Plans, .ICGN (Nov. 2020), https://www.icgn.org/integrating-esg-executive-compensation-plans [9] Tom Gosling, Clare Hayes Guymer, Phillippa O’Connor, Lawrence Harris and Annabel Savage,  Paying Well by Paying for Good   PWC UK (2021), https://pwc.to/2Xb85ci    [10] שם. [11] Alex Edmans, Why Companies Shouldn’t Tie CEO Pay to ESG Metrics: It may sound like a good idea. But it likely won’t achieve the results proponents want , WALL ST. J. (June. 27, 2021, 11:00 AM), https://www.wsj.com/articles/why-.companies-shouldnt-tie-ceo-pay-to-esg-metrics-11624669882

מניהול סיכונים להזדמנות עסקית העולם העסקי מתייחס לסטנדרטים של ESG מזה שנים רבות, בעיקר סביב ניהול סיכונים. באופן פשטני אפשר לומר שבמשך שנים הסתכלו אנליסטים על פרמטרים של ממשל תאגידי (G) בפריזמה של גילוי מקרי מרמה והפרת אמונים מצד נושאי משרה, עמידה בחובות מיסוי וחובות שהוטלו על ידי רגולטורים שונים; בפרמטרים של סביבה (E) התעניינו בעיקר בסיכון הכרוך בטיפול בשפכים, זיהום סביבתי והפרת רגולציה (וחשיפה לקנסות); ובנושאי חברה  (S) ההסתכלות היתה בעיקר על בטיחות וגהות של עובדים והגנה בפני נושאים כמו הטרדות מיניות, בעיקר מהפן המשפטי.   ואולם, בשנים האחרונות מתחיל העולם העסקי להסתכל על נושאי ESG ככאלה אשר מגלמים בתוכם גם הזדמנויות   עסקיות, [1] כגון שיפור תנאים תחרותיים, משיכת טאלנטים לעבודה ומיתוג תאגידים כירוקים וידידותיים לסביבה ולחברה. בנוסף לכך, חברות מוצאות בתוך נושאי התוכן של ESG גם הזדמנויות למודלים עסקיים חדשים. לפיכך ישנה תנועה מבורכת לקידום הטמעת גורמי סביבה, חברה וממשל תאגידי לתוך תאגידים שונים מתוך אמונה שבנוסף למניעת סיכון ישנן כאן הזדמנויות עסקיות אמיתיות שעשויות להשפיע לטובה על שורת הרווח של חברות.   בעולם מושלם לא היה צורך בהסתכלות נפרדת על הטמעת סטנדרטים של ESG בתאגידים, שכן כל הנושאים הרלוונטים למעשה אמורים להיות מטופלים ע״י מערכות משפטיות, משאבי אנוש, תפעול, כספים וכד׳.  לצערנו, איננו נמצאים בעולם מושלם, ולכן נדרשת חשיבה על חיבור בין פעולות שונות של תאגידים ואיגודם תחת הפרמטרים של ESG על מנת לוודא שהם מטופלים ומדווחים כראוי. הדבר נכון גם מבחינת ניהול סיכונים וגם מבחינת יצירת הזדמנויות. לפיכך, ברור שלתוך מערכות ESG נלקחו נושאי ליבה של תאגידים אשר ממילא אמורים לעבוד יחד בסנכרון על מנת לעבוד טוב.   בשנים האחרונות אנו עדים גם לגידול משמעותי בתקינה ורגולציה בכל נושאי ה-ESG, בין אם הם נקראים כך או חוסים תחת הגדרות של קיימות, זכויות מיעוטים, גיוון וכד׳. הדחיפה לעמידה בסטנדרטים רגולטוריים שונים, בעיקר באירופה וארה״ב, הפכה לחלק מההבנה על חשיבות באחידות הדיווח וההטמעה של פרמטרים של חברה, סביבה וממשל תאגידי באופן דומה למה שקרה בעולם הדווח הכספי. אמנם הדגשים קצת שונים בין ארה״ב לאירופה (באירופה ההובלה היא של העולם הסביבתי ובארה״ב העולם החברתי וספציפית נושאי גיוון והכלה), אבל הכוונה בסופו של דבר היא לייצר סטנדרטים אחידים בעולם העסקי לאסטרטגיה, ביצוע, מעקב ודווח בנושאים אלה.   באופן ספציפי, בכל הנוגע לסוגיית משבר האקלים והשפעת תאגידים ופליטות גזי החממה לאטמוספרה כפקטור משמעותי הגורם לחימום כדור הארץ, ישנה תחושת דחיפות לטיפול בנושא, ולכן גם דחיפה גדולה מהכיוון הרגולטורי מחד והוולונטרי מאידך. אנו עדים ליותר ויותר תאגידים המתחייבים להפחית את פליטות גזי החממה (עד להפחתה טוטאלית) גם בשל חובה רגולטורית אבל גם בשל קבלת אחריות לתרומתם לחימום הכדור.  לאור כל זאת, ברור כי בניית אסטרטגיית ESG לתאגידים היא הכרחית, ותאפשר לחשוב על היתרונות שבכל פרמטר והטמעה של פרקטיקות ההופכות לחשובות יותר ויותר לדור המילניאל וה-Z ומושכות את האנשים, ההשקעות והלקוחות האטרקטיביים ביותר.    דוגמאות ליתרונות שבהטמעת אסטרטגיית ESG בתאגידים יש למכביר, [ 2] אציין להלן כמה מהן: ●      גיוון מגדרי בחברה ובמיוחד בהנהלה הוכח כגורם המייצר רעיונות ופתרונות מגוונים וחדשניים ובכך משפר את הביצועים  העסקיים.  [3] ●      מיתוג תאגידים כידידותיים לסביבה החל בצד השמירה על כדור הארץ בפעילות היומיומית וכלה בחשיבה סביבתית של המוצר, מייצר חיבור  ארוך  טווח ללקוחות המבוקשים ביותר ויש לכך כמובן השפעה מכרעת על ביצועי החברה. [4] ●      כמו כן, חברה המקפידה על שמירה על פרטיות ובטיחות עובדיה, מחוברת ותומכת בקהילה ומקדמת הוגנות ושקיפות צפויה גם היא להיות אטרקטיבית למשקיעים ולשאר בעלי העניין.   גם עולם ההייטק וההון סיכון התחיל להטמיע בשנים האחרונות פרקטיקות של בניית אסטרטגיה והטמעה של ESG, מדידה והערכה וסיוע בעמידה בתנאי הרגולציה באירופה וארה״ב. אמנם, תעשיית ההייטק ובמיוחד סטארטאפים בשלבים מוקדמים רואים בטיפול בנושאי ESG כעניין פחות דחוף או רלוונטי לפעילותם, אולם אם ישכילו להבין כיצד לבנות אסטרטגיה טובה כבר משלבי בניית המיזם, יוכלו להנות מיתרונות הבניה של תרבות ארגונית המושכת את העובדים, המשקיעים והלקוחות הטובים ביותר, להתחרות בגופים בינ״ל הנדרשים לעמוד ברגולציה וגם לבנות נכון את החברות ולא להדרש לתיקונים בשלבים בהם החברות כבר מבוססות.  הבניה ויישום מוקדמים של תכנית ESG לסטארטאפים צעירים תעניק להם את היתרונות העסקיים והמסחריים שבכך במחיר יחסית נמוך של זמן ומשאבים.     הגישה ההוליסטית שאלה נוספת היא האם כדאי להפריד את נושאי הליבה של ESG - קרי סביבה, חברה וממשל תאגידי ולטפל בכל אחד מהם בנפרד, או שעדיף להסתכל על התמונה הכוללת. כמובן שלכל אחד מהתחומים ישנם מאפיינים שונים וכדאי לטפל ולנתח כל אחד מהם בזכות עצמו. ואולם, לטעמי, שלוש הפרמטרים קשורים זה בזה והסתכלות מפרידה תייצר תמונת מציאות מעוותת שמתעלמת מהתמונה הכוללת וההוליסטית שמרכיבה כל תאגיד.   לטעמי, כל גוף הנו ניתן לתאור  כמערכת מורכבת של חלקים שונים העובדים יחד. זה נכון לגבי גוף אנושי, גוף מקצועי, תאגיד ולמעשה כל גוף כולל אפילו כדור הארץ עצמו (ראו נא את השערת  הגאיה [5] ). ככזה, כל גוף זקוק לסך חלקיו על מנת לתפקד, ולמרות שבהחלט ניתן לתפקד ללא חלק אחד או יותר מסך החלקים, התפקוד האופטימלי של כל גוף קורה כאשר כל חלקיו מסונכרנים ועובדים יחד. כך גם לגבי הסתכלות על פרמטרים של סביבה, חברה וממשל תאגידי.   מכיוון שהכל קשור בהכל, ויש בין שלוש החלקים יחסי גומלין ברורים, הרי שצפוי שבחברה מגוונת המספקת הזדמנויות שוות לנשים ומיעוטים, יהיה פחות סיכון לקיומם של פערי שכר מגדריים, הטרדות מיניות והפרת אמונים של בכירים (הנושא נתמך במחקרים רבים בהם הוכח שגיוון בהנהלה ובדירקטוריון מקטין את שיעור המרמה בחברות). [6] גם סביר להניח שחברה המקפידה על בטיחות ופרטיות עובדיה תעשה כן גם בנוגע למוצריה שכן המודעות על הצורך בשימור פרטיות נמצא כבר בתוך ה-DNA שלה. חברה אשר לוקחת אחריות על פליטות הפחמן של פעילותה ומאמצת מדיניות הפחתת פגיעה בכדור הארץ תהיה כנראה גם פתוחה להטמעה של נרטיב ירוק וחיובי לחיזוק המותג שלה, מה שיגדיל את ההזדמנויות העסקיות ויטפח את המוניטין של החברה. אלו דוגמאות קטנות לחיבור הברור בין החלקים השונים ועל הצורך בהסתכלות הוליסטית על התמונה הכוללת.   לסיכום, יש להסתכל על ESG כחלק ממכלול הפעילות העסקית של כל תאגיד, הנוגע לפעולות הליבה החשובות ביותר עבורו הן מהפן של הקטנת סיכונים והן כאפשרות לבניית הזדמנויות עסקיות חדשות. חשוב שההסתכלות תיעשה באופן הוליסטי הלוקח בחשבון את כל הפרמטרים ומרכיב מתוכם פאזל ברור של פעילות התאגיד. יש לראות את הרקמה המחברת בין כל חלק וחלק ולייצר סינרגיה בין כל החלקים על מנת למקסם את ההזדמנויות הגלומות באימוץ אסטרטגיית ESG טובה ומוצלחת. ססיל היא ראש תחום אימפקט וקיימות בקרן ההון סיכון Pitango, מומחית לניהול השקעות בחברות טכנולוגיות-חברתיות ואחראית על הטמעת עולמות ההשקעה האחראית (ESG) במסגרת עבודתה השוטפת של הקרן. [1] Center for Sustainable Business. (n.d.). ESG and Financial Performance. NYU Stern. Retrieved June 3, 2024, from https://www.stern.nyu.edu/experience-stern/about/departments-centers-initiatives/centers-of-research/center-sustainable-business/research/research-initiatives/esg-and-financial-performance [2] PricewaterhouseCoopers, Private Equity and the Responsible Investment Survey 2021, PwC (2021), https://www.pwc.com/gx/en/services/sustainability/publications/private-equity-and-the-responsible-investment-survey-2021.html . [3] McKinsey & Company, Diversity Wins: How Inclusion Matters, McKinsey & Company (2020), https://www.mckinsey.com/featured-insights/diversity-and-inclusion/diversity-wins-how-inclusion-matters . [4] PricewaterhouseCoopers, Consumer and Employee ESG Expectations, PwC, https://www.pwc.com/us/en/services/consulting/library/consumer-intelligence-series/consumer-and-employee-esg-expectations.html [5] Ecowiki, השערת גאיה, Ecowiki, https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%99%D7%94#google_vignette [6] Ido Baum, Dalit Gafni & Ruthy L. Lazar, Gender and Corporate Crime: Do Women on the Board of Directors Reduce Corporate Bad Behavior? , 29 M ich. J. G ender & L. 291 (2022). Available at: https://repository.law.umich.edu/mjgl/vol29/iss2/4