יאיר אבידן

בשקט יחסי, העולם משנה בהדרגה את אחת מהנחות היסוד של הכלכלה המודרנית שלפיה לאוויר, לזיהום, לפגיעה במשאבים ולסיכונים סביבתיים מצטברים אין באמת מחיר כלכלי מלא. אלא שהסיפור כבר איננו רק סביבתי. מאחורי מנגנוני תמחור הפחמן מסתתר שינוי רחב הרבה יותר באופן שבו מדינות, שווקים ורגולטורים מתחילים להתמודד עם אחת מנקודות החולשה המרכזיות של הכלכלה המודרנית: הקושי לזהות ולתמחר סיכונים מצטברים וארוכי טווח לפני שהם מתממשים.

דירוגי ESG הפכו לכלי מרכזי בהכוונת הון וניהול סיכונים, אך דו"ח עדכני של ה-OECD חושף פער מטריד: מרבית המדדים בוחנים הצהרות ומדיניות, ולא תוצאות והשפעה ממשית בשטח. ברשומה זו, מנתח יאיר אבידן את ממצאי הדו"ח ואת השלכותיהם על הכלכלה הישראלית. הרשומה מציעה מסגור עדכני ל-ESG ככלי חיוני לחוסן ומשילות, ומדגישה את הצורך הקריטי במעבר ממדידת כוונות למדידת ביצועים כתנאי ליציבות פיננסית ארוכת טווח.

בעשור האחרון ישראל ניצבת בפני אתגר גדול המקביל לאתגרים במערכות רבות בעולם – הטרילמה הפיסקלית. הטרילמה מורכבת משלושה יעדים מתנגשים: יציבות...

כיצד שילוב בין הסתגלות לאִפְחוּת יוצר יתרון אסטרטגי בהתמודדות עם סיכוני האקלים הגלובליים?

שולחן עגול על נייר העמדה של רואי החשבון שלומי שוב ושושי כהן בנושא אסדרת דיווח ESG בישראל