צוות הבלוג של מרכז אריסון ל־ESG

בהמשך לרשומה שפורסמה בשבוע שעבר, אנו מציגים כעת את החלק השני והמשלים בסדרה המסכמת את התובנות המרכזיות מהוובינר "The EU Sustainability Omnibus" שנערך ב-12 במרץ 2026. חלק זה מתמקד בתובנותיו של פרופ׳ רועי שפירא (בית הספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן) לגבי האחריות האישית של נושאי משרה ודירקטורים בישראל בעקבות הרגולציה האירופית.

הדיונים בוובינר ״The EU Sustainability Omnibus״ שנערך בשבוע שעבר משקפים מעבר מבני בעולם התאגידי: מעידן של אחריות חברתית וולונטרית, לעידן של ניהול סיכוני ESG וציות משפטי. למרות הסתירות במערכת הגלובלית, כיוון התנועה ברור וקיימות ממשיכה להיות שפה עסקית מרכזית גם כשהרגולציה משתנה.

שנת 2025 הייתה שנה משמעותית עבור בלוג מרכז אריסון ל-ESG. שנה שבה השיח על סביבה, חברה וממשל תאגידי המשיך להתבגר, להעמיק ולהתרחב, והבלוג שימש זירה חיה לדיון ביקורתי, מקצועי ורב-תחומי בשאלות שמעצבות את האופן שבו עסקים מתמודדים עם אתגרי ההווה והעתיד. הרשומות שפורסמו השנה משקפות שינוי והתבגרות בשיח סביב ESG: מעיסוק בהגדרות בסיסיות, לשיח סביב התמודדות עם אתגרים מעשיים, רגולטוריים ותפיסתיים.

האם ניתן לחייב תאגיד פרטי באחריות לנזקי אקלים גלובליים?

במרכז הדיון על ה־ESG עומדת השאלה על תפקיד העסק בחברה: מהו "עסק אחראי"?