סיכום שנת 2025- בלוג מרכז אריסון ל-ESG

שנת 2025 הייתה שנה משמעותית עבור בלוג מרכז אריסון ל-ESG. שנה שבה השיח על סביבה, חברה וממשל תאגידי המשיך להתבגר, להעמיק ולהתרחב, והבלוג שימש זירה חיה לדיון ביקורתי, מקצועי ורב-תחומי בשאלות שמעצבות את האופן שבו עסקים מתמודדים עם אתגרי ההווה והעתיד. הרשומות שפורסמו השנה משקפות שינוי והתבגרות בשיח סביב ESG: מעיסוק בהגדרות בסיסיות, לשיח סביב התמודדות עם אתגרים מעשיים, רגולטוריים ותפיסתיים. ברשומה זו נסכם בקצרה את העשייה בבלוג בשנה החולפת, נעמוד על צירי התוכן המרכזיים שנדונו ברשומות שפורסמו, ונציג את המגוון הרחב של הקולות והפרספקטיבות שכתבו בו לאורך השנה.

בין שיח אקלימי ואחריות תאגידית

אחד ממוקדי השיח הבולטים בבלוג בשנת 2025 היה העיסוק שבין שיח אקלימי לבין המציאות העסקית. לאורך השנה, פורסמו מספר רשומות שעסקו בשאלות מעשיות סביב משבר האקלים – לא רק כאתגר סביבתי, אלא כגורם שלו השפעה על מסגרות עסקיות, משפטיות וכלכליות. כך לדוגמה, הרשומה "האם המזהמים ישלמו? ליטיגציית אקלים בראי פרשת RWE", עסקה בבחינת החדשנות המשפטית בכל הנוגע לאחריות תאגידים על נזקי שינוי האקלים. רשומה בולטת נוספת היא "המרוץ לנט זירו: בין הרס אקלים ובין פריחה כלכלית" אשר מציבה סימן שאלה סביב השיח האופטימי על Net Zero, מדגישה את הפער שבין הצהרות שאפתניות לבין נתוני הפליטות שממשיכים לעלות, ומציגה את ההזדמנויות הכלכליות הטמונות במעבר לכלכלה דלת פחמן. לצד הדיון ביעדים ובאחריות רשומות כגון "חוזרים לכלים רגילים: מודל התנהגותי לצמצום השימוש בכלים חד-פעמיים בארגונים", מזכירות לנו כי השיח האקלימי פוגש את המציאות העסקית גם דרך שינויים יומיומיים, בהחלטות תפעוליות שנראות קטנות אך מצטברות לכדי השפעה ממשית.

דיווחי ESG ורגולציה - מעבר למדד

במקביל, בלט השנה העיסוק המתמשך בדיווחי ESG, לא רק כטכניקה להראות עמידה בכללי רגולציה, אלא גם כמפגש בין ערכים, שקיפות והשפעה ממשית. הרשומה "האם הגיעה העת לבחון היבטי צדק אקלימי בדיווחי ESG", ביקשה לערער על תפיסה מצומצמת של דיווח כמדידה מספרית בלבד, והציעה לבחון גם היבטים ערכיים וחברתיים שמאחורי הפורמליות שבדוחות ה-ESG. זווית משלימה לכך, הוצגה ברשומה "מצאו את ההבדלים: דיווחי ESG ודיני ניירות ערך", שבחנה כיצד שיח ESG משתלב ולעיתים אף מתנגש, עם חובות הגילוי והאחריות המוכרות מדיני ניירות ערך. בהקשר רחב יותר, הרשומה "מהפכה ESG בלונדון: איך בריטניה הופכת את הקיימות לחובת דיווח בשוק ההון", הציגה את ההתפתחויות הרגולטוריות בבריטניה והמחישה כיצד דיווחים סביבתיים הופכים מחובה רכה לכלי רגולטורי המחייב חברות לא רק להציג הבטחות בעלמא, אלא להציג נתונים קשיחים ותוכניות בנות ביצוע. השיח העולה מן הרשומות הללו מצביע על שינוי בתפיסה של דיווחי ESG, לא רק ככלי שמייצר שקיפות לכאורה, אלא כמנגנון מכווין התנהגות שבא לידי ביטוי בהיבטים עסקיים רבים בפעילות השוטפת של חברות.

אחריות תאגידית - בין אתיקה לרווח

שיח נוסף שבלט השנה עסק בשאלת האחריות התאגידית והקשר בין ערכים לרווח. הרשומה "כיצד אפשר לקדם השקעות אחראיות ו-ESG בישראל", בחנה את מידת הבשלות של השוק הישראלי לאימוץ "השקעות אחראיות", ואת האתגרים שמונעים מ-ESG להפוך לכלי מרכזי בשוק ההון ובמגזר העסקי המקומי. את המתח שבין אתיקה לרווח מעלה על נס גם הרשומה “The Purpose of Israeli Business” , מאת פרופ' קולין מאייר, מהקולות הבולטים בשיח על תכלית התאגיד. מאייר גורס כי הכשל בשיח סביב ESG אינו טמון בעצם הדרישה לאחריות תאגידית, אלא בניתוקה מליבת ההיגיון העסקי. הרשומה מציעה לראות ברווח תוצאה של פתרון בעיות ולא כיעד המנוגד לו, ובכך ממקמת אחריות תאגידית כחלק אינטגרלי מאסטרטגיה עסקית ארוכת טווח, ולא כויתור כלכלי. בהקשר זה יצוין כי פרופ' מאייר משמש יועץ אקדמי למרכז אריסון ל-ESG, וביקר השנה בישראל במסגרת פעילותו, ביקור המתואר גם באתר המרכז.

משמעויות חברתיות בממשל תאגידי

גם הממד החברתי בממשל תאגידי קיבל השנה מקום משמעותי. הרשומה "האם שוויון מגדרי בדירקטוריונים ובהנהלות בכירות משפיע על קבלת החלטות בארגונים?", בחנה את הקשר בין גיוון מגדרי לבין איכות קבלת ההחלטות, והדגישה כי ממשל תאגידי אינו רק שאלה של מבנה פורמלי, אלא של תרבות ארגונית ודפוסי פעולה. הדיון סביב המשמעויות החברתיות מתרחב גם אל זירת שוק ההון עצמה ברשומה "שכר בכירים, שליטה ודירקטורים: מה מספרות ההצבעות של המוסדיים ובעלי השליטה באספות הכלליות?", שהראתה כיצד ערכים של אחריות תאגידית, שקיפות וממשל תקין מתורגמים בפועל להחלטות של גופים מוסדיים ובעלי מניות, דרך ניתוח דפוסי ההצבעה שלהם בנושאים כגון שכר בכירים והרכב הדירקטוריון. הרשומה ממחישה כי ESG אינו נותר ברובד ההצהרתי בלבד, אלא בא לידי ביטוי במנגנוני קבלת החלטות כלכליים ממשיים.

ריבוי קולות ופרספקטיבות: הבלוג כמרחב שיח רב-תחומי

בדומה לרשומות עצמן, שנת 2025 התאפיינה גם בריבוי קולות שכתבו בבלוג. לצד חברי צוות הבלוג פורסמו רשומות של חוקרים וחוקרות, אנשי ונשות אקדמיה, רגולטורים, סטודנטים וסטודנטיות, לצד אנשי ונשות מקצוע מעולמות העסקים, המשפט, הכלכלה, הפסיכולוגיה שוק ההון, הקיימות ועוד. מגוון זה אפשר להציג את השיח סביב ESG כזירה פתוחה שבה נפגשים מחקר תיאורטי, ניסיון עסקי יישומי ושיקולים רגולטוריים. נוכחותם של כותבים מן האקדמיה תרמה לעומק אנליטי ולחיבור לשיח בינלאומי, בעוד שכותבים המגיעים מן הפרקטיקה הביאו נקודת מבט של יישום ודילמות מהשטח. השילוב בין הקולות יצר שיח רב ממדי המאפשר ביקורת מחד, והצעת פתרונות מאידך, שמיצב את הבלוג כמרחב מקצועי ופתוח לדיון.

מבט קדימה: המשך שיח, העמקה והרחבת המעגל

לסיכום, העשייה בבלוג במהלך 2025 משקפת תהליך מתמשך של התרחבות, למידה והבשלת השיח סביב ESG. מתוך ריבוי קולות ופרספקטיבות נבנה השנה מרחב שאפשר חשיבה ביקורתית לצד חיפוש פתרונות, ודיאלוג המחבר בין מחקר ופרקטיקה. לקראת השנה הבאה אנו מבקשים להמשיך לפתח שיח זה, להעמיק בנושאים קיימים, לפתוח כיווני מחשבה חדשים ולהרחיב את קהילת הכותבים והקוראים. 

בהזדמנות זו נרצה להודות לכל הכותבות והכותבים שתרמו מן הידע, הניסיון והזמן שלהם, והעשירו את הבלוג בקולות מגוונים ותובנות מעמיקות. תודה מיוחדת לצוות הבלוג של מחזור 2 של תוכנית המתמחים: אדם, רותם, ליאור וטל, בניצוחם של פרופ' עלי בוקשפן ותבל דקל, שפעלו לאורך כל השנה במסירות וקפדנות אין קץ, וליוו את תהליכי הכתיבה והפרסום. 

אז מה נאחל לבלוג ולצוותו החדש – הגר, יואב, נדב, מטר ושקד – לקראת השנה הבאה עלינו לטובה? במובן זה נדמה כי הדברים מתכנסים לדבריו של פיטר דרוקר, הוגה דעות ואבי תורת הניהול המודרנית, לפיו "הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא להשתתף ביצירתו", אמירה שמגלמת את רוח הכתיבה, הדיון והעשייה אשר אנו מבקשים להמשיך ולקיים גם בשנה הקרובה.