חיפוש

רבות נכתב ונאמר על חשיבות אימוץ ערכי ESG, בעיקר בשל משבר האקלים ומתחים חברתיים שונים שצמחו במדינות שונות ברחבי העולם ו"הטרנד" אף הגביה עוף ואומץ על ידי כל החברות הציבוריות הגדולות ואף על ידי חברות פרטיות גלובלית. עם זאת,  לאחרונה התעורר גל של ביקורת, לא מעטה בטענות שונות, מסוג "Green Washing" וכן טענות של בעלי מניות אשר לדידם השקעות בתחום הקיימות שאין ערך כלכלי בצידן לחברה, עלולות לגרום לפגיעה בבעלי המניות ובשל כך להחשב כהפרת חובת הנאמנות של נושאי המשרה לחברה. עוד מעלים המתנגדים טענות התוקפות את העשייה כאילו החברות מתהדרות בציציות לא להן, מתכסות בעלי תאנה וממשיכות בעסקיהן כרגיל תוך רמיסת רבים מהערכים אשר תורת ה ESG דוגלת בהן. לטעמי, טעות בידי המבקרים והציניקנים למיניהם אשר מתייחסים לעשייה בתחום ה-ESG בהסתכלות צרה וקצרת מועד. לטענתי, יש להמשיך ולאמץ את הגישה הקיימת תוך התאמתה הפרטנית לכל חברה ועשיית שינוי חשיבתי שכן הדרך היחידה להבטיח תשואה ארוכת טווח לחברה היא על ידי אימוץ עקרונות של קיימות בדרך של  שילוב לחינוך  לערכי תורת ה-ESG (או Sustainability כפי שנקראת כיום) תוך אימוץ גישה של "קיימות רציונאלית" אשר יחדיו יהוו הבטחה להצלחה ארוכת טווח של כל חברה תוך מתן מענה לכל בעלי העניין שלה כפי שיורחב בהמשך.  מתנגדי תורת ה-ESG מבקשים לחסל אותה ולהימנע מכל השקעה שבסיסה הוא אידאולוגיה של קיימות, לעומתם תומכי התורה מבקשים להמשיך ולשמר אותה ואת ההשקעות הנדרשות מתוך אידאולוגיה  בטענה כי נטישת עקרונות של קיימות ימנעו הבטחת הצלחה ארוכת טווח  לעסקי החברה. על מנת ליישב את המחלוקת האמורה והסיכונים שנלווים לנושאי המשרה אשר תומכים בהמשך שימורה של תורת הקיימות, הגה פרופ' Alex Edmans מלונדון ביזנס סקול London Business School, גישה חדשה  אשר אמורה לשמש פתרון הולם לשני הצדדים.  טוען Edmans, כי תורת ה-ESG נמצאת  תחת מתקפה מכל הכיוונים. מאמינים אמיתיים רוצים להמשיך  ולהטמיע ESG אבל קוראים לזה משהו אחר (sustainability); אופורטוניסטים מכירים בכך שתווית ESG כבר לא עוזרת לגייס כספים או למשוך לקוחות; המתנגדים מבקשים לאסור ESG על הסף בטענה שהוא גורם לפגיעה ברווחיות המנייה. הגישה הקיימת אינה נותנת מענה לאתגרים הלגיטימיים של ESG ולכן לגישתו של Edmans הפתרון נעוץ בגישה חדשנית המכונה על ידו "קיימות רציונלית" אשר מתייחסת למטרה העיקרית של יישום ערכי ESG – יצירת ערך לטווח הארוך  . קיימות רציונלית מבוססת על ראיות, מחקר ותוצאות ולא על אידאולוגיה, אימוץ ראייה ארוכת-טווח המטמיעה באופן הוליסטי שיקולים כלכליים מובהקים ועימם גם שיקולים סביבתיים וחברתיים. ESG רציונלי מכיר בחשיבות התשואות; הוא מבוסס על ראיות וניתוח; ושומר מפני גישת קיימות לא רציונלית. קיימות רציונלית אינה מיתוג מחדש או שינוי שם, אלא שינוי מהותי בפרקטיקה של ESG ליצירה מושכלת של ערך לטווח ארוך. הוא אף מרחיק לכת וממליץ כי בעת קבלת החלטה על השקעה יש להוציא את המילה sustainability מהמשוואה, ולבסס את ההחלטה  אך ורק על שיקולים כלכליים, כאשר החלטה כאמור תקפל בתוכה גם ערכים של  קיימות . [1] קיימות רציונלית מכירה בכך שגורמי קיימות כפופים לאותם חוקי כבידה כמו כל השקעה אחרת מה שדוחף את מקבלי ההחלטות להסתכל על התמונה הגדולה – במקום לבחון רק את היתרונות, יש לקחת צעד אחורה ולשקול את העלויות גם כאשר המטרה שלנו היא יותר מאשר רק להשיג תשואה כספית. הערכת העלות הכספית נחוצה כדי להבחין אם התמורה החברתית הנוספת שתתקבל מההשקעה מספיקה כדי לעלות על התמורה הכספית המופחתת, ולא לרוץ ישר קדימה כי התשואות החברתיות הן "דבר טוב". עד לאחרונה התורה המקובלת הייתה כי חברה שאימצה ערכי ESG תשקיע משאבים בהטמעה וקידום פרויקטים ייעודיים ליישום עקרונות ESG ללא בחינה כמותית מראש של תוצאות ההשקעה או השפעה שלהם. המטרה העיקרית הייתה יישום מדיניות ועקרונות של ESG. בעקבות כך החלה מגמה של מדידת ההשפעה של פרויקטים אלו אשר ניסתה לבחון את התועלת במונחים כמותיים של פרויקטים אלו על הסביבה או החברה שבה יושמו. אולם, בעקבות טענות של בעלי מניות שונים כי ההשקעות הללו  אינן נושאות פרי כלכלי ובשל כך פוגעות בעסקי החברה, חל שינוי בגישה והקריאה כיום הינה לבצע את בחינת הכדאיות כבר בשלב  קבלת ההחלטה בדבר ההשקעה בה מדובר; יש מי שיסכם ויאמר כי המדובר בהיפוך החשיבה . כאמור , קיימות רציונלית משמעה יצירת איזון נכון בין צרכים עסקיים בראש וראשונה לבין הצורך בשמירה  על הסביבה, התחשבות בהשלכות חברתיות, ושקיפות וממשל תאגידי ראויים. חברה אשר תוודא טרם ביצוע השקעה כלשהי כי היא אכן נדרשת לעסקיה ומוצדקת מהפן העסקי תוכל לשלב בה  גם עקרונות של קיימות ובכך לתרום הן לקידום ושיפור עסקיה והן ליצור הבטחה לעתיד טוב יותר וארוך טווח. במאמרו קובע פרופ' Edmans כי קיימות רציונלית איננה יין ישן אותו מטמיעים בבקבוקים חדשים אלא מדובר בשינוי מהותי באופן שבו קיימות מיושמת, ולא רק מתויגת . הוא מונה עשרה מאפיינים, חמשת הראשונים מתמקדים ב"קיימות" וחמשת האחרים ב"רציונליות": קיימות רציונאלית עוסקת ביצירת ערך ולא בפוליטיקה; קיימות רציונאלית עוסקת בתוצאות ולא בתוויות; קיימות רציונלית היא מהותית, לא אינסטרומנטלית; קיימות רציונלית היא הליבה, לא  השוליים; קיימות רציונלית היא מאפשרת, לא מנחה; קיימות רציונלית מתבססת על ראיות וניתוח; קיימות רציונלית מכירה בירידה בתשואות ובפשרות; קיימות רציונלית מציבה גבולות; קיימות רציונלית שומרת מפני אי-רציונליות ומשיבה לשאלות קשות.   פרופ' Edmans מביא דוגמאות שונות להחלטות שאומצו על ידי חברות מתוך שיקול כלכלי ואלו הניבו תשואה גם לתחום הקיימות: כך למשל טסלה שמוצריה הידידותיים לסביבה נותנים לה יתרון תחרותי במחיר ובשיווק, או וודאפון אשר פיתחה פתרון של העברות כספיות טלפוניות כדי לסייע לתושבי קניה ולבסוף הפכה את הפיתוח הזה למרכז רווח כלכלי, דוגמאות הממחישות שחינוך לקיימות רציונאלית הוא השקעה נבונה בטווח הארוך - הוא לא רק ממלא חובה אתית, אלא גם תורם להצלחה, צמיחה וחיסכון בעלויות דרך שיטות עבודה חדשניות ופרגמטיות המאזנות בין כל ההיבטים הכלכליים, חברתיים וסביבתיים. יש ל הטמיע גישה זו בארגונים באמצעות חינוך מערכתי, משילוב העקרונות באסטרטגיה ארוכת הטווח ועד יישום בפעולות היום-יומיות. ומדוע חינוך? כשם שהחינוך לערכים חיוניים כמו כבוד, הוגנות ואחריות חברתית הוא מרכיב בסיסי בגידול ילדים, כך גם חינוך ארגונים וחברות לאמץ גישה של אחריות סביבתית, חברתית תוך שמירה על ממשל תאגידי חייבת להיות נדבך מרכזי בניהול עסקי ופיתוח ארגוני והיא הבסיס להטמעה עליה מדבר פרופ' Edmans  . בעידן של משברי אקלים, אי שוויון חברתי מתגבר ופערים כלכליים הולכים וגדלים, אימוץ  עקרונות ESG  אינו רק משנה כיוון חיוני אלא הכרח קיומי. כשם שאנו רוצים לחנך את ילדינו להיות הגונים ואחראים עלינו לצייד את הארגונים שמעצבים את עולמינו בכלים לפעילות אחראית ברת קיימא. חשיבות החינוך ל-ESG הוא אם כן, צעד חיוני הן מבחינה ערכית והן מנקודת מבט פרגמטית. מבחינה ערכית, ערכי כבוד, הוגנות והתחשבות בזולת, הינם ערכים בסיסיים לכל סוג של תקשורת ובפרט זו המנהלת חברה עם בעלי העניין שלה ובפרט המשקיעים והמחזיקים במניותיה, ובהכרח בסיס להבנה עסקית נכונה ובונה;  ומנקודת מבט עסקית, בתוך תהליכי החינוך האמורים חובה לשלב את הבסיס הכלכלי של תורות אלו ולכוון ולעצב את החינוך כך שבבסיסו ישולבו עקרונות של "קיימות רציונלית", המשלבת בין מטרות כלכליות מובהקות וברורות לאלו הסביבתיות/חברתיות. ככל שיותר חברות יאמצו ויטמיעו קיימות רציונלית, ויעשו כן בדרכי חינוך לאורך זמן, כך הקיימות תשתלב בעקרונות בסיסיים של רציונליזציה עסקית, או אז יווצרו התנאים האידאליים לאישור עסקאות רבות יותר המקדמות את שתי המטרות - השאת ערך ותשואה תוך שמירה על ערכי קיימות ארוכי טווח. כך נוכל ליצור עתיד טוב ובר-קיימא יותר לכולנו. מיכל ארלוזורוב היא עו"ד יועצת בכירה למנכ"ל אדמה פתרונות לחקלאות, דירקטורית בחברות ציבוריות, מאמנת, מרצה ומומחית בתחום ה-ESG.   [1]  Edmans, Alex, Rational Sustainability (February 14, 2024). Available at SSRN:  https://ssrn.com/abstract=4701143  or  http://dx.doi.org/10.2139/ssrn.4701143

מניהול סיכונים להזדמנות עסקית העולם העסקי מתייחס לסטנדרטים של ESG מזה שנים רבות, בעיקר סביב ניהול סיכונים. באופן פשטני אפשר לומר שבמשך שנים הסתכלו אנליסטים על פרמטרים של ממשל תאגידי (G) בפריזמה של גילוי מקרי מרמה והפרת אמונים מצד נושאי משרה, עמידה בחובות מיסוי וחובות שהוטלו על ידי רגולטורים שונים; בפרמטרים של סביבה (E) התעניינו בעיקר בסיכון הכרוך בטיפול בשפכים, זיהום סביבתי והפרת רגולציה (וחשיפה לקנסות); ובנושאי חברה  (S) ההסתכלות היתה בעיקר על בטיחות וגהות של עובדים והגנה בפני נושאים כמו הטרדות מיניות, בעיקר מהפן המשפטי.   ואולם, בשנים האחרונות מתחיל העולם העסקי להסתכל על נושאי ESG ככאלה אשר מגלמים בתוכם גם הזדמנויות   עסקיות, [1] כגון שיפור תנאים תחרותיים, משיכת טאלנטים לעבודה ומיתוג תאגידים כירוקים וידידותיים לסביבה ולחברה. בנוסף לכך, חברות מוצאות בתוך נושאי התוכן של ESG גם הזדמנויות למודלים עסקיים חדשים. לפיכך ישנה תנועה מבורכת לקידום הטמעת גורמי סביבה, חברה וממשל תאגידי לתוך תאגידים שונים מתוך אמונה שבנוסף למניעת סיכון ישנן כאן הזדמנויות עסקיות אמיתיות שעשויות להשפיע לטובה על שורת הרווח של חברות.   בעולם מושלם לא היה צורך בהסתכלות נפרדת על הטמעת סטנדרטים של ESG בתאגידים, שכן כל הנושאים הרלוונטים למעשה אמורים להיות מטופלים ע״י מערכות משפטיות, משאבי אנוש, תפעול, כספים וכד׳.  לצערנו, איננו נמצאים בעולם מושלם, ולכן נדרשת חשיבה על חיבור בין פעולות שונות של תאגידים ואיגודם תחת הפרמטרים של ESG על מנת לוודא שהם מטופלים ומדווחים כראוי. הדבר נכון גם מבחינת ניהול סיכונים וגם מבחינת יצירת הזדמנויות. לפיכך, ברור שלתוך מערכות ESG נלקחו נושאי ליבה של תאגידים אשר ממילא אמורים לעבוד יחד בסנכרון על מנת לעבוד טוב.   בשנים האחרונות אנו עדים גם לגידול משמעותי בתקינה ורגולציה בכל נושאי ה-ESG, בין אם הם נקראים כך או חוסים תחת הגדרות של קיימות, זכויות מיעוטים, גיוון וכד׳. הדחיפה לעמידה בסטנדרטים רגולטוריים שונים, בעיקר באירופה וארה״ב, הפכה לחלק מההבנה על חשיבות באחידות הדיווח וההטמעה של פרמטרים של חברה, סביבה וממשל תאגידי באופן דומה למה שקרה בעולם הדווח הכספי. אמנם הדגשים קצת שונים בין ארה״ב לאירופה (באירופה ההובלה היא של העולם הסביבתי ובארה״ב העולם החברתי וספציפית נושאי גיוון והכלה), אבל הכוונה בסופו של דבר היא לייצר סטנדרטים אחידים בעולם העסקי לאסטרטגיה, ביצוע, מעקב ודווח בנושאים אלה.   באופן ספציפי, בכל הנוגע לסוגיית משבר האקלים והשפעת תאגידים ופליטות גזי החממה לאטמוספרה כפקטור משמעותי הגורם לחימום כדור הארץ, ישנה תחושת דחיפות לטיפול בנושא, ולכן גם דחיפה גדולה מהכיוון הרגולטורי מחד והוולונטרי מאידך. אנו עדים ליותר ויותר תאגידים המתחייבים להפחית את פליטות גזי החממה (עד להפחתה טוטאלית) גם בשל חובה רגולטורית אבל גם בשל קבלת אחריות לתרומתם לחימום הכדור.  לאור כל זאת, ברור כי בניית אסטרטגיית ESG לתאגידים היא הכרחית, ותאפשר לחשוב על היתרונות שבכל פרמטר והטמעה של פרקטיקות ההופכות לחשובות יותר ויותר לדור המילניאל וה-Z ומושכות את האנשים, ההשקעות והלקוחות האטרקטיביים ביותר.    דוגמאות ליתרונות שבהטמעת אסטרטגיית ESG בתאגידים יש למכביר, [ 2] אציין להלן כמה מהן: ●      גיוון מגדרי בחברה ובמיוחד בהנהלה הוכח כגורם המייצר רעיונות ופתרונות מגוונים וחדשניים ובכך משפר את הביצועים  העסקיים.  [3] ●      מיתוג תאגידים כידידותיים לסביבה החל בצד השמירה על כדור הארץ בפעילות היומיומית וכלה בחשיבה סביבתית של המוצר, מייצר חיבור  ארוך  טווח ללקוחות המבוקשים ביותר ויש לכך כמובן השפעה מכרעת על ביצועי החברה. [4] ●      כמו כן, חברה המקפידה על שמירה על פרטיות ובטיחות עובדיה, מחוברת ותומכת בקהילה ומקדמת הוגנות ושקיפות צפויה גם היא להיות אטרקטיבית למשקיעים ולשאר בעלי העניין.   גם עולם ההייטק וההון סיכון התחיל להטמיע בשנים האחרונות פרקטיקות של בניית אסטרטגיה והטמעה של ESG, מדידה והערכה וסיוע בעמידה בתנאי הרגולציה באירופה וארה״ב. אמנם, תעשיית ההייטק ובמיוחד סטארטאפים בשלבים מוקדמים רואים בטיפול בנושאי ESG כעניין פחות דחוף או רלוונטי לפעילותם, אולם אם ישכילו להבין כיצד לבנות אסטרטגיה טובה כבר משלבי בניית המיזם, יוכלו להנות מיתרונות הבניה של תרבות ארגונית המושכת את העובדים, המשקיעים והלקוחות הטובים ביותר, להתחרות בגופים בינ״ל הנדרשים לעמוד ברגולציה וגם לבנות נכון את החברות ולא להדרש לתיקונים בשלבים בהם החברות כבר מבוססות.  הבניה ויישום מוקדמים של תכנית ESG לסטארטאפים צעירים תעניק להם את היתרונות העסקיים והמסחריים שבכך במחיר יחסית נמוך של זמן ומשאבים.     הגישה ההוליסטית שאלה נוספת היא האם כדאי להפריד את נושאי הליבה של ESG - קרי סביבה, חברה וממשל תאגידי ולטפל בכל אחד מהם בנפרד, או שעדיף להסתכל על התמונה הכוללת. כמובן שלכל אחד מהתחומים ישנם מאפיינים שונים וכדאי לטפל ולנתח כל אחד מהם בזכות עצמו. ואולם, לטעמי, שלוש הפרמטרים קשורים זה בזה והסתכלות מפרידה תייצר תמונת מציאות מעוותת שמתעלמת מהתמונה הכוללת וההוליסטית שמרכיבה כל תאגיד.   לטעמי, כל גוף הנו ניתן לתאור  כמערכת מורכבת של חלקים שונים העובדים יחד. זה נכון לגבי גוף אנושי, גוף מקצועי, תאגיד ולמעשה כל גוף כולל אפילו כדור הארץ עצמו (ראו נא את השערת  הגאיה [5] ). ככזה, כל גוף זקוק לסך חלקיו על מנת לתפקד, ולמרות שבהחלט ניתן לתפקד ללא חלק אחד או יותר מסך החלקים, התפקוד האופטימלי של כל גוף קורה כאשר כל חלקיו מסונכרנים ועובדים יחד. כך גם לגבי הסתכלות על פרמטרים של סביבה, חברה וממשל תאגידי.   מכיוון שהכל קשור בהכל, ויש בין שלוש החלקים יחסי גומלין ברורים, הרי שצפוי שבחברה מגוונת המספקת הזדמנויות שוות לנשים ומיעוטים, יהיה פחות סיכון לקיומם של פערי שכר מגדריים, הטרדות מיניות והפרת אמונים של בכירים (הנושא נתמך במחקרים רבים בהם הוכח שגיוון בהנהלה ובדירקטוריון מקטין את שיעור המרמה בחברות). [6] גם סביר להניח שחברה המקפידה על בטיחות ופרטיות עובדיה תעשה כן גם בנוגע למוצריה שכן המודעות על הצורך בשימור פרטיות נמצא כבר בתוך ה-DNA שלה. חברה אשר לוקחת אחריות על פליטות הפחמן של פעילותה ומאמצת מדיניות הפחתת פגיעה בכדור הארץ תהיה כנראה גם פתוחה להטמעה של נרטיב ירוק וחיובי לחיזוק המותג שלה, מה שיגדיל את ההזדמנויות העסקיות ויטפח את המוניטין של החברה. אלו דוגמאות קטנות לחיבור הברור בין החלקים השונים ועל הצורך בהסתכלות הוליסטית על התמונה הכוללת.   לסיכום, יש להסתכל על ESG כחלק ממכלול הפעילות העסקית של כל תאגיד, הנוגע לפעולות הליבה החשובות ביותר עבורו הן מהפן של הקטנת סיכונים והן כאפשרות לבניית הזדמנויות עסקיות חדשות. חשוב שההסתכלות תיעשה באופן הוליסטי הלוקח בחשבון את כל הפרמטרים ומרכיב מתוכם פאזל ברור של פעילות התאגיד. יש לראות את הרקמה המחברת בין כל חלק וחלק ולייצר סינרגיה בין כל החלקים על מנת למקסם את ההזדמנויות הגלומות באימוץ אסטרטגיית ESG טובה ומוצלחת. ססיל היא ראש תחום אימפקט וקיימות בקרן ההון סיכון Pitango, מומחית לניהול השקעות בחברות טכנולוגיות-חברתיות ואחראית על הטמעת עולמות ההשקעה האחראית (ESG) במסגרת עבודתה השוטפת של הקרן. [1] Center for Sustainable Business. (n.d.). ESG and Financial Performance. NYU Stern. Retrieved June 3, 2024, from https://www.stern.nyu.edu/experience-stern/about/departments-centers-initiatives/centers-of-research/center-sustainable-business/research/research-initiatives/esg-and-financial-performance [2] PricewaterhouseCoopers, Private Equity and the Responsible Investment Survey 2021, PwC (2021), https://www.pwc.com/gx/en/services/sustainability/publications/private-equity-and-the-responsible-investment-survey-2021.html . [3] McKinsey & Company, Diversity Wins: How Inclusion Matters, McKinsey & Company (2020), https://www.mckinsey.com/featured-insights/diversity-and-inclusion/diversity-wins-how-inclusion-matters . [4] PricewaterhouseCoopers, Consumer and Employee ESG Expectations, PwC, https://www.pwc.com/us/en/services/consulting/library/consumer-intelligence-series/consumer-and-employee-esg-expectations.html [5] Ecowiki, השערת גאיה, Ecowiki, https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%AA_%D7%92%D7%90%D7%99%D7%94#google_vignette [6] Ido Baum, Dalit Gafni & Ruthy L. Lazar, Gender and Corporate Crime: Do Women on the Board of Directors Reduce Corporate Bad Behavior? , 29 M ich. J. G ender & L. 291 (2022). Available at: https://repository.law.umich.edu/mjgl/vol29/iss2/4

שינויים משמעותיים שהתחוללו בעולם התאגידי ובמציאות החברתית בעיקר בשנים האחרונות יצרו מציאות חדשה, הדוחפת את המגזר העסקי להתנהלות עסקית הוליסטית והוגנת. אחת השאלות המעסיקה בשנים האחרונות היא האם וכיצד ניתן למשטר ולהניע את החברות ונושאי המשרה לאמץ מדיניות של אחריות תאגידית ולנהל סיכוני ESG. אמצעי משטור אינטואיטיבי אך לא בהכרח אפקטיבי נשען על רגולציה כופה מסוג 'ציווי ושליטה' הנוגעת להיבטי הגילוי המתבצעת באופן חד כיווני ישיר וכופה על ידי מוסדות המדינה באמצעות נורמות משפטיות שבצידן סנקציות אזרחיות או פליליות. ההנחה היא כי ללא סנקציות, הסיכוי כי הגופים המוסדרים יצייתו לחובות ההתנהגות הקבועות בדין הוא נמוך. [1]  לעומת רגולציה כופה, הרגולטור בישראל בחר בשלב זה ברגולציה רכה שמטרתה לעודד חברות לאמץ אחריות תאגידית ולתת גילוי על בסיס וולונטרי. רובד חשוב נוסף בפירמידת האכיפה הרגולטורית הוא הביוש הרגולטורי המוגדר בעיקרו פעילות מנהלית של רגולטורים ברשות המבצעת שעניינה הוא במתן פומביות למידע שלילי ישיר או עקיף מכל סוג שהוא, אודות תאגידים עסקיים המספקים שירותים או מוצרים לציבור. הביוש הרגולטורי מגביר ציות, ויוצר אפקט של הרתעה ישירה וכללית בשוק. [2]  למרות שבשלב זה, נראה כי הרגולטור בישראל אינו מעוניין להתערב ישירות בשוק, הוא כן מעוניין לקדם אינטרס ציבורי חשוב. ככל והשוק לא יקלוט בהצלחה את האיתות, הרשות לניירות ערך יכולה לנקוט באמצעות כלי "רך" של ביוש ולפרסם את רשימת התאגידים שלא דיווחו ואף ליצור דירוג חברות על בסיס הנתונים המתעדכן באופן שוטף, במטרה להפעיל לחץ על החברות שלא קלטו את האיתות. אופן הגילוי יכול שיכלול פילוח של החברות בהתאם לגודלן ובעיקר לגודל הסיכון הנגזר מאופי פעילות החברה. אמצעי משטור אחר מבוסס על כוחות השוק שבאים לידי ביטוי בשתי תופעות סימביוטיות - ביוש תאגידי על ידי הציבור והטלת סנקציות מוניטיניות. הביוש התאגידי, פרי יוזמה פרטית של אמצעי תקשורת או של ארגונים שונים, מוגדר "ענישה" עממית ודמוקרטית, המאפשרת לאזרחים למתוח ביקורת על חברות שפוגעות בהם ובזכויותיהם או חברות שלא משקפות את הערכים שלהם. [3] טקטיקת הביוש בנויה על הרעיון שלפיו תאגידים או מנהליהם יתומרצו על יד לחץ ציבורי וכלכלי לשנות את התנהגותם. התאגיד המותקף עלול לחשוש מהנזק שייגרם למוניטין שלו או לערך מוצריו או מפגיעה ביכולתו לגייס הון וכו'. [4]  ועל כן, הביוש יכול לשמש כלי נוסף שיגרום למנהלים העומדים בראש התאגידים העסקיים לקלוט את רחשי הציבור, להפנים את חשיבות הערכים החברתיים והסביבתיים שהציבור מייחס ולהקדים "תרופה" באמצעות הטמעת אחריות תאגידית. לצד החשש של החברה מפני ביוש התאגידי, קיים בנוסף, חשש מפני הטלת סנקציה מונטינית הנגרמת כאשר בעלי העניין של החברה כמו משקיעים, עובדים, לקוחות, ספקים ועוד, מעדכנים כלפי מטה את מה שהם חושבים על החברה. חדשות על התנהגות בעייתית של החברה עלולות לגרום לכך שבעלי העניין יחשבו שהחברה פחות איתנה פיננסית או שהיא מנוהלת בצורה פחות טובה מכפי שסברו, ולא בהכרח שהחברה הפרה את החוק. כאשר בעלי העניין מורידים את ציפיותיהם בנוגע לחברה, בדרך כלל הם גם יפחיתו את נכונותם להתקשר עם החברה בעתיד, והחברה תאבד הזדמנויות עסקיות. סך ההזדמנויות העסקיות שהחברה תאבד בשל השינוי התפיסתי שנגרם אצל בעלי העניין הוא הסנקציה המונטינית על ההתנהגות שבמחלוקת. [5]  גובה הסנקציה, קרי, שוויין של ההזדמנויות העסקיות שהחברה תאבד, נקבע בעיקר על פי אמת מידה כללית אחת: אינדיקטיביות. כאשר בעלי העניין קוראים חדשות רעות על החברה, הם שואלים את עצמם עד כמה התנהגות החברה בעבר אינדיקטיבית, קרי עד כמה היא מנבאת התנהגות בעתיד. בהקשר זה, ניתן לומר בהכללה כי חברה תיענש בחומרה על ידי השוק ככל וההתנהגות שלה הבעייתית נתפסת כמשהו שיטתי הנוגע בדרך שבה החברה מתנהלת בניגוד להתנהגות הנתפסת כטעות חד פעמית. גורם דומיננטי אחר המשפיע לקידום אג'נדה של אחריות חברתית בתאגידים הם המשקיעים המוסדיים המשמשים שחקני מפתח בשוק ההון בעולם וגם בישראל. בשנים האחרונות מתרחבת המגמה במסגרתה משקיעים בינלאומיים בדגש על משקיעים מוסדיים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים כדוגמת BlackRock, Vanguard, UBS ועוד, שוקלים בנוסף לשיקולי התשואה הצפויה בהשקעותיהם, גם שיקולים הנוגעים לאחריות התאגידית ולניהול סיכוני ה-ESG של החברות בהן הם משקיעים. [6] השקעות המבוססות על שיקולים כאלה מכונות השקעות עם אחריות חברתית - Socially Responsible Investments. בבסיס הגישה, עומדת הדעה כי למשקיעים איכפת לאן מופנה כספם, ולמרות שהם מעוניינים להרוויח מהשקעתם - אין הם מוכנים לעשות זאת בכל מחיר. ולכן במסגרת שיקולי ההשקעה שלהם עליהם להביא בחשבון שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי. השקעות אחראיות המתבססות על ניתוח לפי קריטריונים של ESG כוללות ניהול סיכונים מקיף יותר, המתייחס לאופן שבו החברה מתמודדת עם סיכוניה הסביבתיים והחברתיים. על רקע החזקותיהם העצומות, הניסיון, הידע והמומחיות, להחלטות ההשקעה של המשקיעים המוסדיים יש משמעות גדולה בהתנהלות החברות העסקיות במשק ובמיוחד באותן חברות בהן הם משקיעים לאימוץ ESG. לצד אמצעי המשטור השונים שצוינו לעיל, התמריץ העיקרי והמשפיע ביותר על אופן הניהול של בכירים לשרת את טובת החברה ולא את טובתם האישית הוא שכרם ועל כן יש לוודא שהתמריצים מותאמים להשגת תכלית ומטרות התאגיד. בשנים האחרונות התגברה תופעה עולמית מעניינת וחשובה במסגרתה חברות שהטמיעו שיקולי ESG בתוכניות האסטרטגיות שלהן החלו ליישם מודל חדש הקושר את התגמול למנהלים הבכירים ליעדים אלו. חברות במגזרי תעשיה שונים משלבות שיקוליESG  בתוכניות תגמול למנהלים בכירים ונבדלות במספר היעדים, במשקלם, ברכיבי השכר בהם יעדים אלו נכללים, בסוג התגמול ועוד. לדוגמא Royal Dutch Shell חברת הנפט השנייה בגודלה בעולם, בשנת 2020 הגדירה בתוכנית התגמול משקל של 10% מהתגמול ארוך הטווח בין שלוש לחמש שנים לעמידה ביעדי הפחתת הפחמן. [7]  חברת Siemens הגדירה שלושה מדדים במשקל זהה להפחתת פליטת הפחמן, למספר שעות ההדרכה המועברות לעובדים ולמדידת שביעות רצון הלקוחות. גם חברת המזון הענקים Unilever הגדירה מדד קיימות במשקל של 25% מהתמריצים לטווח ארוך. [8] הרציונל העומד מאחורי מגמה זו היא שעל מנת להניע הטמעה משמעותית של אחריות תאגידית ושיקולי ESG, יש ליצור קשר ישיר ומתמרץ באמצעות תוכנית תגמול למנהלים שתשקף את שמצופה מהם במטרה להביא את החברה לתוצאות הרצויות. באשר לשאלת המניע ליישום מודל זה על ידי החברות, נראה כי אצל חלקן נבע, בין היתר, יישום המודל כתגובה ללחץ שהופעל עליהן מצד בעלי המניות לרבות התנגדותם לשכר הגבוה המשולם לבכירים ולפערי השכר העצומים בתוך החברה. כמובן, שביחס לחלק מהחברות, קשירת תגמול הבכירים לשיקולי ESG הייתה מהלך טבעי במסגרת מחויבותם הערכית והאסטרטגית, ועל כן ניתן להתייחס למודל זה כהתפתחות אבולוציונית שבאה להאיץ ולהבטיח התקדמות משמעותית באימוץ אחריות תאגידית. בלי קשר לשאלת המניע של החברה, קיימים יתרונות בשילוב יעדי ESG בתוכניות התגמול למנהלים, בין היתר בכך ששילוב זה עשוי להוות איתות פנימי וחיצוני חזק בקשר לכוונות החברה ולמחויבותה לסוגיות ESG ובכך להניע את הארגון לשנות את סדרי העדיפות שלו. החברה מראה שהיא “Walking the talk” כלומר שהיא נוקטת בצעדים העולים בקנה אחד עם הצהרותיה. יתרון אחר קשור להשפעת סוג התמריץ על מנהלים בדרגות שונות לרבות מנהלים בכירים שהם חלק מהנהלת החברה הנוטים להתמקד בתמריצים לטווח קצר. מכיוון שיעדי ESG עשויים להיתפס בעיניהם כחסרי חשיבות ובולטות בהשוואה ליעדים אחרים, שילוב יעדי ESG בתוכניות התגמול יכול לטפל בבעיה זו וליצור איזון שכנגד. כמו כן, יעדי ESG עשויים לספק מידע מועיל על "איך" כמו גם "על מה", באופן שהם מספקים תחושת נוחות כי מאמצי ההנהלה לשפר את הרווחים הינם יציבים ואינם מבוססים על קיצורי דרך. [9] סט נוסף של טיעונים המצדיקים שילוב יעדי ESG בתוכניות תגמול, מתמקד בתפיסה לפיה ערך בעלי המניות אינו המטרה היחידה, קרי, המוטיבציה לכלול יעדי ESG בתוכניות תגמול עשויה להיות מעבר להשאת ערך פיננסי לבעלי המניות. [10] הטיעון הראשון מתייחס לכך שמטרות ויעדי ESG יכולים ליישר את החברות העסקיות לפעול בהתאם לציפיות חברתיות שאינן קשורות ישירות למחיר המניה. חברות מעוניינות להראות שהן על הסיפון עם הנושאים החברתיים הגדולים של היום. "כללי המשחק" המוגדרים על ידי החברה חורגים משלטון החוק, אלא משקפים קודי ממשל, יוזמות וולונטריות ועוד. החברה (Society) מצפה מחברות עסקיות לנקוט בפעולות שלא בהכרח תשתקפנה מיידית במחיר המניה, ועל כן חברות תרצנה להפגין את מחויבותן למטרות החברתיות דרך האופן שהן קובעות תמריצים. הטיעון השני קשור להנחה כי העדפות בעלי המניות רחבות מעבר ליצירת ערך פיננסי. העדפות אלו מתבטאות ברצון להשקעות חברתיות, ברצון לגיוון, לסטנדרטי מינימום של עבודה או להפחתת טביעת רגל פחמנית ועוד, גם אם המשמעות שהרווחים בגין אחזקותיהם יקטנו. במקרים אלו, הגיוני שמדדי ESG ייכללו בתוכניות התגמול כדי לקשור אותם להעדפות בעלי המניות. במקום בו העדפות בעלי המניות משמשים הצדקה להכללת מדדי ESG, מאוד חשוב ליצור מכניזם שירכז העדפות אלה, במיוחד לאור השונות בגישות של המשקיעים. ולבסוף, חברות מתמקדות עכשיו במטרה כיצד להביא תועלת לחברה כולה מעבר לערך בעלי המניות. נקיטת פעולות ESG מהווה קישור חזק למטרה זו, ושילובם בתגמול המנהלים עשוי להיות הצעד הבא של החברה. המטרה חייבת לזרום בכל ההיבטים בארגון, כמו התנהגויות יום יומיות עם כוח אדם, אינטראקציות עם לקוחות וסדרי העדיפות של המנכ"ל. אם ESG הוא חלק קריטי במטרה, נכון יהיה להציג אותו בתוכניות התגמול לבכירים. לצד היתרונות שצוינו, על הדירקטוריונים וועדות התגמול להיות מודעים לקשיים ולאתגרים שבמקרים מסוימים יכולים להוות בסיס להחלטה לגיטימית שהכללת יעדי ESG בתוכניות תגמול, אינה הדרך הנכונה עבורן. אחד הקשיים העיקריים קשור באתגר הארגוני סביב בחירת המדדים שישולבו בתוכניות התגמול ומשקלם, אשר משליך על קשיים נוספים. בין היתר, ניתן לציין כי חברה יכולה לפגוע ביעדים אך לפספס את המטרה או לשגות בבניית תמהיל תמריצים לא מאוזן וככזה שממוקד בטווח הקצר ופחות בטווח הארוך ובכך להחטיא את המטרה. כמו כן, קיימים מחקרים שמראים כי תגמול תלוי ביצועים לא בהכרח מבטיח ביצועים טובים יותר, כיוון שהוא מעודד את המנהלים לפגוע ביעדים אך לא לשפר ביצועים. [11] קושי נוסף קשור בדירוג ובכיול של יעדי ה- ESG, שכן חלק מהמדדים אינם פשוטים לכימות. גם אם ניתן לקבוע יעדים הגיוניים וסבירים במועד אישור תוכנית התגמול, עם הזמן, שכשנבחנים ביצועי המנהלים, יתכן שהעולם התקדם והדגשים השתנו, מה שהופך את היעד המקורי או המדד ללא רלבנטי. בנוסף, שילוב כזה גורם לתוכניות התגמול להיות מורכבות ומסובכות ליישום, במיוחד כשלחברה קיימים מספר יעדים המצויים בסדר עדיפות עליון שלה, דבר שעלול לגרום שהתגמול תלוי ביצועיESG  מאבד כל אפקט מוטיבציוני על המנכ"ל. ובעיקר, קיים סיכון שהמנהלים יחלישו את עסקי הליבה של החברה על מנת להשיג יעדי ESG. על אף הקשיים והסיכונים, נראה כי דירקטוריון וועדות תגמול שיהיו מודעים מראש, ישכילו לשאול את השאלות הנכונות, ינהלו תהליך מובנה ובכך יצלחו את המהמורות.  לסיכום, השיקולים של חברה לאמץ מדיניות של אחריות תאגידית וניהול סיכוני ESG יושפעו מתמהיל של כלל אמצעי המשטור שפורטו. אם כי לדעתי, חבילת שכר לבכירים מהווה את אחד התמריצים החשובים והאפקטיביים ביותר שיעודדו את הדירקטורים והמנהלים להפעיל שיקול דעת ניהולי לאמץ מדיניות של אחריות תאגידית ולאזן בין האינטרסים של בעלי המניות ובעלי העניין.   עו״ד אורלי ליבוב בוגרת LLM, אוניברסיטת רייכמן, יועצת משפטית ומזכירת החברה בטיב טעם הולדינגס 1 בע"מ   *הפוסט מבוסס על עבודת התזה של עו"ד ליבוב " מבט על אחריות תאגידית, שכר בכירים ומה שביניהם ", בהנחייתו של פרופ' עלי בוקשפן* [1] יצחק גל-נור "מבוא" רגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות  9 (יצחק גל-נור ואיל טבת עורכים, 2019) נגיש בקישור הבא:  http://hazan.kibbutz.org.il/hafrata%20-2/mboa_rgoltzia_-_prk_glnor_vetbt_-_22_3_17.pdf . [2] שרון ידין "המרחב ההבעתי של הרגולציה: האם המדינה צריכה לבייש?" משפט ועסקים כג 2019.  [3] הדרה בר-מור "ביוש מעסיק תאגידי בתביעות הטרדה מינית" משפט ועסקים  כג 457, 462 (2020). [4] שירלי נוה "ביוש והזירה הסביבתית" משפט ועסקים  כג 627, 637-636 (2020). [5] רועי שפירא "משפט ומוניטין: כיצד ההליך המשפטי מכתבי סנקציות מוניטיניות" משפט ועסקים  כג 79, 84-85 (2020). [6]  לניתוח החובות של המשקיעים המוסדיים לאור המשמעות הכלכלית של החזקותיהם ראו: Gerard Hertig, Governance by Institutional Investors World , in THE OXFORD HANDBOOK OF CORPORATE LAW AND GOVERNANCE 821, 823, 832 (Jeffrey N. Gordon & Wolf-Georg Ringe eds., 2018) [7] Royal Dutch Shell, media releases, Leading investors back Shell’s climate targets  (Dec.3, 2018), https://www.shell.com/media/news-and-media-releases/2018/leading-investors-back-shells-climate-targets.html [8] דוגמאות לחברות נוספות שקושרות מדדי  ESG לשכר ראו: Viewpoint, Integrating ESG into Executive Compensation  Plans, .ICGN (Nov. 2020), https://www.icgn.org/integrating-esg-executive-compensation-plans [9] Tom Gosling, Clare Hayes Guymer, Phillippa O’Connor, Lawrence Harris and Annabel Savage,  Paying Well by Paying for Good   PWC UK (2021), https://pwc.to/2Xb85ci    [10] שם. [11] Alex Edmans, Why Companies Shouldn’t Tie CEO Pay to ESG Metrics: It may sound like a good idea. But it likely won’t achieve the results proponents want , WALL ST. J. (June. 27, 2021, 11:00 AM), https://www.wsj.com/articles/why-.companies-shouldnt-tie-ceo-pay-to-esg-metrics-11624669882

הפוסט הבא יעסוק בהבדלים שבין ESG אחריות תאגידית קיימות ואימפקט, יציג את הקשר שבין ESG וכלכלה, ויעמוד בקצרה על החשיבות של רגולציה בתחום.   צירוף שלושת האותיות הכי מדובר היום בתחומי הקיימות בתאגידים הוא כנראה ESG. אמנם, בזמן שרוב האנשים מכירים כי ראשי התיבות הללו מייצגים סביבה, חברה וממשל (Environmental, Social, Governance) נדמה שלא רבים יודעים מהי המשמעות הפרקטית שעומדת מאחורי המונח ESG, כיצד זה בא לידי ביטוי, ומה ההבדל בין המונח הזה, לבין מונחים בתחומים דומים כגון אחריות תאגידית, קיימות ואימפקט. על ההבדלים הללו, הביטוי הפרקטי של ESG ועוד נעמוד במאמר הזה.   ראשית, כמה הגדרות בסיסיות שיעזרו להבהיר מהם ההבדלים בין התחומים, וגם מדוע יש נטייה להתבלבל ביניהם:   אחריות תאגידית (CSR) : אחריות תאגידית הוא קונספט רחב מאוד, שמתייחס לפעולות הוולונטריות של חברה בקשר להשפעות החברתיות והסביבתיות שלה, וכן הפעילות והאינטראקציה שלה מול בעלי העניין שלה. האחריות תאגידית של חברה נתונה לחלוטין להגדרתה של החברה – כלומר, אין מרכיב משפטי שמחייב את החברה לנהוג באופן כזה או אחר. אחת הדוגמאות הפשוטות ביותר של אחריות תאגידית היא חברה שתורמת סכום כספי לארגון ללא מטרות רווח. בעוד שאחריות תאגידית יכולה לכלול פרמטרים של ESG, לרוב ההגדרה מתייחסת לפעילויות ויוזמות של תאגיד שאין להן השפעה על הרווחים והסיכונים של החברה.     אימפקט (IMPACT)  : אימפקט מתייחס לתוצאות המדידות  שיש לפעולות של תאגיד על החברה ו/או הסביבה. למרות שיש למילה קונוטציה חיובית, אימפקט יכול להיות חיובי או שלילי. ברוב המקרים אימפקט יימדד באמצעות הפרמטרים הרלוונטיים לתחום ההשפעה הרצוי - אם האימפקט הרצוי הוא חברתי, המדדים הרלוונטיים יהיו social return on investment. בעוד שאם האימפקט הוא סביבתי, המדדים יהיו כאלו של טביעת רגל סביבתית כגון אחוז פליטת הגזים המזהמים ליחידת ייצור.   סביבה, חברה וממשל (ESG): המונח ESG מתייחס לאופן שבו בעלי עניין מודדים כיצד שלושת האלמנטים: סביבה, חברה וממשל, משפיעים על פעילות של תאגיד לצורכי השקעה, וכיצד שלושת האלמנטים הללו משפיעים על התאגיד והפוטנציאל הכלכלי שלו. מבלי להרחיב כאן על השורשים ותהליך התפתחות של התחום, אדגיש כי ESG במהותו נועד להעריך את התאגיד במדדים שהם לא רק ״שורת הרווח״, כלומר הרווחיות של תאגיד. יש לציין כי הבסיס לרבות מהטענות שעולות נגד שילוב אלמנטים של ESG בתאגיד נובע בדיוק מהנקודה הזאת, שהרי על פי רוב, ולכאורה גם על פי החוק בישראל (אם כי לא על פי הפסיקה ועל פי חקיקת בעלי העניין המתרבה והולכת [1] ), מטרתו של תאגיד היא להשיא רווחים לבעלי המניות. לא לדאוג לגורמים סביבתיים או אחרים.   כיצד מוערך תאגיד במונחים שהם לא הרווחים גרידא? עבור כל אחד משלושת הגורמים: סביבה, חברה וממשל, ישנם קריטריונים רבים ומגוונים שעל פיהם נמדדים ביצועי ESG של חברה. אלמנט הסביבה למשל מתייחס לפליטות גזים, שימוש במים ושימוש באנרגיה. האלמנט של חברה מתייחס לבריאות כוח העבודה, בטיחות בעבודה, וגיוון והכלה של העובדים. ואלמנט הממשל מתייחס למשל לגיוון של הדירקטוריון, אפקטיביות של תהליכים פנימיים, בקרה ושליטה.   כמה נקודות חשובות על ההבדלים בין שלושת המושגים:   1.  אימפקט וESG הם מדדים מוחשיים שמשמים משקיעים ובעלי עניין בתהליך הערכה וקבלת ההחלטות להשקעה, רכישה או עסקה. בניגוד לאחריות תאגידית, שבאופן קטגורי אינו תחום מדיד ואינו משמש גורמים פיננסים בתהליך קבלת החלטות.   2. בשנים האחרונות מתפתחת הרגולציה בתחום ה-ESG, וברוב המדינות המפותחות, ואף בחלק מן המדינות המתפתחות, לא מדובר עוד בתחום וולונטרי. במדינות רבות, ביניהן אירופה, ארה״ב, סין, אוסטרליה, סינגפור, אנגליה ועוד תאגידים מחויבים  לדווח על פעילות ה-ESG שלהם באופן שתואם את החוק. אין לתאגיד אפשרות בחירה איך ומה לדווח, בניגוד ל CSR למשל. 2.א. חשוב לציין שרגולציית ה-ESG מתפתחת במועד כתיבת שורות אלו. ישנן דעות לכאן ולכאן לגבי טיב ואופן החקיקה, ישנם פערים והבדלים בין החקיקות השונות במדינות השונות וכן ביקורות על סטנדרטי הדיווח הקשורים ב- ESG כגון TCFD ו- GRI. ולמרות זאת, ישנה חקיקה וישנה אכיפה על דיווחים כוזבים ושימוש שווא בדיווחי ESG, המהווים סיכון ממשי לתאגידים מפרים. 2.ב. בישראל, אין רגולציה ייעודית עבור ESG, כפי שיש באירופה. על אף שיש חקיקות ותובענות ייצוגיות שעוסקות במחזיקי עניין שכן מתייחסות לכך. התחום ברובו נחשב וולונטרי- כלומר, אין חוק שמחייב חברות להגיש דוחות ESG, אין גורם שבוחן אמיתות של דיווחים ואין סטנדרט אחיד של גילוי. גם לא קיימת רגולציה על מדדי דירוג והערכה של ביצועי ESG, מה שתורם להחרפה של חוסר האחידות בדירוג, היעדר שקיפות, וערעור האמינות של הדירוג בקרב משקיעים ובעלי עניין שמבקשים להסתמך עליו. 2.ג. המיעוט ברגולציה ייעודית עבור ESG בישראל תורמת גם לבלבול בין התחום ESG לבין תחום האחריות התאגידית. היות ושניהם (כמעט באופן מוחלט) באותו מעמד חוקי, הם נתפסים כתחומי זהים וחופפים, שלמעשה הם לא. מה שמאפשר לחברות לדווח כמעט באותו אופן על האחריות התאגידית ופעילות ה ESG שלהן. 3. אחריות תאגידית ו-ESG הם תחומים דומים אך שונים. אחריות תאגידית היא הגדרה מאוד רחבה שכוללות יוזמות ופעילויות של חברה בהקשרים של חברה וסביבה. לכן, יתכן מאוד כי פעילות של חברה תחת אחריות תאגידית תמצא גם כפעילות שנופלת תחת הקריטריונים של ESG- למשל מעורבות קהילתית, אבל אין זה אומר ש- ESGואחריות תאגידית הן מילים נרדפות. ההבדל המרכזי הוא אופן המדידה, הדיווח וההשפעה שיש לביצועים של מעורבות קהילתית כשזו מוגדרת תחת אחריות תאגידית לעומת אם מעורבות קהילתית היא חלק מאסטרטגית ה- ESG של חברה.   כלכלה, רגולציה ו-ESG: התקדמות טכנולוגית, שינויי האקלים ומגמות חברתיות מעצבות את הכלכלה העולמית, שעוברת בהלימה שינויים אדירים בימינו. בין הבעיות המשמעותיות ביותר שהעולם ניצב בפניהן כיום הן הדרדרות במאגרי משאבי הטבע ומצב האקלים, המשפיעים באופן ישיר גם על המשך קיומה של החברה. לשילוב של שיקולי ESG תפקיד משמעותי בהקשר של פתרון הבעיות הללו. שימוש בשיקולי ESG בהחלטות כלכליות ואסטרטגיות של תאגידים, משקיעים וגופים רגולטוריים, מאפשר הזרמה של כספים, משאבים ותשומת לב לטובת מימון פתרונות לבעיות הבוערות ביותר בחברה. זאת לצד יתרונות כלכליים לגוף המיישם. ניקח לדוגמא את הקשר בין שיקולי ESG לגוף השקעה: מחקר שערכה חברת Bloomberg מצא, שהעלות של בלימת גידול פליטת גזי פחמימה מזהמים (GHG) מוערכת בכ-300 מיליארד דולר. [2] הטמעה של קריטריונים של סביבה (הלא זה ה-E של ESG) בתוך האסטרטגיה של גוף השקעה, תאפשר לנתב משאבים כלכליים, שיהיו חלק מהסכום שנדרש לפתרון הבעיה. למשל, גוף השקעה מקבל החלטה אסטרטגית להשקיע אחוז מסוים מכספי הקרן בחברות עם טביעת רגל פחמנית נמוכה, או בחברות שמייצרות מקורות של אנרגיה מתחדשת. ההחלטה הזאת, שנתמכת בשיקולים של סביבה, תזרים משאבים לצמצום הבעיה וקידום הפתרון לאיום שמהווה פליטת גזי הפחמן על קיומנו.   יד ביד עם היתרונות החברתיים שבהטמעת  ESG באסטרטגיות ההשקעה הולכים יתרונות כלכליים מובהקים. כגון גיוון פרופיל השקעות הממגר את הסיכון האינהרנטי המצוי בהשקעה, וכן רווח מהתשואה שיש במוצרים כאלו. דוגמא מובהקת היא חברת פטגוניה (Patagonia) חברת טקסטיל אמריקאית, הידועה בשנים האחרונות במחויבותה הגבוהה לאחריות סביבתית וחברתית. אמנם החברה תמיד דאגה לתרום מרווחיה, אך ב-2018 יצאה החברה בהצהרה כי We're in business to save the planet" [3] ", והייתה לאחת מהחברות הקמעונאות הראשונות בארה״ב שאיחדה מטרות של סביבה חברה וממשל עם המטרות הכלכליות שלה [4] . תוך שנה משינוי האסטרטגיה שלה, החברה שהייתה על סף פשיטה התאוששה והשלימה מחזור מכירות שעלה על מיליארד דולר [5] . מאז החברה ממשיכה לנקוט בצעדים נוספים הכוללים תרומה, לקידום סטנדרטים גבוהים יותר של בטיחות סביבתית ואחריות חברתית בתעשיית האופנה, הקפדה על תנאי עבודה לאורך שרשרת האספקה, שימוש בחומרים ממוחזרים ועוד ועוד ועוד. למחויבות הזו ישנה עלות, אך היא שולית ביחס לקרדיט והנאמנות לה זוכה החברה מצד הלקוחות והצרכנים, שמרוויחים רגישות סביבתית וחברתית כחלק מחוויית הקנייה שלהם. זה גורם להם להעריך את המותג ולהפוך אותו לבחירה מועדפת בקרב קהלים רחבים- כך על פי סקר צרכנים שמצא כי פטגוניה היא החברה בעל הערך התדמיתי השני הגבוה ביותר בארה״ב [6]  ובפועל יוצא מגדיל את רווחים החברה- שהייתה כאמור על סף פשיטת רגל [7] , והיום מוערכת במעל 3 מיליארד דולר, עם מעל 200 מיליון דולר של רווח ב2023 [8] .     אי אפשר לציין את הפעילות של גופי השקעה וחברות בהקשר ESG מבלי להתייחס לחשיבות של רגולציה. רגולציה של ESG מסייעת להגביר את היכולת של משקיעים לקבלת החלטות מושכלות לגבי השקעות בתחום, וכן להכווין את המשק באופנים הבאים: ראשית, מניעה של מצג שווא וניצול בעלי עניין: בשנים האחרונות היה קל מאוד להצדיק השקעות והחלטות שנקשרו לקריטריונים של ESG. לכן, היה קל מאוד לגייס ולהזרים כסף למטרות הללו. תאגידים וגופים אחרים שמחו מאוד להנות מההטבות שנלוו לכך שהמוצרים או החברה שלהן ״ירוקות״ או ״אחראיות חברתית״ וניצלו את השימוש של התוויות הללו, לרוב בלי קשר להשפעות של הפעילות או המוצרים שלהן, ואם אלו אכן מיטיבים עם הסביבה, החברה או הממשל. התופעה הזאת נודעת היום כ- greenwashing, או בעברית טיוח ירוק. המונח מתאר בביקורתיות ארגונים ותאגידים המציגים בפני צרכנים והציבור מצג שווא, לפיו שיטות הפעולה הננקטות, המוצרים או השירות שהם מספקים, אינם פוגעים ואף תומכים בסביבה. וזאת במטרה להשיא רווחים או הטבות הקשורות באג'נדה סביבתית.   שנית, הגברת האמינות, השקיפות והאחידות: כפי שצוין לעיל,ESG משמש ככלי להעריך את הפוטנציאל של התאגיד, ומשקיעים ובעלי עניין משתמשים בהערכה הזו בתהליך הערכת הסיכונים וקבלת ההחלטות של או לגבי התאגיד. מכאן, שהיכולת להסתמך על דוחות ודיווחי ESG היא אלמנטרית לכלכלה של ימינו, שכאמור משלבת בתוכה ESG. בדומה לדו"חות כלכליים של חברה, שמוגדרים ומוסדרים בחוק על מנת שבעלי עניין יוכלו להסתמך על התוכן שלהם. ובהינתן שמשקיעים מסתמכים יותר ויותר על קריטריוני  ESGבתהליך קבלת ההחלטות שלהם, רגולציית ESG נחוצה כי היא מקדמת מצג זהה ובר השוואה, לפיה דו"ח ESG משקף נאמנה את פעילותה של החברה, כך בעלי עניין יוכלו להשוות בין הדו"חות והפעילויות של חברות שונות ולפעול על הסיס מידע מהימן- בדומה דו״ח כלכלי.   סיבה שלישית, הכוונת פעילות של המשק: רגולציה מאפשרת לגופים ממשלתיים להכווין פעילות של תאגידים בין אם באמצעות תמריצים ובין אם באמצעות ענישה. בהקשר של ESG, ישנה רגולציה שמעניקה תמריצים, כמו חוק הInflation Reduction Act  בארה״ב, המעניק הטבות מס משמעותיות לחברות שמשתמשות בטכנולוגיות לא מזהמות. וכן רגולציה שנוקטת בענישה, כמו חובת הדיווח על אסטרטגיות ESG לחברות באירופה, המטילה קנסות ואף הפסקת פעילות לחברות שאינן עומדות בחובות שבחוק.   לסיכום, ESG הוא כלי, וכוחו גדל ככל שהמשתמש בו מבין את האופן הטוב ביותר לנצל אותו. יש להבין את הכוח והפוטנציאל הטמון בכלי האדיר הזה, ולא להירתע מכך. שכן, על ידי מינוף נכון, שילוב ESG באסטרטגיה יכול לא רק להעשיר חברות, אלא את המשק הישראלי בכלל, וזאת תוך כדי קידום פתרון לסוגיות הבוערות הקשורות בסביבה, חברה וממשל. סוגיות אשר משפיעות על המשכיות חיינו כחברה ובכלל.         עו״ד גל שרגיל-יערי היא יועצת ESG בכירה, חברת בורד ב- ESG Committee של לשכת עו״ד של מדינת ניו יורק [1] עלי בוקשפן "עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני " המשפט כ"ו 141 (2021)   [2]  The Cost To End Global Warming,  Adam Majendie  and  Pratik Parija , Bloomberg, October 2019. [3]  Patagonia's environmental mission hasn't just been good for the planet — it's also boosted the bottom line, Richard Feloni  Dec 21, 2018 [4]   The Patagonia C.E.O.’s Mission: ‘Save Our Home Planet’,  David Gelles , The New York Times Dec. 10, 2021 [5] https://www.statista.com/chart/28257/patagonia-inc-revenue-company-db/ [6] https://www.axios.com/2023/05/23/corporate-brands-reputation-america [7] Patagonia shows how turning a profit doesn’t have to cost the Earth, McKinsey & Co. April 20, 2023 [8]   https://www.zippia.com/patagonia-careers-213543/revenue/

כותבים: פרופ' עלי בוקשפן ופרופ' ניראון חשאי [1]   שעתה הקשה של החברה בישראל מאז השבעה באוקטובר היא גם שעתה היפה של החברה האזרחית, של הערבות ההדדית ושל הרוח הנדירה המפעמת בחברה בישראל. מקום חשוב בין אלה שמור למגזר העסקי, אשר נפגע גם הוא ממאורעות המלחמה ואף על פי כן נרתם להובלת משימות כלכליות וחברתיות. משימות אלה אינן צפויות להסתיים במהרה.   האחריות החברתית שמגלים שחקנים עסקיים רבים לובשת צורות שונות, כמו מתן מענקים לעובדים, תרומות לטובת ארגוני החברה האזרחית ולקהילות המפונים, סיוע לאקוסיסטם החברתי-כלכלי והפניית כספים המיועדים לטווח הארוך ולשיקום. דוגמאות אלה ואחרות מתחברות גם להקשר הרחב של ההתעוררות האזרחית בישראל בחודשים שקדמו למלחמה ולהתעוררות העולמית ביחס לאחריותן החברתית של חברות עסקיות כיום.   בעולם מתקיים כיום שיח עסקי, מימוני ומשפטי ער בשאלה כיצד צריכות חברות עסקיות להגדיר את מטרתן החברתית. לפי גישת המהותיות היחידה (single materiality), על כל חברה להגדיר את ההיבטים החברתיים שעשויים להשפיע על צמצום הסיכונים ועל איתור ההזדמנויות הכספיות שלה. גישה זו ממוקדת במשקיעים של החברה. לפי גישה מרחיבה יותר, גישת המהותיות הדואלית (dual materiality), אשר חברות רבות ואף הרגולציה המתפתחת באירופה מאמצים, מטרת החברה להבטיח גם צרכים רחבים וארוכי טווח של הקהילה שבה היא פועלת.   גישת המהותיות הדואלית, כפי שהיא באה לידי ביטוי במסמכים רבים (כמו המניפסט של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס מדצמבר 2019) אינה זולתנית כלל. הרעיון המכונן שלה הוא שגם אם פעולות חברה המשפיעות על הקהילה שבה היא פועלת הן הפסדיות בטווח הקצר, בטווח הארוך הן ישרתו גם את החברה שכן הן ייצרו סביבה עסקית בריאה יותר. פעולות כאלה יעשו את עובדי החברה מחויבים יותר, יעודדו נאמנות בקרב לקוחותיה, יחזקו את יחסיה עם שותפיה וכך יחזקו את אמון המשקיעים בה.   המלחמה שמה את כל מרכיבי החברה הישראלית באותה סירה ומהווה תזכורת כואבת לכך שמערכות חברתיות וכלכליות קשורות זו בזו. אך טבעי הוא לכן שהמלחמה מדגישה את אחריותו החברתית של המגזר העסקי. ככלות הכל, עסקים מהווים בימי שלום ובימי מלחמה בסיס לפעילות האנושית והם משפיעים על חוסנה של הקהילה הסובבת אותם ונשענים עליו. אומנם, בטווח הקצר ישאו חברות שמעניקות סיוע בזמן המלחמה בעלות הסיוע, אבל בטווח הארוך הן תורמות לפתרון בעיות חברתיות ויוצרות סביבה עסקית בריאה יותר. עובדיהן, לקוחותיהן, שותפיהן והמשקיעים שלהן יתגמלו אותן על הרתמות זו.   בשעת משבר זו הירתמות של חברות בישראל למען הקהילה חיונית למזעור גלי ההדף הכלכליים והחברתיים הצפויים בעקבות המלחמה. הרתמות כזו אינה קלה בשעת חרום. עם זאת היא חשובה דווקא כעת, כשמתבהרים יחסי הגומלין בין החברה לקהילה. יש להניח שהציבור והמדינה יגמלו לחברות שיאמצו בכנות אסטרטגיה סולידרית, אף אם היא פוגעת ברווחיהן בטווח הקצר. [1]   פוסט זה פורסם לראשונה באתר הממשל התאגידי של אוניברסיטת תל אביב ב- 20.11.2023.

מבוא המונחים קיימוּת ו־ESG אינם עוד סיסמה או חובה שהמאסדר כופה. הם רכיב מהותי בעיצוב אסטרטגיה עסקית ומשפיעים ישירות על הצלחת חברות בשוק תחרותי. בשנים האחרונות שינויי אסדרה והתחזקות ציפיותיהם של משקיעים הובילו צרכנים ובעלי עניין לחייב ארגונים לאמץ גישה פרואקטיבית לניהול קיימות, גישה החורגת מעמידה בדרישות דיווח בלבד.   רשומה זו בוחנת כיצד מגמות אלו מעצבות את ניהול הקיימות בתאגיד. תחילה יוצגו ממצאי סקרי PwC המדגימים את השפעת השינוי בשלושה מישורים: ארגונים, משקיעים וצרכנים. הממצאים מלמדים שהמשקיעים מעדיפים ארגונים בעלי מדיניות אקלים יזומה. מגמת העדפה זו, לצד דרישות אסדרה מתהדקות, יוצרת לחץ למיצוב ה־CSO (chief sustainability officer, מנהל הקיימות בתאגיד) כשחקן אסטרטגי.   הדיון יתמקד במעבר מציות ליוזמה אסטרטגית ויציג ניתוח של ה-CSO לפי "המודל הדואלי" – המתח בין תפקיד טכני (דיווח וציות) ובין תפקיד אסטרטגי (הובלת שינוי). הנתונים מראים שארגונים המשלבים את ה־CSO בהנהלה הבכירה מדַווחים על שיפור בביצועי ESG לעומת ארגונים המתמקדים בציות בלבד. לסיום יוצגו המלצות מעשיות: הטמעת ESG במדדי ביצוע עיקריים (KPI), שיתוף פעולה בין ה־CSO ובין ההנהלה הפיננסית ומיפוי סיכוני אקלים בהחלטת החלטות – בסיס לצמיחה אחראית.   שינוי הפרדיגמה בניהול קיימות הטרנספורמציה העולמית המהירה, המוּנעת מציפיות בעלי עניין ומהבנה ש־ESG הוא רכיב אסטרטגי ולא טכני, מחייבת ארגונים לאמץ גישה הוליסטית. ה־ESG הוא רכיב בסיסי של פרקטיקות עסקיות אחראיות ובנות קיימה ואחראיות הקשורות קשר ישיר ליצירת ערך לטווח ארוך והצלחה תאגידית. מחקרים עדכניים מלמדים על קשר ישיר בין הטמעת עקרונות ESG ובין יצירת ערך תאגידי ארוך טווח כגון שיפור במוניטין ובגישה לשווקים בין־לאומיים. מכאן נובעות חשיבות הניהול וההזדמנויות העולות מתחום הקיימות.   שינוי הפרדיגמה מתגלה בכל רמות הארגון, אך אינו מתחולל ללא מורכבות: עצם  המעבר לניהול קיימות פרואקטיבי מציב אתגרים גדולים. התהליך דורש איזון עדין בין חדשנות, תאימות באסדרה וחשיבה אסטרטגית, וכן יכולת לנווט בסביבה עסקית משתנה. על מנהלים למצוא את הדרך לשלב את יעדי הקיימות עם היעדים העסקיים ולהתמודד עם מגבלות ואסדרות מתפתחות.   אתגר זה בולט במיוחד בתאגידים ישראליים המבקשים להשתלב בשרשראות ערך עולמיות ולהציע את שירותיהם ומוצריהם. תאגידים אלו נדרשים לעמוד בדרישות דיווח בכלל ובדרישות מהות בתחומי ה־ESG בפרט. לדרישות המהות בתחומי ה־ESG נלוֶוה מערך מורכב ורחב היקף של אסדרות דיווח ומהות המזינות זו את זו – מנגנוני תמרוץ וכיוצא באלה. מנגנונים אלו נועדו לאפשר ללקוחות הבין־לאומיים, לספקים הבין־לאומיים ולגופים הפיננסיים המממנים לעמוד בדרישות האסדרה בתחום.   שינוי בשוק – ממצאים אמפיריים מגמות אלו אינן בגדר תאוריה בלבד. פירמת PwC העולמית ומשרדה בישראל ערכו כמה סקרים בארגונים מסגמנטים מגוּונים בשלושה חתכים: חתך הארגונים עצמם וה־CSO שלהם, חתך המשקיעים וחתך הצרכנים.   הממצאים מעידים על שינוי ניכר בעמדות המשקיעים כלפי קיימות: בחתך המשקיעים נבחן סנטימנט ההשקעה בראי תאגידים ירוקים, קרי, תאגידים בעלי פעילות אקלים תורמת. מהסקר עולה שכשליש מהמשקיעים מעדיפים להשקיע בארגונים המתמקדים באנרגייה מתחדשת, בארגונים שיבנו תוכניות הפחתה נגד סיכוני אקלים פיזיים ובארגונים שישקיעו בפיתוח מוצרים ושירותים ידידותיים לסביבה. כמו כן מרבית המשקיעים תומכים לשלב בדוחות הכספיים המבוקרים של התאגידים דיווחים על היבטי סביבה וקיימות.   לצד השינוי בהעדפות המשקיעים גם הצרכנים הם כוח מניע בשינוי. לצרכנים, בהיותם אזרחים, תפקיד חשוב בהצלחת ניהול סיכוני האקלים. מהסקר עולה שכמחצית רוכשים מוצרים ידידותיים לסביבה ושוקלים לשנות את הרגלי הצריכה שלהם.   אגב הנטייה השולית לשלם עבור מוצרים ידידותיים, רק כעשרה אחוזים ציינו שייטו לשלם יותר עבור מוצרים ידידותיים לסביבה.   אתגרים אלו יוצרים כיסי התנגדות מגוונים – גם הם לא בעלי מאפיינים אחידים – המצריכים תשומת לב, דיון, ופתרון באמצעות מציאת שביל הזהב.   מניהול ציות לניהול פרואקטיבי מהממצאים ניכָּר שניהול קיימות אינו יכול להיות מוגבל להיבטי דיווח בלבד. על ה־CSO לפעול לשילוב ESG בליבת הארגון, ולא להסתפק בעמידה בדרישות האסדרה. מחויבות זו אינה יכולה להיות בגדר נספח. היא חייבת להיות היבט יסודי של זהות הארגון והאסטרטגיה המובילה אותו. קיימות צריכה להיות חלק מהחזון הארגוני ומהאסטרטגיה העסקית. צריך להציב מדדי KPI ברורים המשלבים אחריות סביבתית וחברתית עם יצירת ערך.   יישום גישה פרואקטיבית זו דורש חשיבה הוליסטית המשלבת את כל היבטי פעילות הארגון. שיתוף פעולה בין מחלקות, שותפים חיצוניים וגורמים פיננסיים הכרחי להנעת שינוי אמיתי ולהגדרת אמות מידה חדשות לקיימות בענף. בראייתנו שיתוף פעולה הוא המפתח – הן בתוך הארגון, הן עם שותפים חיצוניים. באמצעות מינוף המומחיות והמשאבים הקולקטיביים אפשר להניע שינוי גדול ולקבוע אמות מידה חדשות לקיימות בתעשייה.   אימוץ גישה זו מחייב מעורבות ומחויבות ברמות הגבוהות ביותר של הארגון. בשל כך תפקידם של בעלי השליטה, הדירקטוריון וההנהלה הבכירה הופך חשוב יותר ויותר בהובלת שינוי זה. עליהם להבטיח שקיימות אינה רק חזון, אלא חלק מהאסטרטגיה הארגונית בפועל. יש לשלב את שלושת קווי ההגנה – ניהול תפעולי, ניהול סיכונים וביקורת פנימית – לקידום יעדי הקיימות בארגון.   המודל הדואלי של ה־CSO: פונקצייה משנית או שחקן אסטרטגי? במרכז השינוי הארגוני הנדרש עומדת שאלת מעמדו של ה־CSO בארגון. בחתך הארגוני אופיינו שני מודלים של CSOs. לפי מודל אחד ה־CSO הוא ממונה בעל השפעה, חבר בהנהלה הבכירה ולעיתים אפילו המנכ"ל. לפי מודל אחר ה־CSO הוא פונקצייה ייעודית או פונקצייה האחראית לנושא נוסף על תפקידיה האחרים במי מהיחידות הארגוניות שנבחרו.   ההבדל בין שני המודלים אינו סמנטי בלבד, אלא משפיע ישירות על ביצועי הארגון בתחום הקיימות. הנתונים מלמדים שארגונים שבהם ה־CSO משולב בהנהלה הבכירה מציגים ביצועי ESG טובים יותר. תפקיד זה דורש כישורים רחבים – ידע פיננסי, מומחיות סביבתית, יכולות תקשורת וחשיבה אסטרטגית. מעניין לציין שרק 12%–14% מהארגונים מזהים בסיכוני האקלים איום רלוונטי עבורם, אך גם בקרב ארגונים אלו ניהול קיימות בדרג גבוה תורם לשיפור ביצועי ESG. נתון זה מלמד שערך ה־ESG אינו תלוי בהכרח בזיהוי איום האקלים, אלא בהטמעה רחבה של עקרונות קיימות בארגון.   השלכות הממצאים: משקיעים, צרכנים וההנהלה בחינת מכלול הממצאים מעלה תמונה ברורה לגבי חשיבותם האסטרטגית של מנהלי הקיימות והטיפול בנושאי ESG. כאמור, נתוני הסקרים מדגימים שארגונים שבהם ה־CSO משולב בהנהלה הבכירה מציגים ביצועי ESG טובים יותר. תפקיד ה־CSO מחייב מגוון רחב של כישורים, ובכלל זה הבנה עסקית פיננסית, מומחיות בתחומי הקיימות ויכולות תקשורת וחשיבה אסטרטגית. ממצא מעניין הוא שרק 12%–14% מהארגונים שנסקרו מזהים סיכוני אקלים כאיום רלוונטי עבורם, אך גם בקרב ארגונים אלו, ניהול קיימות בדרג ניהולי גבוה תורם לשיפור משמעותי בביצועי ESG. עובדה זו מדגישה שערך האסטרטגיה המוכוונת ESG אינו תלוי בהכרח בתפיסת איום האקלים, אלא בהטמעה מערכתית של עקרונות קיימות. בזירת הצרכנים הסקרים מראים אמון גבוה בחברות ידידותיות לסביבה. כמחצית מהנסקרים כבר רוכשים מוצרים ידידותיים לסביבה או שוקלים לשנות את הרגלי הצריכה שלהם. בה בעת המשקיעים מראים נטייה גוברת להשקיע בארגונים המיישמים אסטרטגיות קיימות פרואקטיביות, בייחוד בתחומי האנרגייה המתחדשת והפחתת סיכוני אקלים.   אחרית הדבר המסקנה המתבקשת מהאמור לעיל היא של־CSO תפקיד מפתח בהובלת הארגון לעבר עתיד בר־קיימה. תפקידם של ה־CSO והדירקטוריון הוא להנחיל מדיניות אסטרטגית מקיפה המשלבת שיקולי ESG בכל רבדי הפעילות העסקית. האתגר אינו מתמצה בעמידה בדרישות דיווח וציות בלבד, אלא בהובלת שינוי פרדיגמטי שבו קיימות הופכת לרכיב אינטגרלי של האסטרטגיה העסקית והיתרון התחרותי. המודל הדואלי שתואר במחקר מחדד את הצורך ב־CSOs בעלי השפעה המשולבים בדרג הניהולי הבכיר. אין מדובר רק בסוגיה ניהולית ארגונית, אלא באחריות חברתית סביבתית רחבה יותר. יישום עקרונות פרואקטיביים של ניהול קיימות אינו רק שאלה של רווחיות או מיתוג, אלא הוא נדבך חשוב בעיצוב עתיד החברה האנושית והסביבה הטבעית. בעולם של משאבים מוגבלים והשפעות סביבתיות מצטברות הארגונים והמנהיגים בהם נושאים אחריות כבדה להוביל מהלכים בני קיימה ולהטמיע ראייה ארוכת טווח מתוך הכרה בכך שיש רק הזדמנות אחת להשפיע השפעה חיובית על כדור הארץ ועתידו.     יאיר אבידן הוא יו"ר הוועדה המייעצת וראש פורום העמיתים, מרכז אריסון ל-ESG, אוניברסיטת רייכמן ערן רז הוא שותף ומוביל תחום ESG ואקלים, פירמת PwC Israel. הרשומה מבוססת על דברים שנשאו המחברים בכינוס "ניהול קיימות – מהלכה למעשה" בהובלת מכרז אריסון ל־ESG ובשיתוף PwC Israelֿֿ. הכינוס עסק באתגרים ובהזדמנויות של ניהול קיימות בארגונים. מקורות : PwC's Voice of the Consumer Survey 2024: Shrinking the consumer trust deficit Chief Sustainability Officers with impact: An organizational set-up fit for ESG transformation PwC's Global Investor Survey 2024: Cautiously optimistic, investors expect growth PwC's 28th Annual Global CEO Survey: Reinvention on the edge of tomorrow PwC's 27th Annual Global CEO Survey: Thriving in an age of continuous reinvention

מבוא מערכת השיקולים וניהול הסיכונים ש־ESG מספק לחברות נועדה לתת תמונה הוליסטית של הסיכונים העומדים בפני ארגון מסוים. בין השאר היא שואפת לצלול אל שרשראות האספקה ולהפיק מהן מידע חיוני: מאין החומרים הדרושים לחברה באים? כמה פחמן דו־חמצני נפלט בדרך? האם העובדים במורד שרשרת האספקה מקבלים שכר הוגן? כל אלה חשובים לאין ערוך, אך ברשומה זו ארצה להפנות את תשומת הלב לסיכון שעל אף השפעתו על מערכות כלכליות, חברתיות וביטחוניות חסרת תקדים – לדעתי תשומת הלב המופנית אליו אינה גדולה דייה.   הסיכון המדובר הוא זעזועי היצע (Supply Shocks) – שיבושים פתאומיים ביכולות הייצור והשינוע של חומרים. שיבושים אלו עלולים להתגלגל לכלכלה העולמית ולגרום לאינפלציה , צווארי בקבוק בסחר ובייצור, ואפילו חוסר יציבות חברתית – ממדפים ריקים בסופר ועד למחסור במשאבים חיוניים כמו מים וחשמל . משבר האקלים, המכפיל הלא כל כך חשאי של הסכנה, מחמיר את התופעה באמצעות הגברת אירועי מזג אוויר קיצוניים, שיבוש עונות חקלאיות והחרפת מתחים כלכליים וחברתיים. הפגיעה אינה מוגבלת לקבוצה מסוימת – היא משפיעה על כולם: מאינדיווידואלים ועד תאגידים ומדינות. יש דרכים להתכונן ולהפחית את הנזק, ועל ממשלות, עסקים ויחידים מוטל האחריות לפעול בעוד מועד.   הסיבות לפגיעות היתר לזעזועי היצע במאה האחרונה התפתחו רשתות הסחר העולמיות בשקט בשקט למבנה מורכב להפליא של שרשראות אספקה התלויות זו בזו והמשמשות עמוד השדרה של הכלכלה העולמית המודרנית. לפי נתוני הבנק העולמי הסחר העולמי הוא 59% מהתמ"ג העולמי, יותר מפי שניים מחלקו בשנת 1970. הקישוריות בין שרשראות האספקה ניכרת בכל התחומים: שבב מעגל משולב (IC), רכיב קריטי בטכנולוגיות מודרניות רבות, חוצה יותר מ־70 גבולות בין־לאומיים  בייצורו בטרם הגעתו לצרכן הסופי. בו בזמן חומרי הגלם החיוניים למסחר העולמי במאה העשרים ואחת מרוכזים בעיקר במדינות מתפתחות הרגישות במיוחד לשינויי האקלים: גינאה מחזיקה ברבע מעתודות הבוקסיט העולמיות (הרכיב העיקרי בייצור אלומיניום), והיא יצרנית הבוקסיט השנייה בגודלה בעולם. הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מפיקה כמעט שלושה רבעים מכמות הקובלט בעולם  – רכיב חשוב באלקטרוניקה, סוללות ורכבים חשמליים. אף על פי שהמורכבות של הסחר העולמי אפשרה צמיחה כלכלית יוצאת דופן והתקדמות טכנולוגית, היא גם יצרה תלות שברירית בשרשראות האספקה האלה.   זעזועי היצע יכולים להיגרם ממגוון סיבות. אתמקד בשתיים הבולטות במיוחד עקב החמרת משבר האקלים והמעבר לכלכלה דלת פחמן – אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועים גאופוליטיים.   אירועי מזג אוויר קיצוניים אזורים הנפגעים מאירועי מזג אוויר קיצוני כגון סופות, שיטפונות ושריפות מתקשים לייצא או לייבא מוצרים. קושי זה יוצר גלי הדף המשבשים את שרשראות האספקה העולמיות. משך השיבושים יכול לנוע בין ימים אחדים בלבד, כמו שקורה בעקבות הוריקנים או גלי חום, ובין חודשים של התאוששות לאחר בצורות או שיטפונות. תעלת פנמה, שלאחרונה עלתה לכותרות בעקבות רצונו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ  "לקחת אותה בחזרה", רק מסיימת להתאושש ממשבר משל עצמה. הבצורת בפנמה בשנים 2023–2024, שנגרמה בעקבות ירידת משקעים נמוכה באופן חריג, צמצמה את קיבולת המעבר של התעלה ב־15 מיליון טון בשנת 2023 . השיבוש הזה האריך את זמני המעבר והגביל את מספר כלי השיט היומי שעברו בה, צמצום שהגיע למחצית מהקיבולת הרגילה בפברואר 2024. פגיעות זו נובעת מהישענות התעלה על אגם גאטון, מאגר המוזן מגשמים, להפעלת מערכת השערים שלה. צריכת המים היומית שלה עומדת על כשבעה מיליארד ליטרים. תעלת פנמה משמשת מעבר חשוב ל־5% מהסחר הימי העולמי , והבצורת הייתה מכה לא קלה  לזמני השילוח מסביב לעולם. עליית התדירות והעוצמה של אירועים אלו בעקבות משבר האקלים תגרום לחברות רבות להתמודד עם שיתוק זמני ועיכובים של חומרים  במורד שרשראות האספקה. עקב כך גם ההשפעה על תזרימי המזומנים והעמידה ביעדים של חברות יכולה להיפגע.   שימוש בטכנולוגיות חיזוי מתקדמות ושיפור הגישה לנתוני מזג האוויר הם צעדים הכרחיים להפחתת הפגיעות הגוברת לזעזועי היצע הנגרמים מאירועי אקלים. כלי חשוב במאמץ זה הוא תאומים דיגיטליים. תאומים דיגיטליים מאפשרים למחליטי החלטות לקבל העתק וירטואלי ודינמי של מערכות פיזיות כגון נמל או רשת תחבורה באמצעות שימוש בנתונים בזמן אמת מחיישנים ומערכות מעקב. כך לדוגמה אוניברסיטת אוקספורד וקרן המטבע הבין־לאומית פיתחו את Port Watch , תאום דיגיטלי המנטר פעילויות נמלים ותנאי מזג אוויר. הפלטפורמה מאפשרת למשתמשים לדמות את ההשפעה של תרחישי אקלים של ה־IPCC על נמלים ועל הסחר העולמי. תאום דיגיטלי בולט אחר הוא Earth 2 , פרי פיתוחה של חברת NVIDIA. תאום זה של כדור הארץ יאפשר הבנה וחיזוי טובים יותר של דפוסי מזג האוויר.   חשוב לציין שהאפקטיביות של טכנולוגיות אלו תלויה במידה רבה בנגישות לנתוני מזג אוויר מדויקים, נגישות לא אחידה המשתנה מאזור לאזור. כך לדוגמה באפריקה, בעלת 1.2 מיליארד איש ו־30 מיליון קמ"ר, פועלות רק 37 תחנות מזג האוויר, ויותר ממחציתן אינן מדויקות . לעומת זאת, באירופה ובארצות הברית, בעלוֹת 1.1 מיליארד איש ו־20 מיליון קמ"ר, מתוחזקות 636 תחנות. ללא גישה שוויונית לנתוני מזג אוויר איכותיים ייתקלו התאומים הדיגיטליים במגבלות ויותירו את הכלכלות פגיעות ולא מוכנות לשיבושים ששינויי האקלים יגרמו.   אירועים גאופוליטיים שנת 1973 חקוקה בזיכרון העולם בין השאר משום שבשנה זו ובשנים שאחריה היו הריבית ומחירי הדלק גבוהים במיוחד. בעקבות מלחמת יום הכיפורים, מדינות ערביות החברות בארגון המדינות המייצאות נפט (OPEC) הטילו אמברגו (חרם כלכלי) בצורת אי־יצוא נפט למדינות שתמכו בישראל. האמברגו הוביל למשבר הנפט של שנות השבעים. זעזוע היצע הנפט הוביל לאינפלציה גבוהה , אבטלה גבוהה וצמיחה איטית של כלכלות רבות (כלכלת סטגפלציה).   דוגמה דומה ועדכנית אפשר למצוא בפלישת רוסיה לאוקראינה. הפלישה הובילה לזעזועי היצע רבים באירופה ובעולם בשל העיצומים שהוטלו על רוסיה. מחירי הנפט, הגז הטבעי ומוצרי מזון עלו, והעלייה גררה עלייה עולמית באינפלציה וביוקר המחייה. בשני המקרים כוח השוק היה מרוכז בידי ספקים מעטים (OPEC ורוסיה), מה שהבליט את הפגיעוּת של כלכלות התלויות בהם.   תמונת המצב הגאופוליטית בעולם מורכבת, ולכאורה זעזועי ההיצע הקשורים אליה בלתי נמנעים. עם זה, יש ציר אחד שאפשר לצפות לו ולהיערך אליו כבר היום. הכלכלה העולמית עוברת לאנרגייה מתחדשת ומתבססת על טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, ולכן יש להסיט את תשומת הלב לשרשראות אספקה של אלמנטים קריטיים כמו קובלט, ליתיום, ניקל ואלמנטים נדירים, החיוניים לכלכלת האנרגייה והטכנולוגיה החדשה. לא מעט מאלמנטים אלו נמצאים באזורים החשופים לאירועים גאופוליטיים . נוסף על המדינות שהופיעו במבוא, רלוונטיות גם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שברשותה הרוב המוחלט של הקובלט העולמי, סין, המחזיקה עתודות ליתיום נרחבות, ורוסיה, המחזיקה עתודות ניקל.   הפתרון התאורטי למיתון ההשפעות של זעזועי אספקה כאלה עשוי להיראות פשוט: גיוון שרשראות האספקה. המשמעות היא הפחתת התלות באזורים או במדינות ספציפיים באמצעות ביזור המקורות של מוצרים לספקים מרובים. כך לדוגמה חלקו של OPEC בייצור הנפט העולמי ירד מ־49% בשנת 1973 ל־36% בשנת 2022  כיוון שמדינות גיוונו את תערובות האנרגייה והיבואנים שלהן. חלקה של רוסיה ביצוא הגז הטבעי למדינות האיחוד האירופי עלה מעט ברבעון השלישי של 2024 בהשוואה לשנת 2022, ואילו חלקם של יצוא הנפט והניקל שלה ירד דרמטית . עם זה, יישום פתרון זה אינו פשוט כלל. ביזור שרשראות האספקה כרוך בעלויות גבוהות, דורש הקצאת משאבים כלכליים ואנושיים נכבדים ומחייב הבנה מעמיקה של מורכבותן ופגיעותן של שרשראות האספקה. קושי בולט אחר הוא אחד מהפרדוקסים המאפיינים את ההתמודדות עם משבר האקלים: הצורך בפעולות מקדימות כמו ביזור שרשראות אספקה או הפחתת פליטות גזי חממה הוא קריטי לחוסן חברות, אך בדרך כלל ההשלכות החיוביות שלהן אינן נראות מייד. כל עוד משבר לא מתפרץ, הצורך בשינוי נראה דחוף פחות, וחברות נותרות פגיעות. כך מדינות וחברות רבות לומדות לא לשים את כל הביצים בסל אחד רק לאחר זעזועים כואבים – בין אם מדובר בחרם נפט על ארצות הברית, ובין אם מדובר בעיצומים כלכליים על יבוא ניקל מרוסיה.   סיכום יש להכיר בכך שכלכלת העולם מבוססת על מערכות סחר מורכבות ושבריריות. זאת ועוד, שרשראות האספקה מבוססות על האזורים הפגיעים ביותר למשבר האקלים, אזורים שלעיתים רעועים פוליטית, חברתית וכלכלית. התאומים הדיגיטליים וביזור שרשראות האספקה הם חלק מהכלים שאפשר לנקוט כדי למזער סיכונים אלו. כך או כך, הצעד הראשון הוא העלאת הנושא בדיוני מחליטי ההחלטות – הן בפירמות, הן במדינות. הנושא ראוי למקום מכובד בדו"חות ה־ESG. המסגרת הקיימת והצומחת של ESG יכולה לשמש פלטפורמה קריטית לניהול סיכוני זעזועי היצע, בניית חוסן ארגוני והבטחת היציבות הכלכלית והאסטרטגית של תאגידים בעידן של אי־ודאות גוברת. בר שגיא היא סטודנטית שנה ג לתואר ראשון בכלכלה וקיימות באוניברסיטת רייכמן. עוזרת מחקר במכון אהרן למדיניות כלכלית ובמכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה. משתתפת בתוכנית אבירם לקיימות ואקלים ובתוכנית המצטיינים בכלכלה באוניברסיטת רייכמן. מנחה את הפודקאסט "מדברות ירוק". בוגרת המחזור הראשון של תוכנית המתמחים של מרכז אריסון ל־ESG

מבוא האיום הסביבתי הולך וגובר, והדיון על הצורך לעבור לצריכה בת קיימה נהיה נושא בולט בשיח הציבורי והאקדמי. נייר עמדה  שפורסם לאחרונה במרכז אריסון ל־ESG חושף כיצד בחירות צרכניות קטנות עשויות להוביל לשינוי ניכר בהרגלי הצריכה שלנו ושל סביבתנו הקרובה. נייר העמדה מציג מחקר  חדש המתמקד במודל תאורטי להבנת התהליכים הפסיכולוגיים המניעים המלצה על מוצרים ירוקים. המחקר מספק תובנות פרקטיות למשווקים המבקשים לקדם צריכה בת קיימה (Stockheim et al., 2024).   חרף העלייה במודעוּת לחשיבות השמירה על איכות הסביבה, עדיין קיים פער גדול בין כוונות הצרכנים ובין התנהגותם בפועל. רבים מביעים רצון לעבור לצריכה ירוקה, אך בפועל מוסיפים לצרוך מוצרים שאינם ירוקים. תפיסות שגויות בנוגע לאיכותם של מוצרים ירוקים, מחירים גבוהים יחסית ותחושה שההשפעה האישית על הסביבה זניחה מוֹנעים מצרכנים לנקוט צעדים חיוניים במעבר לצריכה ירוקה (ElHaffar et al., 2020). רשומה זו תעסוק בהתמודדות המחקר עם אתגרים אלה, ותציג גישה ממוקדת באפקט הפסיכולוגי של חוויית הצריכה והשלכותיה החברתיות.   אפקט הגלישה: הגדרת המושג והמשמעות הפסיכולוגית המחקר בענייננו מציג מושג חשוב – "אפקט הגלישה" (spillover effect). אפקט זה מתאר את התהליך שבו פעולה פרו־סביבתית אחת מובילה לשרשרת של פעולות פרו־סביבתיות אחרות, הן מצד הצרכן עצמו, הן מצד סביבתו. כך לדוגמה מחקרים קודמים מצאו ששימוש במוצר ירוק עשוי לעודד את הצרכן עצמו להמשיך ברכישת מוצרים ירוקים בעתיד (Lauren et al., 2019).   תופעה זו נשענת על תאוריות פסיכולוגיות מבוססות. לפי תאוריית התפיסה העצמית של בם (Bem, 1972) בני אדם לומדים על עצמם באמצעות התבוננות בהתנהגותם. כלומר, אדם המשתמש במוצר ירוק עשוי לתפוס את עצמו "ירוק", מה שמחזק את תחושת המחויבות שלו לנהוג כלפי הסביבה בידידותיות גם בהמשך. הסבר אחר לתופעה הוא תחושת הגאווה והסיפוק העצמי הנובעת מפעולה זו – תחושה המכונה warm glow – המחזקת את ההנאה מחוויית הצריכה ומגבירה את הסבירות להתנהגויות דומות בעתיד (Tezer & Bodur, 2020).   המחקר מתמקד בעוד היבט של אפקט הגלישה ובוחן כיצד צריכת מוצר ירוק לא רק מניעה לעוד צריכה, אלא גם מרחיבה את ההשפעה באמצעות המלצה לאחרים על מוצרים ירוקים.   ביקורות והמלצות של צרכנים נתפסות אמינות במיוחד ומשפיעות על החלטות רכישה (Racherla et al., 2012). המחקרים מלמדים שתכונות ירוקות במוצרים ובשירותים, כמו בבתי מלון, מגבירות שביעות רצון ומובילות להמלצות חיוביות. בהתחשב בהשפעה העצומה של ביקורות והמלצות של צרכנים על התנהגותם של צרכנים אחרים, ברור שעידוד לפרסם יותר ביקורות חיוביות על מוצרים ירוקים עשוי להגדיל את קהל הלקוחות של מוצרים ידידותיים לסביבה.   בהתבסס על הספרות שיערנו את ההשערות האלה: שלא כשימוש במוצרים בעלי מאפיינים רגילים, שימוש במוצרים בעלי מאפיינים ירוקים, צפוי להוביל לחוויית צריכה חיובית יותר של המשתמש מהמוצר. שיפור חוויית הצריכה יתרחש רק כשהמשתמש מאמין שבחר להשתמש במוצר הירוק בחירה חופשית ולא כפויה. חוויית צריכה חיובית תחזק את תפיסת הזהות העצמית הירוקה של המשתמש, כלומר, תוביל אותו לראות את עצמו כמי שנוהג כלפי הסביבה באחריותיות. הזהות העצמית הירוקה של המשתמש צפויה להשפיע על נכונותו להמליץ לאחרים על המוצר וכך לעודד צריכה ירוקה בסביבה החברתית שלו.   סדרת הניסויים ותוצאותיהם כדי לבחון את ההשערות ערכנו סדרת ניסויים. הניסויים נועדו לבדוק את ההשפעות הפסיכולוגיות של צריכה ירוקה על הנכונות להמליץ על מוצרים אלו. במסגרת הניסוי הראשון קראו המשתתפים תרחיש שבו התבקשו לדמיין שימוש במוצר ירוק לעומת שימוש מוצר רגיל. התוצאות הראו ששימוש במוצר ירוק הוביל לחוויית צריכה חיובית יותר בהשוואה לשימוש במוצר רגיל. המשתתפים גם הביעו נכונות רבה יותר להמליץ על המוצר.   במסגרת ניסוי אחר בדקנו את הקשר בין חוויית הצריכה ובין תפיסת הזהות העצמית. התוצאות הראו שחוויית צריכה חיובית של מוצר ירוק חיזקה את תפיסת הזהות הירוקה של המשתתפים. התוצאות גם לימדו שככל שהזהות הירוקה של המשתתפים הייתה חזקה יותר, כך גברה נכונותם להמליץ על המוצר לסובבים אותם.   לבסוף בחנו את חשיבותה של תחושת הבחירה החופשית. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: לקבוצה האחת הוצג תרחיש שבו ניתנה להם אפשרות בחירה מלאה בין המוצר ירוק ובין מוצר שאינו ירוק, ואילו לקבוצה האחרת ניתן תרחיש שבו השימוש במוצר ירוק נכפה עליהם (עקב חקיקה בעיר שבה שהו). הממצאים אישרו שתחושת הבחירה החופשית הייתה הכרחית לחוויית הצריכה החיובית. כשהמשתתפים חשו שהם בחרו את השימוש במוצר הירוק מרצונם החופשי, חווית הצריכה, תפיסת הזהות הירוקה והנכונות להמלצה עליו היו גבוהות יותר לעומת מצב שבו השימוש במוצר הירוק היה מחייב.   חוויית צריכה כבסיס לשינוי התנהגותי הממצאים מלמדים שחוויית צריכה חיובית משחקת תפקיד חשוב בהנעת צריכה ירוקה. כשצרכנים משתמשים במוצרים ירוקים ונהנים מהשימוש בהם, הם נוטים לשתף את חוויותיהם עם אחרים ולרכוש מוצרים דומים. עם זה, המחקר מדגיש שחוויה חיובית זו מתרחשת רק כשהצרכנים חשים שהם בחרו במוצר מרצונם החופשי. כפייה, כמו מיסוי גבוה או חקיקה מחייבת, עלולה לעורר אנטגוניזם ולהפחית את חווית השימוש החיובית במוצר.   תובנות מעשיות והמלצות שיווקיות משווקים המעוניינים לקדם מוצרים ירוקים צריכים להתמקד ביצירת מודעות לקיומן של חלופות ירוקות ולפעול לחינוך השוק לצריכת אותם מוצרים. מוצרים ידידותיים לסביבה סובלים מבעיה תדמיתית. פעמים רבות הם נתפסים נחותים לעומת מוצרים רגילים, איכותיים פחות או אפקטיביים פחות. כדי לבנות מחדש את אמון הציבור חברות חייבות ליידע את הצרכנים על ההשפעה הסביבתית האמיתית של אותם מוצרים. המשווקים צריכים להפיץ בתקשורת ערכים של כנות ושקיפות לגבי תהליכי הייצור, חומרי הגלם שבשימוש, האריזה, המחזוּר, העמידה בתקנים ובתווי תקן ירוקים וכד'. שיתופי פעולה עם ארגונים סביבתיים יכולים לסייע במתן הכשר למוצרים אלו.   פעמים רבות צרכנים שהחליטו לרכוש מוצרים ידידותיים לסביבה מתקשים למצוא מוצרים כאלה משום שאותם מוצרים אינם מסודרים על המדף במקום בולט או שכמוּתם פחותה יחסית למוצרים רגילים. הגדלת מגוון וזמינות של מוצרים ירוקים על המדפים יאפשרו לצרכנים לבחור חלופה ידידותית לסביבה. קמעונאים יכולים למקם מוצרים ירוקים בגובה העיניים ולוודא שהמוצרים ממוקמים במחלקות ייעודיות במקום לחלוק את המדף עם מוצרים קונוונציונליים. כאמור, תחושת אוטונומיה בבחירה של מוצרים ירוקים היא תנאי בהנעת אפקט הגלישה.   מוצרים ידידותיים לסביבה נוטים להיות יקרים יותר או להיתפס כאלה. מחיר גבוה הוא אחד החסמים הבולטים לרכישת מוצרים ירוקים. צרכנים רבים רואים מחירים גבוהים יותר של מוצרים ירוקים ונרתעים. הם אינם מביאים בחשבון את האפשרות שיחסכו בעלויות עתידיות באמצעות השימוש בהם. לפיכך משווקים יכולים להסביר לצרכנים את התועלות הסביבתיות והכלכליות שבשימוש במוצרים אלו, ובפרט היקרים שבהם, ולהציע הנחות או קופונים או מוצרים קטנים להתנסוּת או צבירת נקודות מועדון עבור רכישה של מוצרים ירוקים.   כשצרכנים מחליטים אם לרכוש מוצר או שירות מסוים הם רוצים לשמוע חוות דעת אותנטית של צרכנים בעלי ניסיון מעשי. נתונים מראים שרוב הקונים מושפעים בהחלטות הקנייה שלהם מתכנים שצרכנים אחרים יוצרים (בלוגים, פורומים, דיונים, המלצות וכד').   משווקים יכולים לעודד הפצה מפה לאוזן על מוצרים ירוקים במגוון אופנים ולתגמל לקוחות על פרסום המלצות על מוצריהם. ולא זו בלבד: משווקים יכולים לעודד צרכנים לשתף את חוויותיהם החיוביות באמצעות יצירת פלטפורמות דיגיטליות, כמו קבוצות ברשתות החברתיות וקהילות של צרכנים ירוקים.   סיכומו של דבר, משווקים יכולים להשתמש בדחיפות קלות (nudges) כדי לעודד צרכנים שכבר רכשו מוצר ירוק להרגיש מחויבים יותר לזהותם הירוקה, וכך להניע את אפקט הגלישה להתנהגויות סביבתיות חדשות. כך לדוגמה אפשר להציב סמוך למוצרים ירוקים מסרים כגון "תראו כמה שאתם ירוקים! בחרו מוצר ירוק נוסף" או "הבחירה שלכם משפיעה לטובה על הסביבה". מסרים מעין אלו מחזקים את היות הצרכן ידידותי לסביבה ומעודדים התנהגות ירוקה.   סיכום ומסקנות המחקר שלי ושל עמיתיי מלמד שהדרך לקידום צריכה ירוקה אינה חייבת לעבור בכפייה או תמריצים חיצוניים. במקום זאת, אפשר להתמקד ביצירת חוויות חיוביות, הדגשת תחושת הבחירה החופשית וחיזוק הזהות הסביבתית של הצרכן. גישה זו לא רק מעודדת שינוי התנהגותי, אלא גם יוצרת גלים של השפעה חברתית, שבהם הצרכנים עצמם נהיים שגרירים של צריכה ירוקה.   ממצאים אלו מדגישים את הפוטנציאל לשינוי רחב באמצעות צעדים קטנים. הבחירה במוצר ירוק אחד עשויה להוביל לשרשרת פעולות פרו־סביבתיות, וכך לתרום לשינוי מהותי בהרגלי הצריכה ולשמירה על כדור הארץ. המחקר גם פותח צוהר למחקרים עתידיים שיוכלו לבחון את התופעה בשלל קטגוריות מוצרים ובהקשרים תרבותיים מגוונים. ד"ר דנה טבת, מומחית בהתנהגות צרכנים, בית הספר אריסון למנהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן Bem, D. J. (1972). Self-perception theory. In Advances in Experimental Social Psychology  (vol. 6, pp. 1–62). Academic Press. Elhaffar, G., Durif, F., & Dubé, L. (2020). Towards closing the attitude-Intention-behavior gap in green consumption: A Narrative review of the literature and an overview of future research directions. Journal of Cleaner Production, 275 , 122556. Lauren, N., Smith, L. D., Louis, W. R., & Dean, A. J. (2019). Promoting spillover: How past behaviors increase environmental intentions by cueing self-perceptions. Environment and Behavior, 51 (3), 235–258. Racherla, P., Mandviwalla, M., & Connolly, D. J. (2012). Factors affecting consumers' trust in online product reviews. Journal of Consumer Behaviour, 11 (2), 94–104. Stockheim, I., Tevet, D., & Fenig, N. (2024). Keen to advocate green: How green attributes drive product recommendations.  Journal of Cleaner Production ,  434 , 140157. Tezer, A., & Bodur, H. O. (2020). The green consumption effect: How using green products improves consumption experience. Journal of Consumer Research, 47 (1), 25–39.

שנת 2024 לא הייתה שנה טובה לאחריות התאגידית. שינויים בסביבה הפוליטית, רגולציה גוברת, עלויות מאמירות ומשבר אמון הובילו תאגידים רבים, ובהם ענקיות פיננסים, להיפרד מתנועת ה־ESG. השנה עמדה בסימן נסיגה לצד ביקורות הולכות וגוברות על המחויבות של תאגידים למימוש הצהרותיהם החברתיות והסביבתיות. האם זו תחילתה של שקיעת אוניית ה־ESG?   בדצמבר 2024 הודיע בנק ההשקעות גולדמן זאקס על פרישתו מברית הבנקאות לאיפוס פליטות גזי חממה  (NZBA), קואליציה שנועדה להגביר את תיאום פעילויות ההשקעה וההלוואות של בנקים הנוקטים מאמצים גלובליים למיתון שינויי האקלים. בכירי הבנק הצהירו שהפרישה אינה בגדר נסיגה ממחויבויות האקלים של הבנק, אלא מבשרת על כוונה להתרכז ב"הגברת היישום של הרגולציה האירופית המחייבת את הבנק". פרשנים סבורים שהסיבה האמיתית היא לחצים של הדרג הפוליטי בארצות הברית ואיומים מרומזים שהחברוּת בקואליציה עלולה להעמיד את הבנקים החברים בה בפני חקירות של רשות התחרות האמריקנית.   כמה חודשים לפני כן, באוקטובר 2024, העביר דירקטוריון בנק HSBC מתפקידה את מנהלת הקיימות הראשית שלו כחלק משינוי ארגוני בהובלת המנכ"ל החדש, ג'ורג' אלהדרי. המהלך עורר חששות בקרב משקיעים ותומכי אקלים לגבי מחויבות הבנק ליעדי האקלים. המבקרים טענו שפיטורי מנהלת הקיימות מההנהלה מעיד על שינוי סדר העדיפויות של הבנק ונסיגה מההתחייבות שלו לאיפוס פליטות. דוברות הבנק מצידה הודיעה שההנהלה מוסיפה לתמוך במעבר ליעדי איפוס הפליטות.   בספטמבר 2024 גנז בסתר בנק ההשקעות מורגן סטנלי  את התוכנית שלו למימון מניעה והפחתת של זיהום פלסטיק , אף שהיה מדובר בנדבך עיקרי של התוכנית לקיימות סביבתית של הבנק. מהלכים דומים של נסיגה שקטה ממחויבויות התרחשו לאחרונה בגוגל ובמיקרוסופט, שנסוגו גם הן מהמחויבות לאיפוס הפליטות. במקום להתקדם לקראת איפוס עלו שיעורי הפליטות – בשלוש השנים האחרונות ב־29%, [1] ובארבע השנים האחרונות ב־48%. [2] נראֶה שהחברות שגילו את גודל האתגר והעלויות הגדולות הכרוכות במהלכים שהוצהרו בחרו לסגת בשקט מההתחייבויות – תופעה שזכתה לכינוי Greenhushing.   מהלכים אלו של גולדמן זאקס, HSBC, מורגן סטנלי, גוגל ומיקרוסופט ממחישים את המורכבות והאתגרים הניצבים לפתחם של מוסדות פיננסיים ותאגידים רב־‏לאומיים בניהול מחויבויותיהם ל־ESG. השילוב בין לחצים פוליטיים, רגולטוריים, פיננסיים וארגוניים לצד התמורה הנמוכה יחסית של עמידה בהתחייבויות (והעלות הנמוכה של אי־עמידה בהן) מבשרים רעוֹת לקידום סדר היום הזה.   שלוש מגמות הקשורות זו לזו מעצימות את תנועת המטוטלת של השווקים ומרחיקות מהמחויבות ל־ESG: המהפך הפוליטי בארצות הברית בשל חזרתו של טראמפ  לנשיאות בליווי גורמים המסתייגים מתנועת ה־ESG וקושרים אותה למחנה ה־woke המתועב בעיניהם; שינויים רגולטוריים טקטוניים המתחוללים באירופה וזולגים לקצוות העולם; ומשבר אמון בין תאגידים לממשל – כולם אינם תורמים לחיזוק מגמת ה־ESG בתאגידים.   מהפך פוליטי ואנטגוניזם ל־ESG תוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית והכוורת סביב נשיא ארצות הברית הכוללת גורמים כמו אילון מאסק וג'יי די ואנס היא לא פחות מבשורה אנושה לתומכים בסדר יום פרוגרסיבי בממשל התאגידי הגלובלי. סגן הנשיא ואנס ידוע בתיעוב שלו את תנועת ה־ESG, ובעבר טען ש־"ESG הוא בסופו של דבר 'מחבט ענק' שמטרתו להרוס את מה שעדיין יש לנו כדי שכמה אנשים בוול סטריט יעשו כסף". דבריו מציגים דיווחי אחריות תאגידית, מדדי אחריות והשקעות אחראיות כאילו מדובר בהונאה, שוללים את הלגיטימציה הציבורית, החיונית לקיום התופעה, ומבשרים את האפשרות שהרגולטורים האמריקנים של שוק ההון והגבלים עסקיים עשויים לפעול נגד חברות בטענות לפגיעה בתחרות או באינטרס של המשקיעים.   שינויים רגולטוריים הזולגים מאירופה לשאר העולם מנגד, באיחוד האירופי חקיקת דיווחי הקיימות (CSRD), שנכנסה לתקופה בשנת 2022, דוחפת חברות לשפר את השקיפות ולאמץ סטנדרט של דיווח המקובל על הרגולטור, ולא כזה שמקורו בהתארגנויות וולונטריות כמו שהיה מקובל בעשור האחרון. בד בבד גופי פיקוח כמו ה־ESMA באירופה הידקו את הפיקוח על טענות ESG. מקרים כמו הקנס בגובה 25 מיליון דולר שהוטל על דויטשה בנק  בגין היעדר אמת בהצהרות (Greenwashing) מחזק את הספקנות הכללית לגבי ESG ומבהיר שהצהרות בלבד אינן קבילות יותר ושיש עלות אמיתית להצהרות שאינן מגובות במעשים.   כמו שמצאתי במחקרי על אחריות תאגידית בתעשייה הישראלית, רגולציה נוקשה יותר עשויה פעמים רבות לדחוק את המוטיבציה הפנימית לפעול מעבר לציות, ומה שנשאר במקרה הטוב הוא מחויבות לציות לדרישות החוק. [3] במילים אחרות, הרגולציה המתגברת, לצד הסביבה הפוליטית העוינת, שבה בעלי עניין מענישים תאגידים טובים, יוצרים אפקט צינון, ובו היתרונות שבעבר היו משויכים ל־ESG פוחתים, ואילו הסיכונים גוברים. אפקט הצינון ניכר במיוחד במקרה של בנק ההשקעות גולדמן זאקס, שעם הצטרפותו לקואליציית האקלים של הבנקים זכה ביתרונות תדמיתיים ובסיקור תקשורתי חיובי. עם חלוף הזמן, התבהרות העלויות הגבוהות הכרוכות במימוש ההצהרות והתמורה התדמיתית הפוחתת הפכו "עסקי" ה־ESG מפתים פחות ופחות. כניסתו של הרגולטור לתמונה היא עילה להסטת המאמצים מדיווח ופעולה לפי כללים וולונטריים ולטענה שיש צורך להתפנות לעסוק בדיווחים לפי כללי הרגולציה החדשים.   משבר אמון גם משבר האמון המתחולל בין המגזר העסקי ובין מדינות רבות אינו תורם לעניין. בשנים האחרונות בנקים וגופים תאגידיים אחרים התחייבו להשקיע באיפוס פליטות והתחייבויות ESG אחרות, ואילו מדינות לא עמדו ביעדים שהציבו לעצמן. שני נתונים עיקריים בולטים בהיבט זה: הפער הגדול בין יעדי ההפחתה שהציגו מדינות בשנים האחרונות ובין מה שהושג בפועל, והפער הגדל בין ההתחייבויות למימון לבין העמדת מימון אקלים בפועל באמצעות קרנות סיוע למדינות חלשות ומתפתחות. בשני המקרים – הן בכל הקשור לנקיטת הפעולות הנדרשות להפחתת פליטות, הן בהעמדת המימון באמצעות מנגנוני הסיוע – מדינות אינן מציגות תמונה עקבית יותר מהתמונה שהתאגידים הרב־לאומיים מציגים.   איך להימנע ממרוץ לתחתית יש לקוות שלא מתהווה לנגד עינינו מרוץ לתחתית שיוביל לעתיד מסוכן מאוד. כדי להפוך את המגמה ולהחזיר את התאגידים למסלול של מחויבות לחברה ולסביבה, מחויבות המגובה בהשקעת אדירות הדרושות למימוש ההצהרות שניתנו, צריכים להתמלא כמה תנאים מצטברים. האווירה הפוליטית המזלזלת, שלא לומר החותרת תחת ESG, חייבת להתפוגג. ייתכן שהאיחוד האירופי יסמן באמצעות הרגולציה שהנהיג (המחייבת דיווחי אחריות) דרך חילופית לדרך שממשל טראמפ מציע. אולם זה לא יהיה קל משום שהאירופאים לא יוכלו להיות "השוטר היחיד בשכונה". במקרה כזה הם יסתכנו בהברחת משקיעים והעתקת מטות התאגידים לאזורים מקילים יותר. לכן בסופו של דבר הגעה לסיכומים עם האמריקנים חיונית. גם עמידה טובה יותר של המדינות עצמן ביעדי האקלים שהציבו לעצמן תאותת לשווקים עקביות ורצינות בחתירה להשגת היעדים הגלובליים. לבסוף, ערנות הציבור באמצעות השקעות מוסריות והענשה של תאגידים כושלים מבחינת ESG ותמיכה בתאגידים טובים מבחינה זו תוסיף להיות רכיב חיוני באסטרטגיה של קידום התחום. [1]  בדו"ח האחרון דיווחה מיקרוסופט על עלייה של 29.1% בפליטות מ־2020, שנת הבסיס; Microsoft. ( 2024). Environmental Sustainability Report (p. 10). Retrieved from: Microsoft Environmental Sustainability Report 2024 . [2]  בדו"ח האחרון דיווחה גוגל על עלייה של 48% בפליטות לעומת שנת הבסיס 2020, לעומת היעד שהוצב להפחתה של 50% עד אותה שנה ואיפוס פליטות נטו עד 2030; Google. (2024)  Environmental Report 2024  (p. 7). Retrieved from: Google Environmental Report 2024 . [3] Karassin, O. & Bar Haim, A. (2019). How Regulation Affects Corporate Social Responsibility: Corporate Environmental Performance under Different Regulatory Scenarios, World Political Science , 15(1):25-53; Karassin O. and Bar-Haim A. (2016). A Multilevel Model of Corporate Environmental Responsibility. Journal of Environmental Management  183: 110-120. ד"ר אור קרסין היא מרצה בכירה, חוקרת מדיניות סביבה, אקלים ואחריות תאגידית, מייסדת וראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה

רקע זה שנים ששוויון מגדרי הוא נושא למחאות, לקביעת חוקים, להגדרת נורמות התנהגות בעבודה ומחוצה לה וכמובן גם למחקר. על אף שנושאים מסוימים בתוך השוויון המגדרי התקדמו מאוד, עדיין נדרשים שינויים רבים עד שהחברה האנושית תגיע לשוויון מגדרי אמיתי. השאלה היא אם יש בכלל חשיבות לשוויון מגדרי. הרי מנהלים רבים טוענים שהחלטותיהם אינן מושפעות מהנושא המגדרי ושהוא אינו משפיע על תהליכים ארגוניים.   מדד המגדר לשנת 2024  מראה ש הפער המגדרי  בשכר החודשי הממוצע בישראל מוסיף לגדול – מ־32% בשנת 2019 ל־35% בשנת 2022. להשוואה – פער השכר הממוצע במדינות ה־ OECD  עומד על 12%. הנתונים בדו"ח גם מראים ששיעור המנכ"ליות במשרדי הממשלה צנח בהשוואה לשנת 2004, ונושק לאפס. כמו כן אפשר לראות ששיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות עומד על 26% בשנת 2023, צמיחה של 6% בלבד בעשור האחרון ועדיין רחוק מהשגת שוויון מגדרי מלא.   יש הסבורים שמנהלים רציונליים, המקבלים החלטות על בסיס נתונים כלכליים, אינם מושפעים משוויון מגדרי או מהיעדרו בתהליכי קבלת החלטות. אולם מחקרים אינם תומכים בטענה זו, אלא מראים שיש חשיבות רבה לנושא של שוויון מגדרי בהנהלה בכירה של ארגונים ובמועצות מנהלים.   ברשומה זו אדון בהשפעת ההרכב המגדרי על תהליכי קבלת החלטות בארגונים, אבחן את יתרונות הייצוג המגדרי בהנהלות ובמועצות מנהלים ואסקור את האתגרים והפתרונות לקידום נשים בתפקידים בכירים בעולם החברתי והכלכלי בישראל. אי־שוויון מגדרי במגזר העסקי שני מחקרים שערכנו בשנים האחרונות מלמדים על קיום אי־שוויון מגדרי בהנהלה הבכירה ובמועצות מנהלים ברחבי העולם במידה זו או אחרת. מחקרים אלו עוסקים בהשפעת ההרכב המגדרי על תהליכי קבלת החלטות בארגונים ומתמקדים במגוון תרבויות ובמדינות. המחקר הראשון מתמקד בהשפעתן של נשים במועצת המנהלים של חברות ציבוריות על תהליכי קבלת החלטות בהשקעות במחקר ופיתוח ב־44 מדינות ובקרב 20,000 חברות (Almor et al., 2022). במחקר האחר, שנערך שבע שנים ב־71, בדקנו אם התנהגויות ארגוניות בעניין קיימות ואיכות הסביבה מושפעות מההרכב המגדרי של הדירקטוריון (Shoham et al., 2017).   בשני המחקרים נמצא קשר ברור בין מידת המגדריות של שפתה של מדינה מסוימת ובין מינוי נשים למועצת המנהלים. ככל שהשפה במדינה מגדרית יותר (כמו עברית, בהשוואה לאנגלית), כך יש פחות נשים המתמנות למועצות המנהלים ולהנהלות בכירות. ככל שהשפה אינה מבחינה בין גברים לנשים, ההסתברות למינוי נשים למועצת המנהלים של החברה עולה.   במחקר הראשון נמצא קשר בין החלטות ההשקעה במחקר ופיתוח ובין ההרכב המגדרי במועצת המנהלים. מחקרים קודמים מלמדים שנשים נוטלות פחות סיכון מגברים כשמדובר בהשקעות מכל סוג שהוא. יש מחקרים שבדקו התנהגות פיננסית של נשים וגברים במשק הביתי, בארגונים ובתפקידים ניהוליים, והמסקנה הייתה שנשים נוטות להיות "שונאות סיכון" (risk aversive). החלטות הקשורות למחקר ופיתוח נחשבות מסוכנות מאוד לארגון בשל אופיין ארוך הטווח. בדרך כלל תוצאות ההחלטות האלה נראות רק כעבור שנים. זאת ועוד, קשה לנבא מה יהיה בעתיד, ומיזמי מחקר ופיתוח רבים נכשלים. כשההחלטה תתממש ייתכן שההנהלה או המועצה המקבלת את ההחלטה כבר לא יהיו חלק מהארגון. במחקר שערכנו מצאנו שמועצות מנהלים המורכבות מנשים וגברים מקבלות החלטות שמרניות יותר בעניין השקעות מחקר ופיתוח לטווח קצר לעומת מועצות המורכבות מגברים בלבד. עם זה מצאנו שמועצות מעורבות מגדרית משקיעות יותר במחקר ופיתוח בטווח ארוך כשהשקעות אלו מותאמות למטרות הארגון.   לפיכך מצאנו במחקרנו שמועצות מנהלים המורכבות משני המינים מובילות להחלטות המאפשרות לארגונים להיות אמבידקסטריים יותר (Ambidextrous). משמעות הדבר היא שארגונים נחשבים אמבידקסטריים אם הם מצליחים למצוא שווי משקל טוב בין שמירה על הקיים ובין ניסיון לפתח רעיונות חדשים בו בזמן. כיום ארגונים מתמודדים עם אתגר מתמשך: שמירה על המוצרים והשירותים המניבים לארגון הכנסה בהווה, לצד שמירה על דינמיות והתאמה לעולם המחר כדי להוסיף להצליח. במילים אחרות, מועצות המעורבות מגדרית מעודדות לאורך הזמן ניהול אמבידקסטרי יותר, וניהול זה מאפשר לארגון למקסם את הפעילות הקיימת ובו בזמן להשקיע בטווח ארוך בפרויקטי מחקר ופיתוח המתאימים למטרות הארגון.   במחקר האחר, שעסק בקיימות ובאיכות הסביבה, מצאנו שמינוי של אישה אחת בלבד למועצת המנהלים משנה את גישת הארגון כלפי קיימות ושמירה על הסביבה. מינוי של אישה אחת גורם לארגון לאמץ גישה פרו־אקטיבית בהשקעותיו בתחום איכות הסביבה והקיימות. יתרה מזו, מצאנו שארגונים שבהם יש אישה במועצת המנהלים נוטים להיות שקופים יותר בעניין קיימות, ומספקים דיווח מפורט יותר על הפעילות בתחום זה. לפיכך תוספת של אישה מגבירה תופעה זו (Almor et al., 2022).   לפי מחקרים אלו ניכרת השפעה חיובית של מועצות מנהלים מעורבת מגדרית על תהליכי קבלת החלטות בטווח הקצר ובטווח הארוך. ההחלטה למנות נשים לצד גברים לתפקידים בכירים תיטיב עם הארגון במגוון מובנים. אם כך, השאלה היא כיצד לעודד את המינוי של נשים לתפקידים בכירים בעולם העסקים והניהול, בייחוד במדינות כמו ישראל, שבה השפה מגדרית מאוד ומשפיעה על ההתנהגות והחשיבה וגם על ההחלטה למנות נשים לתפקידים בכירים. כדי לענות על סוגיה זו יש לצלול לתהליכי פיתוח הקריירה של נשים.   שוויון בלימודים ובבחירת מסלולי קריירה בקרב מדינות ה־OECD אנו עדים לתופעה מעניינת. בשנים האחרונות יותר נשים מגברים מסיימות לימודי תיכון ולימודים אקדמיים. הוא הדין בישראל. נתוני הלמ"ס  מראים שיותר נשים מגברים מסיימות את לימודי התואר ראשון, שני ואפילו דוקטורט. עם זה, בדיקת ההתקדמות הנשים בקריירה מלמדת על פערי שכר וקידום הייררכי הולכים וגדלים.   אחד ההסברים לפער הגדול הזה טמון בבחירת המקצוע ותחום הלימודים. בארץ ובעולם נשים וגברים בוחרים מסלולי קריירה שונים אלו מאלו. ההבדל בולט במיוחד בביקורים בכיתות של מדעי ההתנהגות ובביקורים בכיתות של מדעי המחשב. מחקרים בין־לאומיים מראים שבחירת מקצוע ובחירת תחום לימוד נקבעים בגיל צעיר מאוד, הרבה לפני בחירת מקצועות בגרות המובילים לאחר מכן לבחירת תחומי לימוד אקדמיים. כמו כן מגוון מחקרים מלמדים שנשים הבוחרות להביא ילדים לעולם מוצאות את עצמן בוחרות או נדחקות ל"מסלולי אימא" (mommy tracks), מסלולים שבדרך כלל מאפשרים פחות שעות עבודה ויותר קביעוּת, אך מונעים מנשים להמשיך בקריירה שלהן (Lucifora et al., 2021; Rachman et al., 2007).   דו"ח  של האו"ם מראה שנשים משקיעות בממוצע 2.8 שעות יותר בכל יום בעבודות אלו. מהדו"ח עולה שרק 54% מכלל המדינות בעולם מאפשרות לאבות לצאת לחופשת לידה בתשלום. בישראל חופשת הלידה קצרה יחסית למדינות ה־OECD, ונתוני הביטוח הלאומי מראים שרק 5% מכלל האבות הצעירים לוקחים חופשת לידה. אפשר לסכם שנשים בכל העולם עובדות באופן ניכר יותר שעות בעבודה בבית ובטיפול במשפחה, עבודה שבדרך כלל אינה תמורתה תשלום או ציון שעות.   לכן חלק מההסבר מדוע נשים וגברים בוחרים מסלולי קריירה שונים אלו מאלו טמון בחלוקה לא שוויונית של העבודה בבית ושל הטיפול בילדים. ילדים וילדות רואים מגיל צעיר את הדוגמה בבית ובסביבה, ובנות מפנימות מגיל צעיר את הציפייה שהאחריות על ניהול הבית וגידול הילדים תוטל עליהן במידה רבה.   חוויות של נשים במהלך פיתוח הקריירה ההסבר המוכר ביותר לאי־שוויון מגדרי בהנהלות בכירות הוא "תקרת הזכוכית" המאפשרת לנשים להביט, אך אינה מאפשרת להן להגיע לתפקידים הבכירים ביותר בארגון כיוון שדירקטוריונים והנהלות בכירות מעדיפים (במודע או שלא במודע) גברים לתפקידים אלו. במצב כזה נשים ישקיעו פחות בניסיון להשיג תפקידים בכירים, שכן המחשבה היא שהמאמץ יהיה לשווא.   אולם הבעיה אינה מתחילה רק בדרגות הבכירות, אלא כבר בשלבים מוקדמים יותר בקריירה של רוב הנשים. עקב כך פותחו תאוריות כמו תאוריית ה"שלב השבור" (Broken Rung Theory) ותאוריית ה"רצפה הדביקה" (Sticky Floor). שתי התאוריות עוסקות בקושי של נשים להתחיל לטפס בסולם ההייררכי בהשוואה לגברים. השלב הראשון בסולם הקריירה "שבור" והרצפה "דביקה" – ואלו מונעים קידום. תופעה זו נגרמת בין השאר הואיל ולמרות שנשים מנסות להתקדם בארגון באותה תדירות כמו גברים, הן נדחות לעיתים קרובות יותר בטענה ש"עליהן להוכיח את עצמן שוב". גבר שהצליח פעם אחת נחשב "הבטחה לעתיד", ואילו אצל אישה ההצלחה נתפסת כ"מזל".   כמו כן אין די דוגמאות של נשים מוצלחות בדרגות הארגוניות הגבוהות, ולכן קשה למצוא מודלים לחיקוי. אפשר למצוא במדיה החברתית בדיחות על Mansplaining  – הניסיון של גברים להסביר את שנשים אומרות. אכן, מגוון מחקרים מלמדים שלנשים קשה יותר להתבטא בישיבות; יש נטייה רבה יותר להיכנס ולהפריע לדבריהן בעת שהן מדברות, והן מתקשות יותר להציג את רעיונותיהן הצגה בולטת ומשכנעת (Williams & Dempsey, 2014).   נשים המגיעות לדרגות גבוהות מציינות פעמים רבות את תחושת הבדידות והיעדר קבוצת הייחוס, תחושה המקשה עליהן לתפקד. עם זה, לפי כתב העת Harvard Business Review  דווחו מקרים רבים שבהם חל שינוי בתפיסה כשנשים מגיעות לתפקידים בכירים בארגון. במקרים רבים הן נתפסות מוצלחות יותר מגברים בתפקידים דומים, בייחוד בזמני משבר. כך לדוגמה בתקופת הקורונה נמצא שנשים דורגו במגוון יכולות גבוה יותר מגברים בתפקידי ניהול בכירים.   סיכום ומסקנות המטרה השאפתנית שהאו"ם קבע – "השגת שוויון מגדרי בשנת 2030" – כנראה לא תושג. לפי הערכת ה־ World Economic Forum  יידרשו יותר ממאה שנה עד שיושג שוויון מגדרי בשוק העבודה במדינות המתקדמות ביותר בנושא זה. למרות זאת, ובנימה אישית, ההתייחסות לשוויון מגדרי השתנתה מאוד בתקופת חיי. ממצב שבו אימי הייתה צריכה לקבל את אישור אבי כדי לפתוח חשבון בנק, כיום אנו עדים לקבוצה הולכת וגוברת של נשים עצמיות כלכלית, נשים המגיעות לתפקידים שפעם היו שמורים לגברים בלבד. תפקיד הרשות המבצעת הוא לקדם תהליך זה: ליצור תנאים שבהם גברים ונשים יוכלו לצאת לחופשות לידה באופן שוויוני, לקחת חופשות מהעבודה כדי לטפל בבני המשפחה, ובאופן כללי לייצר נורמות חברתיות המקדמות שוויון והכלה של כל אדם ללא התייחסות למגדר או למין או לזהות אישית.   עם זה, שינוי חשוב מגיע גם מפועלם של בני אדם פרטניים. בזכות אליס מילר, שנלחמה בהצלחה בבית המשפט על זכותה להתקבל לקורס טייס, כיום יש בישראל טייסות קרב מובילות. ב־7 באוקטובר 2023 היינו עדים לנשים שנלחמו בעוז ובגבורה לצד גברים נגד המחבלים – נשים שעברו הכשרה בצה"ל להיות לוחמות. באקדמיה אנו עדים לדור צעיר של נשים המטפסות במעלה הסולם ההייררכי ומתחילות ליצור לעצמן שם באקדמיה במגוון תחומים, ולא רק בתחומים הנחשבים "נשיים". בהנהלות בכירות של ארגונים וחברות אנו עדים לנשים העומדות בראש ארגונים אלו ומציבות אותם בקדמה בהצלחה רבה. לפיכך קידום שוויון מגדרי במגזר העסקי יסייע לחברות השואפות לאמץ את ערכי ה־ ESG  (ובפרט את ההיבט החברתי) במסגרת הממשל התאגידי שלהן להיות חלק מהשינוי החברתי המתבקש ולשפר את עמידתן בהתחייבויות בנושאי קיימות ואיכות הסביבה. תמר אלמור היא פרופסור מן המניין בפקולטה למנהל עסקים, המכללה למינהל. פרופ' אלמור שימשה בעבר דקנית הפקולטה ומילאה תפקידי ניהול בכירים. היא חברה במועצות מנהלים ומייעצת להנהלות של חברות רב־לאומיות רשימת המקורות: Almor, T., Bazel-Shoham, O., & Lee, S. M. (2022). The dual effect of Board Gender Diversity on R&D investments. Long Range Planning , 55 (2), 101884. Lucifora, C., Meurs, D., & Villar, E. (2021). The "mommy track" in the workplace. Evidence from a large French firm.  Labour Economics ,  72 , 102035.‏ Rachman-Moore, D., Almor, T., & Kogman, M. (2007). Equal investments, different rewards: Gender inequalities among Israeli lawyers. International Journal of the Legal Profession, 13 (3), 189–216. Shoham, A., Almor, T., Lee, S. M., & Ahammad, M. F. (2017). Encouraging environmental sustainability through gender: A micro-foundational approach using linguistic gender marking.  Journal of Organizational Behavior , 38 (9), 1356–1379 . Williams, J. C., & Dempsey, R. (2014). What works for women at work: Four patterns working women need to know. In  What Works for Women at Work . New York University Press.

דיווח ESG – בין אסדרה לאסטרטגיה מרכז אריסון ל­־ESG באוניברסיטת רייכמן ערך ב־24 בדצמבר 2024 כינוס שכותרתו "דיווח ESG – בין אסדרה לאסטרטגיה". מטרת הכינוס הייתה לדון בעיצוב עתיד הסביבה, החברה והממשל התאגידי (ESG) בעסקים בישראל. הכינוס התבסס על נייר העמדה  של רואי החשבון שלומי שוב ושושי כהן ועסק בשני נושאים עיקריים: שאלת המסגרת המתאימה לדיווח ESG בישראל ואתגרי האסדרה; השאלה כיצד להטמיע בדנ"א התאגידי בישראל את עולם ניהול ה־ESG.   יאיר אבידן, יו"ר הוועדה המייעצת של המרכז, נשא דברי פתיחה ועמד על חשיבות השיח ועל הצורך באימוץ מנגנוני דיווח אפקטיביים. עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות הערך, התייחס להמלצות נייר המדיניות. ד"ר רות דגן דיברה על ESG כמנוף עסקי לתאגידים ישראליים בראי גלובלי. רו"ח שושי כהן הציגה את עיקרי נייר העמדה. לאחר מכן נערך מושב מקצועי שעסק באתגרי היישום ובפתרונות אפשריים. רשומה זו תביא את עיקרי הדברים.   טרנספורמציה כנגזרת של שינויי האקלים הנוף הגלובלי עובר טרנספורמציה מהירה. המנוע לטרנספורמציה זו הוא ציפיות גוברות של בעלי עניין והבנה ש־ESG אינו רק תרגיל ציות, אלא רכיב בסיסי של פרקטיקות עסקיות אחראיות ובנות קיימה, פרקטיקות הקשורות קשר הדוק ליצירת ערך לטווח ארוך והצלחה תאגידית. שינויי האקלים הם איום כבד משקל, רב־פנים ובעל השלכות כלכליות וחברתיות הרות אסון. חוסר פעולה עלול להיות קשה הרבה יותר מפעולה.   עסקים שלא יטפלו טיפול יזום בסיכוני שינויי האקלים עלולים לעמוד בפני הפסדים כספיים נכבדים ונזק למוניטין. לעומת זאת, חברות שיאמצו קיימוּת יסתגלו בקלות רבה יחסית. הן צפויות להשיג יתרון תחרותי ולפתח הזדמנויות חשובות בכלכלה המתפתחת. מובן שגם הממשלות ממלאות תפקיד חיוני, בין השאר באמצעות יצירת מסגרות מדיניות, אכיפה ומתן תמריצים והשקעות.   עיקרי תובנות נייר העמדה נייר העמדה ממחיש ברהיטות את שינוי התפיסה. גופי הרגולציה בעולם פועלים בהחלטיות. ה־ CSRD  וה־ CSDDD של האיחוד האירופי; המסגרת של מועצת תקני הקיימות הבין־לאומית ( ISSB ); גילויי ה־ SEC  בעניין האקלים (שמימושם עומד בימים אלו באי־ודאות) – הכול מסמלים הערכה מחודשת ומעמיקה לאופן שבו תאגידים צריכים לפעול וכיצד עליהם לתקשר עם בעלי העניין שלהם.   עבור ישראל מדובר בהזדמנות חשובה, ולצידה אתגרים לא מבוטלים. אומנם קיימות יוזמות, מקצתן וולונטריות וראויות לשבח – כמו אלו של רשות ניירות הערך, הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון – אבל נדרשת גישה מקיפה ופרואקטיבית יותר. יש להימנע מגישה תגובתית הנובעת מציות. חלף זאת, יש לאמץ שילוב אסטרטגי של עקרונות ESG כדי לשפר את המעמד התחרותי של ישראל בשוק העולמי.   אף על פי שההיגיון הכלכלי ברור, כללי החשבונאות אינם מביאים לידי ביטוי את עיקר ההשלכות של ה־ESG. לשם המחשה, ייתכן שביצועים של חברה המציגה לכאורה רווחים גבוהים יותר מהרווחים שחברות אחרות מציגות הם ביצועים טובים פחות בשל החולשה של אותה חברה בתחום ה־ESG. כדי להתמודד עם בעיה זו הרגולטורים הפיננסיים ומוסדות התקינה הרלוונטיים צריכים לסגור את הרִיק הכלכלי ולסייע למשקיעים. הסיוע יקל את ההשוואה בין ביצועי חברה "חומה" ובין ביצועי חברה "ירוקה" בעלת מאפיינים דומים.   במציאות העסקית של היום תאגידים ישראליים המעוניינים להשתלב בשרשראות ערך עולמיות ולהציע מוצרים ושירותים בשווקים עולמיים נדרשים לעמוד במגוון דרישות דיווח ודרישות מהות בתחומי ה־ESG. לדרישות אלו נלווים בין השאר מנגנוני תמרוץ ומערך מורכב ורחב היקף של רגולציות דיווח ומהות הקשורות זו לזו והמזינות זו את זו. כלים אלו נועדו לאפשר ללקוחות התאגידים, לספקיהם הבין־לאומיים ולגופים הפיננסיים המממנים אותם לעמוד בדרישות רגולטוריות בתחום.   תובנות והמלצות צופות פני עתיד המסר העיקרי הוא שיש להתעלות ולשלב את עולמות ה־ESG בליבת הארגונים. אין די בעמידה בדרישות דיווח מינימליות. חשוב להטמיע עקרונות ESG עמוק בתכלית החברות, ליישמם במשימות, בחזונות וביעדים האסטרטגיים. מטרת החברה צריכה לבטא בבירור את מחויבותה לאחריות סביבתית, אחריות חברתית וממשל תקין.   מחויבות זו אינה צריכה להיות נספח נפרד, אלא היבט יסודי של זהות הארגון והאסטרטגיה שלו. החזון חייב להקיף עתיד שבו הארגון ממלא תפקיד חיובי בהתקדמות חברתית וסביבתית. התוכנית האסטרטגית צריכה לכלול מדדי KPI (מדדי ביצוע עיקריים) של ESG המקשרים בין קיימות ובין יצירת ערך.   מסגרת הדיווח המומלצת בחירת מסגרת הדיווח הנכונה היא עניין קריטי. תקני ISSB מציעים מסגרת גלובלית עקבית ומקיפה, המיועדת לשילוב חלק עם הדיווח הכספי הקיים, ותוך שימת דגש על מהותיות כדי להבטיח שהגילויים רלוונטיים ישירות לקבלת החלטות של משקיעים.   ה־ISSB מכיר בכך שגישה של "מידה אחת מתאימה לכולם" אינה מעשית. חברות נבדלות זו מזו בגודל, במשאבים, בתעשייה ובמקום הגאוגרפי, ומכאן שנדרש להתאים את רמת התחכום והפירוט לנסיבות המסוימות של הגוף המדוּוח. יש לתמוך בגישה מאוזנת – קפדנית דייה כדי להיות בעלת משקל, אך גמישה דייה כדי להיות מעשית עבור מגוון רחב של ארגונים. גישה זו מדורגת ליישום. היא מתחילה בחברות ציבוריות גדולות יותר ומתרחבת בהדרגה, מאזנת בין השפעה מיידית ובין מעבר הדרגתי ובר־קיימה.   עיקרי תובנות הכינוס הכינוס חשף פער ניכר בין נוהלי דיווח ה־ESG הנוכחיים בישראל ובין הסטנדרטים הבין־לאומיים. אומנם הושגה התקדמות מסוימת כגון חיוב משקיעים מוסדיים לחשוף בפומבי את מדיניות השקעות ה־ESG שלהם, אבל עדיין חסרה רגולציה מקיפה. דיווחי ה־ESG השוטפים בישראל מתאפיינים בוולונטריות, הסטנדרטים אינם עקביים וההשתתפות – בייחוד של חברות גדולות, בנקים וגופים ממשלתיים – מוגבלת. היעדר מסגרת מובנית מעכב השוואה בין חברות והופך החלטות השקעה המבוססות על ביצועי ESG למאתגרות עבור משקיעים מקומיים ובין־לאומיים כאחד.   משתתפי הכינוס היו תמימי דעים שמערכת דיווח ESG סטנדרטית היא הכרח להטמעה מיטבית. מערכת זו חיונית לא רק לשם הציות; המטרה היא לטפח שקיפות ולאפשר השוואה אפקטיבית בין חברות לטובת העסקים, הממשלה והמשקיעים כאחד. המשתתפים דגלו בגישה מדורגת לחובת דיווח ESG – תחילה בחברות ציבוריות (למעט חברות קטנות יותר) ובשלב מאוחר יותר בגופים פרטיים גדולים יותר. פריסה מדורגת זו תאפשר הטמעה חלקה יותר ותטפל באתגרים פוטנציאליים העומדים בפני חברות קטנות.   המשתתפים הכירו באתגרים הכרוכים ביישום חובת דיווח ESG: סוג החברה:  הוויכוח נגע לשאלה אם הרגולציה צריכה לחול גם על חברות פרטיות, בהתחשב בפוטנציאל ההשפעה החברתית והסביבתית שלהן. המיקוד הראשוני יהיה בחברות ציבוריות. גודל החברה:  חברות קטנות יותר עשויות להיות פטורות תחילה כדי להקל את נטל עלויות הדיווח. תקני דיווח:  תקני ISSB הומלצו בחום בשל אימוצם העולמי והתאמתם לתקני הדיווח הכספי הקיימים בישראל. עם זה הועלו חששות לגבי הפער הניכר בין דרישות תקנים אלו ובין מצבן הנוכחי של מרבית החברות בישראל. שיקולים ספציפיים למגזר:  אומנם ההיבטים הסביבתיים של ESG עשויים להשתנות ממגזר למגזר, אבל ההתמקדות של ISSB בחומריות פיננסית ומתן הנחיות ספציפיות למגזר ייתנו מענה לחשש זה.   הייתה הסכמה רחבה שאסדרת שיטת הדיווח היא אבן יסוד ליצירת תשתית ברורה ואחידה. תשתית זו תאפשר השוואה אפקטיבית בין חברות בצורה מדידה של סיכון והשפעה. מדובר באינטרס משותף למגזר העסקי, לממשלה ולמשקיעים.   הודגש ששנת 2024 סימנה נקודת מפנה בעלייה במודעות לנושא, במעורבות בו ובהכרה בחשיבות שבהמשך קידומו. יש להבטיח עמידה בסטנדרטים העולמיים ולהימנע מפערים בהשוואה למדינות מובילות כמו אירופה וארצות הברית, המשמשות מדד להשפעה. עוד עלה שמדד ה־ISSB נתפס כסטנדרט אידאלי לדיווח, אך נרשמה מחלוקת בנוגע לישימותו. נטען שבשל הפער הנכבד בין דרישותיו ובין מצבן הנוכחי של מרבית החברות יישומו בפועל עשוי להיות מאתגר.   הדרך קדימה כרוכה בבחינה זהירה של השלכות עלות–תועלת ובגישה מדודה ליישום – תחילה בחברות הציבוריות. הכינוס הדגיש את הצורך בשינוי תרבותי ובהטמעת עקרונות ESG בליבת האסטרטגיה העסקית. על מחויבות זו להתרחב מעבר לדרישות הדיווח המינימליות כדי לשלב שילוב מלא עקרונות ESG בחזון, במשימה וביעדים האסטרטגיים של החברה. המטרה היא שחברות (company) יפגינו מחויבות ברורה לאחריות חברתית (society), אחריות סביבתית וממשל תקין כהיבט בסיסי של זהותן.   מילות סיום וסיכום יאיר אבידן, יו"ר הוועדה המייעצת של מרכז אריסון ל־ESG, חתם את הכינוס במילים האלה: "דיברנו על תרבות. תרבות היא האסטרטגיה. כדי להצליח נדרשת מנהיגות וחזון (ממשלות, מאסדרים, ארגונים, חברה אזרחית, אזרחים), חשיבה לטווח ארוך, חובת נאמנות כשומרים על הסביבה והחברה, דבקות בטקסונומיה, אימוץ וניהול שרשרת הערך, התמקדות ביוזמות חינוכיות ומעורבות בעלי העניין. עלינו להתעלות ולשלב את עולמות ה־ESG בליבת הארגונים שלנו".   דוברי הכינוס: יאיר אבידן, יו"ר הוועדה המייעצת של מרכז אריסון ל־ESG, לשעבר המפקח על הבנקים עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות הערך ד"ר רות דגן, ראש מחלקת איכות הסביבה ושינויי האקלים במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס נאמן וראש חטיבת האקלים והקשרים הבין־לאומיים במרכז אריסון ל־ESG רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית החשבונאות וסגן דקן בית הספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן, ראש פורום שווי הוגן ומחבר ספרים בתחום החשבונאות הפיננסית רו"ח שושי כהן, לשעבר ראש צוות במחלקת התאגידים ברשות ניירות הערך   משתתפי המושב: רו"ח ארז סופר, שותף מנהל ב־BDO ישראל עו"ד חגית גניש גיל, ראש מערך ה־ESG בקבוצת בזן עו"ד מיכל ארלוזרוב, דירקטורית בחברות ציבוריות רו"ח רעות קסלר, מחלקת התאגידים ברשות ניירות הערך ד"ר שחר הדר, שותף במשרד עורכי הדין מיתר

ההבטחה בדבר מחויבות מלאה של חברות לקידום ערכים חברתיים אחת ההבטחות הגדולות בשנים האחרונות בתחום דיני החברות היא ההבטחה של החברות הציבוריות, בעיקר הגדולות, למחויבות מלאה לקידום תכליות מגוונות ורחבות, נוסף על קידום התכלית המסורתית של השאת הערך הכלכלי עבור המשקיעים. מדובר בהתחייבות לקדם ערכים רחבים של שיפור איכות הסביבה והקיימות, דאגה לרווחת החברה (society) והקהילה, העובדים, הלקוחות והספקים. לשם הפשטות, ברשימה זו נכנה את הערכים הנזכרים – ערכים חברתיים. ערכים אלו מוכרים גם בכינוי ערכי ESG ס (ESG Values).   ההבטחה לקדם ערכים חברתיים קידום עצמאי וללא תלות בתכלית השאת הערך הכלכלי היא סטייה ניכרת מהתפיסה המסורתית הנהוגה בעולם דיני החברות שלפיה חברות נדרשות לשקול בראש ובראשונה את טובת המשקיעים ואת שורת הרווח ורשאיות לשקול באגביות בלבד את טובת הקהלים האחרים.   אף על פי שהשיח על הצורך לדרוש מחברות מסחריות לקדם ערכים חברתיים קיים בעיקר ברקע כשלושה עשורים לפחות, נראה שאפשר לראות נקודת מפנה חשובה בהצהרה של מנהלי החברות הגדולות ביותר בארצות הברית. חברות אלו הצהירו במסגרת ה־Business Roundtable בשנת 2019 בדבר מחויבותם לערכים רחבים ולקהלים מגוונים זולת המשקיעים. הצהרה זו יצרה מומנטום חיובי מאוד ודחפה דחיפה ניכרת את השיח הקורא לחברות לגלות אזרחות טובה (good corporate citizenship) ולדאוג לקהלים מגוונים ולערכים חברתיים רחבים.   הצורך לשמור על אופטימיות זהירה עם זה, לטעמנו, לצד ההתלהבות מההתפתחויות האחרונות, יש מקום לשמור על אופטימיות זהירה ולגלות מידה של חשדנות כלפי הצהרות החברות בדבר מחויבות מלאה שלהן לקידום ערכים חברתיים. מחויבות בדרגה גבוהה מאוד תושג רק בזכות התערבות המחוקק והמאסדרים למיניהם, לצד פעילות של ארגונים חברתיים אקטיביסטים כמו לובי 99, צדק פיננסי ודומיהם, וזאת בשל כמה טעמים שהספרות האקדמית והפרקטיקה המסחרית זיהו זה מכבר.   בראש ובראשונה, הדירקטורים המכהנים, המופקדים על גיבוש האסטרטגיה של החברות, נבחרים בידי בעלי המניות המשקיעים את כספם בחברות ושבאופן טבעי מעוניינים בהשאת הערך הכלכלי של השקעותיהם ובקבלת נתח מהרווחים המצטברים. בפשטות, בעלי המניות עשויים ליהנות מהשאת הערך הכלכלי בדרך של קבלת דיבידנדים או בדרך של עלייה בערך מניותיהם הנסחרות בבורסה. השקעה של חברות בערכים חברתיים עשויה לנגוס ברווחים למורת רוחם של המשקיעים.   באופן קשור, שערי המניות של החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה מגלמים בעיקר את ההצלחות של החברות להשיא את הערך הכלכלי, יותר משהם מגלמים את המאמצים המושקעים בקידום ערכים חברתיים. זאת בין השאר משום שקשה לכמת מאמצים אלו ולהצביע על מידת הצלחתם, ודאי שלא בטווח הקצר. חברות שישקיעו בערכים חברתיים על חשבון השאת הערך הכלכלי למשקיעים עשויות לפגוע בביצועי המניות ולהוביל לתגובת שרשרת שתוביל לסיום כהונתם של הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים. במקרים שבהם מחירי המניות הנסחרות ייפגעו פגיעה ניכרת – בחברות עם גרעין שליטה בעל השליטה עשוי לסיים את כהונתם של הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים, ובחברות עם בעלות מבוזרת הדירקטורים ונושאי המשרה יהיו חשופים להשתלטות עוינת מצד גורם חיצוני לחברה, השתלטות שתוביל לסיום כהונתם.   זאת ועוד, קיימים גורמים אחרים הדוחפים את הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים לבכר את השאת הערך על פני הדאגה לערכים חברתיים: מבנה התגמול שלהם; התמקדות של שחקנים הפועלים בשוק ומתמקדים בשורת הרווח של החברות כגון גורמים אקטיביסטים הפונים לחברות בדרישה לעריכת שינויים, משקיעים מוסדיים ואנליסטים; כוח האינרציה, כלומר, החינוך וההרגל של הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים להתמקד בתכלית השאת הערך הכלכלי עבור המשקיעים; החשיפה של הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים לתביעות נגזרות ותובענות ייצוגיות שבעלי המניות מגישים (ברוב המוחץ של המקרים) בשנים האחרונות באופן הולך וגדל.   גם החקיקה, האסדרה והפסיקה של בתי המשפט לאורך השנים מסרטטות בבירור את גבולות הגזרה ומבהירות לדירקטורים ונושאי המשרה האחרים שהם לא יצאו ידי חובתם אם לא יפעלו "לפי שיקולים עסקיים" כדי להשיא את ערך החברות עבור בעלי מניותיהן. נכון להיום יש התייחסות ספורדית בלבד [1]  לצורך בקידום ערכים חברתיים. גם חובות הגילוי הקיימות אווריריות במקרה הטוב, כלומר, מקילות, לא ברורות ונעדרות שיניים.   דוגמאות הממחישות זאת אפשר למצוא בקלות יחסית. כך למשל חברת דיפלומט , חברה ציבורית לייבוא והפצה של מוצרי מזון וטיפוח אישי, נכללה בעבר הלא רחוק בתוכנית של משרד האוצר להפחתת הריכוזיות בשוק המזון. בשל כך דיווחה דיפלומט למשקיעיה שהתוכנית צפויה להשפיע לרעה על תוצאות החברה, ומחיר המניה שלה ירד. בהמשך התברר שההצעה במתכונת שהובאה לאישור הממשלה לא אושרה, דיפלומט נשמה לרווחה ומחיר המניה עלה. הדוגמה עשויה ללמד שדיפלומט דאגה בעיקר לפגיעה במשקיעיה, פגיעה שהשתקפה במחיר המניה, ולא דאגה לציבור הרחב של הצרכנים.   דוגמה אחרת היא מהעת האחרונה, והיא נוגעת לביטול סימון המחירים על המוצרים ברשתות המזון בניסיון לעבור לסימונים דיגיטליים. לפי הדיווחים מקצת רשתות השיווק מיהרו "לוותר" על סימון המחירים בלי שסיפקו מענה בדמות סימון דיגיטלי שעדיין לא הוטמע וספק אם יוטמע בקרוב, וכל זאת למורת רוחם של הצרכנים ובניגוד גמור לסקרים שפורסמו בנוגע להעדפת הצרכנים את סימון המחירים שהיה נהוג עד אותו זמן.   עוד דוגמה היא מחקר של פרופ' איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב. המחקר הראה גידול ניכר במחירי סל המוצרים שמכרה חברת שופרסל בשנת 2024 בד בבד לרכישת האחים אמיר את השליטה בה ועלייה מרשימה במחירי המניה של החברה.   אלו רק דוגמאות נקודתיות ואפשר למצוא דוגמאות רבות אחרות שימחישו כיצד חברות ציבוריות מעדיפות בבירור את טובת המשקיעים. התנהלות זו מעוררת סימני שאלה בנוגע למחויבות האמיתית של אותן חברות לטובת קהלים אחרים – לא בשוליים, וגם במחיר של התנגשות בין טובתן ובין טובת המשקיעים.   נתונים אמפיריים ביחס לוועדות ה־ESG בחברות הכלולות ב־S&P 500 מחקר שערכנו לאחרונה בחן את סוג הוועדות הייעודיות שהקימו הדירקטוריונים של החברות הציבוריות הגדולות ביותר בארצות הברית (חברות הכלולות במדד ה־S&P 500) בשנים 2000, 2005, 2010, 2015, 2020 ו־2023. [2] הממצאים שהתקבלו עשויים לתרום לשיח בכך שהם מלמדים על בעיה הקיימת ועל פתרון אפשרי בדרך לשיפור המחויבות של החברות לערכים חברתיים.   הממצאים מראים שהרוב המוחלט של הדירקטוריונים לא הקים ועדות ייעודיות להתמודדות עם החשיפה ההולכת וגוברת לסיכוני ציות, גם לא לאחר אירועים חושבים שאירעו בארצות הברית, וגם לא הקים ועדות ייעודיות בתחום ה־ESG בשיעורים שהיינו מצפים למצוא. כך כלל החברות הקימו ועדות חובה כמו ועדת ביקורת או ממשל תאגידי או תגמול, ואילו כ־12.92% בלבד מהחברות הקימו ועדת ESG (רוב הוועדות הוקמו בשנת 2018 ואילך). החברות העניקו עדיפות ברורה להקמת ועדות ייעודיות הממוקדות בתחום הפיננסים – ועדות אלו הוקמו בשיעור של 33.60%. זאת ועוד, הממצאים שהושגו במחקר שערכנו מראים שמספר ישיבות הדירקטוריון וועדת הביקורת (הדנה בנושאים הקריטיים הקשורים לפעילות החברה) שערכו החברות הציבוריות בארצות הברית כמעט לא השתנה ב־20 (!) השנים האחרונות. אומנם אפשר לטעון שנושאים הקשורים להשקעות חברתיות וציות נדונים בישיבות הדירקטוריון ובוועדת הביקורת. אולם אם כך הדבר, הבעיה מטרידה לא פחות. הדירקטוריונים עמוסים מאוד, תשושים ואינם ממוקדים, כפופים לרף ציפיות העולה ונדרשים לטפל במגוון רחב מדי של חובות ומשימות ההולכות וגדלות במרוצת השנים. לצד כל אלו חָל גידול באסדרה, בפעולות האכיפה מצד רשויות אכיפה, במידת החשיפה לכשלי ציות בפעילות בין־לאומית במדינות למיניהן (באמצעות חברות בנות ושלוחות) ובדרישה לגלות אזרחות טובה ולקדם ערכים חברתיים. וכל זאת בתוך מסגרת זמן שכאמור, כמעט לא השתנתה.   פתרונות אפשריים פה גם נעוץ הפתרון, או לשם הצניעות, פתרון אפשרי אחד מתוך סט שלם של פתרונות, שיוכל לשפר את המחויבות של החברות לקידום ערכים חברתיים. הפתרון הוא עידוד של החברות להקים ועדות דירקטוריון ייעודיות בנושא ESG. העידוד הוא בדרך של אסדרה רכה שתנחה את החברות להקים ועדות שכאלה או לגלות את הסיבה לבחירתן שלא להקימן ("אמץ או גלה"). כמו כן נדרשת אסדרה שתעודד חברות לפרט את סדר היום של הדירקטוריון ולדווח על פרק הזמן המיועד לדיונים ספציפיים בנושאים של קידום ערכים חברתיים מתוך סך הזמן הכולל של הדיונים שהדירקטוריון עורך.   הקמת ועדות ייעודיות  והקצאת פרקי זמן ספציפיים לדיון בנושאים של ערכים חברתיים ייאלצו את הדירקטורים לשקול ברצינות הראויה את הנושאים האלה, ימנעו דילול של הדיונים בנושאים של קידום ערכים חברתיים (בין שלל נושאים), ובה בעת יגדילו את האחריותיות של הדירקטורים במקרה של כשל בציות או טענות בדבר אי־דאגה מספקת לערכים חברתיים. גורמים הפועלים מחוץ לחברות יוכלו לזהות בקלות יחסית מי הדירקטורים שכיהנו בוועדות ה־ESG ומה מסגרת הזמן שיועדה לדיונים בנושאים הקשורים לקידום ערכים חברתיים.   כמו כן אפשר לשקול הגברה של חובות הדיווח המוטלות על חברות ציבוריות בקשר להשקעה בערכים חברתיים. כיום קשה ואולי אפילו אי אפשר ללמוד על ההשקעה שהחברות משקיעות – בכסף, לא ב"סיפורים" – כדי לקדם ערכים חברתיים. וכמובן לצד מהלכים אסדרתיים אלו יש צורך בפעילות הנמרצת של ארגונים חברתיים אקטיביסטים כמו לובי 99, צדק פיננסי ודומיהם, ארגונים שלעיתים משמשים המנוע מאחורי פעולות אקטיביסטיות מול חברות, או המשמשים שומרי סף המפקחים על טיבם של הליכי בירור, הליכים משפטיים או פשרות המושגות בתיקים גדולים.   מובן שמהלכים כאלה עלולים להרתיע מועמדים פוטנציאליים מוכשרים מלכהן בדירקטוריונים ובפרט בוועדות ה־ESG, אולם חשש זה קיים גם היום בקשר לפעילותם של דירקטורים המכהנים בחברות ציבוריות גדולות החשופות לעניין רב מצד גורמים רבים, ובעיקר בקשר לדירקטורים המכהנים בוועדות הביקורת, האמונות על הטמעת מערכות דיווח וציות בחברות ושמירה על משטר תאגידי תקין. זאת ועוד, אם באמת קיימת מחויבות מלאה מצד חברות לקידום ערכים חברתיים, אין ולא תהיה להן ברירה אלא לשלם מחיר שיבוא גם על חשבון המשקיעים. אריאל שילו היא סטודנטית לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' אסף אקשטיין הוא מרצה לדיני חברות וניירות ערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים     [1]  לגישה אחרת ראו עלי בוקשפן "עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני" המשפט  כו (2021). [2]  המחקר טרם פורסם. הטיוטה ברשות מערכת הבלוג.