חיפוש

ב מאמר  שפורסם לאחרונה ב־Harvard Business Review פרופ' רוברט ג'י אקלס (Robert G. Eccles) [1] מציע תוכנית פעולה חדשה לאחריות תאגידית ומנהיגות עסקית בעידן שלאחר ה־ESG. ברשומה זו נסקור את המאמר ונדון בקצרה ביישום אסטרטגיות אלו בישראל. משבר האמון ב־ESG  בשנים האחרונות הפך השימוש ב־ESG – המושג הפופולרי למדידת ביצועי סביבה, חברה וממשל תאגידי של חברות – לשק חבטות בשיח הפוליטי בארצות הברית. הביקורת מהאגף השמאלי טוענת ש־ESG אינו משפיע דיו כדי לכפות על עסקים להתמודד עם אתגרים חברתיים, ובפרט עם השלכות שינויי האקלים. הביקורת מהאגף הימני רואה ב־ESG כפיית אג'נדה ליברלית המסלפת את השוק והתחרות החופשית. מבקרים מכל הקשת הפוליטית התלוננו על שימוש ב־Greenwashing (התיירקקות), מקרים שבהם חברות מפריזות או מציגות מצג שווא בתיאור מאמצי ה־ESG שלהן. עקב כך מנהלים רבים החלו להימנע מהצהרות פומביות על נקיטת יוזמות ESG ונמנעו מלדווח מחשש מביקורת או מתביעות משפטיות. פרופ' אקלס מכנה תופעה זו בשם Greenhushing. [2] על אף הקשיים הפוליטיים והטכניים, עדיין יש צורך בשקיפות מטעם מנהלי החברות בכל הנוגע לקשר בין הביצועיים הפיננסיים של החברה ובין ביצועי ה־ESG שלה.   שאלת המהותיות במדידת ביצועי ESG פרופ' אקלס טוען שהדיון סביב ESG אינו מתמקד רק בשאלות של יישום והתמודדות עם לחצים פוליטיים, אלא גם נוגע בלב הגישה התאורטית והמעשית למדידת הצלחתן של חברות בביצועי ESG. תובנה זו משתקפת בדילמה בין הגישות המנוגדות של מהותיות יחידה (Single Materiality) ומהותיות כפולה (Double Materiality). לפי פרופ' אקלס מהותיות יחידה מתמקדת בסיכונים מנושאי ESG על פעילות התאגיד ועל הערך הכלכלי לבעלי המניות בלבד. כיום זו הגישה הדומיננטית. לעומת זאת, "מהותיות כפולה" מבקשת להעריך לא רק את ההשפעות של ESG בהיבטי סביבה, חברה וממשל על פעילות התאגיד, אלא גם את ההשפעות של התאגיד על תחומים אלו בכללותם.   גישת המהותיות היחידה מזוהה עם השמרנים האמריקנים, הטוענים שגישת המהותיות הכפולה אינה מעשית ואינה ראויה. לטענתם גישת המהותיות הכפולה מנסה לכפות ערכים ומטרות ליברליים על שוק ההון, ובכך היא סוטה מעקרונות השוק החופשי. מטרת החברה היא להשיא ערך כלכלי לבעלי המניות ותו לא. לעומת זאת, גישת המהותיות הכפולה נתמכת בידי הליברלים האמריקנים ומדינות אירופאיות. לתפיסת הליברלים גישה זו מקדמת יעדים חברתיים כגון התמודדות עם השלכות שינויי האקלים ועם האתגרים הטכניים והפוליטיים הכרוכים במדידת ההשפעות האלה.   במילים אחרות, המחלוקת סביב סוגיית המהותיות משקפת את הדיון העקרוני בשאלת תפקידם של תאגידים בעיצוב אחריות חברתית ובאיזון בין יוזמות עסקיות חופשיות ובין אסדרה מדינתית. לאור זאת פרופ' אקלס מציע לאמץ גישה מעשית לניהול נושא ה־ESG. לדעתו הביקורות שנשמעו בשנים האחרונות כלפי השימוש בגישת המהותיות הכפולה, הביאו לכך שאי אפשר לאמצה במלואה. הוא טוען שיש להתמקד בהגדרת מטרות ברורות המדגישות את הערך הכלכלי לבעלי המניות, לצד התייחסות לנושאי ESG (ובפרט לנושאי החברה והסביבה) – גורמים מהותיים בניהול החברה והעלולים להציב סיכונים לערך זה.   גישתו קוראת לאיזון בין גישת המהותיות היחידה לבין גישת המהותיות הכפולה באמצעות זיהוי מדויק של נושאי ESG המשפיעים ישירות על הערך הכלכלי של החברה. זאת ועוד, הוא מדגיש את הצורך להכיר במגבלות היכולת של חברות ליזום שינוי מהותי בגישתן ללא התערבות מצד המאסדר – התערבות שתכפה עליהן לאמץ עקרונות ה־ESG, כמפורט לעיל. לדבריו הקפדה על מדידה מדויקת של ביצועי ה־ESG ושמירה על שקיפות מול בעלי העניין תאפשר לחברות לא רק לשמר את מטרתן העיקרית – יצירת ערך פיננסי – אלא גם לפעול לטובת החברה (society) בכללותה.   האסטרטגיות המוצעות לניהול ESG פרופ' אקלס סבור מנהיגים עסקיים יכולים להיעזר בשלוש אסטרטגיות להתמודדות עם הלחצים במלחמה הפוליטית סביב תחום ה־ESG: ראשית, הגדרת מטרות ברורות וממוקדות – מטרות החברה צריכות להיות ספציפיות, מדידות וברורות. במקום להתמקד בסיסמאות כלליות כמו "שמירה על קיימות", מוצע להגדיר באופן ממוקד את יעדי ה־ESG שהחברה תציב לעצמה וכיצד היא מתכננת ליישמם. כך למשל חברת ExxonMobil הגדירה את מטרתה: "לשרת את צרכי האנרגייה העולמיים ברווחיות". מנכ"ל החברה מאמין שעסקי הפחמן הנמוך של החברה (כגון לכידה ואחסון פחמן ומימן) צפויים להיות גדולים יותר מעסקי הנפט והגז המסורתיים שלה בתוך עשר שנים. עם זה הוא לא מתנצל שהחברה מוסיפה לענות על צורכי האנרגייה של היום באמצעות שימוש בדלקים מאובנים. עניין זה מעלה ספק באשר ליכולתה להשיג מטרה זו במלואה.   לצד הגדרת יעדי ESG פרופ' אקלס ממליץ לזהות את גורמי ה־ESG העלולים לסכן את יצירת הערך הכלכלי למשקיעים. המקרה של חברת Tesla מדגים כיצד היעדר זיהוי גורמי ה־ESG יכולים לסכן את יצירת הערך. על אף שלמכוניותיה השפעה סביבתית וחברתית חיובית, החברה קיבלה ציון ESG נמוך של 40 מתוך 100, ציון סביבתי של 53, וציון ממשל תאגידי של 40. הסיבה העיקרית לציונים הנמוכים היא בעיות בתחום דיני העבודה. בעיות אלו פגעו במחיר המניה.   שנית, שיפור השקיפות והאמינות בדיווחי ESG – על חברות לספק מידע מדויק ומבוסס על הביצועים שלהן בתחום ה־ESG. לצורך כך עליהן להשתמש במדדים מוסכמים ולהסביר בבירור את תהליך המדידה של החברה. כיום טרם גובשה מסגרת כלל עולמית ואחידה של תקנים לדיווחי ESG, אך המסגרת צפויה להתגבש בקרוב. באירופה פיתח ה־SRB ס (Sustainability Reporting Board) 12 תקנים לדיווחי ESG. כמו כן ה־ SEC  (רשות ניירות הערך האמריקנית) קבעה בשנת 2024 כללי דיווח של סיכוני האקלים, אולם נתקלה בביקורת על כללים אלו. זאת ועוד, ה־ ISSB ס (International Sustainability Reports) וה־ GRI ס (Global Reporting Initiative) מציעים כיום מסגרות לדיווח על ביצועי קיימות. מומלץ לארגונים להצטרף ולפעול לפי מסגרות אלו, לפחות עד שתתגבש מסגרת אחידה ומוסכמת לדיווחי ESG. יש לבחור את המערכת המתאימה ביותר לצורכי החברה וסיכוניה. שלישית, פיתוח קשרי עבודה ודיאלוג עם בעלי עניין – ניהול מערכת יחסים אפקטיבית עם בעלי עניין גם הוא קריטי להצלחת הטמעת ערכי ה־ESG. בארצות הברית גדַל מספר ההצעות להחלטות הקשורות ל־ESG מ־273 הצעות בשנת 2022 ל־337 הצעות בשנת 2023. הצעות אלו הוגשו בעיקר באספות הכלליות השנתיות של חברות בעלות השפעה על סוגיית האקלים (חברות כגון Chevron ו־ExxonMobil) או סוגיות חברתיות גדולות (כגון סוגיית זכויות עובדים בחברת Amazon וסוגיית השוויון הגזעי בחברת Walmart). עם זה תמיכת המשקיעים בהצעות אלו ירדה מממוצע של כ־30% ל־20% באותה תקופה ועקב כך החלו להגיש הצעות המתנגדות ל־ESG. כדי לפתור בעיה זו פרופ' אקלס מציע למנהיגים העסקיים לנהל דיאלוג עם עובדים, לקוחות, משקיעים, מאסדרים ואפילו פעילים חברתיים ולהקפיד על גישה שקופה ומכילה. לאחר ששמעו את מבקריהם עליהם להסביר אֵילו סוגיות אינן חשובות ליצירת ערך פיננסי, לזהות תחומים שבהם נדרשת אסדרה ולעצב נרטיב במקום לנקוט מדיניות מתגוננת נגד הלחצים. שיתוף פעולה זה יכול לסייע בזיהוי הסיכונים וההזדמנויות ולבנות אמון בקרב בעלי העניין.   פרופ' אקלס מאמין שאפשר להתגבר על החסמים הפוליטיים והטכניים באמצעות השקעה באמון ושיתוף פעולה וכך לסייע בקידום אג'נדה של קיימות עסקית. לשיטתו הקונפליקט בין המהותיות היחידה ובין המהותיות הכפולה בר־פתרון אם החברות והארגונים יאמצו מתוך מעורבות ארוכת טווח את הגישה המעשית ואת האסטרטגיות שלעיל.   ישראל ותחום ה־ESG: אתגרים והזדמנויות בישראל תחום ה־ESG בשלבי התפתחות ראשוניים בהשוואה למדינות המערב המובילות. ניכרת מגמה ברורה של הגברת המודעות והשיח הציבורי בנוגע ל־ESG והשקעות בתחום. בשנים האחרונות נקטו המאסדרים, ובהם רשות שוק ההון , רשות ניירות הערך  ו רשות החדשנות , כמה צעדים לקידום תחום זה. לצד ההתפתחות באסדרה בתחום ה־ESG, אפשר להצביע גם על עלייה  בכמות החברות המדווחות על ESG בשנים האחרונות. לפי דירוג ארגון מעלה  כ־155 חברות ממגוון מגזרים בישראל השתתפו בדירוג בנושאי אחריות תאגידית וסיכוני ESG לשנת 2024, אולם מדובר במספר נמוך של חברות בהשוואה לסך החברות בשוק בישראל. [3]   על אף הצעדים שננקטו מדובר באסדרה רכה  שאינה מחייבת את החברות הציבוריות והפרטיות בשוק לאמץ וליישם את עקרונות ה־ESG בפעילותן העסקית. היא גם אינה מחייבת דיווח מקיף על ביצועיהן בתחום. יצוין שכיום האסדרות המחייבות היחידות הן החוזר  מטעם רשות שוק ההון, המחייב גופים מוסדיים [4] לדווח על היבטי ESG, ו החוזר  מטעם הפיקוח על הבנקים, המחייב תאגידים בנקאיים בישראל לספק גילוי מקיף בנושאי ESG. לאור זאת נוצר פער בולט בהטמעת תחום ה־ESG בישראל.   אפשר להצביע על מקורו של הפער בשאלה היסודית מה הוא "עסק אחראי" בישראל. סעיף 11 לחוק החברות מעניק לכאורה בכורה לתכלית החברה העסקית – השאת רווחים לטובת בעלי מניותיה (בדומה לגישת המהותיות היחידה). [5] עם זה בתי המשפט בישראל דוגלים בגישה הרומזת על תפיסת ה"מהותיות הכפולה". [6] ראו למשל את דברי השופטת פרוקצ'יה בפסק דין משנת 2009: "בעידן האחרון, מתאפיין התאגיד העיסקי בדואליות , שהפן האחד שלה הוא – שיקולים עיסקיים המודרכים על־ידי שיקולי יעילות ותועלת, והפן האחר הוא – קיום חובות הגינות ותום לב ביחסים עם קבוצות שונות עימן בא התאגיד במגע במסגרת פעילותו העיסקית". [7]   המאסדרים בישראל התייחסו לאחרונה לאפשרות אימוץ גישת המהותיות הכפולה במסגרת הנחיותיהם לדיווח על היבטי תחום ה־ESG. כך למשל בהתייחסו לקול הקורא של רשות ניירות הערך  בנוגע לגילוי אחריות תאגידית וסיכוני ESG המליץ המשרד להגנת הסביבה  לאמץ גישה זו, המאפשרת למשקיע לבחור מדעת כיצד לפעול לפי תפיסת עולמו החברתית והסביבתית ובה בעת להגן על הונו. המשרד גם סיווג את הסיכונים הסביבתיים והפיננסיים [8] לארבעה סוגים עיקריים: סיכון משפטי, סיכון אסדרתי, סיכוניי אקלים וסיכון תדמיתי. סיווג זה נועד לסייע בהפנמת העלויות החיצוניות ובשיפור ניהול הסיכונים הסביבתיים בפעילות הכלכלית, לצד המלצתו להקפיד על גילוי, שקיפות ובקרה מצד התאגיד בנוגע לפעילותו בתחום ה־ESG לטובת בעלי העניין.   האסטרטגיות שפרופ' אקלס מציע במאמרו  עשויות להיות רלוונטיות מאוד לשוק בישראל, אך יישומן ידרוש התאמה לאתגרים המקומיים. בדומה לארצות הברית, חברות וארגונים בישראל מושפעים מלחצים פוליטיים וכלכליים הפוגעים ביכולתם ליישם את תחום ה־ESG. לכך מצטרפת סוגיית היעדר מסגרת אסדרה אחידה ומחייבת לדיווחי ESG בישראל. עד שתוסדר מסגרת כלל עולמית, אימוץ גישת המעשיות העסקית עשויה להיות הגישה המתאימה ביותר למנהלי החברות והארגונים, והיא יכולה לסייע להם להטמיע את עקרונות ה־ESG באפקטיביות ולהתאים את עצמם למגמות באירופה ובארצות הברית, מגבלות המשפיעות על חברות ישראליות הפועלות בשווקים האלה.   לפיכך אם חברות בישראל יגדירו מטרות ברורות , יזהו את הסיכונים הסביבתיים והפיננסיים, ידווחו בשקיפות ובמהימנות על פעילותן (למשל באמצעות אימוץ הסטנדרטים הבין־לאומיים בתחום ה־ESG של ה־ISSB או ה־GRI) וינהלו דיאלוג שוטף עם בעלי העניין בחברה (company) בנושא ביצועי ה־ESG שלהן – אפשר לצפות לשיפור ניכר במחויבותן לנושאים ש"מֵעֵבֶר ל־ESG". כותבים: צוות הבלוג במרכז אריסון ל־ESG [1]  מרצה אורח בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד והיו"ר המייסד של מועצת התקנים לחשבונאות בתחום הקיימות (SASB). [2]  להגדרת המונח Greenhushing ראו ינון ברזאני בארי "הסיכונים וההזדמנויות לחברות עסקיות בשינויי האקלים" בלוג מרכז אריסון ל־ESG  (2.1.2025) https://did.li/2PFIw . [3]  ראו שלומי שוב ושושי כהן אסדרת דיווח ESG בישראל (מרכז אריסון ל־ESG 2024). [4]  גופים המנהלים יותר מ־2 טריליון ש"ח מתוך כ־5 טריליון ש"ח נכסים המנוהלים בישראל. [5]  ראו זוהר גושן ואסף אקשטיין דיני חברות  215–226 (2023). [6]  לסקירה רחבה של עמדת המשפט בישראל בנושא זה ראו עלי בוקשפן "עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני" המשפט  כו 141 (2021). [7]  ע"א 4263/04 משמר העמק נ' מפרק אפרוחי הצפון בע"מ , פ"ד סג(1) 548, 593 (2009) (ההדגשה אינה במקור). [8]  ראו פרט 28 לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), התשכ"ט–1969.

ברוכים.ות הבאים.ות לבלוג מרכז אריסון ל- ESG! הבלוג נועד לשמש פורום עדכני ומוביל בישראל לשיח פורה בנושאים הקשורים לאחריות הסביבתית, החברתית והממשל תאגידית של המגזר העסקי. מטרתנו לפרסם פרסומים ועדכונים מזוויות מבט מגוונות ובינתחומיות הקשורים לעולמות ה-ESG ואשר נכתבו על ידי חוקרים.ות, סטודנטים.ות, אנשי ונשות תעשייה, רגולטורים.יות בהווה ובעבר וכל בעלי העניין המתעניינים ומצויים בממשקים שבין החברה, הסביבה, והממשל התאגידי לבין העולם העסקי.  צוות הבלוג, בהנחיית פרופ' עלי בוקשפן, מונה מתמחים במחזור הראשון למרכז אריסון ל- ESG – סטודנטים וסטודנטיות מבתי הספר השונים, ביניהם: משפטים, עסקים, ממשל, קיימות, כלכלה, פסיכולוגיה ותקשורת אשר יוצרים סביבה אקדמית מגוונת המסייעת להביא את מגוון התחומים הנוגעים ב-ESG לתוך הבלוג ואשר רואים בחזונם את הבלוג משתלב במהפכת ה-ESG העולמית וכאמצעי אשר מתווך ומעשיר את הידע בתחום ותורם להטמעתו בישראל.  צוות הבלוג הנוכחי כולל את ברקן הרשקו, מעיין ימין, שירה יניב ובר שגיא.   בחרנו לפתוח את הבלוג בפרסומם של שני פוסטים. האחד פוסט שנכתב על ידי צוות הבלוג שעוסק בסקירת רקע של עולם ה- ESG, והשני פוסט שכתבו פרופ' עלי בוקשפן ופרופ' ניראון חשאי, המנהלים האקדמיים של מרכז אריסון ל- ESG, בנושא של " עסקים וחברה בישראל בימי מלחמה ".   הפוסט הראשון יסקור בתמציתיות את התפתחות ה-ESG ב-20 השנים האחרונות, ידון במשמעות האותיות השונות, באתגרים העומדים בפני תנועת ה-ESG כיום בישראל ובעולם, ובמגמות העתידיות של התנועה. הפוסט השני יעסוק בשאלת מטרתה הדואלית -עסקית-חברתית - של החברה העסקית ומימוש האחריות החברתית של המגזר העסקי, כפוטנציאל לחיזוק החברה הישראלית לאור אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל.   ESG 101 - משמעויות, אתגרים ומבט לעתיד כותבים: צוות הבלוג – ברקן הרשקו, מעיין ימין, שירה יניב ובר שגיא   משמעות הביטוי ESG לפני שנצלול לעומקי הסוגיות וההתפתחויות בעולמות ה-ESG, ראשית נדון במשמעותו והגדרתו של תחום ה-ESG, כמו גם באתגרים העומדים בפני התחום בתקופה זו.  צירוף האותיות ESG מסמל שלושה תחומים בהם מוטלת על התאגיד אחריות תאגידית כלפי הרווחה החברתית והסביבתית. מטרתו להציג מחד גיסא את כלל הסיכונים שאינם רק כלכליים, ומאידך גיסא את ההזדמנויות העומדות בפני החברה בפעילותה השוטפת, הכל במסגרת תחומי ה-ESG. כל אחת מהאותיות מסמלת תחום אחר – Environmental – הסביבה, Social – החברה ,ו- Governance – ממשל תאגידי. לדעתנו, קיימים קשרי גומלין הדוקים בין התחומים הללו. המשמעות של יישום שיקולי ESG היא ההתייחסות לסיכוני וסיכויי החברה ולהשפעות כלכליות וחברתיות הנובעות מפעילותן הסביבתית, החברתית, והממשל תאגידית. לעומת האחריות התאגידית (CSR), המתמקדת בפעילות הוולונטרית של החברה בתחומים סביבתיים וחברתיים הנובעים מפעילותה, שיקולי ESG שמים דגש על הסיכונים וההזדמנויות בתחומי הסביבה, החברה והממשל התאגידי העומדים בפני כל חברה נתונה ונובעים מאופן פעילותה השוטף.  כיום משקיעים רבים, עובדים ובעלי עניין מעוניינים להתחשב בביצועי חברות, הסיכונים העומדים בפני החברות וההזדמנויות העומדות בפני חברות בתחומים אלו. על כן, רואות כיום לנכון החברות ולעיתים הן אף נדרשות להנגיש לכל בעלי העניין את המידע אודות ה- ESG במסגרתן דרך דו"חות בהם מפורטים ביצועי ה-ESG של החברה בכל אחד מהתחומים לעיל. כל תחום מהווה מטרייה של פעולות ונושאים.      E - Environment השיקולים הסביבתיים מתייחסים להשלכות הסביבתיות הנגרמות כתוצאה מפעילות החברה ולפעילות החברה להביא בחשבון את ההשלכות הללו. דוגמאות לשיקולים סביבתיים הן פליטות גזי חממה, כריתת יערות, פגיעה במגוון הביולוגי, זיהום רעש, אוויר, מים וקרקע, שימושי החומרים של החברה (האם משתמשים בחומרים שאינם מתכלים/חומרים ממוחזרים) וניתוח האופן בו החברה מטפלת בחומרים שלה לאחר השימוש בהם. השפעות חיוביות על הסביבה יכולות להיות התייעלות אנרגטית שבעקבותיה נפלטים פחות גזי חממה (כגון מעבר לאנרגיה סולארית), אירועים למען שמירה על הסביבה ומעבר לחומרים ברי קיימא וממוחזרים. ההשלכות הסביבתיות הנובעות מפעילות החברה נחשבות בתיאוריה הכלכלית הקלאסית כ"עלויות חיצוניות" - פעילויות הגורמות לנזק כלכלי שעלותו אינה מוטלת על החברה, אלא על גורמי צד שלישי שנפגעים מהפעילות הכלכלית של אותה חברה. תנועת ה-ESG ושילוב השיקולים הסביבתיים בקבלת החלטות אצל בעלי עניין ומשקיעים מאפשרים לצמצם את העלויות החיצוניות הללו ולגרום לארגונים להפנים את העלויות החיצוניות הנובעות מפעילותם.    S - Social בתחום החברתי חברות מצופות לדווח על ניהול ופיתוח העובדים שלהן, גיוון תעסוקתי בחברה, בטיחות ובריאות עובדיה ונהלי הבטיחות והבריאות של עובדי שרשראות האספקה שלה. כמו כן, נכללת תחת התחום החברתי גם שמירה על זכויות האדם של העובדים והקהילות המושפעות מפעילות החברה. דוגמא להשפעות חברתיות חיוביות הינה תרומה ומעורבות קהילתית. למשל, חברות אשר דואגות לחזק ולהעצים את הקהילה המועסקת על ידי החברה, לאורך כל שרשראות האספקה. שילוב שיקולים חברתיים, שאינם מופיעים בשורות הרווח וההפסד של דו"חות פיננסיים של חברות, מאפשר למשקיעים ולבעלי עניין לקבל תמונה מלאה של פעילות החברה על כלל גווניה. שילוב הנושאים הללו בשיח הציבורי מעודד שקיפות של חברות בנושאים אלו. שקיפות זו יכולה לתרום לביצוע שינויים חיוביים, בין היתר בזכויות העובדים, תנאיהם וקידום שוויון מגדרי בקרב חברות ועוד.   G - Governance בתחום הממשל התאגידי, שיקולי ESG מתייחסים בין היתר לגיוון הדירקטוריון, לקוד האתי של החברה, למנגנוני פיקוח, בקרה והטמעה, לזכויות בעלי המניות, לתגמול מנהלים, לפעילות החברה נגד שחיתות ופעולות שאינן תחרותיות, ללובינג פוליטי ובקרה ועוד. [1]   הממשל התאגידי הוא הלב הפועם של החברה, של תהליכי קבלת ההחלטות בה, פיקוח ובקרה, והאופן בו היא מוציאה מן הכוח אל הפועל את מטרתה. הממשל התאגידי מאפשר לחברה להטמיע תרבות ארגונית ראויה ומאפשר לציבור להבין את התנהלות הנהלת החברה ולוודא כי קבלת ההחלטות בחברה לא מושפעת משיקולים לא עניינים ואף משחיתות.    מקור המושג ומגמות אף על פי שפופולריות תנועת ה-ESG התגברה רק בשנים האחרונות, המונח ESG קיים מזה שני עשורים. המונח הופיע לראשונה בדו"ח של האו"ם משנת 2004 הנקרא "Who cares wins", בו האו"ם ביקש לראשונה להתחשב בשיקולי ESG בהשקעות. [2]  המונח ESG הופיע בדו"ח זה 116 פעמים! אך זה בלבד לא הספיק להטעמת שיקולי ESG. השיח על שיקולי ESG והטמעתם בעולם העסקי התעצמה בשנים שלאחר מכן בעקבות, בין היתר, תנועת " Occupy wall street " ב-2011, הסכמי פריז ב-2015 והתגייסות העולם לעמידה ביעדי ה-SDG's.  [3]  שיקולי ESG אף הגיעו למושבים המרכזיים בועידת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בשנת 2019 וכיום הם נוכחים בשיח היום-יומי של מקבלי החלטות, דירקטוריונים, כנסים וארגונים. ב-20 השנים שחלפו מאז שהמונח ESG הוזכר לראשונה, התחום נוסק מבחינת העיסוק בו, מבחינת הרגולציה הפיננסית והן מבחינת המודעות החברתית והארגונית בעולם בכלל ובישראל בפרט. עם זאת, יש הקוראים לESG "טרנד" אשר צפוי לחלוף בשנים הקרובות. איננו מסכימים עם טענה זו. החברות מהוות חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, השפעתן עלינו גוברת והולכת ותנועת ההשקעות, העסקים והמשפט נעה לכיוון זה. כך, למשל, מבחינה משפטית-מקומית, אם נפרש את החוק בישראל בצורה דווקנית, סעיף 11 לחוק החברות קובע שתכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים על מנת להשיא רווחיה ומשכך ניתן לטעון כי ESG הינם לכאורה קבוצת שיקולים משנית ולא מחייבת. ברם, ריבוי החקיקה הישראלית והעולמית  אשר מטילה אחריות כלפי בעלי עניין, כמו גם פסקי דין של בתי המשפט אשר פירשו את השיקולים ברבות השנים, קבעו שניתן ואף חובה לקחת בחשבון שיקולי ESG בניהול החברה, ובכך הופכים את התחום למחייב בקצב מתגבר והולך. [4]   אתגרים על אף התגברות הפופולריות של תנועת ה-ESG, צפויים לה מספר אתגרים, הן בישראל והן בעולם.  ראשית, המידע על ארגונים הנדרש להטמעת ESG אינו נגיש ומסורבל לביצוע מעקב. דוגמה בולטת לכך היא מעקב אחרי פליטות גזי החממה, בפרט אלו הנכללות תחת סקופ (scope) 3 - פליטות הנובעות מפעילות לא ישירה של החברה (דוגמת שינוע מוצרים לאורך שרשרת האספקה, טיסות עובדים, כריית חומרי גלם וכו') [5] . איסוף הנתונים של פליטות סקופ 3 מסורבל והוא אחד מהמחסומים למהימנות תחום ה-ESG. נוסף על כך, נתונים רבים הם איכותניים (כגון רמת השמירה על הזכות לפרטיות של העובדים והסיפוק שלהם מסביבת העבודה) ועל כן יש קושי באיסופם וחישובם למען השוואת ביצועי החברה לעומת חברות אחרות. בראייה כוללת, נטען שמחצית מהנתונים בדוחות ESG אינם מדויקים ומתקבלים מהערכות המתבססות על מודלים סטטיסטיים וחישובים מושכלים, אך מקורם אינם במידע אמיתי ומהימן של החברה  [6] .   ישראל בפרט מתקשה ליישר קו עם ההירתמות הכלל-עולמית מבחינת הנכונות להכניס שיקולי ESG לתרבות העסקית המקומית. עם זאת, ישראל היא חלק מהעולם הגלובלי. חברות ישראליות שמעוניינות להמשיך להיות חלק משרשרת האספקה של אירופה וארה"ב מתחייבות לעבוד לפי חוקים ונהלים שמוכתבים מלמעלה וחלים גם על לקוחות וספקים. שנית, הקושי באיסוף הנתונים מוביל לאתגר נוסף - גרינוושינג (Greenwashing): האופן שבו חברות גורמות לצרכנים להאמין כי מוצריהן ופעולותיהן הם "ירוקים" או ידידותיים לסביבה למרות שאינם כאלה הן עושות זאת ע"י שימוש בנתונים מוטים, צבעים ותיאורים המטים את תחושת הצרכן [7] . חוסר המהימנות של מחצית מנתוני דיווחי ה-ESG אשר הוזכר קודם משאיר פתח לביצוע גרינוושינג והטעיה של משקיעים שרוצים להתחשב בשיקולי ESG בהשקעותיהם. לתחום ה-ESG מצפה אתגר משמעותי במיגור תופעה זו. שלישית, אתגר נוסף במיסוד ה-ESG כגורם מחייב ומשמעותי בקבלת החלטות הוא אי הקיום של מסגרת וסטנדרטיזציה בינלאומית בתחום. נובעים מכך מספר קשיים: חברות דומות יכולות לדווח על נושאים דומים באופן שונה ובכך להקשות על משקיעים לבצע השוואה ביניהן. בשנים האחרונות מתפתחות רגולציות ותקנות כגון ה- (CSRD (Corporate Sustainability Reporting Directive באירופה אשר נותנות מסגרת לדיווח ה-ESG, אך עדיין נושאים רבים לדיווח הינם וולונטריים. לכן, כיום חברות נשארות עם החלטות רבות לגבי נושאי הדיווח, אופן המדידה והדיווח והסטנדרט בו צריך לעמוד. הוולונטריות המאפיינת את התחום כיום מובילה להיעדר מודעות לנושא ה-ESG בתרבות העסקית המקומית, כמו גם לחוסר פעולה של ארגונים הנובע מציפייה של גורמים רבים לראות כיצד יישום שיקולי ESG תורם לערך החברה. בקרב הארגונים המיישמים את השיקולים כיום במסגרתו הוולונטרית, הניווט בתוך המסגרת הרגולטורית המתהווה ומתפתחת צפוי להיות אתגר משמעותי בתחום ה-ESG, במיוחד בקרב ארגונים הפועלים במספר מדינות ועליהם לעמוד בסטנדרטים שונים.    מחשבות לעתיד ניתן לשער כי העתיד של עולם ה- ESG יכלול עסקים אשר משתמשים יותר ויותר בטכנולוגיה כדי לשפר את השקיפות והאחריות ביוזמות ה-ESG שלהם. ישנו דגש הולך וגובר על טיפול בשינויי האקלים באופן ישיר יותר בהשקעות ובהחלטות פיננסיות. גם באשר להיבטים החברתיים, חברות צפויות לפעול לעבר תיעדוף זכויות העובדים ומעורבות בקהילה, וניתן להניח שהמשפט יתפתח עם תקני ציות ותקני דיווח מחמירים יותר, המשקפים דחיפה גלובלית לאחריות תאגידית גדולה יותר. מגמות אלו משקפות מעבר לעבר נוף עסקי בר קיימא, שוויוני ושקוף יותר, תוך שימת דגש על ערך לטווח ארוך על פני רווחים בטווח הקצר. לסיכום, אף גוף לא יכול לפתור לבד את הבעיות של האנושות, אך פירוק הדיכוטומיה של ההנחה הסמויה שהמגזר העסקי מתמקד ברווח עסקי והמגזר הממשלתי והחברתי מתמקד בעשיית טוב יזרז את המגמה הקיימת והנחוצה לכולנו ולדורות הבאים.   [1]   Deloitte. (n.d.). #1 What is ESG?   https://www2.deloitte.com/ce/en/pages/global-business-services/articles/esg-explained-1-what-is-esg.html   [2]   ESG TODAY. (2023, January 4). Origin of ESG: Global Compact “Who cares wins” ESG TODAY . https://www.todayesg.com/origin-of-esg-global-compact-who-cares-wins   [3]   שבעה-עשר יעדים שנועדו לאפשר פיתוח בר קיימא תוך התחשבות בסביבה ובקהילה, תוך קידום סוגיות חברתיות-סביבתיות-כלכליות כגון שוויון מגדרי, צמצום אי השוויון, מיגור הרעב ושמירה על האוקיינוסים. היעדים נחתמו במסגרת הסכמי פריז בועידת האקלים העולמית ב2015.   [4]  בוקשפן, ע. (2020). עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני. המשפט, 26, 141–180. [5]   נהוג לחלק את מקורות פליטות גזי החממה לשלושה סקופים: סקופ 1- הפליטות הנובעות באופן ישיר מפעילות החברה, סקופ 2- הפליטות הנובעות מצריכת החשמל ואספקת האנרגיה לפעילות הישירה של החברה, וסקופ 3- הפליטות הנובעות מהפעילות הלא-ישירה של החברה.  [6]   Makower, J. (2022, May 11). How ESG ratings are built. GreenBiz.   https://www.greenbiz.com/article/how-esg-ratings-are-built [7]   קליגר, ר. & צרכנות מודעת בישראל. (2022, June). GreenWashing. Tsumi. https://www.tsumi.co.il/greenwashing/