איך אוכפים דיני סביבה? כשמדובר בנזקים שנגרמו לסביבה – כלומר לציבור הרחב – ולא לניזוקים פרטניים, התשובה היא שקשה מאוד לאכוף אותם. למה? כי מי שאמונה על כך, בגדול, היא המדינה, אבל היא עצמה מודה שאין לה כלים מספקים מול מזהמות הענק. איך בכל זאת ניתן לחולל הרתעה אפקטיבית? יש רק דרך אחת, והיא  לחשוב מנקודת מבטם של התאגידים המזהמים ובעיקר של נושאי המשרה בהם.

שנת 2025 הייתה שנה משמעותית עבור בלוג מרכז אריסון ל-ESG. שנה שבה השיח על סביבה, חברה וממשל תאגידי המשיך להתבגר, להעמיק ולהתרחב, והבלוג שימש זירה חיה לדיון ביקורתי, מקצועי ורב-תחומי בשאלות שמעצבות את האופן שבו עסקים מתמודדים עם אתגרי ההווה והעתיד. הרשומות שפורסמו השנה משקפות שינוי והתבגרות בשיח סביב ESG: מעיסוק בהגדרות בסיסיות, לשיח סביב התמודדות עם אתגרים מעשיים, רגולטוריים ותפיסתיים.

תביעות אקלים נזיקיות נתקלות בחסם משמעותי: הקושי להוכיח קשר סיבתי בין פליטות המפעל לנזק האקלימי. המאמר מציע אסטרטגיה חליפית – שימוש בדיני עשיית עושר ולא במשפט. המודל המוצע מעביר את המוקד מהוכחת הנזק לניזוק, לתביעת הרווח שהפיק המזהם. מהלך זה עוקף את הצורך בכימות נזקים עתידיים, ושולל את התמריץ הכלכלי לזהם.

As Milton Friedman said, only a crisis produces real change. Today, the purpose of profiting from solving—not creating—problems is an idea whose time has come. If Israeli business can grasp it, it will not only thrive but also demonstrate to the world how to prosper in the most turbulent of places.

במהלך העשור האחרון מתקדם העולם בכיוון רגולטורי נחוש (אם כי קיימת גם אי-אחידות, כפי שבאות לידי ביטוי באופן בולט בארה"ב): קיימות, סביבה ו-ESG כבר אינם נתפסים כטרנד או כתחום הנוגע לחברות ספציפיות הבוחרות לשים דגש על אחריות תאגידית, אלא כתנאי חיוני ומהותי לפעילות כלכלית של חברות בשוק הגלובלי.

בעולם שבו שפת האימפקט מתמקדת בארגונים ובעסקים הגדולים, נדחקות החברות הקטנות והבינוניות לצד. אולם, חברות אלו מהוות למעלה מ-90% מהמגזר העסקי, ולכן כוח ההשפעה המצטבר שלהן על החברה והסביבה מחייב התייחסות במונחי אימפקט.

בזמן שבארצות הברית נושא ה-ESG הפך לפוליטי ומאבד מהפופולריות שלו בעקבות גישתו הביקורתית של ממשל טראמפ כלפי השקעות אחראיות, בריטניה בוחרת בדרך הפוכה לחלוטין. ביולי 2025 בריטניה החליטה לשנות את כללי המשחק. הרשות הבריטית לפיקוח על התנהלות פיננסית (Financial Conduct Authority - FCA) הכריזה על רפורמה שתהפוך את לונדון לעיר הראשונה בעולם שמחייבת חברות לספר את האמת על מה שהן עושות למען הסביבה, לא רק הצהרות יפות והבטחות, אלא נתונים קשיחים ותוכניות בנות ביצוע.

אתגרי הסביבה וצרכי המשק, הכוללים בתוכם את החברה, התעשייה והמגזר שלישי בתנאי חוסר ודאות אקלימית, הם אבני הבניין של תוכנית משרד הכלכלה לשינוי אקלים. התוכנית מתבססת על הניסיון המצטבר ממדינות העולם, על ניתוח תחזיות כלכליות ואקלימיות, ועל מיפוי החוזקות והייחודיות של המשק הישראלי. ככזו, התוכנית מגלמת את עקרונות ה-ESG במלואם.

האם ESG, שהפך בעשור האחרון לסמל של אחריות תאגידית וחשיבה לטווח ארוך, איבד מכוחו במציאות הגלובלית החדשה, או שמא דווקא הפך לחלק בלתי נפרד מתפיסה ניהולית־עסקית בת קיימא, גם לנוכח האתגרים?

ישראל, כמו מדינות מפותחות רבות, עומדת בצומת קריטית. השאלה המרכזית שעולה היא: איך נוכל לבנות מערכת כלכלית עמידה וגמישה, המסוגלת להסתגל לשינויים המתמידים ולהבטיח רווחה לכלל האזרחים?

ביוני 2026 תיכנס לתוקף הוראת ניהול בנקאי תקין (נב"ת) 345, אשר תחייב את הבנקים להטמיע מנגנוני הערכה שיטתיים ומעמיקים לזיהוי סיכוני אקלים שאליהם חשופים לקוחות עסקיים של הבנק.

מושג חדש בעולם הניהול והאחריות התאגידיתרשומה זו תעסוק במושג שכמעט ואינו מוכר במרחב האקדמי ובמגזר העסקי בישראל, וכנראה שלא בכדי גם לא נקלט עדיין התרגום העברי שהוצע לו בעבר. מדובר במושג "קוד המִשְׁמָרִיוּת" (Stewardship Code), שהוא למעשה כלי מדידה לבחינת ביצועי סביבה וקיימות של ארגונים עסקיים.

בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי עמוק בתפיסות ובמערכת היחסים בין בעלי מניות לחברות עצמן. כיצד עלינו להשקיע?

הצלחתו ארוכת הטווח של הפודטק תלויה לא רק בטכנולוגיה, אלא גם ביכולת להתמודד עם אתגרים תשתיתיים, אסדרתיים וחברתיים

מבוא נסו לדמיין את סביבת המגורים האידיאלית בשבילכם. מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש? עבור רובנו זו סביבה ירוקה ורגועה בקרבת עצים, ציוץ...

התמקדות במנהרת הפחמן מביאה להחמצת הזדמנויות ומשאירה מחוץ לתמונה מהלכים בעלי השפעה רחבה

האם טענות ירוקות נעשו לשפת שיווק שכיחה, ומה הבעייתיות בכך?

האם ניתן לחייב תאגיד פרטי באחריות לנזקי אקלים גלובליים?

האם ישראל בשלה לקידום השקעות ESG משמעותיות?

כיצד משנים הרגלים ומחזירים את הכלים הרב־פעמיים לארגונים?

הגיעה העת לדרוש שדוחות ה־ESG יכילו לא רק מדדים, אלא גם ערכים

פליטות גזי החממה בעולם מוסיפות לעלות בעקביות חרף יותר משלושה עשורים של ועידות אקלים, אמנות בין־לאומיות ואזהרות חוזרות ונשנות מצד מדענים. משבר האקלים אינו ממתין להסכמות האנושיות ולשינויים הנדרשים בכלכלות שלנו. הוא מכה בנו בקצב הולך וגובר – שריפות, הצפות, גלי חום, בַּצוֹרות ועוד. מציאות זו מחייבת בחינה מחודשת של דרכי הפעולה והתמקדות בכלים מועילים...

בעיני רבים שיווק ו־ESG הם עולמות נפרדים. אבל מבט בדיווחים של חברות מובילות מצייר תמונה אחרת לגמרי

למה אנחנו מגיעים לעבודה בעת מחלה? הרשומה עוסקת במחקרו של חיים בלייך. חיים בלייך הוא חוקר במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. הרשומה מבוססת על מחקרו משנת 2024

בעשור האחרון ישראל ניצבת בפני אתגר גדול המקביל לאתגרים במערכות רבות בעולם – הטרילמה הפיסקלית. הטרילמה מורכבת משלושה יעדים מתנגשים: יציבות...

ESG אינו רק דוח: הוא כלי אסטרטגי המחבר בין ערך עסקי ובין ערך אנושי

האם אחריות תאגידית היא מנגנון אותנטי של שילוב שיקולי אתיקה בעסקים או שמא הוא כלי ניהול להצטיינות תדמיתית?

המאבק בצריכת כלים חד־פעמיים אינו רק עניין מקומי או נישתי – הוא חלק בלתי נפרד מהמערכה העולמית נגד משבר האקלים

האם הכלכלה ההתנהגותית תוכל להסביר את מגמת שילוב תפיסת ההוגנות וה־ESG בדיני החברות?

הצבעות בעלי מניות באספות כלליות הן אחת ההזדמנויות העיקריות שמאפשרות לבעלי מניות להשפיע, במידה מסוימת, על אופן ניהול החברה. במסגרת האספה...

כיצד נהיו הקווים המנחים של ה־OECD תקן הזהב העולמי להתנהגות עסקית אחראית של חברות רב־לאומיות?

רשומה זו מבקשת לנתח את היחסים בין קרנות הפילנתרופיה ובין ארגוני הסביבה ("הארגונים הירוקים"). נפתח בהצגת תמונה כללית על הפילנתרופיה...

מה מונע מצרכנים לבחור באפשרות הירוקה, וכיצד ניתן להפוך את הבחירה למשתלמת?

כיצד שילוב בין הסתגלות לאִפְחוּת יוצר יתרון אסטרטגי בהתמודדות עם סיכוני האקלים הגלובליים?

בשנים האחרונות ניתָץ ויכוח ער  בשאלות אם וכיצד יש להביא בחשבון שיקולי ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) במדיניותם של גופי פנסיה ובמסגרת...

חלפו רק כשלושה חודשים מאז הושבע דונלד טראמפ בפעם השנייה לנשיאות ארצות הברית, ונדמה שהעולם כבר הספיק להתהפך על ראשו – אירוע רודף אירוע, החלטה רודפת החלטה וקצב השינויים כמעט בלתי נתפס. כיצד חוברים ההון והשלטון בעידן החדש, ומה המשמעויות לדמוקרטיה ולערכים של אחריות תאגידית? הרשומה בוחנת את יחסי הכוחות המורכבים בין בכירי התעשייה הטכנולוגית לבין השלטון הפוליטי בארצות הברית – ומעלה סימני שאלה מטרידים על טשטוש הגבולות בין אינטרס עסקי לבין ערכים ציבוריים.

כיצד שילוב בין אימפקט לבינה מלאכותית יוצר יתרון תחרותי בעידן של אתגרים גלובליים?

על אף יתרונותיו הרבים, מדוע הפירוק הסלקטיבי טרם הוטמע כסטנדרט בענף הבנייה בישראל?

רשומות רבות בבלוג מרכז אריסון ל־ESG דנות בַּאתיקה ובכדאיות העסקית של אימוץ נורמות ESG ואחריות תאגידית. ברשומה זו אנו מציעים מבט חיצוני –...

קיימות (sustainability) וחוסן (resilience) הם שני נושאים הניצבים ב חזית השיח  החברתי, הכלכלי והפוליטי. השיח החברתי מרמז על שגשוג אנושי...

האם ראוי ונכון שקידומם של ערכים הנוגעים לסביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG) ייעשה במסגרת דיני ניירות ערך?

מבוא המונחים קיימוּת ו־ESG אינם עוד סיסמה או חובה שהמאסדר כופה. הם רכיב מהותי בעיצוב אסטרטגיה עסקית ומשפיעים ישירות על הצלחת חברות בשוק...

מבוא מערכת השיקולים וניהול הסיכונים ש־ESG מספק לחברות נועדה לתת תמונה הוליסטית של הסיכונים העומדים בפני ארגון מסוים. בין השאר היא שואפת...

בעידן שבו סוגיות סביבה, חברה וממשל תאגידי תקין (ESG) מקבלות מקום בולט בזירה העולמית, ובייחוד בזירה האירופית (Matos, 2020), עולה השאלה...

במרכז הדיון על ה־ESG עומדת השאלה על תפקיד העסק בחברה: מהו "עסק אחראי"?

גלישה יש לא רק בסקי: כיצד בחירה חופשית במוצרים ירוקים משפיעה על הסביבה?

האם ייצוג שוויוני של נשים בהנהלות ובדירקטוריונים עשוי להשפיע על אופי ההחלטות הארגוניות ולשפר את ביצועי הארגון בטווח הקצר והארוך?

שולחן עגול על נייר העמדה של רואי החשבון שלומי שוב ושושי כהן בנושא אסדרת דיווח ESG בישראל

האם התמקדות רבה יותר בנושאים סביבתיים וחברתיים ובממשל תאגידי תקין (ESG) מגדילה את היתרון התחרותי ארוך הטווח של חברות?

מבוא בשנים האחרונות הפך תחום ה-ESG לערוץ מרכזי בעיצוב מדיניות עסקית וכלכלית, אך האם ישנה הצדקה כלכלית לכך? רשומה זו מציעה תרגום וניתוח...